טען, כי חובה היתה על השמאי המכריע ולהתייחס לטבלאות האיזון לעניין תכנית הצ/212/1-1, וכן לא להתעלם משלוש עסקאות שהובאו על ידי שמאי העוררת. אשר ליתר הטענות שנטענו, טענות שמאיות הן שאין מקום להתערבותנו בהן, כפי שגם ציין ב"כ העוררים בפנינו. (למשל, הטענה בדבר קביעת מקדם דחיה שונה (4 שנים במקום 3 שנים), ועוד כיוצא באלה). מדובר בטענות אשר הן בתחום שיקול דעתו המקצועי ומומחיותו המובהק של שמאי מכריע, אשר ועדת הערר לא תתערב בכך. אשר לטענת "ההתעלמות" מטבלת האיזון: עיון בשומה המכרעת מעלה כי השמאי המכריע לא התעלם כלל מטבלת האיזון. ההיפך הוא הנכון. השמאי המכריע מתייחס לטבלת האיזון וקובע במפורש כי איננו מחויב לטבלת האיזון, ומנמק ומפרט את התייחסותו ואת קביעתו. בענין זה קבע השמאי המכריע כהלכה, כי מחובתו לערוך בדיקות עצמאיות משלו, ואף מסתמך על הפסיקה הידועה בענין. וכך קובע השמאי המכריע, בעמ' 22 לשומה המכרעת: "הערכה של שמאים אחרים כולל טבלת איזון: דעתי היא שאין השמאי המכריע מחויב לשומות של שמאים אחרים גם אם מדובר על טבלת איזון באותה תכנית במיוחד וטבלת איזון בד"כ נערכת למועד קבוע לפני אישור התכנית, וכן שבטבלת האיזון הנדונה אין בה פרטי שווי. א. לפי ע"א 4592/98 קבע השופט ת. אור: "אין עילה להגביל את סמכותו של השמאי לשומות של אחרים אשר הוא אינו אחראי להן. ב. לפי בש"א 5594/07 (שלום נצרת) עונאללה נ.ו.מ. מבוא העמקים: נקבע שהשמאי המכריע עצמאי בהחלטתו ואין שום חובה לכך שהיטל ההשבחה במבנה אחד יהיה כהיטל במבנה אחר. ג. לפי בש"א 175674/05 (שלום ת"א) ריבה נ.ו.מ. בת ים: "השמאי המכריע אינו חייב למקדמי התאמה שהוסכמו על שמאי הצדדים. סמכותו של השמאי המכריע אינה מוגבלת לשומותיהם של שמאי הצדדים ושומותיהם אינן מגבילות את הכרעתו." אין לקבל את טענת העוררים כי יש לראות בטבלת האיזון "חזקה חלוטה" ונתון בלעדיו אין, בקביעת שווי במצב קודם. מכל מקום, נראה כי בדיון בפנינו אכן נזנחה טענה זו, וכל שנטען בפנינו הוא כי יש להתייחס לטבלת האיזון ולהתחשב בה, בקביעת שווי במצב קודם. כפי שציין השמאי המכריע, שמאי מכריע אינו "מחויב" לטבלת איזון. עליו לקבוע את שווי המקרקעין במצב קודם על פי בדיקות עצמאיות משלו. טבלאות איזון מהוות נתון מבין הנתונים שבפניו, אך בוודאי שאין חובה לבסס על פיה קביעה של שווי מקרקעין במצב קודם לעניין שומת היטל השבחה. במקרה שלפנינו מפרט ומנתח השמאי המכריע בהרחבה, את הנתונים במצב הקודם, לרבות טבלת האיזון, ומנתח ומפרט עסקאות השוואה. השמאי המכריע קבע כהלכה, כי עליו לבחון נתונים באופן עצמאי וכי הוא איננו מחויב לא לטבלת איזון ולא לשומות מכריעות. קביעותיו אלו עולות בקנה אחד הן עם הפסיקה והן עם החלטותנו הרבות בענין זה. אשר על כן, לא רק שלא נפלה כל טעות מהותית או דופי חמור בשומה המכרעת ולא היתה "התעלמות" כנטען מטבלת האיזון, אלא, שהשמאי המכריע פעל כהלכה ועל פי חובותיו המקצועיות. השמאי המכריע בחן והתייחס לנתונים שהיו בפניו, לרבות טבלת האיזון, קבע כי אינו מחויב לה, וערך בדיקות עצמאיות משלו. בנסיבות אלו, אין כמובן, כל מקום להתערבותנו, אלא ההיפך - יש לשבח את השמאי המכריע על שבחן ובדק נתונים באופן עצמאי והפעיל שיקול דעת מקצועי, עצמאי בהכרעתו, ולא ראה עצמו כפוף ומחוייב לנתונים שהוצגו בפניו, ולרבות לא לטבלת האיזון ולא לשומות מכריעות אחרות. אשר לאי כפיפות שמאי מכריע לשומות מכריעות אחרות, עמדנו בערר 8126/11 מירי ונילי גורן .נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים, ועל כן לא נאריך בכך כאן, והדברים שם חלים גם בענייננו (שם בעמ' 2). אשר לטענות בכל הנוגע לעסקאות שהביאו העוררים - גם עניין זה הינו עניין שמאי מובהק. השמאי המכריע פירט בהרחבה את העסקאות שהוצגו לו ע"י שמאי הצדדים והתייחס, פירט ונימק בקשר לכל אחת מהן, מה המשקל שיש ליתן לה, אם בכלל. בעמוד 23 לשומה המכרעת, ציין השמאי המכריע בנוגע לעסקאות במצב קודם ובמצב חדש, כלהלן: "מצב קודם: עסקאות מאותו מתחם כבר משקפות את כל הגורמים המשפיעים על השווי במצב קודם. עסקאות אלו עדיפות להשוואה מאשר עסקאות ממתחם אחר עם מאפייני תכנון ופוטנציאל שונים. באם להשוות בין עסקאות בשטח המיועד בעתיד להפשרה לבין שטח מחוץ לתחום תכנית האב יש מקום לתוספת שווי בגין פוטנציאל כללי וזה בהתאם לפסק דין רע"א 4487/01- ו.מ. רחובות נ. לוסטרניק: הציפייה הכללית לפיתוח מקרקעין מהווה חלק אינטגרלי מהפוטנציאל הכלכלי שלה. שווי מצב חדש: כאמור לעיל, עסקאות מאותו מתחם עדיפות להשוואה כי אז אין צורך בהפעלת שיקולים ומקדמי השוואה רבים. באם להשוות עסקאות מהמתחם המזרחי לדרך רבין עם המתחם המערבי אז יש מקום לדעתי לקחת בחשבון מקדם דחייה בגין פיתוח זמין בצד המזרחי לעומת הצד המערבי. בהתבסס על מכתב המועצה מיום 20.5.01 (לפני אישור התכנית המשביחה) שבו מודיעה שהיא נערכת להתחיל תוך מספר שבועות בעבודות הפיתוח בכל האזור המזרחי של המתחם (ממזרח לכביש הכניסה החדש למושבה). לדעתי מקדם דחייה של שנתיים בשער היוון של 6% הינו סביר = 0.89" בהמשך, בעמודים 25-24, מפרט השמאי המכריע בהרחבה את העסקאות שהציג בפניו שמאי העוררת וקבע ונימק אלו מבין העסקאות יש לקחת בחשבון ואלו לא, וכך פירט וקבע השמאי המכריע: "מחירים: שווי מצב קודם: 1. לתאריך קובע 27.6.01: א. עסקאות שמאי המבקש בגושים 8024, 8026 דרומית למתחם הנדון לפי מחירים הנעים בין 42-55 $מ"ר בשנת 2000. בהתייחס למיקום הנכס הנדון מקדם סביר = 2 = כ-90 $/ מ"ר קרקע. ב. עסקה בחלקה 31 משנת 2002 אשר צמודה לאזור מגורים אבל מחוץ לתכנית האב לפי 81 $/מ"ר. בהתייחס למיקום הנכס הנדון מקדם שווי סביר דומה = 1 =81$/מ"ר קרקע. ג. עסקה מאמצע שנת 1995 בחלקה 28 בגוש 8021 לפי 93 $/מ"ר קרקע ד. עסקה מיום 17.7.96 בחלקה 285 בגוש 8024 לפי 119$/מ"ר ה. עסקה מיום 9.5.96 בחלקה 71 בגוש 8015 לפי 135 /$מ"ר עסקאות ג,ד,ה, כלולות בתחום תכנית הצ/212/1/1 שתאריך קבלתה 29.6.93, ותאריך החלטה בדיון להפקדה 28.2.96. ז"א עסקאות אלו מושפעות מההליך התכנוני של התכנית. לדעתי אין לקחת בחשבון או יש לנטרל את השפעת הליך התכנוני של התכנית המשביחה על המצב הקודם. עקרון זה נקבע בשורה של פסקי דין, כמו: ע"א 8736/04 כהן נ.ו.מ. רעננה ע"א 4487/01 ו.מ. רחובות נ. לוסטרניק. עסקה ג' הינה בחלקה ליד החלקה הנדונה כלולה בתכנית האב, צמודה לדרך רבין. מקדם השוואה בנטרול השפעת התכנית = 0.9 שווי בחלקה הנדונה = 84 $/מ"ר קרקע. עסקאות ד,ה הינן בחלקות מזרחית לדרך רבין צמודות לאזור מגורים מפותח ולכן מיקומם עדיף והפוטנציאל שלהן יותר גבוה מאשר החלקה הנדונה וכן קיימת השפעה לתכנית משביחה. מקדם השוואה סביר חלקה הנדונה=2/3 =כ-85 $/מ"ר קרקע. בהשוואה בין שנת 96 לשנת 2001 ניתן להצביע על רמת מחירי נדל"ן דומה." (עמ' 24 שם, ההדגשות בנטוי - במקור). לאחר מכן מפרט השמאי המכריע את העסקאות שהוצגו לו על ידי שמאי המשיבה, את תגובת שמאי העוררים להן, ואת קביעותיו, הכל כמפורט שם, כלהלן: "עסקאות שמאי המשיבה: א. עסקה מיום 9.12.03 בחלקה 13 בגוש 8024 לפי 38 $מ"ר. ב. עסקה מיום 24.8.00 בחלקה 13,19 בגוש 8020 לפי 42 $/מ"ר (בשומתו ציין שטח 624 מ"ר ואילו במידע נדל"ן 709 מ"ר). בהתחשב במיקום הנכס הנדון מקדם שווי= 2 = 80 $/ מ"ר קרקע. ג. עסקה ממידע נדל"ן מיום 11.1.04 בחלקה 7 בגוש 8021 בשטח של 1509 מ"ר לפי 30 $/מ"ר. שמאי המבקש טען בתגובה שהמידע לא נכון וכי התמורה הייתה 46.66 $/מ"ר. בבדיקה במידע נדל"ן אותרה אותה עסקה באותו יום בשטח כ- 1501 מ"ר לפי כ- 46.6 $/מ"ר במידע נדל"ן רגיל ובמידע נדל"ן מורחב לפי 30 $/מ"ר. עקב אי הבהירות העסקה לא נלקחה בחשבון. עסקאות נוספות ממידע נדל"ן: תאריך גוש/חלקה מחיר למ"ר מקדום שווי סביר לנכס הנדון שווי בנכס הנדון 10.12.03 8024/32 68 $ 1.25 85 $/מ"ר 29.1.04 8024/31 78 $ 1 78 $ המסקנה: שווי סביר המצב קודם בהתחשב במיקום ופוטנציאל = 80 $/מ"ר קרקע." (עמוד 25, ההדגשות בנטוי - במקור). בהמשך, מפרט השמאי המכריע את העסקאות שהציגו לו שמאי העוררים ושמאי המשיבה לעניין שווי במצב התכנוני החדש, ולאחר מכן את המחירים שהוצגו בפניו (שם בעמודים 27-26). לבסוף, בעמוד 28 לשומה המכרעת, בהתבסס על כל פירוט הנתונים וניתוחם, מפרט ומנמק השמאי המכריע את תחשיב ההשבחה שקבע. אין מקום להתערבותנו בשמאות מכרעת בהחלטות מנומקות בדבר המשקל שיש ליתן לעסקאות כאלו ואחרות. שיקול הדעת המקצועי של שמאי מכריע, כולל, כמובן, שיקול דעת אלו עסקאות לדעתו הן רלבנטיות לצורך קביעת שווי במצב קודם ובמצב חדש, אלו עסקאות אינן רלבנטיות, ואיזה משקל יש ליתן לעיסקה כזו או אחרת. גם כאן, אין התעלמות מעסקאות שהוצגו לו ע"י שמאי העוררת. ההיפך הוא הנכון. השמאי המכריע מפרט בהרחבה את הנתונים שהוצגו לו ע"י הצדדים, מנתח אותם ולאחר מכן מכריע. אי קבלת עמדה של שמאי העוררים או אי מתן משקל לעיסקה כזו או אחרת, שהציג שמאי העוררים, מהווה לכל היותר מחלוקת מקצועית עם הכרעותיו המקצועיות של השמאי המכריע. בוודאי שלא די בכך כדי להביא להתערבותנו בשומה מכרעת, הכל כפי שפרטנו בהרחבה, בפתח דברינו. אשר על כן, גם בעניין זה, אין כל מקום להתערבותנו. סוף דבר - אנו דוחים את הערר כנגד השומה המכרעת. הדיון בערר התעכב זמן רב לאחר הגשתו עקב העומס הרב של מאות תיקים שהצטברו, בשל העדר הרכב קבוע לוועדת הערר, מזה שנים. אשר על כן, בנסיבות העניין, החלטנו, ולו לפנים משורת הדין, שלא ליתן צו להוצאות. שמאותשמאי מכריע