בקשה לשינויים בשביל הגישה למעלית חיצונית, בבית מגורים משותף, במקרקעין הידועים כחלקה 559 גוש 3926, ברחוב סמילצ'נסקי 30 בראשל"צ (להלן: "המקרקעין"). וכך החליטה הועדה המקומית: "לקבל את ההתנגדות בהקשר למעקה המבוקש במרכז הגג. לא ניתן לאשר הבקשה להתקנת מעקות - שביל במרכז הגג. על המבקש לתכנון ולבצע הגבהת המעקה הקיים בהיקף הבניין עד לגובה תקני. לאשר את השינוי בשביל גישה למעלית ומזגנים על הגג. היתר ינתן בתנאי ולאחר ההשלמות הבאות: תחשיב היטל השבחה על פי חוק לפני מתן היתר. דו"ח אקוסטי ואישור אגף לאיכות הסביבה לגבי רמת הרעש של המזגנים. תכנון וביצוע מעקה בטיחות בהיקף הבניין. תכנון וביצוע מעקה מעקה בטיחות בהיקף הבניין. אישור אדריכלות ופיתוח על תוכנית להיתר - אישור אדריכל אגף רישוי על הבניה. הצהרת מהנדס. ביצוע עבודות ההריסה המפורטות בבקשה להיתר בניה ו/או שלא אושרו בבקשה להיתר. תיקון תכנית ההגשה לפי דרישות מהנדס הועדה." על החלטה זו כאמור הגישו מבקשי הבקשה את ערר 139/12, ואילו המתנגדים לה משפחת בילגורי (להלן בלגורי), הגישו את ערר 127/12. תמצית טענות המבקשים על פי התכנית המקורית אושר לבנות פיר מעלית, חדר מכונות ושביל גישה למעלית וחצר הבניין. בעקבות ביקור נציג מנהל ההנדסה נדרשנו להרוס תוספת בניה של 30 ס"מ שנבנתה בסטייה מהיתר, תוספת זו נבנתה בהמלצת מהנדס חשמל על מנת למנוע חדירה של מי גשמים למערכת החשמל והיא אושרה על ידי הועדה המקומית בישיבתה מיום 15/3/12. סטייה נוספת שאושרה במסגרת אותה ישיבה הינה תוואי השביל שאושר, ואילו האלמנט השלישי, מעקה ברזל על גג הבניין המוביל מפתח היציאה בגג לחדר המכונות לא אושר. הוסבר לנו כי מדובר בדרישה של מכון התקנים לצורך בניית פיר המעלית, כאשר בתכנית המקורית לא הופיע מעקה כלשהו. המעקה אמור לתת מענה בטיחותי לטכנאים שיגיעו לחדר המכונות לשם מתן שירות. דרישת הועדה לבצע הגבהת המעקה הקיים בהיקף הבניין עד גובה תקני אינה מוצדקת ואין להעלותה לאחר שניתנו כבר כל האישורים והמעלית פועלת. הגג הוא רכוש משותף והדרישה מאיתנו לבנות על חשבוננו את המעקה פוגעת בנו. גם בחדרי מכונות אחרים על בניינים בעיר לא ראינו מעקה היקפי שנבנה. תמצית טענות המתנגדים בקשתם המקורית של המבקשים היתר בקשה תמימה בנוגע לשטח של כ - 3 מ"ר. במסגרת הדיון בערר הסבירה מהנדסת מטעם הועדה המקומית כי השביל ירוצף בהמשך לשביל הקיים בפינת הגינה ולא במרכזה, ומרגע תחילת הבניה ראינו שהכל נבנה לפי תכנית אחרת לחלוטין, למעט פיר המעלית. לאחר קביעת עובדות בשטח הוגשה בקשה לשינוי תכנית ללא כינוס הדיירים ואסיפה, לפיכך יש להשיב את המצב לקדמותו בהתאם לתכנית הראשונה. דיון והכרעה שמענו בקשב רב את טענות הצדדים, הן המבקשים והן המתנגדים ולא מצאנו במי מהן ממש. תכנית שינויים הינה הליך המוכר בדין, אשר נעשה בו שימוש תדיר במסגרת ביצוע היתרי בניה. כך גם בענייננו. לעניין שביל הגישה - לא מדובר בנשוא תכנוני אלא קנייני, אשר השביל המקורי (אשר ביטולו מבוקש) מתפתל משביל הכניסה הקיים ואילו השביל המוצע נמצא בהמשך ישיר למעלית. איננו סבורים כי יש מקום להתערבותנו בנושא זה. כך גם לעניין קיר הגנה 30 ס"מ רוחב להגנת מערכת מעלית בקומת הקרקע. מדובר בתוספת שולית אשר קיימת לה הצדקה הנדסית כפי שפורט לעיל ואין להכביר על כך מילים. התוספת אינה חורגת כמובן בזכויות בניה ולא בקווי בניין ואין מניעה לאשרה. לעניין המעקה על הגג איננו סבורים כי ניתן לקבל את עמדת משפחת וילדה. לית מאן דפליג כי גובה המעקה הקיים בהיקף הגג היום מגיע כדי 50 ס"מ, ואילו חדר המכונות על הגג מחייב גישה אליו. הפתרון שהציעו העוררים בדמות "גשר מעקה" באלכסון הגג על מנת לאפשר גישה פתוחה לטיפול בחדר המכונות אינו מספק, שכן, ייתכן ויהא צורך במרחב הגג כולו בסיטואציות כאלה ואחרות, ומאחר ואותו גג נגיש עתה ומחויבת אליו גישה על בסיס קבוע הרי שיש להתאימו לקבוע בתקנות. סימן ח' לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל 1970 אשר כותרתו "הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבניין או מחוצה לו", קובע בסעיף 2.1.2 כדלקמן: "בגג של בניין, שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות ת.י 1142." איננו סבורים כי הטלת הוצאות הגבהת המעקה על מי מהצדדים ו/או על קופת הבית המשותף הינה מעניינן של גופי התכנון והצדדים יוכלו להסדיר נושא זה בפני הערכאות המוסמכות. אשר על כן ולאור כל האמור העררים נדחים. מעליתבתים משותפים