וכך החליטה הועדה המקומית: "המלצת מהנדס הוועדה: לסרב לבקשה מהטעמים הבאים: אזור התעשייה ליד תחנת רכבת עמד בשיממונו לאורך שנים כאשר בשטח פעל מפעל בטון. הועדה המקומית אישרה את יזמת אשדר לחלוקה ופיתוח ע"מ לפתח את המתחם. המגרשים בין הכביש הפנימי לכביש 553 חולקו ל - 19 מגרשים על מנת לעודד פיתוח אפשרי בסדרי גודל אלה, פיתוח אשר לא צלח עקב קיום המגרשים הגדולים. אנו סבורים שמפעל בטון יכול למצוא עצמו במגרש גדול שבו ניתן להרחיקו ממוקדי פעילות אחרים המותרים בתכנית. בחלוקה הנכחית מפעל בטון יהווה הפרעה ומפגע סביבתי לכלל המגרשים במתחם ויצמצם את האפשרויות הפיתוח הסמוכות מעצם קיומם. ... הוחלט: לסרב לפי המלצת מהנדס הועדה..." ביום 22/4/12 התקיים דיון נוסף במליאת הועדה המקומית על פי דרישת אחד מחבריה (ד"ר אבי כהן), ובמסגרת זו אושרה החלטת ועדת המשנה. תמצית טענות העוררת במקרקעין חלות תכנית חש / 44 / 2 ו - חש / 44 / 2/ א'. תכנית 2 מייעדת את המקרקעין לתעשייה, ותכנית 2/א קובעת הוראות תברואה ואיכות סביבה. תכליתן של שתי התכניות הינה הקמתו של אזור תעשייה שיאפשר העברתם של מטרדים משטחי המועצה לאזור מרוכז, בו יוקמו המפעלים, תוך שמירה על סטנדרטים סביבתיים מחייבים. אותה תכנית אף מחייבת קביעת הוראות בנוגע לאחסנה וטיפול בחומרים מסוכנים. במסגרת הכנת הבקשה היא תואמה עם מהנדס הועדה המקומית, כמפורט בסיכום ישיבה בו נכתב כי אין התנגדות עקרונית לבקשה להקמת מפעל, בתנאי שיבנה בתוך מבנה סגור ובאופן חזותי יתאים עצמו לציפיות של המועצה באזור תעשייה ובאיכות בינוי וסביבה גבוהה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה. הבקשה תואמת את ייעוד המקרקעין על פי התכניות שבתוקף. לעניין הסוגיות הסביבתיות - מן הבדיקות שנערכו על ידי העוררת טרם הגשת הבקשה, עולה כי השלכותיו הסביבתיות של המבנה זניחות. מדובר בכוונה להקים מפעל בטון שיפעל בטכנולוגיות המתקדמות בעולם ובסטנדרטיים המחמירים ביותר. העוררת ערכה חוות דעת סביבתית מקיפה בה הוצגו ההשלכות של הקמה ותפעול המפעל. מדובר במבנה סגור ובו חיפוי מלא של כלל משטחי התפעול ומערכות הייצור, אשר קיימות בו מערכות ליניקת אבק, סינון והפרדה, יופעלו מערכות ערפול ומים להנחתת אבק ושטיפת המערבלים. חדר הייצור יבנו מחומרים מבודדי רעש להגנה אקוסטית ותוקם בו מערכת למחזור מים. כמו כן יותקנו בו אמצעי בקרה והתראה כגון חיישני לחץ, מדי גובה, ברזי הגנה ועוד. לחלופין תטען העוררת כי גם המפעל היה מייצר מפעל סביבתי, ואין כך הדבר היה מקום לאפשר הקמתו בכפוף להבטחת פעילותו תחת הסטנדרטיים הסביבתיים הנדרשים על פי הדין. לעניין גודל המגרש והשלכת הפעילות בו על אזור התעשייה - ה4רי שהבקשה הוגשה על המגרש הגדול מבין 19 המגרשים שבאזור התעשייה. מדובר במגרש בין למעלה מ - 5 דונם שיכלול רק 20 אחוז בינוי ו - 80 אחוז שטח שישמש לפעילויות נלוות ואין בו כדי להפריע לפעילויות תעשייתיות אחרות. בישראל פועלים למעלה מ - 200 מפעלי בטון, רובם ממוקמים באזורי תעשייה פעילים. בהסתמך על חוות דעת סביבתיות כמו זו שהוצגה על ידי העוררת. זאת ועוד, הועדה המקומית דחתה בקשה תואמת תב"ע ללא נימוק כלשהו בניגוד לפסיקה ולדין. שיקול הדעת של רשות הרישוי בבואה לסרב לבקשה תואמת תכנית הוא מצומצם, הסירוב הינו החריג, היוצא מהכלל וישמש כמוצא אחרון. אותן הגבלות על שיקול הדעת נגזרות ממהות הדיון בשלב הראשון, בשונה משלב התכנון. הקביעה לפיה הייעוד הכולל אזור תעשייה עשוי להוביל להקמתם של מפעלים שיש להם השפעות סביבתיות משמעותיות הינה מובנת מאליה. המפעל המוצע אינו צפוי להוות מטרד סביבתי, אך גם לו היה כזה והיתה נדרשת הסדרה של היבטים סביבתיים, הרי שמדובר בחלק אינהרנטי מפעילותו של אזור תעשייה. לפיכך הועדה המקומית לא עמדה בחובת ההנמקה, ההחלטה בלתי סבירה בנסיבות העניין והיא נשענת על תשתית עובדתית לא מספקת וחלקית. לא הונחה בפני הועדה המקומית חוות דעת סביבתית כלשהי, ומהנדס הועדה הביע את עמדתו לפיה אין מקום לדרוש בדיקה כזו כאשר בקשה מסורבת. בתגובה לעמדת המתנגדים טענה העוררת כדלקמן: המושג תעשייה הוגדר בחוק התכנון והבניה (הוראת שעה, התש"ן - 1990), ככל תעשייה שהיא למעט תחנות כוח, תעשייה כימית ואחסנה הכרוכה בה, ייצור אריזה וחסנה פטרוכימית ואחסנה הכרוכה בה, תעשיית דשנים ואחסנה הכרוכה בה, ייצור אריזה ואחסנה של חומרי הדברה, בתי יציקה ומפעלים למתכות וציפוי מתכות, משחטות ומפעלים לטיפול בפסולת. תכנית 2 א אף קובעת הוראות לאחסנה וטיפול בחומרים מסוכנים במידת הצורך, כלומר מאפשרת הקמת מפעלים בהם מתבצעות עבודות בסיכון גבוה, ומכאן שקובעת במפורש מה הם המפעלים שאסורה הקמתם באזור וששימושי תעשייה אחרים הינם מותרים. אשדר מבקשת לקדם תפיסה תכנונית של אזור התעשייה שאין לה כל עיגון בתכניות שבתוקף. אין לקבל את הנסיון להרחיב את שיקול דעת הועדה המקומית לעניין זה ללא גבול, כאשר רוצים לייחד אזור מסוים לתעשייה קלה ונקיה, נוקטים בלשון מפורשת בתכנית ואף שוללים הקמת מפעלים ובתי עסק מסוגים שונים. תכנית 2 / א' קבעה מפורשות כי תכליתה לרכז בתחומה מפגעים מכלל תחומי המועצה. היא אף אפשר הסדרתם של מפעלים שיחזיקו חומרים מסוכנים. בשעתו, היה קיים בשטח מפעל בטון של ישרא בטון, אשר סיפק בטון לפרויקטים שונים, ועדות לקיומו נמצאת גם בהסכם בין הצדדים. לעניין אזור התעשייה "לשירות המועצה" כבר כיום ישנם מפעלים לא מעטים שרכשו קרקע באזור התעשייה ועיסוקם אינו קשור כלל ועיקר לפעילות המועצה ויישוביה. קבלת פרשנות כזו היא מרחיקת לכת. מעבר לכך, הרי כי גם המועצה תשתמש במפעל הבטון לצרכיה השוטפים, כמו סלילת כביש 531, ונכון יותר להשתמש בבטון ממקור קרוב מאשר לשנעו. לעניין התסקיר - אשדר נסמכת בטענותיה על חש / 44 / 2 בעוד חש / 4 / 2 / א' החליפה את הוראותיה בנוגע להגשת תסקיר. התכנית הישנה קבעה כי כל בקשה להיתר בניה מחייב בתסקיר ואילו תכנית 2 / א קבעה מפורשות כי דרישת תסקיר או מסמך בדבר השפעות סביבתיות צפויות, תהיה רק במקרה בו השימוש המוצע עלול ליצור מפגעים סביבתיים או לחרוג מדיני איכות הסביבה. המפעל אינו מהווה מפגע סביבתי, ואין מקום לדרוש בענייננו תסקיר אלא לכל היותר בדיקה סביבתית שבוצע זה מכבר, והוגשה עם הבקשה להיתר. לעניין מעורבות הועדה המחוזית, הרי שאין לסוגיה זו קשר להתאמה לתב"ע, ולא ברור מכוח מה תתערב הועדה המחוזית ותכין תכנית להקמת מפעלי בטון במחוז. מה שונה הקמתו של מפעל בטון ממפעלים אחרים? תמצית תגובת המתנגדים המתנגדים הורשו להגיב נוכח בקשתם לעשות זאת, הגם שמדובר בבקשה שהוגשה כבקשה תואמת תכנית, אולם זאת בהגבלה לטענות בדבר העדר תאימות למצב התכנוני התקף. הבקשה אינה תואמת את התכניות החלות במקרקעין. אשדר (המתנגדת), בתאום עם הועדה המקומית החליטו לפתח במקרקעין, פארק התעשיות בית יהושע, סמוך למושב בית יהושוע במרחק של כ - 300 מ' מבתי היישוב. בהתאם לתכניות המתאר חולקו המגרשים ליחידות שטח שיאפשרו הקמת פארק למפעלי תעשייה קלה ונקיה, דבר שיעודד את אכלוס הפארק במפעלים ועסקים שיגאלו אותו משיממונו, ומההזנחה שהיתה מנת חלקו במשך עשרות שנים. במסגרת מכירת המגרש לעוררת הובהר כי בכוונת אשדר להרוס ולפנות את שרידי מפעל מ.ל.ט (מפעל לאלמנטים טרומיים). העוררת מצידה הסתירה מאשדר כי בכוונתה להקים במגרש מפעל בטון. לטענת המתנגדים אישור מפעלי בטון חדשים מחייב תכנית מתאר מחוזית למחוז המרכז כולו, על מנת שהועדה המחוזית תבחן בראייה כוללת את הנושא ותקבע מדיניות או תכנית מנחה, או תכנית מתאר, בבחינה כזו ניתן יהיה להצביע על אתרים במחוז הרחוקים מישובים ומאזורי תעשייה נקיים המתאימים להקמת מפעלי בטון. במקרקעין חלה בנוסף למפורט לעיל חש / 44 / 1. לאורך כל התכנון החל במקרקעין הוצאו מגדר השימושים המותרים שימושים מזיקים: כך, בחש / 44 / 1 נקבע: "בתי חרושת ומלאכה- לתעשייה מזיקה - בתי קירו - בתי אריזה..." לטענת המתנגדים מפעל בטון הוא תעשייה מזיקה. בתכנית 2 נקבע כי מטרתה חלוקה למגרשים לתעשייה ומלאכה לצורך סילוק מטרדים מאזור המועצה האזורית חוף השרון ולצורך מפעלים לשירות מועצה זו. הועדה המקומית יכולה לתת היתר למפעל קיים המהווה מטרד שאינו תעשייה מזיקה, אולם אין לה סמכות לייבא מפעל כזה מחוץ לתחום השיפוט. כמו כן המפעל צריך להיות לשירות המועצה. על פי הבקשה מספק המפעל בטון לכל יישובי וערי הסביבה. כמו כן מתן ההיתר יותנה בפתרון תשתית, פתרון בעיות בטיחות ומניעת מטרדים סביבתיים ובריאותיים וחובה להגיש תסקיר השפעה על הסביבה. תסקיר כזה לא הוגש, ולכן לא ניתן להמשיך ולדון בבקשה להיתר. חוות הדעת הסביבתית שהוגשה על ידי העוררת הוגשה באיחור ואינה תסקיר השפעה על הסביבה. תכנית 2 / א' מותירה בתוקפן אל כל ההוראות בתכנית 2. בין הוראות אלה התרה של שימושים שיעמדו בדרישות תכנוניות וטכנולוגיות המבטיחות מניעת מפגעים סביבתיים ועמידה בהוראות איכות הסביבה. כמו כן נדרש תסקיר. עמדת הועדה המקומית מדובר באזור שהיה שומם שנים רבות ובשנים האחרונות החלו יזמים בעלי זכויות בקרקע ביישום תכנית לפיתוחו. הרעיון הוא להקים פארק תעשיות מודרני ללא מטרדים. המועצה האזורית והועדה המקומית רואות בפארק כזה פרויקט חשוב שפיתוחו ראוי ועשוי לסייע מוניציפאלית למועצה. תכנית חש / 10 / 2 אוסרת על התרת תעשייה מזיקה באזור תעשייה. תכנית 2 מטרתה סילוק מטרדים מאזור המועצה והקמת מפעלים לשרות המועצה. תכנית 2 / א' מתירה שימושים שיעמדו בדרישות תכנוניות וטכנולוגיות המבטיחות מניעת מפגעים סביבתיים, למעט כל השימושים המפורטים בהגדרת תעשייה בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה). התכנית מסמיכה את המועצה לבחון את הצורך של מפעל שאכן מהווה מטרד, אולם הוא לשירות המועצה, שאז בכפוף להוראות בדבר איכות הסביבה ניתן יהיה לאשרו. למועצה לא דרוש היום מפעל בטון. העוררת טוענת דבר והיפוכו: מחד טוענת כי המפעל אינו מהווה תעשייה מזהמת, ומאידך היא כי אזור התעשייה נועד לקלוט מטרדים ולא היא. הקמתו של מפעל בטון באזור תעשייה זה יפגע בסיכויי התפתחותו כאזור תעשייה, מלאכה ואחסנה, אשר בבסיסו עומדת ההנחה שהוא יכיל מפעלים ועסקים שאינם פוגעים באיכות הסביבה. כמו כן הפגיעה תהיה גם בתושבי המושב בית יהושוע הנמצא במרחק של כ - 300 מ' ממגרש העוררת, אותו מושב יחיה באופן תמידי תחת עננה של אבק כתוצאה מקיומו של מפעל בטון. התכניות המפורטות קובעות במפורש את החובה והצורך בדבר הגשתו של תסקיר השפעה על הסביבה. מסמך כזה לא הוגש לעת הדיון בבקשה. אכן הועדה המקומית לא דרשה הכנתו שכן המלצת המהנדס היתה לסרב לבקשה. חוות הדעת הסביבתית שהוגשה לועדה התקבלה עצמה לראשונה במצורף לערר ולא נבחנה על ידי הועדה המקומית או הובאה לדיון בפניה. ראוי כי חוות דעת כזו תבחן בעומק מעמיק ויסודי על ידי הועדה המקומית עם מומחים מטעמה. אין בפגישה עם מהנדס הועדה קודם להגשת הבקשה כדי לחייב הועדה לאשרה. הועדה המקומית רשאית לתת פרשנות מודרנית ועכשווית להוראות התכנית ולמטרותיה, כל עוד אין סתירה בין מטרות אלה לשימושים העכשוויים, ולאפשר הקמתו של פארק תעשיות מודרני אשר השימושים בו לא יפגעו באיכות הסביבה, זו סמכותה ואף חובתה. במטרותיה של תכנית 2 / א' היו רק הגדלת זכויות הבניה, ובסעיף 9 לה נקבע כי כל הוראותיה והגבלותיה של תכנית 2 יישארו בתוקפן למעט השינויים המצוינים במטרות התכנית, דהיינו למעט נושא הגדלת זכויות הבניה לא שינתה 2 / א' ולא ביטלה את כל הוראות של חש / 44 / 2. במידה ויוחלט כי הקמתו של מפעל בטון אפשרית במקרקעין הנתונים, יש להחזיר את הדיון לועדה המקומית על מנת שתקבע הוראות והנחיות לצורך הכנתו של תסקיר השפעה על הסביבה, בתאם לתכניות 2, 2א' או חוות דעת סביבתית על פי תקנות התכנון והבניה (תסקיר השפעה על הסביבה) לתקנה 16א' (1) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל - 1970. חוות הדעת הסביבתית תקצירית לא הוגשה לועדת המקומית טרם הדיון בבקשה, לא ניתן לפטור את העוררת מהגשת תסקיר השפעה על הסביבה או חוות דעת סביבתית והכל על פי הוראות התכניות החלות לשיקול הדעת של הועדה המקומית והגורמים המקצועיים המלווים אותה. דיון והכרעה המצב התכנוני החל במקרקעין תכנית חש1/44 מיום 21/01/1971 מייעדת את המקרקעין לתעשייה ואחסנה. התכנית קובעת בסעיף 12 כדלקמן: "שימושים באזור תעשיה: בתי חרושת ומלאכה - פרט לתעשייה מזיקה, בתי קירור, בתי אריזה, מחסנים לאחסון חומרים וסחורות פרט לחומרים העלולים להתפוצץ או המפיצים ריחות וגזים מזיקים" תכנית חש2/44 , מיום 30/08/87, המייעדת את המקרקעין אף היא לתעשייה, מלאכה ואחסנה, מתקנים הנדסיים, מקלטים ומגורי שומרים, קובעת "תנאים מיוחדים" - בסעיף ב "מתן היתר יותנה בפתרון התשתית, בעיות בטיחות ומניעת מטרדים סביבתיים ובריאותיים. חובה להגיש תסקיר השפעה על הסביבה כחוק." תכנית חש2/44 (א), מיום 27/01/94 קובעת בין מטרותיה כדלקמן: " 1. הגדלת זכויות הבניה לכל מגרש מ- 100% ל- 120%. השלמת הוראות לחלוקת מגרשים ולהוצאת היתרי בניה. קביעת שטחי שירות במרתף ובקומות של הבניין." כן כוללת התכנית נספח הוראות תברואה ואיכות סביבה, הקובעות כדלקמן: " א. שימושים מותרים בתחום התכנית יותרו שימושים שיעמדו בדרישות תכנוניות וטכנולוגיות המבטיחות מניעת מפגעים סביבתיים ועמידה בהוראות ובדיני איכות הסביבה - למעט כל השימושים המפורטים בהגדרת "תעשיה" בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) - 1990. מפגע סביבתי - מצב בו חומר או אנרגיה גורמים או עלולים לגרום לשינוי איכות הסביבה ( האוויר, הקרקע והמים - עיליים ותחתיים) או העלולים לחרוג מן ההוראות של דיני איכות הסביבה או העלולים להוות מטרד או לפגוע בערכי טבע ונוף או להוות מפגע חזותי. הגדרת מצב כ - "מפגע סביבתי" תיעשה בהתאם לנאמר לעיל ועל ידי המשרד לאיכות הסביבה. ב. תסקיר השפעה על הסביבה ובדיקת השפעות סביבתיות מוסד תכנון ידרוש תסקיר או כל מסמך בדבר השפעות סביבתיות צפויות, כאשר לדעתו ו/או לדעת המשרד לאיכות הסביבה , השימור המוצע עלול ליצור מפגעים סביבתיים או לחרוג מדיני איכות הסביבה." אנו סבורים כי המצב התכנוני החל במקרקעין מאפשר הקמתו של המפעל המבוקש אשר מקומו אכן באזורי תעשייה, גם אם מדובר באזורי תעשייה המוקפדים מבחינה סביבתית, ובכפוף להוראות הסביבתיות החלות. ככל שמבקשת הועדה המקומית לשנות את אופיו של האזור, עליה להכין ולהפקיד תכנית הקובעת זאת מפורשות. מקום בו מדובר בבקשה תואמת תכנית האפשרות לסטות או לסרב לה קיימת לעיתים נדירות ובמקרים קיצוניים בלבד. כפי שנפסק בעבר, ככלל יש לאשר בניה תואמת תב"ע ועיקרון זה נקבע בשורת פסקי דין עוד קודם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המחוזית לתו"ב מחוז ת"א -נפסק כי קיימת סמכות לסרב למתן היתר גם כשהבקשה תואמת תב"ע אולם "השאלה אינה של הסמכות אלא של שיקול הדעת בשימוש בסמכות - אם בנסיבות המקרה יהיה זה שימוש לגיטימי בסמכות הנתונה לה להתלות את התכנית". על שיקול דעת זה נפסק (בג"צ 36/92 העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הועדה המחוזית לתו"ב ת"א כי ראוי שייעשה בצמצום ובזהירות הראויה. "השימוש בסמכות זו יכול להתבטא בהתניית מתן היתר בקיום תנאים הכרחיים וחיוניים שבשלב התכנון קשה היה לעמוד על חיוניותם ראוי שיעשה בצמצום ובזהירות ואינו יכול להוות תחליף נאות לפעולה נאותה בתחום התכנון"... במקרה שלפנינו אנו סבורים כי הפעלת שיקול הדעת מחייבת קידום בקשת ההיתר במסלול ה - "טבעי" שהותווה לה בתכניות התקפות החלות במקרקעין, דהיינו בכפוף לבחינה של המשרד להגנת הסביבה. וביתר פירוט: תכנית חש2/44 (א) אשר חלה במקביל לתכניות האחרות שנסקרו, מגדירה במדויק את השימושים המותרים בתחום אזור התעשייה. מותרים שימושים אשר יעמדו בדרישות תכנוניות וטכנולוגיות שימנעו מפגעים סביבתיים. "מפגע סביבתי" על פי אותה תכנית הוא מצב או חומר או אנרגיה אשר עלולים לגרום לשינוי איכות הסביבה או להוות מטרד. האחראי על הגדרת מפגע סביבתי על פי התכנית הוא המשרד לאיכות הסביבה (כיום המשרד להגנת הסביבה). עולה מן הדברים כי שלב הסינון הראשוני הינו הגדרת "תעשייה" בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) - 1990. חוק זה מגדיר תעשייה כדלקמן: "תעשיה" - כל תעשיה שהיא, למעט תחנת כוח, תעשיה כימית ואחסנה הכרוכה בה, תעשיה פטרוכימית ואחסנה הכרוכה בה, תעשיית דשנים ואחסנה הכרוכה בה, ייצור, אריזה ואחסנה של חמרי הדברה, בתי יציקה ומפעלים למתכות וציפוי מתכות, משטחים ומפעלים לטיפול בפסולת... הבקשה אשר עניינה מפעל לייצור בטון אינה נכנסת בגדר המגבלות על "תעשייה" בחוק הליכי תכנון ובניה (הוראת שעה) כאמור. הבדיקה השנייה הינה בדיקה שעל פי תקנות התכנית האחראי על ביצועה הוא המשרד לאיכות הסביבה: עניינה בקיומו של "מפגע סביבתי". העוררת צרפה לחוות הדעת מטעמה הנחיות לרישוי עסק למפעלי בטון חדשים. במסגרת אותן הנחיות מטופלים החומרים והפעולות אשר עתידים להתבצע במפעל הן בהיבט המים והשפכים ובעיקר בהיבט איכות האוויר. כך, למשל, מוסבר בחוות הדעת שהגישה העוררת, כי בתהליך הייצור משמשים גם מלט ואפר פחם ובהתאם נושא קבלתם, אחסונם והזנתם מטופל במסגרת חוות הדעת. בתקנות הנ"ל נקבעה חובת פיקוח על חומרים כאלה (ובמיוחד על אפר פחם) על ידי "נותן האישור" - הוא איש המשרד לאיכות הסביבה. לאור האמור ובהתחשב בהגדרה של מפגע סביבתי, ברי כי האחריות להגדרת פעילות אשר "חשודה" ביצירתם של מפגעים כאלה או לחלופין הנחיות מניעתיות כנגד התרחשות מפגעים כאלה, הינה בתחום אחריותו של המשרד להגנת הסביבה. עניין זה מוביל לסעיף קטן (ב) בהוראות התברואה שכותרתו "תסקיר השפעה על הסביבה ובדיקת ההשפעות הסביבתיות". הואיל ומדובר כאמור במכלול אשר עלול להוות מפגע דומה כי שיקול הדעת האם לדרוש מסמך בדבר השפעות סביבתיות צפויות או לא לדרוש מוגבל ביותר. נראה כי מקום בו פעילות חשודה כמשפיעה על שינוי איכות הסביבה יש לבצע הבדיקה הסביבתית האמורה. הנה כי כן מצאנו כי גם על פי תכנית חש2/44 (א) יש מקום לעריכת בדיקה סביבתית. אגב אורחא נעיר כי בטענת הוועדה המקומית בדבר תחולתה המקבילה של תכנית חש2/44 והחובה הקבועה בה לתסקיר השפעה על הסביבה, לא מצאנו ממש, שכן, לטעמנו, חש2/44 (א) משנה את אותה תכנית, מרחיבה ומפרטת את ההנחיות הסביבתיות, וכוללת בין מטרותיה גם השלמת הוראות להוצאת היתרי בניה. הוראות אלה, הינן בין היתר גם הוראות התברואה ואיכות הסביבה המפורטות בתכנית ומכאן שתכנית (א) אכן שינתה את תכנית 2 בנושא זה. יחד עם זאת, כאמור, השינוי בהיבט ענייננו כאן אינו משמעותי שכן, גם על פי תכנית (א) אנו סבורים כי יש מקום לדרוש בדיקה סביבתית. אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל במובן שההיתר יקודם בכפוף לקבלת אישור המשרד להגנת הסביבה לפתרונות המוצעים לאחר שתועבר אליו הבדיקה שנערכה, ויינתנו הנחיותיו ככל שימצא לנכון לבדיקה נוספת בשים לב להוראות הקבועות בתכנית חש2/44 (א) כ - "הוראות תברואה ואיכות הסביבה". משיאושר הפתרון הסביבתי על ידי המשרד להגנת הסביבה לא תהיה מניעה נוספת לקידום הבקשה, בכפוף לכל דין. בכלל זה, ככל שתהיינה הערות הגורמים המקצועיים בנושאי עיצוב וכיו"ב, הן תוטמענה בבקשה. בניהאזור תעשיההקמת מפעלרכבתמפעלהיתר בניהתעשיה