במקרה בו מדובר בשטח בנוי מעל 140 מ"ר וכאשר לא היה חיוב בהיטל השבחה אף על למעלה מ-140 מ"ר, הפטור איננו חל. בעניין זה חל האמור בין היתר, בערר (מרכז) 8162/11 נחומי אורי ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הוד השרון: "כמו כן, במקרה שלפנינו מדובר במי שמתגוררים בדירה רחבה, בשטח של כמעט 140 מ"ר. תכלית החוק איננה "ליתן לאדם המתגורר בדירה רחבה בשטח של 140 מ"ר פטור על הרחבה נוספת" (ערר 123/10 עבד אלפתאח נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים). זאת, בין אם מדובר בהרחבה ובין אם מדובר בבניה נוספת. זאת כאשר לא הוכח במקרה שלפנינו כי שולם היטל השבחה על 140 מ"ר הראשונים וכאשר במקרה שלפנינו קוזזו מתחשיב היטל ההשבחה 325 מ"ר בגין מצב תכנוני קודם. ההיפך הוא הנכון. כפי שפורט לעיל, לא שולם היטל השבחה עבור זכויות הבניה ואין הכוונה כי העוררים היו חייבים לשלם היטל השבחה, זאת נאמר לעניין טענת העוררים כי "מעולם לא קיבלו פטור". הם "מעולם" לא קיבלו פטור, שכן עד עתה, לא היו הם החייבים בהיטל השבחה, והם גם עתה לא זכאים לפטור, כיוון שאין מדובר בהרחבה או בבניה של עד 140, מ"ר שכן זו כבר קיימת, וגם קוזז מתחשיב היטל ההשבחה בו חויבו הם, שטח העולה בהרבה על 140 מ"ר - שטח של 325 מ"ר (וכאשר הוכח תשלום היטל השבחה רק על כמחצית השטח ולא הם אלה שגם נשאו בכך בעבר, ואשר שטח של 140 מ"ר ממילא נבלע בו כאמור). כך או כך, אין לעוררים זכאות לפטור, וגם לא לפטור אחד בנסיבות שלפנינו, לפי הוראות סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה התשכ"ה - 1965. עם סיום החלטתנו מצאנו לנכון להעיר עוד הערה בהקשר זה: אנו שומעים חדשות לבקרים, וכך גם נטען בערר שלפנינו, כי ישנה "זכות" לכל אזרח לפטור אחד פעם אחת לפי סעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית לחוק, מעין טענה של "זכות יסוד" לפטור, ולא היא. אין מדובר בסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית "בזכות לפטור" המוקנית לכל אדם פעם אחת. אלא, מדובר בסעיף הקובע תנאים מתי תהא זכאות לפטור. אין משמעות הסעיף כי יש לכל אחד באשר הוא זכות לפטור. על מטרת הפטור ותכליתו עמדו בתי המשפט בהרחבה, לרבות בית המשפט העליון בפסקי דין רבים, כאשר העקרון החוזר בכולם הוא שתכליתו של הפטור הוא סוציאלית. תכליתו של הפטור הוא לסייע לרווחת מי שנמצא במצוקת דיור. המחוקק קבע קנה מידה של רווחה במגורים לענין פטור מהיטל השבחה, וזאת עד שטח של עד 140 מ"ר, ולכן גם ניתן תמריץ לכך באמצעות מתן פטור. משמע, שמי שכבר מתגורר בשטח של 140 מ"ר, תנאי מגוריו כבר משופרים הם, על פי קנה המידה שנקבע בחוק ואין זכאות לפטור: "מטרת הפטור - סוציאלית עזרה לאזרחים בשיפור תנאי מגוריהם, כאשר מדובר באדם הרוצה להרחיב את דירות מגוריו הצרה תוך בעשותו כן נופל הוא להגדרת המימוש שבסעיף 1 לתוספת, בא הסעיף ופוטר אותו מההיטל, פטור זמני או מלא". (ע"א 7417/01 צרי נ' הוועדה המקומית גבעתיים, ( שם בעמ' 6). במקרה שלפנינו אין העוררים מתגוררים בדירה "צרה" כפי שנפסק בפ"ד צרי, על פי קנה המידה שקבע המחוקק בסעיף 19(ג)(1) לתוספת השלישית. בנסיבות שלפנינו לא אליהם כוון הפטור שבסעיף 19(ג)(1). אין מדובר ב"זכות בסיסית מוקנית" לכל אחד לפטור אחד, כנטען. אלא מדובר בפטור סוציאלי, המותנה בקיום התנאים שנקבעו בחוק והעקרונות שהותוו בפסיקה. סוף דבר, הערר נדחה." (עמוד 3-4 להחלטה, כן נפנה בעניין זה לערר (ת"א) 85136/12 סלומון מרטין נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה בני ברק). כל האמור שם, חל גם כאן. אשר על כן מכל האמור לעיל, אנו מחליטים כי הפטור לפי סעיף 19(ג)(1) איננו חל במקרה שלפנינו, והערר נדחה. בהתחשב בנסיבות העניין כפי שהוצגו בפנינו על ידי ב"כ העוררים, החלטנו לפנים משורת הדין שלא ליתן צו להוצאות. היטל השבחה