היתר בנייה להריסת בנין קיים והקמת בנין מגורים חדש בן 5 קומות מעל קומת עמודים מפולשת, ודירת גג ובסה"כ 14 יחידות דיור ברחוב אמנון ותמר 16 רמת-גן גוש 6145 חלקה 407. את תקן החניה הנדרש לבנין הנדון, בסך של 14 חניות, הסדירו מבקשי ההיתר באמצעות מתקני חניה שמוקמו מתחת לקומה המפולשת ובתוך קווי הבנין. העוררים, המתגוררים במגרש הגובל במגרש נשוא הבקשה להיתר בנייה, הגישו התנגדות לבקשה להיתר בטענות שונות, ובין היתר הם טענו נגד הסדרת מקומות החניה באמצעות מתקני החניה, ומשהתנגדותם נדחתה הם הגישו את הערר שבפנינו. בדיון שהתקיים בפנינו התמקדנו בשלב הראשון בטענות שהועלו נגד הסדרת תקן החניה במגרש הנדון באמצעות מתקני חניה שכן, אם הערר בנושא זה יתקבל, הדבר יחייב שינוי בתכנון הכולל של הבנין, ובמקרה כזה לא יהיה טעם לדון בשלב זה ביתר הטענות שהועלו בערר נגד היתר הבנייה שאושר. לא קיבלנו מהועדה המקומית תשובה לשאלתנו, מה הסיבה שהיא אישרה במקרה הנדון, כאשר מדובר בבנין חדש, את הסדרת מקומות החניה באמצעות מתקני חניה, ולא באמצעות מרתף חניה או חניה בקומת הקרקע בחצר ללא מתקני חניה. מעיון בפרוטוקול המתומלל של הדיון בפני הועדה המקומית עולה, כי אחד מחברי הועדה המקומית, מר אביהו בן משה, הקשה במהלך הדיון מדוע זה במקרה הנדון החניות מוסדרות באמצעות מתקני חניה, ולא באמצעות מרתף חניה, כאשר מדובר בבנין חדש. על כך השיב מהנדס העיר, מר חיים כהן: "התקווה היא שזה יקטין את עלויות הבנייה ואולי זה יוזיל את מחיר הדירה". לדעתנו הסדרת מקומות חניה באמצעות מתקני חניה, לשם סיפוק תקן החניה הנדרש, הינה אפשרית, ואנו אישרנו במקרים רבים התקנת מתקני חניה כאלה במסגרת היתרי הבנייה שנדונו בפנינו. עם זאת מדובר בפתרון שאינו אידיאלי מבחינה תכנונית, ובצד היתרונות שבו, יש בו גם לא מעט חסרונות. לענין זה קבעה ועדת ערר זו ב ערר תא/5123/10 אירית ואלכס אביב נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב כדלקמן: " בשנים האחרונות מוגשות בקשות רבות להיתרי בנייה הכוללים הסדרת מקומות חניה במגרשים המיועדים למגורים באמצעות מתקני חניה. המדובר במתקנים משני סוגים; מתקני חניה על קרקעיים, שבהם ניתן להחנות בדרך כלל שני כלי רכב, ומתקני חניה תת קרקעיים. מתקנים מסוג זה, הנפוצים יותר בתקופה האחרונה, מאפשרים חניה של עד שלושה כלי רכב מתחת לאדמה. כאשר מתקנים מסוג זה סגורים יכול לחנות עליו רכב המתרומם אם המתקן כשזה עולה על מנת שייכנסו אליו הרכבים החונים באמצעותו מתחת לקרקע. ניתן גם לגנן (בגינון מלאכותי) או לרצף את המפלס העליון של אותו מתקן......... התקנת מתקני חניה בחצרות בנייני מגורים הינו לעיתים קרובות פתרון ראוי ונכון לשם סיפוק מקומות חניה באזורי מגורים, בעיקר כאשר מדובר בהסדרת מקומות חניה במגרשים עם בנייה קיימת. המתקנים מאפשרים ניצול יעיל של שטחים מתחת לקומה המפולשת ובחצרות בניני מגורים, ובדרך זו לספק את תקן החניה נדרש ולהקל על מצוקת החניה בערים. בצד היתרונות של מתקני החניה יש להכיר גם בחסרונות של מתקנים אלה, בין כשמדובר במתקני חניה תת קרקעיים, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במתקני חניה על קרקעיים. מתקני חניה על קרקעיים המותקנים בחצרות בניני מגורים מהווים בדרך כלל מפגע חזותי, אפילו כשאלה מוצבים מתחת לקומה המפולשת, ובודאי כשהם מוצבים בחצר או בתוך מרווחי הבנייה. גם כשמדובר במתקני חניה תת קרקעיים, וגם המשוכללים שבהם, אלה אינם מהווים מבחינה חזותית תחליף לשטח מגונן, ואף לא למשטח חניה מרוצף או סלול. עדיין מדובר במתקן מכני מפלדה שהינו זר לסביבת מגורים. בנוסף, כאשר המתקן עולה, לשם כניסת רכבים, הוא עלול לגרום לאי נוחות לדיירי קומות הקרקע ודיירי הקומות הנמוכות בבניינים הסובבים, אשר רואים את המתקן שעליו ובתוכו רכבים עולה ויורד אל מול חלון ביתם. הדבר נכון הן ביחס לדיירי הבנין בו מותקן מתקן החניה והן (ובעיקר) ביחס לדיירי הבניינים הגובלים. בנוסף, ככל שהמתקן יהיה שקט בשעת פעולתו, אין להתעלם מכך כי כניסת כלי רכב למתקן והיציאה ממנו גורמת אף היא לרעש, גם אם לא גבוה במיוחד. שאלת כמות הרעש הנגרמת כתוצאה מעצם הפעלת המתקן תלויה לא מעט ברמת התחזוקה השוטפת של המתקן, נושא אשר קשה לשלוט עליו לאורך זמן. לנוכח האמור יש לדעתנו לשקול בכל מקרה ומקרה את היתרונות שבהתקנת מתקני חניה מול החסרונות האסטטיים והפוטנציאל של גרימת מטרדים לסביבה כתוצאה מהפעלתם. לאור האמור לעיל, הסדרת מקומות חניה בחצרות מבנים באמצעות מתקני חניה הינו פתרון שיש לאפשר אותו רק באותם מקרים בהם לא ניתן להסדיר את תקן החניה בדרכים המקובלות כגון בניית מרתף חניה או הסדרת חניה בחצר הבנין ללא מתקני חניה. כאשר נבנות דירות חדשות בבנין קיים, בין במסגרת יישום הוראות תמ"א 38 ובין על פי תוכניות מפורטות אחרות, או כאשר מרחיבים דירות חדשות מעבר לשטח של 120 מ"ר במקומות בהם חלה התוספת לתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) תשמ"ג-1983, יש להסדיר מקומות חניה נוספים במגרש. במצבים אלה, במקרים רבים לא ניתן להסדיר את כל מקומות החניה הנדרשים בגין הדירות הנוספות או הרחבת הדירות הקיימות ללא עשיית שימוש במתקני חניה, שכן הבנין הקיים, והבנייה המתבצעת במסגרת אותן התכניות, אינם מותירים מקום להתקנת מלוא תקן החניה הנדרש בחצר הבנין ובקומה המפולשת, ובדרך כלל אף לא ניתן לחפור מרתף חניה מתחת לבנין הקיים, או שעלות ביצוע חפירה שכזו אינה סבירה מבחינה כלכלית. במצבים אלה קיימת הצדקה תכנונית לאפשר בניית מתקני חניה בחצר הבנין לשם הסדרת החניות הנדרשות, למרות החסרונות שמנינו לעיל של מתקנים שכאלה. ייתכנו גם מצבים שבהם לא ניתן להסדיר מקומות חניה במרתף חניה, או בקומת הקרקע, כאשר בונים בנין חדש, וזאת בשל נתוני המגרש ואילוצי הבינוי באותו מגרש. כך לדוגמא, אנו נתקלים לא בפעם במגרשים אשר בשל צורתם ושטחם לא ניתן לבנות בהם מרתפי חניה, שכן לא יישאר בהם שטח לחניה לאחר בניית רמפות הירידה למרתף, או בשל מגדלי הממ"דים היורדים למרתף. כמו כן קיימים מקרים בהם, בשל צורת או גודל המגרש, לא ניתן להסדיר מלוא תקן החניה הנדרש בחצר המגרש. גם במצבים אלה קיימת בדרך-כלל הצדקה תכנונית לאפשר את הסדרת תקן החניה, כולו או חלקו, באמצעות מתקני חניה למרות שמדובר בבנין חדש. לסיכום, השימוש במתקני חניה לצורך סיפוק תקן החניה אינו אידיאלי מבחינה תכנונית, אך ניתן לאפשר אותו במקומות שבהם לא ניתן להסדיר מקומות חניה בדרך המקובלת של בניית מרתף חניה או הסדרת החניה בחצר הבנין ללא מתקני חניה. יצוין כי בערר תא/5123/10 הנ"ל, אף קבענו מדרג של עדיפויות לענין מיקום מתקני החניה, באותם מקרים בהם הועדה המקומית הגיעה למסקנה כי יש לאפשר את התקנתם. במקרה הנדון, לא קיימת טענה מצד הועדה המקומית או מצד מבקשי ההיתר כי לא ניתן להסדיר את מקומות החניה הנדרשים לשם סיפוק תקן החניה באמצעות בניית מרתף חניה ו/או בקומת הקרקע. הנימוק של מהנדס העיר כי "התקווה היא שזה יקטין את עלויות הבנייה ואולי זה יוזיל את מחיר הדירה" אינו מהווה הצדקה לאפשר בניית מתקני חניה בכלל, ובבניינים חדשים בפרט. לפיכך במקרה הנדון לא מצאנו כל סיבה להסדיר את מקומות החניה באמצעות מתקני החניה, ולכן אין לאפשר את בנייתם. לנוכח האמור, אנו מחזירים את הבקשה להיתר לדיון בפני הועדה המקומית, ועל המשיבה מס' 2 יהיה להגיש לועדה המקומית בקשה מתוקנת להיתר אשר מסדירה את תקן החניה שלא באמצעות מתקני חניה. ככל שההיתר החדש לא ישנה את הבינוי הנוגע להקלות שפורסמו, לא יהא צורך בפרסום הקלות אלה מחדש. הבקשה המתוקנת תומצא לעוררים, אשר יוכלו להתנגד לה על פי עילות ההתנגדות העומדות להם על פי דין בלבד. הריסת מבנהבניההיתר בניה