לעניין קווי הבניין בגג טענה הועדה המקומית כי מדובר בהקלה במרווח בין חדר הגג למעקה הגג "הנופלת לגדרי סעיף 2.10 לתקנות סטייה ניכרת), דבר שביקשה הועדה המקומית להוסיף ולבדוק לאחר הדיון, ואז ניתנה הודעתה לפיה: "במסגרת הדיון וכן במסגרת תשובת המשיבה לערר צוינה תקנה מס' 2(10) לתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית) תשס"ב - 2002. ואולם, יובהר, כי תקנה זו אינה רלבנטית לענייננו מן הטעם שמתייחסת לדרישות בינוי או עיצוב שנועדו לקבוע את אופי הבנייה בתחומה של תכנית או לשמור על אופי וחזות הסביבה. בענייננו, מדובר בהקלה מינורית במרווח חדרי הגג בבניין שתכנונו אופייני לזה של בנייני מגורים במרכז העיר פתח תקווה." דיון והכרעה מדובר במגרש הממוקם בטבורה של העיר בסביבה בנויה והינו יציר תכניות ותיקות, אשר ממדיו אינם אידיאליים אולם אפשריים לתכנון, במסגרת זו ביקש המשיב לעשות שימוש במכשיר של הקלות לשיפור התכנון, הרחבת החזית, ויצירת דירות טובות יותר. נזכיר כי "הליכי הקלות נוצרו כפי ששמם מעיד עליהם כדי להקל על בוני בתים ולא להצריכם לידי ההליכים הממושכים והמסורבלים של תיקוני תכניות". (בג"צ 1951/79 יצלף חברה למפעלי בניין בע"מ נ' יו"ר ועדה המחוזית לתו"ב ת"א), ודומה כי השימוש במכשיר זה סביר במקרה דנן. יחד עם זאת כפי שהבהרנו לא אחת לאחר שאנו בודקים אם ראוי לסטות מתכניות בניין עיר תקפות במסגרת בקשה, אנו בוחנים את השפעת הסטייה הזו על הסביבה, אם מגעת כדי סטייה ניכרת ואם סבירה או שמא חורגת מתחום הסבירות. במקרה דנן אנו סבורים כי עיקר הסטיות המבוקשות הינן סבירות ביותר, איננו רואים כל השפעה בסטייה בקו בניין מזרחי לצורך הקמתן של מרפסות שמש, גם לאחר הסטייה המבוקשת המרחק בין הבניינים נותר בין 11-13 מ', וגם בקיזוז מרפסות השמש עדיין מדובר במרחק של 9-11 מ'. לעניין זה יפים דבריו של ביהמ"ש המחוזי בנצרת שכבר קבע כי : "אף תושב אינו יכול לצפות כי השכונה הקטנה והשקטה בה בחר לבנות את ביתו תישאר תמיד כך. ישנה התפתחות מתמדת. קיימים התרחבות גידול ושינויים. אל השכונה באים לגור תושבים חדשים ולא תמיד מאותו מרקם חברתי וסוציאלי של הוותיקים. אי אפשר לעצור את החיים ואת השינויים אלא בגבולות שהחוק מתיר." עת"מ 134/01 הרב שיק נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי. לעניין זה אנו מתכבדים להפנות להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון ולפיה: "כל מי שבא להתגורר בעיר צריך לקחת בחשבון, בצד התועלת הצומחת לו ולאחרים מרשת הכבישים, גם את הרעש והזיהום הנגרמים על-ידי המכוניות. כך אם רחוב נעשה סואן ורועש יותר, בעקבות התפתחות של אזור מסוים, וכך גם אם נסלל כביש בפאתי העיר מכוח תכנית חדשה. גם מי שבא להתגורר במקום שקט בפאתי העיר צריך לקחת בחשבון שהעיר תתפתח, כבישים חדשים ייסללו, ורעש המכוניות ישיג גם אותו." (ע"א 1182/92 ברעלי נ' הועדה המקומית י-ם) כן השווה עת"מ (י-ם) 836/06 קופלר ואחר נ' וועדת הערר ואח', שם אישר ביהמ"ש את החלטת וועדת הערר שקבעה: כל הגר בעיר צריך וחייב לקחת בחשבון כי יתכן ויינתנו הקלות אשר תפגענה בנוף הקיים לבני ביתו". הדברים מקבלים משנה תוקף בנוגע לקווי הבניין הצפוני והדרומי. יוזכר כי הבניין נשוא הערר מצוי ממערב למקרקעין כך שהנושא של הסתרת אור השמש אינו אקטואלי כאן, ולעניין משטר רוחות כזה או אחר איננו סבורים כי יש השפעה של ממש להקלה של 40 ס"מ בקווי הבניין הנ"ל. יחד עם זאת, אנו סבורים כי הסטייה המבוקשת לעניין מעקה הגג אינה יכולה להיות מאושרת, ונסביר: תכנית פת / 2000 / א קובעת בסעיף 10 את נושא בניית החדרים על הגג. התכנית מתירה לבנות חדרים בשטח של 60 מ"ר "ובתנאי שלא תותר בניה במרחק של פחות מ - 2 מ' ממעקה הגג. בגג שרוחבו אינו עולה על 8 מ' לא תותר בניה במרחק של פחות מ - 1.5 מ' מהמעקה, בחלק הבניין שרוחבו קטן מ - 8 מ' ניתן יהיה לבנות בשקע קו בניין 0 מהמעקה, וכאשר השקע אינו פועל לחזית הרחוב ו/או לחזית הראשית." הוראה זו מדברת בדיוק בקווי בניין שהם כמוגדר בתקנות התכנון והבניה "קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסור". העובדה כי קו הבניין נמדד ממעקה הגג מתחייבת על מנת להביא לתכנון מיטבי של הגגות, ואולם אין בכך כדי להוציאה מכלל קו בניין כהגדרתו לעיל. אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל מקצתו, במובן זה שהתכנית תתוקן כך שקווי הבניין בקומת הגג לא יחרגו מהמותר על פי הקבוע בתקנה 2(5) עד (7) בתקנות התכנון והבניה (סטייה ניכרת מתכנית) התשס"ב - 2002. בכפוף לאמור הערר נדחה. בניההקלה (תכנון ובניה)גג