בקשה לשינויים במבנה תעשייה בן 3 קומות במקרקעין הידועים כחלקה: 123 בגוש 3946 בראשון לציון - הבקשה כללה הקלות בקווי בנין. העוררת הינה בעלת זכויות בקומה הראשונה לאותו בנין, ומתנגדת לבקשה מטעמים קניינים. לדבריה, בהתאם לזכויות הקנייניות הוקנו לה זכויות מעבר בקומה שתכנונה מבוקש, וזכויות אלו ע"פ התכנון אינן קיימות ומכאן התנגדותה. תחילה התנגדה העוררת להשארת ביתן השומר במקומו כיום, כמו גם לניצול השטחים לשימוש למסחר, שימוש התואם תכנית, כמו כן טענה העוררת כי אין אפשרות חוקית להצמיד את הפרוזדור לאף יחידה בבית שכן הוא מופיע בתשריט הבית המשותף כרכוש משותף. המשיבה 2 השיבה כי התכנון המבוקש אינו עולה על חלקה היחסי במקרקעין וכי הבקשה המשתרעת על כל חלקה הינה פרי הוראותיה של מחלקת רישוי בעירייה, אשר חייבה אותה לאחד בקשה לתוספת גלריה בקומת הקרקע וכן בקשה לתוספת ביתן שומר וסככות בקומת קרקע תחתונה. המשיבה 2 טענה כי טענות העוררת קנייניות והן להכריע בהן במסגרת גופי התכנון, כי הערר לא הוגש במועד שכן היה על העוררת להגישו עד ליום 9/6/12 ואילו הערר הוגש ב-20/6/12. עוד טענה המשיבה כי אי צירוף המסמכים עולה כדי חוסר ניקיון כפיים; כי בקשת העורר הינה קנטרנית וטורדנית. לעניין ביתן השומר נטען כי מדובר באלמנט תואם תב"ע אשר לא נדרשה בו סטייה על דרך ההקלה ולעניין השטחים המשותפים המשיבה הגישה בקשה לבניה כאשר בידה הסכמה 73.28% מהבעלים במקרקעין. הועדה המקומית טענה כי עסקינן בטענות קנייניות ולא תכנוניות, כי לעניין ביתן השומר מדובר בבקשה התואמת תכנית וגם אם מדובר בסטייה מעבר לקו הבניין הרי שלא מדובר בסטייה ניכרת, לעניין המצב הקנייני הרי שעל פניו לעוררת למעלה מ-50% במקרקעין ובמצב דברים זה אין לעכב את ההליך התכנוני. לעניין השטחים המשותפים נטען כי את הוצא ההיתר לא היו בו מעברים משותפים מלבד חדרי מדרגות ומקלטים ומשכך לא מדובר בשטחים שנקבעו כשטחים משותפים מבחינה תכנונית. דיון והכרעה איננו מוצאים כי הינן סטיות אשר מחייבות התערבות ועדת הערר בשיקול דעתה של הועדה המקומית. כי אותן סטיות אף לא נתקפו במסגרת הערר הזה ומכל מקום מדובר פה באלמנטים מינוריים במגרש המיועד לתעשייה ולמסחר ואיננו מוצאים לנכון לשנות מהחלטת ועדת המקומית לעניין זה. אשר לביתן השומר אשר הובהר כי דווקא מצוי בקווי הבניין, הגיעו הצדדים להסדר לפיו העוררים מושכים התנגדותם לקיים בכפוף להבטחת אפשרות פריקה וטעינה לחניות 33-38 לעוררת. הסדר זה נכון תכנונית, שכן הוא מבטיח אפשרות פריקה וטעינה כקבוע בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה התשמ"ג-1983) ולפיכך אנו מוצאים אותו ראוי ומאשרים במסגרת החלטה זו. אשר לנושא הקנייני, הלכה פסוקה כי מוסדות התכנון לעולם לא יכריעו בנושאים הקנייניים, ומקומם של אלה בפני בתי המשפט המוסמכים לכך. כפי שנפסק - "הפתרון בו בחר מחוקק המשנה הוא, שבלי לפגוע בכל זכות קניינית של בעלי דירות אחרים בבית המשותף ובזכויות העומדות להם ביחסיהם עם העותרת, על הוועדה לדון ולהכריע, אם על-פי שיקולים תכנוניים ראוי ליתן היתר בנייה לעותרת, ואם כן (ובלבד שנתקיימו הוראות תקנות 2ב ו-2ג) - עליה ליתן אותו לה, גם אם המשיבים לא חתמו על הבקשה והם מתנגדים למתן ההיתר. אלה האחרונים, לאחר קבלת העתק הבקשה להיתר, יוכלו להביע התנגדותם מנימוקים תכנוניים לפני הוועדה או להניע את גלגלי הערכאה המתאימה למניעת פגיעה בזכויותיהם." ר' בגץ 879/89 בניני ט.ל.מ. חברה לבנין בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, חולון, פ''ד מד(2) 831. היחס בין הליכי התכנון והמצב הקנייני הוסבר והודגם בעניין לבג"צ 1578/90 (להלן הלכת הלן אייזן) ועל הלכה זו חזר בית המשפט גם במסגרת עע"מ 2832/09 הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים נגד אלעזר בע"מ. וכך נקבע בנושא לעניין בבג"צ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א "גם לגופם של דברים אין אנו סבורים שהילכת בג"צ 879/89, הישימה גם לעובדות המקרה שלפנינו, מונעת בעד הועדות לתכנון ולבניה להחליט לפי שיקול דעתן מקום שעל פני הדברים אין למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקניין, שלא יתקיים דיון בבקשה כל עוד לא ניתן פסק דין מטעם בית משפט מוסמך הקובע שלמבקש זכות קניינית. הטעם לדבר: יכולות הועדות להישמע בטענה שאין טעם שהן תקדשנה דיון סרק לשאלות התכנוניות המתעוררות כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש. לפיכך אם יוצא לכאורה מהחומר שהומצא על ידי המבקש או בעלי הקניין האחרים בנכס שאין למבקש זכות קניינית, תוכלנה הועדות להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך; מאידך גיסא, אם השאלות הקנייניות שנויות במחלוקת או אם יוצא שלכאורה יש למבקש זכויות בניה מבחינת דיני הקניין או שבאין התנגדות לאחר שנשלחו הודעות כדין לזכאים, אין זכויות הקניין שנויות במחלוקת, תדונה הועדות בשאלות התכנוניות המתעוררות. בשום מקרה לא תכרענה הועדות בשאלות הקנייניות לגופו של העניין, הואיל והפונקציה המוטלת עליהן היא תכנונית בלבד. הווה אומר רק מקום בו ברי כי אין למבקש זכויות קנייניות כלל, ניתן להפנות את המבקש לבית המשפט המוסמך תחילה. במקרה דנן, כעולה מנפח הרישום למשיבה למעלה מ-50% מהזכויות בנכס, ובנוסף הבקשה נחתמה על ידי מרבית בעלי הזכויות בנכס, כך שבהיבט התכנוני, וגם הדרישות הקנייניות המינימליות מתקיימות פוזיטיביות, בוודאי שלא מדובר במצב שבו אין למשיבה על פניו זכויות. יחד עם זאת והואיל ונמסר לנו כי המחלוקת הקניינית תלויה ועומדת בפני המפקחת על הרישום במקרקעין, הועדה המקומית תשהה את הוצאת ההיתר תוך 30 יום מהיום, על מנת לאפשר לעוררת, ככל שתמצא לנכון לפנות למפקחת בבקשה לסעד מתאים, דוגמת צו מניעה. למותר להזכיר כי סעד כזה כרוך בהפקדות ערבויות לנזקים וכיו"ב, מנגנונים שאינם זמינים ואינם מעניינים של גופי התכנון לרבות וועדת הערר. בכפוף לאמור הערר נדחה. מבנהתעשיה