התנגדות לתמ"א 38 בטענת פגיעה בצנעת הפרט לפנינו ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה פ"ת (להלן: "הועדה המקומית"), להתיר בקשה לחיזוק מבנה על פי תמ"א 38 ובמסגרת זו תוספת קומה, חדרים על הגג ושינוי קווי בניין, במקרקעין הידועים כגוש 6388 חלקה 72 ברחוב קיש 16 בפ"ת (להלן: "המקרקעין"). וכך החליטה הועדה המקומית: "הועדה שמעה את טענות הצדדים. הועדה המקומית לתכנון ובלניה אימצה את המדיניות הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידת אדמה ברוח הוראות תמ"א / 38. הועדה סבורה, כי חיזוק המבנים מחד ושיפור הדיור וחזות המבנה ישדרגו את המבנים והסביבה. לפיכך הועדה מחליטה לדחות ההתנגדות ולאשר הבקשה עם 18 מקומות חניה (16 מקומות חניה לדיירים + 2 מקומות חניה כרכוש משותף), ללא חניה בחזית, קו גדר לפי מפה טופוגרפית מאושרת, גינון החזית ובתנאי מילוי דרישות מה"ע." העורר הינו בעל זכויות בבניין מדרום ברחוב קיש 18, מתנגד לבקשה בטענה כי התכנון כולל יותר חניות ממה שאישרה הועדה המקומית וכי ההקלה בקו הבניין הדרומי ל - 2.5 מ' במקום 4 מ' תפגע בו בשל צנעת הפרט. דיון והכרעה מדובר במבנה ישן טעון חיזוק על פי תמ"א 38, בו מתגוררים דיירים מבוגרים אשר הצליחו להתאגד ולקיים פרויקט כנ"ל לרווחת הבניין ודייריו. "ככלל, כפי שהבהרנו לא אחת, רואה וועדת הערר בחיוב רב יוזמות לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38. בקשות אלה, מגשימות בראש ובראשונה את מטרת העל של תכנית זו ומקדמות את הערכות הציבור הרשויות והמדינה במדרג המוכנות לקראת רעידות אדמה אשר עתידות להתרחש באזורנו. תחזית זו היא העומדת בבסיס החלטות הממשלה ומוסדות התכנון כולם בקדמם התמ"א האמורה. אין המדובר בסיסמה בלבד כי אם בסיכון ממשי בפניו עומד הציבור בארץ. כפועל יוצא מהשגת מטרת על זו (או אם תמצי השפעת הלוואי שלה) זוכה בראייתנו הציבור גם בהתחדשות פני אותם בתים ומקום בו ניזומות מספר בקשות בסביבה קרובה (כבענייננו) לאלמנט ההתחדשות משקל משמעותי ומיטיב סה"כ עם הסביבה. גם במקרה דנן בו מדובר ברחוב מעורב מבחינת גובה הבניה, אשר נבנה זה מכבר וזקוק לחיזוק פשוטו כמשמעו, לא מצאנו כי יש במוצע בבקשות כשלעצמן כדי לפגוע באנטרס של שוכניו ועל כל פנים לא מעבר לצפי הטבעי שאמור לקחת דייר/תושב סביר המתגורר בעיר מה עוד כי באותו רחוב הודגמו כמפורט לעיל מבנים אחרים בגובה זה." ובערר 142/08: "עוד הובהר כי התכנית כוללת החיזוק הנדרש על פי תמ"א 38 ופתרון חניה לכל הדירות בבניין , קיימות כמבוקשות ( וזאת בשונה מהדרישות עפ"י תמ"א 38 למציאת פתרון חניה לדירות החדשות בלבד). בהתחשב בכל האמור ובחשיבות שרואה ועדת הערר לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38, כמו גם במצבו העכשווי של המבנה שהוצג לנו בתמונות, והעובדה כי על פי דין קיימת שארית משמעותית של זכויות בניה אנו רואים לנכון לאשר החלטת הועדה המקומית. איננו סבורים כי יש בשיפוץ ובתוספת המבוקשת כדי להוריד ערכם של בניינים סמוכים, בסופם של דברים עם סיומו של השיפוץ ייתכן ויביא רוח חדשה ותנופה תכנונית גם ליתר השכונה דבר שיביא דווקא לעליית ערך הבתים בה. מכל מקום טענה זו נטענה בעלמא ללא כל תימוכין." ובעניין 30+42/10: "בבסיסה של תמ"א 38 ובראשון לציון גם תכנית רצ/1/ 106 רציונל של עידוד ביצוע חיזוק מבנים על ידי תוספות בניה, כמפורט בסעיף 2 לדברי ההסבר לתכנית: "... הוראות התמ"א קובעות את המסגרת הסטטוטורית שתאפשר מתן היתרי בניה מכוחה, וכן מציעה תמריצים שיעודדו את החיזוק ויאפשרו אותו מבחינה כלכלית. זאת תוך שמירה על איזון בין הצורך לחיזוק ומימונו ובין שיקולים עירוניים רחבים אחרים" כן ראה בסעיף 5 לדברי ההסבר, שם נקבע כדלקמן: "... במסגרת התמריצים לביצוע החיזוק, מציעה התמ"א תוספות בניה למבני מגורים קיימים (סעיף 11) ולמבנים שאינם מיועדים למגורים (סעיף 14). למבני מגורים מציעה התמ"א שני סוגים של תוספות: תוספת יחידות דיור למבנה (כמפורט בסעיף 11.1) והרחבת יחידות הדיור הקיימות במבנה (כמפורט בסעיף 11.2). במבנים שאינם מיועדים למגורים מציעה התמ"א תוספת בשטח בניה של קומה טיפוסית. בכך מאפשרת התמ"א להתגבר על מיצוי זכויות הבניה ומהווה תמריץ לחיזוק מבנים" למותר לציין כי היוזמה המקורית לחיזוק מבנים על פי תמ"א 38 לא צלחה באופן נרחב וזאת בין היתר, כנראה, בשל היעדר תמריצים מספקים ולאור האמור תוקנה התמ"א לאחרונה בשינוי מס' 2 אשר מאפשר ניצול הזכויות המוגברות על פיה גם בבניית בניין חדש, חלף בניין ישן אשר חיזוקו נדרש על פי תנאיה, וכן הותרה תוספת כפולה של זכויות הן בקומה המפולשת והן בקומה הנוספת על פי התמ"א (דבר שהיה חלופי על פי נוסחה המקורי של התמ"א). גם יוזמה זו משודרגת מקומית ונשקל שדרוגה ברמה הארצית באופן שתיווספנה זכויות רבות יותר על מנת להפוך את החיזוק והפרויקטים הנגזרים ממנו כלכליים יותר. במצב דברים זה טענותיהם של העוררים לפיהם עניינה של הועדה המקומית בחיזוק המבנה ותו לא ועליה להימנע מאישור יחידות דיור נוספות, הינן בבחינת מס שפתיים בלבד שלא לומר אנכרוניסטיות. ברי כי על מנת לחזק מבנים יש לגרום לכך שאותו חיזוק יהא כלכלי ואותה כלכליות נעוצה בראש ובראשונה בתוספת זכויות בניה. יחד עם זאת חזרנו והבהרנו כדלקמן: "...לצד הוראות אלה קובעת התמ"א מערכת של שיקול דעת במגוון של תחומים לרשות המקומית ולא מחייבת קבלת כל בקשה לחיזוק מבנים באופן אוטומטי. כך, נקבע בפרק ג' שיקול דעת למוסד התכנון בשמירת זכותו לסרב ליתן היתר ו/או לאשר תכנית מפורטת בשל תנאים ייחודיים ו/או לקבוע אי החלה של התכנית בתחום חלקים ממרחב התכנון המקורי ועוד. התמ"א מקדמת האינטרס הציבורי החשוב של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך קביעת מנגנון מאזן של תמריצים לצורך ביצוע החיזוק "במחיר" של תוספת זכויות, על כל השלכותיה." (ר' ערר 345/10 נעמה וניר זהבי נ' הוועדה המקומית הוד השרון ואח'). במקרה דנן ניתן ממילא לבנות במקרקעין בניין בן 4 קומות על עמודים + חדרים על הגג, ולכן תוספת הגובה המבוקשת אינה מעלה ואינה מורידה לעניין המצב התכנוני ואף העורר לא יצא כנגדה. בנוגע לקו הבניין הדרומי - על פי התכנון שאושר מדובר בבליטות נקודתיות לצורך תוספת עמודים וחיזוק המבנה אשר אינן מקרבות באורח משמעותי את חדרי השינה בין שני הבניינים. יש לציין כי גם מקום בו פורסמה הקלה ל - 2.5 מ' קו בניין הרי שהבקשה שאושרה היא זו הקובעת ועל פיה אותן בליטות מקטינות את קו הבניין כך שהוא עומד על 3.20 מ' (ולא 2.5 מ') , ואף זאת רק נקודתית. במצב דברים זה איננו מוצאים ממש בטענות העורר לעניין זה. לעניין החניות - הרי שיש להתאים הבקשה בהתאם להחלטת הועדה המקומית אשר אישרה 18 חניות בתחום המגרש. כך או אחרת, יש לזכור כי לכשיבקש העורר או מי מטעם הבניין בו הוא מתגורר בקשה דומה יש לשקול גם אותה בחיוב על בסיס עקרונות דומים כפי שאושר במקרה דנן. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. בניהתמ"א 38הזכות לפרטיותתמ"א