ערר על החלטה להורות לחברת החשמל להפסיק שירות על פי סעיף 157 א' (ו') במקרקעין

ערר על החלטה להורות לחברת החשמל להפסיק שירות על פי סעיף 157 א' (ו'), במקרקעין הידועים כגוש 7824 חלקות 27,34,26,29 ו - 94 (תחנת מעבר שרונים), בטייבה (להלן: "המקרקעין"). תמצית טענות העוררת: העוררת מפעילה תחנת מעבר לפסולת בתחום העיר טייבה. התחנה פועלת כעשור ומספקת שירותי קליטה ומיון פסולת, למספר רשויות באזור השרון, בהן עיריית טייבה עצמה, וישובים סמוכים, כמו גם הוד השרון, נתניה, ועוד. התחנה הוגדרה בעבר עד תחילת שנת 2012 כמפעל חיוני וככזו אין להפסיק את עבודתה אפילו בשעת חירום. תוקף האישור כמפעל חיוני פג בשל סירובה של עיריית טייבה להאריך את רישיון ניהול העסק שניתן לה. התחנה מאושרת על ידי המשרד להגנת הסביבה לצורך קליטת פסולת מעורבת. תחנת המיון שרונים בעלת אחוז המיון והעברה למחזור מן הגבוהים בישראל, לכן עומדים לה אישורי רשות הכבאות. המבנים הקיימים בתחנה הוקמו על פי היתר בניה מיום 15/5/03, והיא הוקמה בשטח עליו חלה תכנית טב / 2935 שעניינה שינוי ייעוד קרקע חקלאית בתחום העיר טייבה לאזור למתקנים הנדסיים לתחנת מעבר לפסולת ביתית הכוללת מתקני שקילה, קליטה, שינוע מיון והפרדת פסולת ביתית, סככות, מבנה מנהלה ועוד. בשנים 2003-2008 פעלה התחנה מכוח היתר לשימוש חורג ובהתאם לו קיבלה רישיון לניהול עסק להפעלת התחנה. החל מאוגוסט 2008 סירבה עיריית טייבה לחדש את רישיון העסק בטענה כי זה יינתן רק לאחר אישור תכנית מעודכנת למקרקעין. התכנית אושרה בועדה המחוזית וכניסתה לתוקף מעוכבת על ידי עיריית טייבה. על הניסיונות הועדה המקומית ויתר המשיבים (למעט חח"י) למנוע את כניסת התכנית לתוקף ולמנוע את עבודת התחנה חוזרים ונשנים. כך, למשל הודיע מהנדס הועדה כי התכנית פורסמה כנדרש, אולם לאחר מכן פנה לועדה המחוזית בטענה כי על העוררת לבצע פרסום מחדש לתכנית עקב פרסום לא תקין. כך גם התנגדה הועדה המקומית עצמה לתכנית בטענה כי התחנה מהווה מטרד סביבתי, תחבורתי וכיו"ב. מדובר בהתנגדות לקונית ובלתי מפורטת שנדחתה גם על ידי הועדה המחוזית. ההוראה לניתוק התחנה מהתשתיות מנוגדת לתכליתו החיונית של המפעל כנותן שירות חשוב למאות אלפי תושבים. מתן ההוראה הוא אמצעי קיצוני שאין לנקוט במקרה דנן. שאלת חוקיותה של פעילות התחנה תלויה ועומדת בבית משפט שאף החליט לעכב ביצוע צו הפסקה מינהלי ולכן אין לאפשר למשיבים לתת את ההוראה ובכך לאיין את החלטתו של בית המשפט. תמצית עמדת הועדה המקומית מדובר בתחנה העובדת באופן בלתי חוקי בניגוד לדין. התחנה ללא היתר ובסטייה מההיתר שניתן בזמנו לעוררת. הוצאו כנגד העוררת ומנהליה צווי הפסקה מינהליים הן בתחום התכנון והבניה והן בתחום רישוי עסקים. העוררת פנתה בבקשה לביטול הצווים על פי הליכי רישוי עסקים והליך זה תלוי ועומד בבית משפט השלום. כמו כן, הוגש נגד העוררת כתב אישום בגין בניה ללא היתר ובשימוש בסטייה מהיתר. גם המשרד להגנת הסביבה שינה עמדתו. האתר מהווה מקור למפגעי ריח, דלקות ושריפות ומהווה סכנה לבריאות הציבור. דיון והכרעה סעיף 157 א' לחוק קובע כדלקמן: 157א. (א) בסעיף זה - "החברה" - חברת החשמל לישראל בע"מ או חברת החשמל למחוז ירושלים בע"מ, לפי הענין; "המנהל" - מי שהוסמך כדין לתת שירותי טלפון; "הרשות המאשרת" - יושב ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הועדה, או יושב ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 יחד עם מהנדס הועדה המקומית;... (ו)ראתה הרשות המאשרת כי בנייתה של יחידת דיור, מסחר, שירותים או תעשיה היוותה סטיה מהיתר, רשאית היא להורות לחברה, למנהל או לספק, למנוע או להפסיק מתן חשמל, שירותי טלפון או מים, לפי הענין, לאותה יחידה." על סמכות זו נפסק כדלקמן: "הסעיף מעניק כוח לרשות להורות על ניתוק תשתיות חיוניות כגון מים, חשמל וטלפון. זוהי תוצאה קשה. בדרך כלל מוטב שצעד קיצוני כזה ייעשה לאחר הכרעה שיפוטית. בשל כך גם המדינה מסכימה שיש להפעיל את הסעיף רק במקרים חריגים יוצאי דופן וקיצוניים..... אין לעשות שימוש יתר בסעיף. משנקבע במקרה זה קיימת סמכות יש לבחון אם ענייננו מהווה מקרה מתאים במובן זה שהוא מקרה חריג"... עת"מ 287/03 דג סוף נ' הועדה המקומית לתו"ב אילת. . מקרים אחרים בהם אושרה הפעלת הסמכות הינה מקרים של סטיה מהותית מהיתר בתוספת סיכונים בטיחותיים. כך, נפסק כי "פעולה כזו (ניתוק חשמל ו.ע.מ.) עשויה להיות סבירה והגיונית אם נובעים סיכונים בטיחותיים ואפילו סיכונים מסוימים לרכוש מן המבנה שנבנה ללא היתר או בסטייה מההיתר ואין מצליחים לפנות את המתגוררים בו. אולם, שימוש בסנקציות חריפות אלה בנסיבות שכבר לא עולות סכנות מהסוג האמור צריך להיות שימוש זהיר מאוד ומצב של הפרה קיצונית מצד בעל הנכס" (עת"מ 1369/01 ארצי נ' ועדת ערר מרכז). בהקשר זה יצוין כי תחנת המעבר עובדת במקרקעין מזה למעלה כעשור, ברובה של התקופה בברכת הרשות המקומית. אין גם חולק על כך שהרשות המקומית אישרה בשעתו שימוש חורג במקרקעין לצורך פעילות התחנה, וחזקה עליה כי לא אישרה שימוש חורג במבנים שלא כדין. לפיכך במקרה דנן קיים ספק, ולו לכאורי, אם הבניה תואמת את ההיתר המקורי, אם לאו, שכן כאמור, הרשות אישרה בשעתו, שימוש חורג בנכס וכן רישוי עסקים וחזקה עליה כי פעלה כדין. לא זו אף זו, לא מצאנו סיכון בטיחותי בעצם הפעלת התחנה, פעילות שאושרה הן על ידי הועדה המקומית והן על ידי הועדה המחוזית במסגרת תכנית טב/2935. דומה כי הרשות מאסה בתחנה ובמיקומה, וממועד זה חל שינוי בגישתה. לעניין זה כבר קבענו כדלקמן: בערר 287/07 דנישרא רניטל נדל"ן בע"מ נ' וועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה כי: "ועדה זו הביעה דעתה לא אחת בדבר הוודאות התכנונית המחייבת. בנסיבות ענייננו, בהן נרכשה קרקע על סמך מידע שניתן בועדה המקומית בדבר זכויות הבניה המותרות, הוצא היתר בהסתמך על אותה פרשנות, (הגם שלדידנו כמפורט די בזכויות על פי תכנית 8 כמפורט לעיל), חויב ושולם היטל השבחה (לאחר הכנת שומה מוסכמת מטעם הועדה המקומית עובר לרכישה). בנסיבות אלה, לא ייתכן כי הועדה המקומית תהפוך בן לילה את עורה, תשקוד ותחבר פרשנות חדשה, אשר פוגמת פגיעה משמעותית ביותר בזכויותיהם הקנייניות של בעלי קניין בתחומה וזאת מבלי לנקוט בהליך תכנוני כדין, הליך אשר טומן בחובו תוצאות פיסיקליות העומדות מנגד להיטל ההשבחה שחויב ונגבה בשעתו." הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח אישורה של תכנית בסמכות הועדה המחוזית על פיה התחנה יכולה להתקיים במקרקעין עד סוף שנת 2012 וזאת חרף עמדת הועדה המקומית. בנסיבות אלה כולן לרבות העובדה כי בית משפט השלום ראה לנכון ליתן צו זמני לעיכוב ביצוע צו הפסקה מינהלי על פי חוק רישוי עסקים, צו שהוצא על ידי הרשות כנגד העוררת, אנו סבורים כי אין מקום לעשות שימוש בסמכות הנ"ל וזאת בלשון המעטה. לתשומת לב כל הצדדים כולם תכנית טב/3180 כקבוע בסעיף 42 לתקנונה ל- 5 שנים עד לתאריך 1/6/12. לפיכך הערר מתקבל. מקרקעיןחשמלערר