ערר בקשה הכוללת הקלה להקמת מבנה בן 4 קומות מעל קומת עמודים ובו 8 יחידות דיור, במקרקעין הידועים כחלקה 51 גוש 3931 ברחוב בלפור 2 בראשל"צ (להלן: "המקרקעין"). ההקלות - עניינן בתוספת יחידת דיור והקלה של 10% בקו בניין צדדי ואחורי, וכמו כן הבלטת מרפסות מעבר לקווי בניין. העורר הינו בעל הזכויות בשתי הדירות העליונות במקרקעין המצויים ממזרח ברחוב מולכו 13, בהם בנוי בניין דומה בן 4 קומות על עמודים. העורר התנגד להקלות שכן משמען צפיפות למעלה מן הנסבל, קרבה מיידית לדיירי הדירות בעורף הבניין, פתיחת החלונות העורפיות של הבניין ברחוב תכניס לתוך הבניין את דייריו של הבניין שבנדון. הפחתה של 10% מהמרווחים הצדדיים האחוריים אפשרית על פי רצ / 1 / 1 במגרשים שצורתם אינה רגולרית וזה לא המקרה נשוא ערר זה, יש פגיעה משמעותית באיכות החיים ובשווי המקרקעין בהתאמה. כמו כן התקרבות כזו בקווי הבניין חוסמת את אפשרויות הניצול של בעלי הדירות בבניין המתנגדים לחזק את הבניין מפני רעידות אדמה. משנדחתה ההתנגדות ערר העורר לועדת הערר צירף ההתנגדות ובכתב הערר ציין כי לא זומן לדיון בוועדה המקומית. המשיבים הבהירו כי הדיון בוועדה המקומית נדחה כבר פעם אחת רק משום שהעורר או ב"כ נעדרו מהארץ בנסיעה לחו"ל, וכי מלכתחילה הועדה נהגה בו לפנים משורת הדין שכן אין חובה לשמוע את טענותיו בעלפה, וכי אין בהתנגדותו ממש והינה קטנונית וטרדנית. עמדת הועדה המקומית היא כי הועדה המקומית זימנה את כל המתנגדים לדיון בפניה והעורר הוא זה שלא הגיע, מזכירת הועדה וידאה הגעתו מראש והעובדה כי יתר המתנגדים נכחו בדיון. כך או אחרת, הועדה המקומית אינה מחויבת להזמין מתנגדים לדיון בהקלות והחלטתה ניתנה לאחר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים. דיון והכרעה בפני ועדת הערר התנהל בהסכמת הצדדים דיון לגופם של דברים. על מנת לסבר את האוזן יובהר כי אכן בשונה מדיון בתכנית אין הועדה המקומית מחויבת לזמן המתנגדים לבקשה בהקלה ודיון שכזה יכול שיערך גם בעלפה. כמו כן יש להבהיר כי מפרוטוקול הדיון שנערך עולה כי נדונו גם הטענות התכנוניות שהעלה העורר בשעתו גם בפני הועדה המקומית. לגופו של תכנון מצאנו כי במקרה דנן קיימת הצדקה תכנונית להקלה המבוקשת בקווי בניין שכן המדובר בהקלות מינוריות יחסית המאפשרות ניצולן של מרבית הזכויות המוקצות למגרש בדלת אמותיו. כמו כן מוצדקת ההקלה במספר יחידות דיור שכן זו מאפשרת תמהיל הגיוני ונכון לטעמנו של דירות קטנות וגדולות במבנן אחד באופן ראוי אורבנית. באותו הקשר ממש נציין כי אין בתוספת יחידת דיור אחת כדי להשפיע על הצרכים הפרוגרמטיים ו/או ליצור צפיפות תנועה, חניה או כל צפיפות אחרת. יש לציין כי גם לאחר ההקלות המבוקשות המרחק בין הבתים מגיע כדי 8 מ' בקירוב ואיננו סבורים כי מדובר במרחק חריג מבחינה אורבנית ו/או תכנונית ו/או כי מדובר במרחק לא ראוי בין שני בנייני מגורים בסדר גודל הנ"ל. עוד יש לציין כי תחומן של הקלות משתרע מהוראות התכנית הרלוונטית החלה במקרקעין ועד הקבוע בתקנות סטייה ניכרת, אלה האחרונות מתירות שינוי קווי הבניין באופן המפורט בהן וכפי שמבוקש בענייננו, באופן שאינו יוצר סטייה ניכרת מהוראות התכנית החלה. עניינה של תכנית רצ / 1 / 1 באפשרות להגמיש קווי בניין למגרשים לא רגולריים שלא באמצעות הליך של הקלה כי אם בשיקול דעת הועדה המקומית לקובעם כך מראש. שונים הדברים מקום בו מתבקשת הקלה על פי הדין כקבוע בחוק ובתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית) התשס"ב - 2002. עוד יש להזכיר כי: "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח נסיבות הפיתוח במקרה דנן אשר כללו את בתי העוררים והמתנגדים האחרים תחילה, ולבסוף המקרקעין נשוא ערר זה, בחינת "נאה דורש נאה מקיים". סיכומם של דברים אנו רואים לנכון לדחות הערר. בניההקלה (תכנון ובניה)מבנהערר