ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה לדחות הקמת בית מגורים במקרקעין הידועים כחלקה 14 מגרש 3/1 בגוש 7765 בישוב טירה. קדמה לכך החלטת מליאת הישיבה מיום 25/5/11 שם הוחלט להעביר את התיק לוועדת התנגדויות. תמצית טענות העורר העורר הינו בעל זכות חזקה ובעלות מכוח ירושה מאביו המנוח. ההתנגדות שהוגשה על ידי מר סמרה לבקשה לא נומקה ולא הוסברה וזאת בהסתמך על היותו בעלים לכאורה באותה חלקה. ההחלטה של ועדת המליאה אינה מנומקת אף היא. פרוטוקול הישיבה לא התקבל בידי העורר חרף פניות חוזרות ונשנות. בחלקה בה מצויים המקרקעין מצויים ובנויים בתים אשר הוקמו על פי ההיתרים כדין ולפיכך לא ברור מה טעם מצאה הוועדה להפלות את העורר לרעה. תמצית תגובת הועדה המקומית הערר הוגש בשיהוי רב. הבקשה לא נחתמה על ידי הבעלים בניגוד לתקנה 2ג' לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 והעוררים הם אינם בעלי זכות במקרקעין. בנסיבות אלה פעלה הוועדה המקומית כדין. דיון והכרעה ברי כי מבחינה תכנונית אין כל מניעה לאשר הבקשה. הועדה המקומית אישרה כי מדובר בבקשה תואמת תוכנית ואף המשיבים לא טענו לסטיות מהמשטר התכנוני התקף במקרקעין. כל הצדדים מסכימים כי הרקע לדחיית הבקשה הינו פרשנות המצב הקנייני. לעניין זה ברי ומוסכם על כל הצדדים כי ועדות התכנון (ובכלל זה ועדת הערר) לעולם לא יכריעו בנושאים קנייניים. "התפר" בין הקניין והתכנון אליו מחויבות ועדות התכנון להתייחס קבוע בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) בתש"ל - 1970 בנוגע לזכאי להגיש בקשה להיתר הבניה. כבר נפסק לעניין זה כי רק מקום בו בטוחות ועדות התכנון כי למבקש אין זכויות מבחינת דיני הקניין, הן רשאיות לעכב הדיון התכנוני על מנת לאפשר פניה לערכאות המוסמכות להכריע בסוגיה הקניינית. לעניין זה אנו מפנים לבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א שם נקבע כדלקמן: "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר:ביכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש. לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקנין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקנין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקנין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של הענין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. במקרה דנן עיון בנסח הרישום מעלה כי אביו של העורר רשום כבעלים בחלקה. עסקינן בחלקה של 44 דונם ואילו אביו של העורר בעל 1/24 חלקים בנכס. הבקשה נשוא הערר מתייחסת למגרש בשיעור של 711 מ"ר (שטח הנופל מחלקו של מר חסן מנסור אשר זכויותיו מנוצלות כאן). בנסיבות אלה, ובהתחשב בעובדה כי הועדה המקומית הוציאה היתרים אחרים באותה חלקה על בסיס זכויות דומות, איננו רואים מניעה במצב הקנייני העוצרת את הליכי התכנון והרישוי. יחד עם זאת, נטען ולא הוכח אחרת בפנינו כי לא נשלחו הודעות בהתאם לחובה הקבועה בתקנה 2 לתקנות הנ"ל. ולפיכך אנו קובעים כי יש למלא חובה זאת תחילה. ההודעות תישלחנה על ידי העורר במסירה אישית ו/או בדואר רשום. במידה ויתקבלו התנגדויות נוספות תידון הועדה המקומית בהן תוך 14 יום מיום קבלתן. היה ולא יתקבלו התנגדויות יש לקבל הערר וההיתר יוצא 60 יום מיום קבלת החלטה זו על מנת לאפשר למתנגדים לפנות לבית המשפט/הרשות המוסמכת להכרעה בסכסוך הקנייני ולקבלת סעד זמני ככל שיראו לנכון. בכפוף לקבוע לעיל, הערר מתקבל. בניהתכנון ובניהעררועדה מקומית לתכנון ובניה