ההבדל בין "שימוש חורג מתכנית" ל"שימוש חורג מהיתר" "כפי שכבר נקבע לא אחת, מדובר בשוני היורד לשורשו של עניין. בעוד בבקשה לשימוש חורג מתכנית יש לבחון הטעם לסטייה המבוקשת, השלכותיה ומכלול שלם של קריטריונים (כמפורט בהחלטת ועדת הערר 6078/07 ואח' בעניין מלון נופש מוריה אילת, ואח' נ' הועדה המקומית אילת ואח'), הרי בעניין בקשה לשימוש חורג מהיתר יש הגורסים כי ספק כלל אם קיימת זכות התנגדות. מובן כי בקשה כזו אינה יכולה לעלות כדי סטייה ניכרת מתכנית שכן היא תואמת תכנית, כן בקשה זו אינה חייבת להיות מוגבלת בזמן." וכן ערר (צפון) 64/06 גז נ' הועדה המקומית חיפה שם נקבע כדלקמן: "כאמור זוהי האבחנה הברורה בין המותר בתכנית לבין האסור בה. כאשר מבוקש שימוש חורג מהיתר, המדובר בשימוש מוכר עפ"י התכנית. עפ"י הגיונם של דברים אלו, לא צריכה להיות לצד שלישי זכות להתנגד לכך. בבקשה תואמת את התכנון לו הוא מודע ואין שום סיבה מדוע יוכל הוא להתנגד לכך שוב, לאחר שהזדמנות לעשות כן ניתנה לו בעת הדיון בתכנית." ור' גם התייחסות בית המשפט העליון בעניין ע"א 5927/98 בחוס ג'אן נ' הועדה המקומית לתו"ב חיפה ואח' () להבחנה האמורה וכן פסיקת ועדת הערר מחוז מרכז בענין ערר (מרכז) 38/08 פלמינגו בעמ' ואח' נ' הוועדה המקומית לתו"ב רעננה ואח'. לפיכך, כאשר עסקינן בשימוש חורג מהיתר, להבדיל משימוש חורג מתכנית, יש לתת משקל נמוך יותר להתנגדויות השכנים, היות ואלו אמורים לצפות, כי השימוש המבוקש יותר וזאת לאור התכנון הקיים. שימוש חורג