לטענת העורר לא מדובר ביחידת דיור נוספת אלא בתוספת ליחידת דיור קיימת בתי המשפט וועדות הערר קבעו לא אחת כי החשש כי מבקש היתר יבצע פעולות בלתי חוקיות בעתיד בבניה אינו מצדיק אי מתן ההיתר. עמדת הועדה כי תוספת היחידה יכולה להיעשות במסגרת תכנית איחוד וחלוקה או תוכנית מפורטת ולפיכך יש להציג תוספת כיחידת דיור ולא כיחידה נוספת. הבקשה להיתר הוגשה מאחר וצרכיו האישיים ומשפחתיים השתנו שכן בית המגורים קיים ואינו נותן מענה לצורכי המשפחה המורחבת. העורר ואשתו עובדים מביתם. בנו הצעיר סיים שירות צבאי וימשיך להתגורר בבית וכן לעורר 7 נכדים המתגוררים בצפון ובאים להתארח מידי פעם עם הוריהם. קיים חיבור מים אחד ושעון חשמל אחד. הבקשה אינה כוללת חיץ בין הבקשה הקיימת לבין תוספת הבניה. ההחלטה שהתקבלה הינה שרירותית מונחת על ידי שיקולים זרים ובלתי מנומקת. שיקול הדעת לסרב למתן היתר תואם תב"ע הוא שיקול דעת מצומצם ביותר, ובנסיבות המקרה דנן היה על הועדה המקומית להיעתר למבוקש. חוכרים אחרים שהגישו בקשות לתוספת בניה בדומה לבקשה קיבלו היתרי בניה תואמים. תמצית תשובת הועדה המקומית: הבקשה שהוצגה לועדה המקומית מראה כניסה נפרדת בתוספת הבניה ומבוקשת תוספת בניה המשקפת יחידה נוספת בחלקה ,כל זאת בסטייה מהוראות התכנית החלה במקרקעין רח / 2000 / א'. הבקשה שהוגשה בשנת 1989 היתה בקשה לתוספת בניה הקיימת בשטח, בשטח של 133 מ"ר המהווה המשך רציף ליחידת דיור הקיימת ולא כפי שמתואר בסעיף 15 לערר. הבקשה החדשה שהוצגה בפני האדריכלית הראל הציגה שינויים קלים בתכנית אשר לא שינו לעניין קיומה של יחידת דיור נוספת (שלישית). לאחר הדיון בפני ועדת הערר ניתנה לעורר אפשרות לעיין בדוגמאות ההיתרים שהזכיר במהלך הדיון על מנת לבסס טענת הפליה אותה טען וכן ניתנה למשיבה זכות תשובה. כמו כן, לאחר מכן ניתנה החלטה לפיו על העורר להודיע אם כוונתו לעתור להקלה בצפיפות. העורר המציא תגובה המתייחסת לנכסים כדלקמן: נכס ברחוב הדגניות 3 דרום - שם דובר בתוספת בניה לבית מגורים קיים לרבות ממ"ד ומחסן, תוספת הבניה מנותקת מבית המגורים ומהווה כביכול יחידת דיור עצמאית לרבות כניסה נפרדת והעדר קשר פונקציונאלי בין בית המגורים לתוספת הבניה; נכס ברחוב הדגניות 6 דרום - היתרים הקיימים על פי המידע במערכת המידע ההנדסי משנת 1988 ומשנת 2007, לא נמצאו בתיק הבניין ופניות העורר לועדה המקומית לקבלם לא נענו. יחד עם זאת, הודיעו לעורר, כמו גם לתושבי השכונה כי בשנת 88 ניתן היתר בניה לבניית תוספת בניה למגורים נפרדת, על רקע מגוריהם של ילד בעל צרכים מיוחדים ואפוטרופוסו באותם מקרקעין בשתי יחידות נפרדות. ברחוב הכלנית 6 - התבקשה תוספת בניה של 3 חדרים ושירותים לבית קיים בשני אגפים נפרדים, זאת בהיתר משנת 1987. ברחוב הדגניות 3 צפון - מדובר בשתי יחידות מגורים המנותקות פיזית אחת מן השניה. עוד טען העורר כי המגרש הינו מגרש גדול בשטח של כ - 650 מ"ר, אך צורתו צרה וארוכה ובשל צורת הבניה של 2 יחידות דיור בעלות קיר משותף קיים קושי מובנה לתכנן בית אשר יקבל אור ואיוורור טבעי ברוב חלקיו. המבנה המקורי נבנה בחלקו הקדמי של המגרש ותוספת הבניה היתה מראש אמורה להיבנות בחלק האחורי ולשם כך בהתאם להנחיות מחלקת ההנדסה, נבנה המקלט עם הכנה לחיבור לשני האגפים הקיים והמוצע. המבנה המקורי נבנה בקומה אחת וצורת תוספת הבניה העדיפה היא להמשיך ולבנות אותו בקומת הקרקע. הועדה המקומית טענה כי ברחוב הדגניות מדובר בתוספת אינטגראלית של 53 מ"ר ומדובר בבית מגורים עם כניסה ראשית אחת; ברחוב הדגניות 6 מדובר בחלק המשכי מהמבנה הקיים על גבי חצי מהמגרש, מדובר במבנה עם כניסה ראשית אחת המהווה יחידת דיור אחת; ברחוב הסיגליות 3 מדובר ביחידת דיור אחת חרף העובדה כי על פי התב"ע מותר לבנות בו שניים. כמו כן הוצגו דוגמאות נוספות. דיון והכרעה בהלכה שנפסקה בעניין יש לציין כי העיקרון לפיו ככלל יש לאשר בניה תואמת תב"ע נקבע בשורת פסקי דין עוד קודם לחוק יסוד זה - דוגמת בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המחוזית לתו"ב מחוז ת"א - שם נפסק כי קיימת סמכות לסרב למתן היתר גם כשהבקשה תואמת תב"ע אולם "השאלה אינה של הסמכות אלא של שיקול הדעת בשימוש בסמכות - אם בנסיבות המקרה יהיה זה שימוש לגיטימי בסמכות הנתונה לה להתלות את התכנית". על שיקול דעת זה נפסק (בג"צ 36/92 העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הועדה המחוזית לתו"ב ת"א כי ראוי שייעשה בצמצום ובזהירות הראויה. "השימוש בסמכות זו יכול להתבטא בהתניית מתן היתר בקיום תנאים הכרחיים וחיוניים שבשלב התכנון קשה היה לעמוד על חיוניותם ראוי שיעשה בצמצום ובזהירות ואינו יכול להוות תחליף נאות לפעולה נאותה בתחום התכנון"... יחד עם זאת, מקום בו סוטה בקשה מתכנית תקפה החלה במקרקעין לא ניתן עוד לדבר בזכויות מוקנות אשר החריגה מהן הינה נדירה כמפורט לעיל, אלא שיש לנקוט בהליך תכנוני מתאים לשם כך. דומה, כי ההולך, מגעגע, ונחזה כברווז הינו ברווז. בענייננו עסקינן בבינוי מוצע הכולל בקומת הקרקע יחידה קיימת הכוללת חדר מגורים, פינת אוכל, מטבח, חדרי שירותים חדרי רחצה, פטיו, חדרי שינה, וחדרים נוספים. ממערב ליחידה הזו קיים מקלט וממערב למקלט יחידה נוספת, בעלת כניסה נפרדת ובה פינת משפחה, (בהיקף דומה דמיון מופלא לחדר המגורים שביחידה המזרחית, 3 חדרי שירותים 2 חדרי רחצה, חדר שינה, חדר מגורים, חדר עבודה חללים נוספים מחסן וירידה למרתף ובו פינת משפחה (נוספת, מטבחון, שירותים ואחסון). היחידות כמפורט לעיל עשויות לשמש כל אחת יחידה פונקציונאלית אינהרנטית ושלמה, הן מחולקות כך, הן מוצגות כך ואין זה נכון כי רשויות התכנון יעצמו עיניהן ויתעלמו מהעובדות שנחזות מעיון בבקשה עצמה. אשר לדוגמאות שהובאו - הרי שלא מדובר במקשה אחת. כך, למשל ברחוב הדגניות 3 דומה כי היחידה הפונקציונאלית "האמיתית" כוללת את כל הבנוי, שכן מה שנחשד כיחידה נפרדת כולל חדר טלוויזיה וחדר משחקים ולא פונקציות הכרחיות נוספות; כך גם לעניין הגליל 10, שם הממ"ד וחדר נוסף מקשרים בין שני האגפים ומכל מקום לא מדובר בשתי יחידות הכוללות פונקציות הכרחיות דוגמת מטבח, שירותים ומקלחת בשתיהן. יחד עם זאת, ומבלי לקבוע מסמרות לעניין אנו סבורים כי יש מקום לבחון אפשרות לעשות שימוש בתקנות כפי שהצענו בהחלטתנו הקודמת ולהגיש בקשה להקלה בצפיפות ככל שיראו העוררים לנכון לעשות זאת. לתשומת לב העוררים המעבר המופיע בבקשה אינו מגיע כדי הרוחב המינימאלי החוקי המתחייב. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. יחידת דיור