בקשה הכוללת הקלות במקרקעין הידועים כגוש 7880, חלקה 122, מגרש 200, ברמת תמיר שבקדימה -צורן (להלן: "המקרקעין"). מדובר בשני בניינים בבניה רוויה בני 10 קומות (מתוכן 2 בהקלה), המרת קומה מפולשת בדירות גן, תוספת יחידות דיור של 4 יחידות דיור ביחס ל - 64 היחידות המותרות, בליטת מרפסת בקו בניין קדמי (שלא לכיוון העוררים), הקלה בקו בניין צדדי, וניוד שטחים לצורכי נגישות ולצרכים תכנוניים. העוררים מתגוררים בבניין מדרום במגרש 201. וכך החליטה הועדה המקומית: "1. לאשר הבקשה כולל הקלה עפ"י ועדת ההתנגדויות מיום 20/9/01. לדחות ההתנגדות - הועדה אישרה את תכנית הבינוי המוצעת ע"י חב' מגורי מודיעין לאחר שנמצאה מתאימה מבחינת מיקום הבניינים, פתרון החניות, צרכי הנגישות ופתוח השטחים הציבוריים. 2. התכנית נמצאה תואמת לדרישות הרשות המקומית. 3. רישום הערות אזהרה עקב ניוד שטחי הבניה." תמצית טענות העוררים מדובר באזור כפרי עם בניה נמוכה של 3 קומות שהינו ישוב באיכות חיים גבוהה ועל רשויות התכנון למנוע בין היתר צפיפות בלתי סבירה ומטרדי ריח, חוסר אוויר והסתרת נוף. העוררים קנו את דירותיהם זה מכבר יש להתחשב באינטרס שלהם. התכנון המוצע מקרב את קו הבניין הצדדי 10 אחוז לביתם של המתנגדים, באותו צד מתוכננים מסתורי כביסה וממוקמים בו כל המזגנים של הדירות הדרום מערביות והדרום מזרחיות, מיקום הרעש הינו כמטען חלול המרכז את הרעש וממקד אותו בעוצמה ישירות לדירות המתנגדים. לפיכך יש להרחיק את הבניין 6-8 מ' מערבה וכן לא לאפשר כל הקלה בקו הבניין הדרומי. מי שמבקש הקלות אינו יכול לעשות זאת על חשבון שכניו, כפי שנקבע התב"ע מאפשרת 8 קומות בלבד, והבקשה להקלה מאפשרת כי הדירות בקומות העליונות "ירכבו" על הדירות ובניין המתנגדים. מהחלטת הועדה המקומית שרונים עולה כי התוספת המבוקשת היא של 22 יח"ד, שכן נכתב כי ניתן לאשר במקרקעין רק 46 יחידות דיור בעוד מבוקשות 68 יחידות דיור. תמצית תשובת המשיבים הדיון בהתנגדות העוררים נערך בפני ועדת התנגדויות ביום 20/9/11 וביום 2/11/11 התקיים דיון במליאת הועדה המרחבית. העוררים כולם רוכשי דירות בבניין רווי בן 9 קומות הכולל 32 יחידות דיור, אשר גובהו דומה לגובה הבניין המתוכנן על ידי המשיבה. האזור כולו מיועד "למגורים ג'" ודומה כי העוררים מלינים על עצם ייעוד זה. המדובר בתוספת 4 יחידות דיור ולא בתוספת של 22 יחידות דיור בהתאם למצב התקף. בנוגע להקלה בקומות, הרי שמדובר בתוספת דירות גן במפלס קומה מפולשת קיים, וכן בקומה 9 נסוגה כך שגובהו של הבניין זהה פחות או יותר לבניין העוררים. לעניין קוו הבניין במרפסות - הרי שאלה פונות צפונה הפוך מכיוון בניין העוררים. לעניין קו בניין צדדי בשיעור 10% - הרי שמדובר בחריגה מזרעית של עד 50 ס"מ מקו הבניין ואין לה השפעה על מיקום המזגנים שממוקמים במסתורי הכביסה, ומרוחקים מקו הבניין האמור, וממילא לא חורגים ממנו. מסתורי הכביסה מרוחקים כ - 20 מ' ממרפסות דירות העוררים, שהובלטו בקומות העליונות. המשיבה פעלה ככלל על מנת ליצור תוצאה תכנונית נכונה גם עבור מגרשי העוררים, ותוך שמירה על עקרונות תכנון שכונתיים, ודינו של הערר להידחות. עמדת הועדה המקומית במקרקעין חלה תכנית צש / במ / 22-1 / 301 וכן הצ / מק / 1-10 / 2. לא ברור על אופייה הכפרי של הסביבה הקרובה ביחס למגרשם של העוררים הכולל 4 בניינים רווי קומות. ככל שהעוררים לא עיינו במצב התכנוני התקף עובר לקניית דירותיהם אין להם אלא להלין על עצמם, ומעבר לכך הקבלן ממנו רכשו את דירותיהם נהנה מהקלות דומות (למעט הקלה בצפיפות). ההקלה בקו הבניין הצדדי אינה משנה את מיקום מסתורי הכביסה אלא עניינה הרחבה קלה של הדירות עצמן בחלק הדרומי של הבניין המבוקש, ובכל מקרה ראוי לציין כי המרחק לדירות העוררים הינו למעלה מ - 15 מ'. בתדפיס ההחלטה נפלה טעות סופר, הזכויות במקרקעין הינן ל - 64 יחידות דיור ולא ל - 46 כפי שנכתב. אין הצדקה לשנות את מיקום הבניין ויש לדחות את טענות העוררים. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר ובחנה את כל התכניות הרלוונטיות, במסגרת זו נמצא כי במקרקעין חלקה בין היתר כאמור תכנית הצ/ מק / 1-10 / 2 הכוללת טבלאות הקצאה ואיזון ובמסגרת זו מוקצות למגרש 200 אכן 64 יחידות דיור, כך שההקלה המבוקשת היא לגבי 4 יחידות דיור נוספות ולא 22 כפי שנטען. נספח הבינוי המהווה מסמך מנחה על פי הוראות התכנית הנזכרת לעיל, . על פי אותו נספח קיימת חפיפה משמעותית בין בית המתנגדים לבין בניין מס' 2 במקרקעין נשוא הערר, ואילו על פי התכנון המוצע הוקטנה החפיפה על ידי תזוזתו של בניין 2 מערבה ביחס לבית המתנגדים, כך שמרפסות וחלונות הדירות בבית המתנגדים לרבות מרפסת הגג זוכות לנוף פתוח עד הכביש בתחום המקרקעין נושא ערר זה, ביחס לתכנון שהוצא בבינוי המנחה. המשיבה הבהירה כי ההקלות התבקשו לצורך יצירת תמהיל דירות נכון יותר ושיפור ניצול זכויות הבניה. אנו סבורים כי קיימת הצדקה להקלות, כמו כן איננו מוצאים ממש בטענות העוררים בנוגע למטרדים כתוצאה מהקלות כאלה או אחרות, יחד עם זאת סבורים כי נכון יהא לקבל אישור היחידה לאיכות הסביבה לפתרון המזגנים המוצע כתנאי למתן היתר. ככלל אנו סבורים כי התכנון המוצע ובו מופרדים הבתים תוך תכנון שטחים ירוקים וחניות בתקן מחמיר הינו תכנון ראוי ונכון ומשופר ביחס למופיע בבינוי המנחה, מה עוד כי במקרה דנן אנו סבורים כי יש בתכנון המוצע כדי להיטיב את מצב הנוף, זרימת האוויר לכיוון בית המתנגדים ביחס למצב המוצע בנספח הבינוי. לא זו אף זו, יש לזכור כי בין הבתים מרחק של כ - 15 מ' ובמצב דברים זה לא למותר להזכיר כי: "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. כן השווה עת"מ (י-ם) 836/06 קופלר ואחר נ' וועדת הערר ואח', שם אישר ביהמ"ש את החלטת וועדת הערר שקבעה: כל הגר בעיר צריך וחייב לקחת בחשבון כי יתכן ויינתנו הקלות אשר תפגענה בנוף הקיים לבני ביתו". אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. בניההמרת שטחקומה מפולשת