בקשה לתוספת מרתף חניה מקורה ושינויים בפיתוח נוכח "מחלוקת קניינית אמיתית ביחס לניצול זכויות הבניה מתחת לפני הקרקע של החלקה". בנסיבות אלה, החלטת הועדה המקומית כי יש הצדקה לדחות הדיון בבקשה עד להכרעה במחלוקת הקניינית, כל זאת במקרקעין הידועים כחלקה 231 בגוש 6181 ברחוב ביאליק 40 בעיר (להלן: "המקרקעין"). מדובר בבית מגורים בקומת הקרקע של בנין אליה צמודה חצר ושטח גג. בבניין 4 דירות, 2 בקומת קרקע (ביניהם דירת העוררים) ו-2 בקומה א'. העוררים והמשיבים לוסטיג מתגוררים בקומת הקרקע, ואילו המשיבים מתגוררים בקומה א'. טענות העוררים מעיון בתשריט הבית המשותף עולה כי רק חדר המדרגות, המקלט שביל הכניסה ושטח הגג העליון מהווה רכוש משותף, יתר החלקים צמודים לדירות. המרתף המבוקש הוא מתחת לדירת העוררים היא דירה בשטח של כ- 15 מ', הכניסה המתוכננת למרתף אף היא מדירת העוררים. ממ / 3025 מתוכה בנית מרתפים בקומת המסד בשטח מתווה קומת המגורים. זכות זו נתונה מטבע הדברים רק לבעלי הדירות בק"ק וברי כי למשיבים 4-7 בעלי זכות בקומה א' זכות כזו. העוררים מבקשים לעשות שימוש בחלקם היחסי . הדבר דומה לבעלי זכויות לבנות חדר יציאה לגג בקומות עליונות. קיומה של מחלוקת אינה עילה שלא לדון בבקשה להיתר אלא אם לדיירים החולקים יש חלק באותו זכויות. שכן ברי כי מרתף תחת דירת העוררים יכולים רק האחרונים לבנות. התנגדות המשיבים מהווה שימוש שלא בתום לב בזכות במקרקעין. לעניין נזקים אפשריים בגין בניית מבוקש ההיתר. הרי שאלה אינן טענות כנגד מתן ההיתר וממילא היתר מותנה בחתימת והשגחת קונסטרוקטור. העוררים יבצעו העבודות עפ"י כל דין. טענות המשיבים הצמדת תת קרקע אינה רשומה ולפיכך מדובר ברכוש משותף. אין לייצר מרפסת פתוחה בקו בנין 0, מבוקשת תוספת מעל חנית המשיבים עד קו בנין 0, המשמשת לאחסנת בלוני גז. קירור השטח יוצר מפגע בטיחותי, גם החניה כיום אינה תקנית. לא נותרו זכויות חניה במקרקעין, דובר בתכנית שאפשרה קוטג'ים עם מרתף, זכויות שהומרו לבית משותף. זכויות בניה למרתף הינם רכוש משותף, תחת קומת קרקע של משיבים 2 ו-3 נבנה מקלט לשימוש כל המשיבים. לכל הדיירים נגישים לתת הקרקע דרך חדר המדרגות היורד למקלט. מדובר בבניין בן 25 שנה וחפירת מרתף תחתיו עלולה לפגוע ביסודותיו, לגרום לסדקים ולפגוע בתשתית צנרת. אם יינתן היתר מבוקש כי יוגבל השימוש במרתף לצרכי מגורים בלבד. יש לנקוט בפיקוח הנדסי צמוד ולרדת לפרטי הביצוע בהיתר. המשיבים מתנגדים לריצוף הגינה/ החצר הדרומית שכן עוברת שם צנרת והריצוף יפגע בנגישות אליה. עמדת הועדה המקומית רכוש משותף הוא הגדרה שיורית מה שאינו רשום כדירה ונכנס בגדר רכוש משותף. הועדה המקומית סבורה כי יש ליישב המחלוקת הקניינית תחילה. דיון והכרעה במהלך הדיון בפני וועדת הערר התברר כי עיקר התנגדותם נובעת מנקיטת בדיקות בנוגע ליציבות ואפשרויות הניצול בתת הקרקע ללא תאום ובאופן שלדעת המשיבים מסכן את הבניין. כמו כן עלתה הצעה בנוגע לבחירת מהנדס מקובל והפקדת ערבויות מתאימות לנזקים, ובנוגע להבטחת גישה למתקנים המשותפים (פרט לאחת מהמשיבים שעמדה על הטענה הקניינית). לפיכך, הוצעה הצעה וניתנה לצדדים שהות לקדם הסדר אך לא נסתייע. אשר על כן אנו נדרשים למחלוקת שבפנינו. בדיון שלפנינו אף הובהר כי עומדות בבניין זכויות לבניית מרתף ואין ממש בטענה כי זכויות אלה נוצלו בעבר. אנו סבורים כי הואיל והעורר הינו היחיד היכול לנצל מבחינה תכנונית את אותן זכויות תחת דירתו, אין מקום לעשות שימוש ברשות הנתונה למוסדות התכנון לעכב את מתן ההיתר עד לבירור השאלה הקניינית. ענייננו אינו בסכסוך בדבר ניצול מקביל אפשרי ברכוש משותף אלא ניצול יחד אפשרי ברכוש משותף אשר יש להסדירו בהסדר זה או אחר בפני הרשויות המוסמכות, ולא בפני ועדת הערר. ועדת הערר כמו גם הועדה המקומית הן מוסדות תכנון בראש ובראשונה ואיננו סבורים כי ראוי מטעם קנייני שאינו ניתן לניצול תכנוני חלופי לעכב הליכי תכנון ורישוי במקרקעין. לפיכך אנו משיבים את הדיון לועדה המקומית על מנת שתדון בבקשה לגופו של עניין, לרבות בטענות המשיבים הנושאים אופי תכנוני, וזאת תוך 60 יום מיום מתן החלטה זו (המועד הנקוב מטה). אם תחליט הועדה המקומית ליתן ההיתר תעכב הוצאתו במשך 30 יום מיום קבלת ההחלטה על מנת לאפשר למשיבים לפנות לבירור הסכסוך הקנייני בפני המוסדות המוסמכים. מרתףקירויחניה