שימוש חורג ממגורים לגני ילדים, לתקופה של שבע שנים

השימוש החורג הינו ממגורים ל - 3 גני ילדים, לתקופה של שבע שנים, מתאריך 9.2008 עד ל-9.2015, בחלק מחלקה 36, גוש 3694, רחובות. לטענת העורר, חל פטור מתשלום היטל השבחה מכוח הוראות סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965. מכון וייצמן בהיותו מוסד מוכר להשכלה גבוהה ומוסד מוביל למחקר מדעי רב תחומי, חוסה תחת הדרישה ל:"מוסד לחינוך... למדע....", המצויה בסעיף 19(ב)(4), שצוטט לעיל. פעילות גני ילדים (מעונות יום), חוסה תחת "חינוך" ומטרות המכון, והינה אינטגרלית לפעילות במקרקעי העורר, ומשרתת את מטרותיו. מתוך הכרה בחשיבות הקדשת מירב זמנם ומרצם של מדעני המכון והסטודנטים הלומדים בו לפעילותם המדעית, פועל המכון ליצירת תנאים נוחים אשר יאפשרו למדענים ולסטודנטים לפנות עצמם לעיסוקם המדעי. עקרון זה תואם את סעיף (g) בתזכיר ההתאגדות של המכון. זאת ועוד - העדיפות ברישום לגן הילדים ניתנת למדענים, בהתאם לקריטריונים קבועים ומתכונת פעילותו מותאמת לדרישות המכון (שעות פעילות ארוכות, חופשות מצומצמות). בנוסף, נטען כי גני הילדים נמסרו לתפעולה של ויצ"ו - הסתדרות נשים עולמית לנשים ציוניות ללא תמורה, על פי הסכם מיום 29.5.2007, שהעתקו צורף לערר. לחילופין, טען העורר כנגד גובה היטל ההשבחה, וכי על פי תחשיב של שמאית מטעמו, לא חלה השבחה בשווי המקרקעין עקב אישור השימוש החורג. המשיבה טענה כי, השימוש כגן ילדים, איננו מטרה החוסה תחת הפטור בסעיף 9א(ב)(4). את סעיפי הפטור יש לפרש בצמצום. עניינו של השימוש לגן ילדים הוא בקידום הרווחה והנוחות של עובדיו, כמו, למשל פעילות תרבותית, רכישת כרטיסים מוזלת וכיוצ"ב. כך למשל, לו היה מדובר בבקשה להקמת מעבדת מחקר או כיתות לימוד, עמדת המשיבה היתה שיש להעניק את הפטור. בדיון נטען כי, גם אם בעבר לא גבתה המשיבה היטל השבחה אין עליה להנציח טעות זו. כן נטען כי אין להקיש ממגורי מרצים במכון לשימוש לגן ילדים. גן הילדים גם אינו משמש לטיפוח מדענים צעירים ולכן אינו כשלעצמו, בבחינת מוסד חינוך הזכאי לפטור. לאחר הדיון הגישה המשיבה הודעה בצירוף נספחים המורים לטענתה כי היא גובה היטל השבחה על שימוש כגן ילדים. תחולת הפטור לפי סעיף 19(ב)(4): סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 קובע פטור מהיטל השבחה על: "השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות". על פי הסעיף יחול הפטור בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: ההשבחה מתייחסת למקרקעין של מוסד שמטרתו היא לחינוך, מדע, ועוד. עיסוקו של המוסד אינו לשם קבלת רווחים. המקרקעין או התמורה בעדם משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות. אין מחלוקת בין הצדדים כי במקרה שלפנינו שני התנאים הראשונים חלים, ואילו התנאי השלישי הוא זה המהווה את סלע המחלוקת ביניהם לעניין תחולת הפטור. אין מחלוקת בין הצדדים כי מכון ויצמן הינו מוסד לחינוך ולמדע, ומהווה חממה לעריכת מחקרים בתחומי המדע השונים, בין היתר, כמפורט במטרות המכון בתקנון. גם אין מחלוקת בין הצדדים כי במקרה שלפנינו אין מדובר בשימוש מסחרי בתחומי המכון. מדובר בהפעלת מעון יום שישמש את ילדי החוקרים והמדענים העובדים במכון ללא תמורה, ע"י ויצ"ו - הסתדרות עולמית לנשים ציוניות, שהיא עצמה עמותה ללא כוונת רווח, הכל כמפורט בחוזה מיום 29.5.07 להפעלת הגן, שצורף כנספח ח' לערר. איננו מקבלים את טענת המשיבה כי מעון היום שישמש את ילדי החוקרים והמדענים הינו במקרה שלפנינו הטבת רווחה, כמו רכישה מוזלת של כרטיסים לפעילות תרבותית וכיוצ"ב, כפי שטענה בפנינו. במקרה דנן מדובר בשימוש מתחום החינוך המקדם את התמסרות החוקרים והמדענים, על פי מטרות המכון, לעבודתם המחקרית-מדעית, ובהתאם לתקנון המכון. איננו סבורים גם, כי יש מקום לאבחנה בכגון דא לענין "מטרתו" של מעון היום לילדי העובדים. איננו מקבלים את האבחנה לפיה, כאשר המטרה היא מעון יום ל"טיפוח מדענים צעירים מהגיל הרך", יינתן פטור, ואילו כאשר המטרה היא מעון יום עבור ילדי החוקרים והמדענים, כדי לאפשר התמסרות של החוקרים והמדענים לעבודתם המחקרית-מדעית, והשימוש הינו ללא תמורה, לא ינתן פטור. בכך גם שונה מקרה זה שבפנינו, מהמקרים שפירטה המשיבה בהודעתה לאחר הדיון, שרובם ככולם הינם שימוש מסחרי כגן ילדים. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי אין מדובר בשימוש מסחרי בתחומי המכון וכי גן הילדים יופעל על ידי עמותת ויצ"ו, שאיננה גוף מסחרי, ללא תמורה, עבור מעון יום לילדי החוקרים והמדענים הצעירים, כעולה גם מהחוזה שהוצג בפנינו כאמור לעיל. אשר על כן, נוכח כל הנסיבות במצטבר במקרה שלפנינו, אנו מחליטים לקבל את הערר, וקובעים כי חל הפטור הקבוע בסעיף 19(ב)(4). לאור זאת מתייתר הדיון במחלוקת בעניין גובה השומה. נוכח ראשוניות הסוגיה שהובאה לפתחנו, החלטנו ולו לפנים משורת הדין, שלא ליתן צו להוצאות. קטיניםשימוש חורגגן ילדים / פעוטון / משפחתון