נטען כי הקמת בניין גבוה מחייבת הגדלת המרווח בין הבניינים, ואילו החלטת הוועדה המקומית להקטין את אותם מרווחים ולהגביה את הבניין עומדת בניגוד לכלל זה. ההקלות שאושרו פוגעות בבעלי הדירות בנכס הגובל ובערך נכסיהם, הן מצמצמות את זוויות האור והאוויר. כל הבניינים הקיימים הגובלים במגרש, שפירא 36 בצפון ושפירא 40 בדרום וביאליק 34 במערב, הם בניינים בני 5 קומות ועליות גג, ואין מקום ליצירת חריגה. החריגה הקיצונית הינה החריגה בקו הבניין האחורי, מאחר והיא מתייחסת לכל הקומות. כך, נותר מרחק של 3.40 מ' בלבד מגבול המגרש, תחת מרחק של 6 מ' לקו המגרש, וזאת עקב קיומן של מרפסות שמש, ובנוסף, הקלה של 10% לאותו כיוון. תמצית עמדת המשיבים: עניינה של הבקשה בהקמת בניין למגורים תוך ניצול זכויות הבנייה הקבועות בתכנית החלה במקרקעין, ולא ניתן לנצל את מלוא זכויות הבנייה באופן אחר מזה המתוכנן. הבניין המצוי במקרקעין הינו ישן, בעל תשתיות מיושנות, מוזנח ולא מנוצל, ולפיכך קיים אינטרס ציבורי בהריסתו ובניית אחר, חדיש, תחתיו. תכסית הבניין המבוקש אינה חורגת מזו של בניינים אחרים בסביבה הקרובה. אין פגיעה באור השמש של המתנגדים, שכן אלה מתגוררים בבתים המצויים דרומית לבניין נשוא הבקשה. מטרת המתנגדים למנוע את הקמת הפרויקט. האינטרס הציבורי להגדלת יחידות הדיור באזור גובר על האינטרס הצר של המתנגדים. עמדת הוועדה המקומית: הבקשה כוללת הקלות כדלקמן: שתי יחידות דיור; הקלה בצפיפות; תוספת קומות מ-5 קומות + חדרי גג ל-6 + קומה שביעית חלקית. הבניין דנן תואם את סביבתו ואת מגמות התכנון בעיר פתח תקווה. בניין העוררים, כמו גם בניינים אחרים בסביבה, נבנו זה מכבר ומבטאים את מגמות התכנון בזמנם. כיום מקובל לאפשר באזורי מגורים ג' בנייה גבוהה יותר. השוני בין הבניין המבוקש לבין בניין העוררים הינו זניח. לעניין קווי הבניין, הרי שהקלות אלה נועדו לאפשר את ניצולן של הזכויות הקבועות. הקלה בקו בניין אחורי אפשרה מרווח של 5.4 מ' במקום 6 מ', וקו בניין צידי - 3.2 לקיר אטום, ו-4 מ' לקיר אטום בקומה ז' בצד דרום. לעניין תוספת שתי יחידות דיור והעמסה על תשתיות, מדובר בתוספת זניחה שלא תהא לה כל השפעה. הועדה המקומית הבהירה במסגרת הדיון כי יש לתקן את קווי הבניין המצויים בתכנית כך שיתאמו את המותר בהקלה מקווי הבניין הצדדיים בתכנית פת/מק/2000/ד. אם, לעומת זאת, ברצון המשיבים להגיש תכנית המכילה קווי בניין מתוקנים ומוסיפה קומה שמינית, הרי שיש לפרסמה כדין. דיון והכרעה: עיון בבקשה שהוצגה בפנינו מעלה כי היא כוללת תכנון ל-7 קומות (קומת כניסה, קומות א-ו וקומה ז' חלקית). כמו כן, כוללת הבקשה קווי בניין קדמי ואחורי זהים בכל הקומות. קו בניין קדמי מרח' שפירא - 6.50 מ' וקו בניין אחורי לכיוון חלקה 91 - בשיעור 5.40 מ', ובנוסף, מרפסות בחלק מאותה חזית (בחלקה הצפוני), בשיעור 2.20 מ'. תכנית פת/מק/2000/ד החלה במקרקעין, אשר עניינה בשינוי הוראות בדבר בינוי ועיצוב אדריכלי ושינוי בקווי בניין, בין היתר, לגזוזטראות ולקווי בניין באזור מגורים ג', קובעות כדלקמן: סעיף 11 קובע כך: "יותר להבליט גזוזטראות הנמצאות לפחות 2.5 מ' מעל למפלס המדרכה מעבר לקו הבניין הקדמי שנקבע בתכנית, וכן יותר להבליט גזוזטראות הנמצאות לפחות 2.5 מ' מעל לקרקע, מעבר לקו הבניין האחורי שנקבע בתכנית - עד 2 מ' או 40% מהמרווח האמור, הכול לפי הבליטה הקטנה." סעיף 16 קובע כדלקמן: "באזור מגורים ג', בו מותרת הבנייה של 150%, תותר בנייה של 4 קומות על עמודים בקו בניין צדדי של 4 מ'. אם תבוקש קומה חמישית, הקומה החמישית תחויב בנסיגה של 1 מ'." במקרה דנן, מתבקשות 6 קומות + קומה שביעית חלקית. הקומה השישית והחמישית הן קומות מלאות, אשר לא מתוארת בהן כל נסיגה. מאחר ומדובר בקווי בניין על פי ההגדרה המפורטת לעיל, ולא בהוראות בינוי, איננו סבורים כי ניתן להתעלם, לעניין זה, מהמכסה המתאפשרת על פי תקנות סטייה ניכרת להקלה בנושא קווי הבניין. לשון אחר, לא ניתן, לטעמנו, הן על פי לשונה של התכנית והן על פי תכליתה, להתעלם מהדרישה המפורשת לנסיגה בקומה החמישית (מובן כי ואילך), לנסיגה של מטר אחד בקו הבניין הצדדי, נסיגה, ממנה ניתן להקל בשיעור של עד 10%, כקבוע בתקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתכנית). הדברים עולים בקנה אחד גם עם תכליתה של ההוראה, אשר מאפשרת, מחד גיסא, קו בניין צדדי מקל יותר מהמותר על פי פת/2000, אך מאידך גיסא, קובעת עקרון לפיו צמיחה בגובה תצר את הבניין. אשר לעצם התכנון המוצע, אנו סבורים כי מדובר בתכנון סביר ביותר. מדובר במגרש בסדר גודל של כ-670 מ"ר, ממנו הופקע, בשעתו, שטח לצרכי הרחבת הדרך. במגרש ניתן לבנות למעלה מ-1,560 מ"ר, בתכסית של כ-200 מ"ר לקומה, ונתונים אלה לבדם מצדיקים הקלה בקומות ובקווי בניין, בשים לב, כמובן, להשלכות תכנון זה על המבנים השכנים. במקרה דנן, אנו סבורים כי יש מקום להיעתר לבקשה להקלה (במגבלות תקנות סטייה ניכרת, כפי שהובהר לעיל), שכן הגם שהמרפסות חורגות מקווי הבניין גם בדירות האחוריות, עדיין מדובר בחריגה נקודתית, המשמרת מרחק של למעלה מ-8 מ' בין הבניינים הקיימים, כולל המבנה המצוי ממערב. אשר על כן, ולאור האמור, אנו קובעים כדלקמן: הבקשה תתוקן באופן שהוחלט על ידי הוועדה המקומית לעניין הנסיגה המחויבת מהקומה החמישית ואילך, בהתאם להוראות תקנה 2 (7) לתקנות סטייה ניכרת לעניין קו בניין אחורי, וכן תתוקן החריגה במרפסות על פי הפרמטרים הקבועים באותה תקנה, כמו גם בהוראות התכנית פת/מק/2000/ד. אין באמור כדי למנוע מהמשיבים להגיש בקשה אחרת, הכוללת תכנון אחר, במגבלות החוק והתקנות. אשר על כן, ולאור כל האמור, הערר נדחה ברובו. הגדלת דירה / שטחבניין