ערר על החלטה שלא לאשר מבנה חקלאי קיים (ללא היתר), במקרקעין הידועים כחלקות 48-49 בגוש 6348 (להלן: "המקרקעין"). מדובר במבנה , וליתר דיוק שני מבנים, קיימים ששימשו באופן בלתי חוקי את כל בו חצי חינם בצומת ירקונים. היום מבוקש להכשיר את שני המבנים בכללם כמבנה לגידול פטריות. ודוק: המבנה בחלקה 49 נבנה בהיתר מיום 12-7-99 , שם הותר להקים מבנה בן קומה אחת לשימוש חורג מסחרי לתקופה של 3 שנים על פי אישור הוועדה המחוזית... חלקו האחר של המבנה, ששימש במקורו כשטחי אחסנה לכלבו ומצוי בחלקה 48 הינו נשוא ערר זה, לא הותר, ותלוי ועומד נגדו צו הריסה. וכך החליטה הועדה המקומית: "בישיבת ועדת המשנה לתכנון ולמספר 2011003 מ - 6/2/11 הוחלט: לגבי בקשה לדחיית דיון ... לגבי הבקשה להיתר בחלקה 48 עבור מבנה לגידול פטריות: ראשית יש להדגיש כי אישור הועדה המחוזית לבקשה הינו תנאי למתן ההיתר לאור ס' 4.4.4(א) לתמ"מ. על החלקה עליה מבוקש לקבל היתר למבנה חקלאי חלה תמ"מ 3/10. התמ"מ מחייבת קיומם של חמישה תנאים מצטברים לצורך הוצאת היתר בניה למבנה חקלאי. סעיף, 3.4.4 בתמ"מ קובע: "לא יוצא היתר למבנה חקלאי, אלא בהתאם לתנאים הקבועים בתוכנית זו ולאחר שהשתכנע מוסד התכנון שהתקיימו כל התנאים הבאים: המבנה הדרוש במישרין לצורך חקלאי ראשוני וישיר בלבד. תכנון המבנה, מימדיו, חומרי הגמר, עיצובו ושאר פרטי המבנה תואמים באופן מלא את השימוש החקלאי המוצע ואין בהם כדי לאפשר שימושים שאינם חקלאיים במבנה הנ"ל. לצורך כך תפרט הבקשה אל כל חללי המבנים והחצרות כמקובל בבניה למטרות חקלאיות. ניתן אישור משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. יש צורך חקלאי להקים את המבנה במיקום המוצע ונעשה כל מאמץ להרחיקו עד כמה שניתן מנחל הירקון, מיובליו, ומשטחים רגישים מבחינה נופית וסביבתית. שוכנע מוסד התכנון כי אין במבנה מטרד סביבתי או חזותי, נעשו הפעולות הנדרשות על מנת למנוע אותם, והרמה החזותית של המבנה נאותה וחומרים הגמר איכותיים. הועדה בחנה תנאים אלה וסבורה כי הבקשה אינה עומדת בהם כפי שיפורט להלן: באשר לתנאי השני, הועדה לא השתכנעה כי מדבור במבנה העומד בתנאים אלה. הועדה קבעה כי מאחר ובמבנה אשר שימש לתכלית מסחרית מבוקש לשנות השימוש לחקלאי אך ברור הוא כי יש במבנה לאפשר שימוש שאינו חקלאי. באשר לתנאי המפורט בסעיף ג' - לא צורף לבקשה אישור המשרדים האמורים בסעיף. באשר לתנאי הרביעי - הועדה לא מצאה כל נימוק בבקשה למיקום המבנה דווקא במיקום המוצע. המדובר בניסיון להכשיר מבנה קיים ששימש למסחר ואשר הוצא בגינו צו הריסה שיפוטי, למבנה חקלאי, לכן נראה כי המיקום אינו "צורך חקלאי". באשר לתאני החמישי - הועדה מאמצת את הערות מה"ע כי המבנה מהווה מטרד סביבתי וחזותי. המדובר במבנה גדול מימדים - הועדה לא שוכנעה כי אין בו מטרד סביבתי. בנוסף הועדה סבורה כי היקף הבניה המבוקש הינו מעל הניתן לאישור - הן לפי מגמות תמ"מ / 3 / 10 והן על פי התב"ע התקפה פת / 1002 / 3 ב' המאפשרת בניה של 10% בלבד. לאור כל האמור לעיל הועדה מסרבת לבקשה." קדמה לכך בקשה נוספת בעלת תוכן דומה אשר סורבה אף היא על ידי הועדה המקומית. בגין אותו סירוב הוגש ערר, ובאותה הזדמנות החליטה ועדת הערר להשיב את הדיון לועדה המקומית בתנאים. " לפיכך, אנו רואים לנכון להשיב הדיון לועדה המקומית בתנאים הבאים: העוררת תגיש בקשה מתוקנת אשר תכלול התייחסות לשני המבנים; הבקשה תוגש תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. העוררת תמציא חוות דעת משרד החקלאות בצוותא עם הבקשה המתוקנת. הועדה המקומית תדון בבקשה המתוקנת בתוך 30 יום מיום שתוגש. הועדה המקומית תיתן דעתה לכל החומר שהיה בפני ועדת הערר לרבות הבקשה המתוקנת ועמדת משרד החקלאות, כמו גם תתייחס בפרוטרוט לשטחים האפשריים לניצול על פי התוכניות התקפות במקרקעין נשוא הערר. למען הסר ספק אין באמור כדי לקבל את עמדת מי מהצדדים בערר שלפנינו." חוות דעת משרד החקלאות שניתנה ביום 5-4-11 קובעת כדלקמן: "פרטי המבנה: המבנה המבוקש הינו מבנה בגודל 4,000 מ"ר אשר מוכר כמבנה ששימש עד לאחרונה ככלבו "חצי חינם" בסמוך לצומת ירקונים, בגוש 6348 חלקות 48 ו - 49. חצי מהמבנה הינו מבנה בהיתר כמבנה חקלאי (אשר ככל הנראה לא שימש ככזה) והחצי השני הינו תוספת שהוקמה ללא היתר. לא הוצגה לנו בצורה מפורטת התאמת המבנה המאושר למבנה לגידול פטריות. בפרוגרמה קיימת הנחה כי המבנה המאושר מתאים במאפייניו המאושרים לגידול פטריות. לטעמנו לא כל מבנה חקלאי זהה במאפייניו למבנה חקלאי אחר. על אחת כמה וכמה מבנה לגידול ואריזת פטריות אשר מאפייניו שונים לחלוטין ממבנים חקלאיים אחרים. גודל חדרי הקירור: בחומר שהוצג לנו גודל חדרי הקירור הינו קטן מ200 מ"ר לחדר קירור (לפי 5 חדרי קירור בשטח של 850 מ"ר - סעיף 5.2.1 בפרוגרמה) לפי הקריטריונים של המשרד חדר קירור סטנדרטי של בית גידול פטריות עומד על 400 מ"ר. יש לציין כי בעבר גודל חדר קירור עמד על 200 מ"ר. גובה המבנה: המבנה המבוקש הינו 9.3 מ' בעוד גובה מבנה לגידול פטריות לפי הקריטריונים של משרד החקלאות עומד על 5.8 מ'. יחד גידול - אריזה - מיון: בפרוגרמת המבנה והגרמושקה ישנו יחד של 2,800 מ"ר שטחי גידול פטריות ו1,200 מ"ר נוספים לשימושים אחרים. אנו סבורים כי הקיף שטחי השירות (אריזה מיון וכו') ביחס לשטחי הגידול הינו גבוה מאוד. בסעיף 5.1.1 מצוין כי "כלל אצבע מקובל ששטח מחסנים בלבד בבתי אריזה (כולל מחסני תוצרת, אריזות, חומרים וכו') מהווה כ-50% עד 80% משטח בית האריזה". ברצוני לציין כי לא כך הוא בבתי אריזה חקלאיים שם היקף השטח לשטחי שירות לרוב קטן מ - 50%. ברור כי המבנה המבוקש אינו יכול להיות בר השוואה לבתי אריזה חקלאיים אחרים מאחר ועיקר הפעילות המתקיימת בו הינה של גידול הפטריות. היתר או תכנית מפורטת: על פי המדיניות שגובשה במשרד החקלאות ביחס למבנים חקלאיים אנו סבורים כי מבנים לגידול פטריות ראוי כי יידרשו לתכנית מפורטת. אנו לא מכירים תכניות למבנים חקלאיים בהם מצוין במפורש כי ניתן להוציא היתר לבית גידול פטריות. למדנו להכיר כי בית גידול פטריות, אף כי הוא מבנה לגידול צמחי, הינו בעל מאפיינים של מבנה תעשייתי הכולל בניה קשיחה, צריכת אנרגיה גבוהה, בקרת אקלים ועוד. מדיניותנו העכשווית מכוונת כי מבנים מסוג זה יוגשו ככל הניתן בתכנית מפורטת. נכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר במבנה בהיקף כזה ובמיקום בשטח פתוח שאינו צמוד דופן. שלביות: מדיניות משרד החקלאות תומכת בפיתוח בשלבים כאשר מדובר במבנים חקלאיים ששטחם גבוה במיוחד. "חצי חינם" לא מוכר לנו כמגדל חקלאי ולפיכך ההיקף המבוקש הינו גבוה ובלתי סביר כשלב ראשון לפעילות החקלאית המבוקשת. מיקום: אחת הבחינות המרכזיות במתן התייחסות למבנה חקלאי הינה בחינת המיקום. מדניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר תומכת קודם כל בהמשך קיום החקלאות, עם זאת המשרד מכוון את הבינוי החקלאי ובעיקר את הבינוי של שטחי השירות וגידול (בתי אריזה, סככות, מחסנים וכו'), לתוך היישובים או לאזורים צמוד דופן. מדיניותנו מכוונת לשמירה, ככל הניתן, של השטחים הפתוחים והחקלאיים ובהתאמה למדיניות התכנון הלאומית, המחוזית והמקומית. בעת מתן המלצה להיתר למבנה חקלאי עלינו לוודא היתכנות הוצאת היתר בכפוף לתכנית. מיקום המבנה עומד בסתירה למדיניות התכנון כפי שמתבטאת בתמ"מ 3/10 בעניין "המסמך התכנוני של פתח תקווה". תשריט תמ"מ 3/10 מסמן את אזור המבנה המבוקש כשטח בייעוד חקלאי מיוחד וכשטח לנופש אקסטנסיבי. הוראות תמ"מ 3/10 מציינות במפורש בסעיפים 5.3 ו - 5.4 כי בייעוד "שטח לנופש אקסטנסיבי" אין אפשרות להקמת מבנים חקלאיים ובייעוד "שטח חקלאי מיוחד" לא ניתן להקים מבנה חקלאי בתחום התכנית ברשות שאינה רשות כפרית. יותר מכך, התקיים דיון במסמך התכנוני של פתח תקווה אשר הוגש לאישור הולקחש"פ, (הועדה לשמירה על הקרקע החקלאית והשטחים הפתוחים) הולנת"ע (ועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, ועדת משנה של המועצה הארצית). שתי הועדות קבעו כי מתחם B , אשר בו מצוי המבנה המבוקש, יבוטל, הולנת"ע קבעה כי במקום במתחםB לפיתוח יסומן שטח חקלאי מיוחד ו/או שטח לנופש אקסטנסיבי / גן לאומי מאושר - ע"פ המסומן בתמ"מ 3/10 (סעיף 2.א.2 סעיף קטן ב - החלטת הולנת"ע מיום 26.10.2010), בהם אין להקים מבנים חקלאיים. סיכום: בהעדר תשתית של פעילות חקלאית ולאור הנאמר לעיל, אין אנו ממליצים על שינוי המבנה ומתן היתר למבנה לגידול ואריזת פטריות. המיקום המבוקש אינו תואם את מדיניות התכנון המחוזית, כפי שהתבטאה בתמ"מ 3/10, ואין לפעול במצב זה בדרך של היתר בניה למבנה חקלאי ללא תכנית מפורטת המגדירה זכויות וסוג בניה לשימוש המבוקש." לאחר שהוצאה חוות דעת משרד החקלאות הובא הנושא לדיון חוזר בועדה המקומית וביום 26/5/11 החליטה הועדה כדלקמן: "הועדה מחליטה להישאר בהחלטה הקודמת מיום 6/2/11. עמדת משרד החקלאות מחזקת את עמדת הועדה המקומית בהחלטתה מיום 6/2/11, ולאור האמור הועדה נשארת בהחלטתה זו." העוררת תקפה את חוות הדעת של משרד החקלאות ובית המשפט פסק כי יש לתקוף את חוות הדעת בפני ועדת הערר, משכך הוגש הערר שבכותרת. תמצית טענות העוררת תמ"מ / 3 / 21 אינה מאפשרת הוצאת היתרים בתחומה, אלא שיערכו "מסמכים תכנוניים" ותאושרנה תכניות מפורטות מכוחם. הועדה המקומית בחנה את הבקשה בהתאם לסעיף 4.4 לתמ"מ המאפשר הקמתם של מבנים חקלאיים בתחום התכנית ב אורח זמני, בתקופה שעד לאישור המסמכים התכנוניים, ומצאה כי הבקשה אינה עומדת באותם תנאים. לטענת העוררת ההוראה המגבילה הוצאת היתרים עד להכנתם של מסמכים תכנוניים אינה חוקית, שכן המקרקעין מצויים בהקפאה שנים ארוכות מכוח החלטות שונות ואין בהוראה זו אלא הקפאה נוספת בניגוד להוראות החוק המאפשרות הקפאה לתקופה קצובה, כך גם פסק בית המשפט בע"א 8265/00 שופרסל בע"מ נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מרכז. לחלופין ולשם זהירות העוררת עומדת בתנאי סעיף 4.4: משרד החקלאות קבע כי אין מניעה חקלאית לקיים במקום את הפעילות המבוקשת, אולם קבע כי מניעה תכנונית לעשות זאת בהתחשב בעובדה ומדובר בשטח לנופש אקסטנסיבי. חלקה השני של חוות דעת משרד החקלאות שגוי, מחוסר סמכות ואינו רלוונטי שכן תפקיד משרד החקלאות לחוות דעה בסוגיות חקלאיות ולא תכנוניות. העוררת סוקרת על פני יריעה רחבה את גלגולו של מתחם ירקונים בכלל וגלגולו של המבנה נשוא הערר בפרט, הן על ידי תכנון המתחם והן על ידי מתן היתרי בניה חקלאיים, היתר לשימוש חורג מסחרי והסדרה כוללת נוספת. בנוסף ניהלו הרשויות פורום של הגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח כי העסקים במקום יעמדו בתנאים הנדרשים, ובמסגרת זו נחתמו התחייבויות להתאמה לתכנית מפורטת עתידית לכשתאושר. בשנת 1997 הגישה העוררת בקשה להיתר בניה ושימוש חורג. ביום 9/11/97 אושרה בקשתה אולם ומאחר ביום 19/12/97 פרסמה הועדה המחוזית תנאים לפי סעיף 78, דנה הועדה המקומית בבקשה פעם נוספת, לאחר מכן נדונה הבקשה מספר פעמים על ידי הועדה המחוזית, עד שבסופו של דבר אושרה על ידי הועדה המחוזית ביום 24/5/99, בהתאם ניתן לעוררת היתר. בהיתר נכתב כדלקמן: "מותר להקים מבנה בן קומה אחת לשימוש חורג למסחרי לתקופה של 3 שנים לפי אישור ועדה מחוזית, ישיבת משנה נקודתית 8/99." בתיאור העבודה נכתב בית עסק, בית קפה, מלו, בית מרג(וע?). העוררת בנתה את המרכול אלא שבמקום להסתפק בכ- 2500 מ"ר שאושרו במסגרת ההיתר, קירתה 2000 מ"ר נוספים לשטחי אחסנה. העוררת הספיקה לקבל את אישור הועדה המקומית לקירוי הנוסף אך לא את אישור הועדה המחוזית, שכן אז השתנתה המגמה הופסקו מתן היתרי בניה חקלאיים לשימוש חורג מסחרי. השינוי במגמת התכנון נבע לשיטת העוררת מהצורך לממן את הפארק שתוכנן במסגרת תמ"מ / 3 / 10, ואיחודו עם תכנית פת / 2000/ 16. בכך הסתיימה זכות הקיום של מתחם ירקונים כמתחם עצמאי, ותכליתו נגזרה רק מהקמת הפארק ולפיכך הופסקו היתרי הבניה והשימושים החורגים. תמ"מ / 3 / 10 שאושרה מקץ עשור, כוללת הוראות לפיהם היא שלב ביניים תכנוני, קובעת הוראות בדבר הכנתו של מסמך תכנוני שיקשר בין התמ"מ לבין התכניות המקומיות. אותו מסמך כולל מאפיינים של תכנית ללא קיום ההליכים והזכויות הנתונים למתנגדים בהליכים סטטוטוריים ולפיכך אינו חוקי. גם הקפאת המתחם מכוח התמ"מ אינה חוקית. התמ"מ קובעת משטר של הקפאה תכנונית. בהמשך החליטה הולנת"ע כי יצומצם השטח לפיתוח ומקרקעי העוררת ייעודו לייעוד חקלאי מיוחד ו/או לשטח אקסטנסיבי/ גן לאומי מאושר. העוררת ביקשה לקיים במקום מבנה לגידול פטריות ובנוי ובבניה מתועשת מקונסטרוקציות ברזל ואושר בשעתו על ידי הועדה המקומית ועל ידי הועדה המחוזית, אלא שאז סירבה הועדה המקומית לדון בבקשה כמפורט לעיל. לעניין התנאי הראשון הרי שעניינו כדלקמן: "שוכנעה הועדה המחוזית שלא ניתן למקם את המבנים בשטח אחר". אליבא דעוררת מדובר בסמכות הועדה המחוזית רק בנוגע למיקום המבנים ולא של אישורה מכללא. אשר לתנאי השני - הרי שאין חולק כי פרטי המבנה תואמים את השימוש המוצע, אלא שאותו תנאי כולל גם מרכיב שלילי - "ואין בהם כדי לאפשר שימושים שאינם חקלאיים במבנה הנ"ל." קביעה זו של הועדה המקומית הינה אבסורד, בכל מבנה חקלאי ובכלל זה חממה קיימת אפשרות תאורטית לעשות שימוש למטרות שאינן חקלאיות. התמ"מ מודעת לכך ולכן יש לוודא כי המבנה על חומרי הגמר שלו, עיצובו ושאר פרטיו יתאמו את השימוש החקלאי. החלטת הועדה למעשה נסמכת בעניין זה על שימוש העבר ולא על העתיד ויוצאת מהנחה כי העוררת תבצע פעילות אסורה במבנה. הפרשנות הראויה הינה בחינה של כלל פרטי המבנה, כלל עיצובו, ובדיקה האם אלה יכולים או אינם יכולים לשמש לשימוש לא חקלאי. לא זו אף זו, ממילא היתר כזה הינו היתר זמני. טעתה הועדה עת קבעה כי העדר צירוף אישורי משרד החקלאות והגנת הסביבה הוא נימוק לדחיית הבקשה. התמ"מ קובעת כי לא יוצא היתר אלא לאחר אישור המשרדים האמורים, דהיינו מדובר בתנאי למתן היתר ולא בהחלטה לאשר הבקשה. טעתה הועדה המקומית עת קבעה כי מיקום המבנה אינו תואם את התמ"מ, הכוונה בתנאי המפורט בסעיף 4.4.3 בדבר המרחק המחויב מהנחל, הינה כי בתחומיה של חלקה נתונה יש לבחור את המיקום הטוב ביותר. טעתה הועדה המקומית בקבעה כי המבנה מהווה מטרד סביבתי וחזותי, מדובר במבנה הבנוי בבניה המתאימה לבניה חקלאית. טעתה הועדה בקביעתה כי היקף הבניה הוא מעל הניתן לאישור. בתמ"מ אין כל הגבלות על היקפי הבניה בשטח חקלאי. ההגבלה היחידה מצויה בסעיף 5.4.א והיא מגבלה של בניה בסך 1% מהשטח, וזאת לגבי שטח לנופש אקסטנסיבי בלבד. אולם מאחר ונקבע במסמך התכנוני כי יש להתייחס אל השטח נשוא הערר כאל שטח חקלאי מיוחד לא קיימת מגבלה כאמור. גם על פי חוות דעתו של משרד החקלאות אין ספק כי המבנה מותאם לגידול פטריות. גם משרד החקלאות הודה כי התייחסותו חלקית בהיבטים של התאמת המבנה לגידול המבוקש ולנהלי משרד החקלאות, וזאת בשל לוח הזמנים שנכפה עליו. גם לאחר מכן סירב משרד החקלאות לבחון את התשתית העובדתית הדרושה לשם שינוי החלטתו, שכן זו כבר ניתנה. לעניין גודל חדרי הקירור - ככל שיש צורך בהגדלת חדרי הקירור העוררת תתקן את בקשתה בהתאם. לעניין גובה המבנה - (9.3 מ') בשונה מהמבנה לגידול פטריות אשר גובהו המומלץ 5.8 מ' אין מבחינה חקלאית כל מניעה לקיים פעילות של גידול ואריזה גם במבנה גבוה יותר, והמשרד אינו יכול למנוע זאת. על פי חוות הדעת היקף שטחי השירות ביחס לשטחי הגידול גבוה מאוד, ובבתי אריזה חקלאיים היקף השטח בשטחי שירות לרוב קטן מ - 50 אחוז. קביעה זו אינה מנומקת. שטחי השירות ששורטטו כוללים מעברים, חדרי קירור, שטחי אחסנה ועוד. אם משרד החקלאות רוצה להתנגד לשטח כלשהו עליו לעשות כן פרטנית. העוררת הינה בעלים של פרי גליל אשר עוסקת בגידול, לרבות גידול פטריות ולכן נימוק משרד החקלאות לפיה חצי חינם אינו מוכר כמגדל חקלאי אינו נכון. כך או אחרת, מדובר בהתערבות המגבילה את חופש העיסוק וזכותו של האדם לעשות בקנייניו כרצונו רק מאחר והוא "אינו מוכר" למשרד החקלאות. תמצית עמדת הועדה המקומית טענתה של העוררת בנוגע לבטלות תמ"מ / 3 / 10 אינה מצויה בסמכות ועדת הערר ו/או הועדה המקומית, ומכל מקום מדובר בתכנית כללית ומורכבת, אשר אינה מייצרת מצב של הקפאה תכנונית אלא אופק תכנוני לצורך מימושו בפועל של חזון הריאה הירוקה של גוש דן. נוכח עמדת משרד החקלאות לפיה "בהעדר תשתית של פעילות חקלאית ולאור הנאמר לעיל אין אנו ממליצים על שינוי המבנה ומתן היתר למבנה הגידול ואריזתה פטריות", אין כל אפשרות לקבוע כי מוסד התכנון שוכנע כי ניתן או יינתן אישור משרד החקלאות כקבוע בדרישות סעיף 4.4.3. לא נהיר מדוע לדוגמא חומרי הגמר והעיצוב הינם תואמים לשימוש החקלאי. מיקומו של המבנה אינו מחויב במיקום הקיים, עסקינן במתחם מקרקעין הכלולים במתחם A של המסמך התכנוני אשר יסומנו כשטח חקלאי מיוחד ו/או לשטח אקסטנסיבי / גן לאומי מאושר ועל רקע זה קיומו נקבע כמטרד. גם על פי חוות דעתם של העוררים הרי שטח האריזה והטיפול הינם חלק אינטגראלי מתהליך הייצור, ולפיכך הגדרתם כשטח שירות אינה נכונה. דיון והכרעה סעיף 4.4 לתמ"מ / 3 /10 קובע כדלקמן: "4.4.1 מבנים חקלאיים יותרו רק בתחום רשות כפרית כמסומן בתשריט בייעוד אזור פיתוח כפרי, שטח חקלאי מיוחד וסמל תעסוקה חקלאית. 4.4.2 לא יותרו מבנים חקלאיים מחוץ לאזור פיתוח כפרי, אלא בהתאם לתכנית מקומית שתאושר בועדה המחוזית ואשר מועד אישורה לאחר תחילת תכנית זו. 4.4.3 לא יוצא היתר למבנה חקלאי, אלא בהתאם לתנאים הקבועים בתכנית זו ולאחר שהשתכנע מוסד התכנון שהתקיימו כל התנאים הבאים: א. המבנה דרוש במישירין לצורך חקלאי ראשוני וישיר בלבד. ב. תכנון המבנה, מימדיו, חומרי הגמר, עיצובו ושאר פרטי המבנה תואמים באופן מלא את השימוש החקלאי המוצע ואין בהם כדי לאפשר שימושים שאינם חקלאיים במבנה הנ"ל. לצורך כך תפרט בקשת ההיתר את כל חללי המבנים והחצרות כמקובל בבניה למטרות חקלאיות. ג. ניתן אישור משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. ד. יש צורך חקלאי להקים את המבנה במיקום המוצע ונעשה כל מאמץ להרחיקו עד כמה שניתן מנחל הירקון, מיובליו, ומשטחים רגישים מבחינה נופית וסביבתית. ה. שוכנע מוסד תכנון כי אין במבנה מטרד סביבתי או חזותי, נעשו הפעולות הנדרשות על מנת למנוע אותם, והרמה החזותית של המבנה נאותה וחומרי הגמר האיכותיים. 4.4.4 על אף האמור לעיל, עד אישור תכנית כאמור בסעיף 4.4.2 ניתן להתיר מבנים חקלאיים שלא בתחום השטח המסומן בסמל "תעסוקה חקלאית", בהתקיים תנאי סעיף 4.4.3 ובתנאים הבאים: א. שוכנעה הועדה המחוזית שלא ניתן למקם את המבנים בשטח אחר. ב. אין בהקמת המבנים משום פגיעה באופיו של השטח הפתוח. המבנה עשוי מחומרים קלים ופריקים. 4.4.5 עד אישור תכנית כאמור בסעיף 4.4.2 ניתן להתיר מבנים חקלאיים בהתקיים כל התנאים המנויים בסעיפים 4.4.3 ו - 4.4.4 לעיל. תוקף היתר זה יוגבל לתקופה קצובה, ותקבע פקיעת ההיתר עם תום התקופה הקצובה או במועד אישור תכנית כאמור, לפי המוקדם מביניהם. 4.4.6 הוראות סעיף זה חלות בנוסף לכל ההוראות לגבי בניה ושימוש במקרקעין הכלולים בתכנית זו, אלא אם תחולתן סויגה במפורש. 4.4.7 השטחים שישמשו הלכה למעשה לשימושים שאינם חקלאיים במבנים חקלאיים יכללו במניין הזכויות שלה שטח המותר לבינוי על פי הוראות תכנית זו בייעוד הקרקע הנוגע לדבר." תמ"מ / 3 / 10 הינה תכנית מאושרת שאושרה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה ופורסמה ביום 10/7/07, וברי כי מהווה דין ואין לועדת הערר כל סמכות לבוחנה עתה, לא כל שכן לפסול ההליך שבמסגרתו היא אושרה. טענות אלה, ככל שיש בהן ממש, היו צריכות לבוא במועד לפני בית המשפט המוסמך. תכליתה המרכזית של תמ"מ / 3 / 10 הינה כמפורט בדברי ההסבר שלה, שמירה על השטחים הפתוחים לרווחת הכלל, ומניעת היווצרות רצף בניה אחיד במרכז הארץ. נקודת המוצא לתכנון מרחב זה הינה השטחים הפתוחים ולא שטחי הפיתוח. כמבואר בדברי ההסבר מרבית שטח התכנית הוגדר כשטח חקלאי מיוחד על מנת לשמור על האופי החקלאי והפתוח של האזור כחלק מפארק הירקון. בשטח זה הותר המשך העיבוד החקלאי, פיתוח פארקים ופיתוח מוגבל לפנאי ונופש. "בניית מבנים חקלאיים תותר על פי כללים מחמירים בתחום רשות כפרית (מוא"ז דרום השרון בלבד)." שטחים פתוחים הסמוכים לאזורי בינוי בדרום השרון ובפ"ת הוגדרו כשטחים לנופש אקסטנסיבי. בשטחים אלו הותר פיתוח פארקים בעלי אופי עירוני ואחר, וכן פיתוח פעילויות פנאי ונופש והמשך עיבוד חקלאי (לא כולל בניית מבנים חקלאיים). על רקע זה יש לבחון את סעיף 4.4 המצוטט לעיל. סעיף 4.4 קובע מסמרות ברורים לטובת שימור השטח הפתוח לעת אישורה של תכנית כקבוע בו. יחד עם זאת מאפשר הסעיף היתרים זמניים בתקופת הביניים , עד אישורה שלל התכנית וזאת לזמן קצוב. וזאת בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 4.4.3 וכן 4.4.4 במצטבר. חמשת התנאים שידונו להלן, מהווים תנאים להחלטת מוסד התכנון לאשר בקשה, ולא תנאי למתן ההיתר, שכן התכנית נוקטת במפורש לשון "לאחר שהשתכנע מוסד התכנון". הווה אומר, מוסד התכנון צריך ל"השתכנע", דהיינו אותם תנאים צריכים להיות מוצגים בפני מוסד התכנון, ולא בפני גורמיו, ועל כן ברי כי הם צריכים להיות מקוימים קודם לקבלת ההחלטה לאשר הוצאת היתר כנ"ל. אשר לחמשת התנאים - אנו סבורים כי חלק מהתנאים מתמלאים במקרה דנן. מעמדה של חוות הדעת: - משרד החקלאות הינו האמון בין היתר על התאמתם של מבנים לחקלאות לפעילות החקלאית המתוכננת בהם. לעיתים קרובות נעזרים גופי התכנון, ובהם גם וועדת הערר בחוות דעתו בקריטריונים שנקבעו לצורך זה על ידי משרד החקלאות. בענייננו התכנית עצמה דורשת אישורו של משרד החקלאות. נוכח האמור, מדובר בגוף מייעץ על פי דין, אשר אמון על הנושא באופן טבעי ויש לייחס משקל משמעותי אם לא מכריע לאמור בה. מובן, כי ככל חוות דעת אחרת גם חוות דעת זו עומדת לביקורת אולם זו עשויה לשנות מהאמור בה רק במקרה קיצוני של טעות או אי סבירות. איננו סבורים כי נפלה אי סבירות קיצונית כזו בחוות הדעת של משרד החקלאות. הגם כי התנאי הראשון עשוי להתקיים במקרה דנן, וייתכן גם השני, בקיומם של יתר התנאים נפלו פגמים: ראשית, איננו סבורים כי ניתן לקרוא בחוו"ד משרד החקלאות את שאין בה: אישור לפעילות המבוקשת במיקום המבוקש. הגם כי חלק משיקולי חוות הדעת המפורטים הינם תכנוניים, אנו סבורים כי בניגוד לטענת העוררת, לא מדובר ב"שיקולים זרים". משרד החקלאות ככל משרד ממשלתי אחר אמון על ביצוע מדיניות הממשלה והמועצה הארצית לתכנון ולבניה. יתר על כן, גם לגופה של התאמה, לא מצאו גומי המשרד את המבנה המוצע מתאים: הן מבחינת גודל חדרי הקירור, גובה המבנה, יחס גידול - אריזה מיון, כל אלה פרמטרים חקלאיים "טהורים" בהם לא הניחה הבקשה את דעת משרד החקלאות ולפיכך איננו סבורים כי ניתן לקרוא בה אישור מסוג כלשהו. שנית, לא ניתן אישור המשרד להגנת הסביבה; ושלישית, לעניין העדר מטרד חזותי או סביבתי, איננו סבורים כי ניתן לקבוע כי מדובר במבנה מינימליסטי שעתיד לשמש למטרה חקלאית שאין בילתה בשטח נשוא התכנית. גם אם נקבל את עמדת העוררת לפיה המגבלות שעניינן "צורך חקלאי להקים המבנה במקום המוצע" מתייחס למיקומו בחלקה ביחס לנחל הירקון, וצרכיו של כל בעלים חקלאי להקים לעצמו מבנים לחקלאות, היפותזה שובה אך לא בהכרח תואמת את כוונת המתכנן - גם אם פירושה האמיתי כרוך בפגיעה משמעותית יותר בערך המקרקעין, ברי כי לצורך גידול פטריות בהיקף של 2800 מ"ר אין צורך במבנה בן 2000 מ"ר בגובה של למעלה מ- 9 מ'. סיכומם של דברים, איננו סבורים כי המבנה על ההתאמה המוצעת בו עומד בכל הקריטריונים הדרושים. לפיכך אין מנוס אלא לדחות את הערר. עמדת נציגת מתכננת המחוז גב' מירה מוסקוביץ: אני מצטרפת לעיקרי ההנמקה ולתוצאה העיקרית ואבקש להוסיף מס' נקודות. לנוכח עמדת משרד החקלאות קשה לומר שהתמלא התנאי הראשון בסעיף 4.4.3 לפיו המבנה דרוש במישרין לצורך חקלאי ראשוני וישיר בלבד. גם התנאי השני בסעיף 4.4.3 הדורש כי תכנון המבנה, מימדיו, חומרי הגמר, עיצובו ושאר פרטיו תואמים באופן מלא, אינו מתמלא על פני הדברים לנוכח עמדת משרד החקלאות. הדרישה בסוף סעיף ב', לפיה אין באלה כדי לאפשר שימושים שאינם חקלאיים במבנה בוודאי שאינה מתקיימת, והראיה הטובה ביותר היא שמבנה זה שימש במשך שנים את כל בו חצי חינם אשר דבר אין לו עם שימוש חקלאי. גם התנאי בסעיף ד' הדורש כי יש צורך חקלאי להקים את המבנה במיקום המוצע, לא מתקיים. קיומו בפועל של המבנה, כמו גם רצונם של הבעלים לייעד אותו בדיעבד למטרה חקלאית כאשר תלוי ועומד כנגד צו הריסה באופן שאינו תואם, כפי שניתן לראות מעמדת משרד החקלאות, בוודאי שאינם מעידים על הצורך החקלאי להקים את המבנה במיקום המוצע. תנאי זה הינו תנאי תכנוני שתכליתו לוודא כי רק מבנים חקלאיים שקיים צורך חקלאי להקימם במיקום המוצע יותרו. במקרה זה מוצג לכל היותר נימוק קנייני. בכל הקשור לסעיף 4.4.4 ברור שאין מדובר במבנה שעשוי מחומרים קלים ופריקים. על רק זה אף אני סבורה שיש לדחות את הערר על בסיס הנימוקים המובאים בהחלטה העיקרית בתוספת הערותיי. מבנהעררחקלאות