תכנית הצ/4 - 294/1 שהיא תכנית איחוד וחלוקה (בהסכמת בעלים), אשר שינתה את ייעוד החלקה, מאזור מגורים חקלאי לאזור מגורים א', חילקה אותה ל - 4 מגרשים (מגרשים 96,97,98,99) שטח מגרש מינימלי 420 מ"ר והוסיפה זכויות בניה (1 יח"ד בכל מגרש 180 מ"ר עיקרי). על חלקת המקור בנוי בית מגורים בשטח של 170 מ"ר. שומת היטל ההשבחה הוצאה בגין בקשה להיתר בניה לבניית בית מגורים במגרש 97, מגרש שנוצר כאמור בתכנית הצ/294/1-4. הבקשה להיתר בניה הוגשה על ידי ילדיו של העורר. כאמור לעיל, במועדים הרלבנטים, העורר הינו בעל המקרקעין. העורר טוען לעניין המצב התכנוני הקודם, כי חלקה 60 שבבעלותו נוצרה בתכנית הצ/130, היא התכנית אשר חילקה את חלקת המקור (שנקראה חלקה 51), לשלוש חלקות, אחת מהן היא חלקה 60, בייעוד מגורים חקלאי בשטח של 1500 מ"ר כל אחת, כשעל כל אחת מהן הותר לבנות יחידת מגורים אחת בשטח של עד 180 מ"ר + 30% בנייני משק + 10% מבנה עזר, 2 קומות + מרתף, וכי בגין תכנית זו שולם היטל השבחה על פי שומה מוסכמת. ערב החלוקה היו בחלקה שני מבני מגורים ישנים בשטח כולל של 190 מ"ר. בשנת 1996, במסגרת היתר לשיפוץ המבנה, הם נדרשו להרוס מבנה אחד. שטח המגורים החדש היה בשטח של 170 מ"ר ועליו לא נדרש היטל השבחה כי הוא כבר שולם. העורר טוען כי מכיוון שבעבר לא קיבל פטור עד 140 מ"ר, הוא זכאי עתה לפטור אחד. המשיבה טוענת כי הפטור מגיע פעם אחת לחלקה בלבד, והעורר אינו זכאי לפטור כיוון ששטח הבית הקיים עולה על 140 מ"ר. אין מדובר בבקשה של העורר להרחבת דירת מגוריו עד 140 מ"ר. במסמכים שהובאו בפנינו נטען כי במקרקעין הנדונים ניתן היה לבנות על פי תכנית מנדטורית מבנה מגורים אחד בשטח של עד 180 מ"ר, שטח מינימלי של מגרש היה 1000 מ"ר. שומת היטל ההשבחה לה טוען העורר, שהוצאה ב - 4.7.76 וצורפה כנספח ד' לערר, מתייחסת להשבחה בגין תכנית הצ/130 אשר כאמור שינתה את ייעוד המקרקעין לאזור מגורים חקלאי וחילקה את החלקה לשלוש מגרשים בעלי שטח מינימאלי של 1,500 מ"ר, עם זכויות בניה של 180 מ"ר. משומת היטל ההשבחה קוזז שווי הנכס לפני אישור התכנית היינו - שולם היטל השבחה אך ורק על תוספת ההשבחה בגין התכנית. לא הוכח כי שולם היטל השבחה גם בגין זכויות הבניה עד 180 מ"ר, שהותרו עוד קודם לכן. היינו - לא הוכח כי היה חיוב בהיטל השבחה על 180 מ"ר הראשונים. העורר בפועל לא חויב בהיטל השבחה בגין 180 מ"ר הראשונים. מהמסמכים שבפנינו לא עלה כי שולם היטל השבחה על כך ולכן הפטור הנטען בערר זה ל - 140 מ"ר, נבלע ב - 180 מ"ר הראשונים, שבגינם לא שולם היטל השבחה. בנסיבות אלו אין זכאות לפטור "נוסף". בעניין זה נפנה גם להחלטתנו בערר 8068/11 דרור בן יעקב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה שורקות. אשר על כן אנו דוחים את הערר וקובעים כי הפטור שבסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לא חל בנסיבות המקרה שלפנינו. בנסיבות העניין, ולו לפנים משורת הדין, החלטנו על אף דחיית הערר, שלא ליתן צו להוצאות. קרקעותשינוי ייעוד במקרקעיןאיחוד וחלוקה מחדש