קווים מנחים ועקרונות בכל הנוגע להיקף התערבותנו המצומצם ביותר ניתנו במספר רב של פסקי דין והחלטות ועדת ערר, עד כי בית המשפט אף פסק כי גם אין ל"מנות כרוכל", כלשונו, את הטענות שנטענו. על מנת שלא להאריך נפנה לאחת מההחלטות האחרונות, ערר (ת"א) 95010/11 שלומית ברעלי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א אשר פירט בהרחבה עקרונות אלו, וכל האמור שם בענין זה, חל גם כאן. כך למשל, בערר שלפנינו, מלינה העוררת כנגד משך הדחיה שנקבע ע"י השמאית המכריעה לפינוי דיירים מוגנים, כאשר העוררת טוענת כי על פי המצב בפועל, כעולה מפסק הדין האחרון שניתן לטענתה, חלפו בפועל כ-14 שנה, ולא 5-4 שנים כהכרעת השמאית המכריעה. לפיכך לטענתה על ועדת הערר להתערב בשעור מקדם הדחיה שקבעה. קביעת שעור מקדם דחיה ענין שמאי מובהק הוא אשר ועדת הערר לא תתערב בו. מה גם, שבענין טענת העוררת כבר ניתנו כמה וכמה החלטות ע"י ועדת הערר. שעור מקדם דחיה יש לקבוע נכון למועד הקובע ולא על פי המצב בפועל - וגם לא על פי משך הזמן בפועל של הליכים משפטיים. מעבר לכך, השמאית המכריעה עצמה התייחסה לטענה זו של העוררת בפירוט ודחתה אותה מהנימוקים שפורטו לעיל (עמ' 12 לשומה המכרעת) וגם משום כך יש לדחות את טענות העוררת. אין להעלות בערר על שמאי מכריע טענות שהועלו בפני השמאי המכריע נדונו והוכרעו על ידו. כפי שציינו פעמים רבות בהחלטותינו, יש להבחין בין מחלוקת מקצועית, לגיטימית ככל שתהיה, שיש למי משמאי הצדדים עם הכרעה של שמאי מכריע לבין טענה לטעות כה מהותית או דופי כה חמור בשומה המכרעת, עד כי אין מנוס מהתערבות בה. בין שני אלו - המרחק רב מאוד. כפי שצוטט בהרחבה בערר ברעלי לעיל, בית המשפט העליון אף פסק כי אפילו נפלו טעויות בשומה מכרעת - ולא זה המקרה שלפנינו - אין מקום להתערבות בה, כל עוד אין מדובר בטעות מהותית היורדת לשורש הענין. כאמור, במקרה שלפנינו אין זה כך, אלא ההיפך - טענה כי יש ליתן מקדם דחיה על פי המצב בפועל - שגויה היא. כך גם לגבי הטענה שנטענה בפנינו כי השמאית המכריעה לקחה בחשבון עלויות פינוי דיירים מוגנים. עיון בשומה המכרעת מעלה כי לא כך הוא: בעמ' 12 (למטה) לשומה המכרעת, מציינת השמאית המכריעה במפורש, כי: "בהערכת השווי לא הובאו בחשבון עלויות הפינוי מאחר והן קיימות בכל אחד מהמצבים התכנוניים". היינו - השמאית המכריעה לא רק שלא התעלמה מטענה זו, אלא, אף קבעה כי יש עלויות פינוי, אלא שמכיוון שהן מצויות בשני מצבי התכנון - הקודם והחדש, הרי שהן מאזנות זו את זו. התעלמות לא מצאנו כאן, גם טעות לא מצאנו כאן, ואין מקום להתערבותנו. כך גם מפרטת השמאית המכריעה בהרחבה ובפירוט רב בשומה המכרעת את קביעותיה בענין שווי המקרקעין במצב התכנוני הקודם והחדש, לרבות ניתוחיה לענין שימוש יעיל ומיטבי בנכס, שגם אלו רובם ככולם הכרעות בתחום השמאי המקצועי המובהק, אשר לא נמצא בהם מקום להתערבותנו. אשר על כן, אנו דוחים את טענות העוררת כנגד השומה המכרעת. בדיון בפנינו הועלתה טענה נוספת ע"י העוררת והיא, כי בשומה מכרעת אחרת, מיום 23.1.11, שניתנה ע"י השמאית המכריעה לגבי נכס ברחוב אפעל 12 בפתח תקוה, גוש 6194, חלקה 161/1, ניתנו על ידה ערכי שווי שונים למ"ר. לטענת העוררת מדובר במקרקעין דומים סמוכים ואין מקום לשוני בין ערכי השווי בין שתי השומות המכריעות. לטענת המשיבה אין ללמוד גזירה שווה משומות מכריעות על מקרקעין שונים, אף אם סמוכים הם, שכן לכל קרקע מאפייניה הייחודיים. בענין אחרון זה, ולו למען הזהירות, נבקש מהשמאית המכריעה ליתן דעתה לטענות הצדדים וליתן הבהרותיה בענין זה. ככל שבחינתה תעלה כי יש צורך בעריכת תיקון או שינוי כלשהו בשומתה המכרעת, תעשה כן. בנסיבות הענין העוררת תישא בהוצאות המשיבה בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. מיסיםשמאותעררשומהועדת עררשמאי מכריע