בקשה לשימוש חורג מבית מגורים לפעוטון עניינו של ערר זה בהחלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שרונים, (להלן- "הוועדה המקומית") לסרב לבקשת העוררים לשימוש חורג מבית מגורים לפעוטון, בשטח של כ- 100 מ"ר, במקרקעין הידועים כחלקה 169 בגוש 814 בדירה 193 בכפר יונה (להלן- המקרקעין). וכך החליטה הוועדה המקומית" "לקבל את ההתנגדות ולסרב לבקשה מפאת בעיות תנועתיות אשר פורטו בחוות דעת יועץ התנועה". תמצית טענות העורר העוררים הינם בעלי זכות במקרקעין, בהם בנוי בית מגורים דו קומתי צמוד קרקע המהווה חלק מבית דו משפחתי. החלטת הוועדה המקומית מושתתת על נימוק יחיד- "בעיות תנועתיות", אלא שחוות הדעת העומדת בבסיסה פגומה מיסודה ונעדרת כל רלוונטיות ביחס לבקשה להיתר, ו"הבעיות התנועתיות" נשוא ההחלטה אינן עולות לא מחוות הדעת ולא מן המציאות. אותה חוות דעת הינה מכתב שקיבלה המשיבה מאת מר דן אמסלם, אשר אינו עולה כדי חוות דעת מבחינה צורנית ו/או מהותית, הוא נעדר עובדות מהותיות, פירוט דרך לימוד או איסוף העובדות, ועובדת קיומו או אי קיומו של ביקור פיזי במקרקעין, ואין לייחס לו כל משקל. הפעוטונים אשר נזכרים בחוות דעתו של מומחה התנועה מטעם המתנגדים, לא קיימים: כך, הפעוטון ברח' טופז 64, הידוע בשם "תינוכיף" עתיד היה להסגר בתום שנת הלימודים תשע"ב. כך גם "ניסן הגנן" הינו עסק של שירותי גננות ולא גן ילדים, ועוד. עוד נטען, כי הוועדה טעתה עת סמכה על חוות הדעת תוך שנמנעה מביקור במקרקעין, ותוך הימנעות מהפעלת שיקול דעתה. כמו כן, ההחלטה אינה מנומקת ומפורטת, ולפיכך יש לבטל ההחלטה בדבר הסירוב לבקשה, ולאשר הבקשה. תמצית תשובת המשיבים ביום 15.9.11 נודע לדיירי רחוב טופז כי העורר הגיש בקשה לשימוש חורג של 100 מ"ר מתוך יחידת דיור בבעלותו לצורך שימוש חורג ביחידה כפעוטון. המשיבים התנגדו וציינו כי העוררים מפעילים בפועל פעוטון גם קודם לכן, ללא האישורים הנדרשים, וכן כי ביצעו חריגות בנייה במבנה, כי השימוש יוצר כבר היום מטרדי רעש, בעיות תנועה וחנייה, ויאפשר לעוררים להרחיב פעילותם במקום. כמו כן, נזכרו נסיבות אישיות מיוחדות החלות על חלקם של המשיבים ומצדיקות אי מתן היתר כאמור. כן טוענת המשיבה, כי השכונה הצבאית בכפר יונה, היא השכונה קא עסקינן, תוכננה כך שבמרכז השכונה מתוכננים בית ספר יסודי, קומפלקס גנים, שני פעוטונים ובית כנסת, והבקשה מצויה בין בתי מגורים במעגל החיצוני. כמו כן, הגישו המשיבים חוות דעת מיועץ תנועה, אינג' משה תכלת, לפיה לא ניתן לאפשר שימוש בהיקף המבוקש של בעיות תנועה וחנייה. לאחר מכן נבדק המקום על ידי יועץ תנועה מטעם הוועדה המרחבית, אשר ציין בצדק כי רחוב טופז הינו רחוב משולב, עם חניות ומדרכות חלקיות משני צידיו. ברחוב מצויים גן ילדים "תינוקט" של העוררים, ברחוב טופז 58, גן ילדים בלתי חוקי נוסף, "תינוכיף", בטופז 64, ובטעות צוין גן שלישי במספר 67, בעוד הכוונה למשפחתון המצוי בטופז 59. על אלה יש להוסיף בנייה של שני גני מועצה. חוות הדעת שצירפו העוררים לעררם של יועץ התנועה אינג' אפרים ויינהבר שגויה, שכן התצפית המפורטת בה אינה כוללת זמני שהות הרכבים באיסוף, באותו יום החניות שברך כלל תפוסות על ידי באי המעון פונו ביום התצפית, ואין התייחסות לשני גני המועצה החדשים, שיופעלו החל מסוף אוגוסט. עמדת הוועדה המקומית להחלטה הנוכחית קדמה החלטה במסגרת וועדת המשנה להתנגדויות, אשר סיכומה והמלצותיה היו כדלקמן: "הבקשה לשימוש החורג הוגשה בצורה גרועה. לא חושבו השטחים למגורים ולא נמצא חלוקה מסודרת שמבטאת את השימוש בגן. לא חושבו שטחי הצללה בחצר. לא הוצג מס' הילדים המאיישים את הפעוטון. האדריכל מתבקש להשלים את העבודה. כמו כן: על הוועדה למנות יועץ תנועה ניטרלי לקבלת חוות דעת תחבורתית". לאור האמור, פנתה הוועדה ליועץ התנועה מר אמסלם, ובהתאם לחוות דעתו, ולחוות דעת מהנדסת הוועדה, הוחלט שלא לאשר את הבקשה. חוות הדעת מטעם העוררים מתבססת כולה על תצפית פרטנית אחת ויחידה, ומדובר בחוות דעת "מטעם". כמו כן, אותה חוות דעת אינה מתייחסת לעומס התחבורתי הנגרם בשעת איסוף הילדים, שהינה שעה מרוכזת לקראת סגירת הגן. מדובר בקטע רחוב שהינו נתיב משולב, הכולל חניות ואדניות למיתון התנועה, כך שבפועל רוחב הכביש מאפשר נציב נסיעה אחד בלבד, ובמידה ומכונית עוצרת בו, נחסמת התנועה כליל. כך העריך היועץ באופן צופה פני עתיד. דיון והכרעה ועדת הערר דנה בערר שומעה בהרחבה את טענות הצדדים והמומחים, ואף יצאה לשטח על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מטענות אלה, ובמסגרת זו נמצא כדלקמן: רח' טופז הינו רחוב הולנדי משולב, דו סיטרי, הכולל מפרצי חניה; הרחוב נאופיין במבנים צמודי קרקע דו קומתיים; המקרקעין מצויים בשורת המבנים המזרחית ביותר בכפר יונה; בשעת הביקור בצהריים לא אובחנה בעיה או בתנועה או שינוי בחנייה; הרחוב משרת את הדיירים ואינו מהווה ציר מעבר לרכב; בפעוטון כ- 21 פעוטים; ברח' טופז 64 פעוטון נוסף - "תינוכיף". עקרונית, וועדת הערר רואה, ובהעדר פתרון ממלכתי לנושא הפעוטונים, גם תמשיך ותראה בפעוטונים צורך ציבורי חיוני וראשון במעלה. על מנת לסבר את האוזן יוזכר כי הלכות רבות שיצאו מלפני בתי המשפט כמו גם החלטות רבות של וועדות הערר רואות בחיוב אפשרות למתן שימוש חורג ממגורים לצורך זה אשר הוגדר פעמים רבות כאינטרס ציבורי ראשון במעלה. כך, למשל , העניין עת"מ 14/98 אוסקר נ' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק לעניין איזון האינטרסים השונים: " תפעול פעוטונים הינו שירות קהילתי חשוב, החייב מטבע ברייתו להימצא בקרבה לסביבות מגורים, העותרים לא הראו מדוע המיקום הספציפי שנדחה מתאים פחות מאזורי מגורים אחרים..." עוד מביא כב' השופט מודריק מדבריו של כב' הנשיא וינוגרד בת"א 1965/94 (ת"א מלון גני שלמה המלך רע"מ נגד עיריית נתניה) דברים היפים אף לענייננו: "כולם מסכמים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך, אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים. כולם מסכימים שקשישים, חולי נפש, מפגרים - ראויים לדיור מוגן או למוסד שיטפל בהם. הרי לכל אחד יש במשפחתו קשיש ויכול ח"ו להיות חולה נפש או מפגר או נזקק אחר. אבל למה שבית זה יוקם דווקא במגרש שליד ביתו או מולו? מוטב שיקימו אותו ליד בתיהם של אחרים ושאני אוכל להביא את אבי הקשיש לבית אבות זה או למוסד זה כשהוא מרוחק מביתי. כמובן שגם לאחרים - שלמגרש הסמוך שלהם אנו שולחים את היזמים לבניית בית האבות וכו' - יש מה לומר. הם יעדיפו שבית האבות, המוסד הדיור המוגן יוקמו דווקא ליד הבית שלנו והרחק מהבית שלהם. וכן הדבר לגבי בתי ספר וגנים ומוסדות ממוסדות שונים". כך גם בעניין עת"מ 1155/00 משולם צעירי נ' וועדת הערר ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק: "מנגד, בשכונות מגורים, במיוחד שכונה שחתך הגילים של יושביה צעיר, עשוי להתהוות צורך של ממש לקיים פעוטון באחד הבתים (לפעמים יותר מאחד). כל כך מפני שתחום הגילים הצריך לשירותי פעוטון אינו נתון לאחריות גורמי חינוך הממלכתיים או המוניציפליים. לכן, לא יימצאו מבנים יעודיים לפעוטונים ויש הכרח לשכנם - על דרך היתר לשימוש חורג - בבתים פרטיים. צורך הרבים הוא וצורך הפרט נדחה מפניו עד גבול מסויים. מדברים שאמרתי עד הנה יוצא ששיכונו של פעוטון בבניין מגורים פרטי הוא הכרח לא יגונה, אך ברור שבכל מקום בו ימצא פעוטון כזה את משכנו, שם תהיה הפרעה סביבתית מסויימת. לכן, טענתו של צעירי היא מן סוג המכונה בלעז NIMBY (NOT IN MY BACK YARD), ובשפת עבר אולי לבא"ש' (לא בחצר האחורית שלי). טענה כזאת, בדרך כלל לא תצלח (ראה למשל: בג"צ 458/98 עיריית ב"ש נ' ממשלת ישראל)". אמנם הדברים הותוו לאחרונה עם פתיחתם של גני הילדים הממלכתיים מגיל 3, אולם בינתיים נותר הצורך שטרם בא על סיפוקו באופן ממלכתי ליצירת מסגרות לפעוטים מגיל 0-3. ככלל, מקום בו קיימת אוכלוסייה צעירה הכוללת לשמחתנו, ילדים, מתעורר צורך זה באופן קבוע, והא והיה הינה קיומם של מספר פעוטונים בשכונה זו. מתפקידה של הוועדה המקומית להגדיר עד איזה מספר ילדים ניתן לקיים בבית משפחתון, ומהו הגבול בו דורש משפחתון שכזה הסדרה של שימוש חורג על פי חוק התכנון והבנייה. בפסיקה נזכר מספר של 10 ילדים ושל 15 ילדים כמספר סביר, אשר אינו טעון לשימוש חורג, אולם לטעמנו זהו אחד מתפקידיו של מוסד תכנון המקומי, "המחובר" למקום, ויכול לקבוע הגבולות הנכונים לעניין זה. במקרה דנן, מתבקש פעוטון בהיקף סביר של 100 מ"ר, אגב מגורים באותה יחידת דיור, דבר שמבטיח מניעת מטרדים פוטנציאליים. אשר לנושא התנועתי, הרי שאנו מקבלים לעניין זה את עמדתו של יועץ התנועה מטעם העוררים, אשר כפי שפורט בחוות דעתו, ביקר במקרקעין, שהה בהם ובחן את ההתנהלות התנועתית בכללה. זאת, הן בהסתמך על הדיונים שנערכו בפנינו, על התכנון שהוצג, ועל מראה עיניים. בסך הכל נצפו על ידי המומחה הן לגן והן בכלל פחות מ- 30 מכוניות במהלך שעת שיא בבוקר, כאשר מומחה התנועה הבהיר כי מדובר ב- 10% מהיכולת של הרחוב להכיל, וכי רוב המכוניות שהביאו את הילדים אל גן חנו לצורך הכנסת הילדים בתוך אזור החנייה המיועד לכך, בין שתי קבוצות בתים. כל אלה, כמו גם מיקומו של הרחוב בשולי הישוב והיותו מיועד לתנועה מקומית בלבד, מביאים למסקנה כי הנושא התנועתי אינו עומד לרועץ במקרה דנן. יחד עם זאת ובהתחשב בנסיבות, אנו סבורים כי לא ניתן, לא ראוי ולא נכון לאפשר במקרקעין פעוטון גדול, ולפיכך אנו סבורים כי יש להגביל את מספר הילדים כדי 20 ילדים בלבד. תנאי להוצאת ההיתר הוא הסדר חריגות בניה שנטענו ככל שקיימות בפועל, להנחת דעת הוועדה המקומית. תנאים נוספים שיש להחיל בנסיבות העניין: משך פעילות הפעוטון בימים א'-ה', 7:30 עד 16:30, וביום שישי 7:30 עד 13:00. משך תקופת השימוש החורג שנתיים מיום הגשת הבקשה. בשעות 13:30 עד 16:30 לא ישהו הילדים בחצר. אירועים ומסיבות - עד 8 פעמים בשנה. סככת הצל שהותקנה תוסדר באופן משתלב עם הסביבה הקרובה מבחינת חומרים/צבעים על פי הוראות הגורמים המקצועיים בוועדה המקומית. העוררים ישמרו על חזות אסטטית למגורים וימנעו מפגעים ויזואליים כאלה או אחרים. בכפוף לאמו הערר מתקבל. קטיניםשימוש חורגגן ילדים / פעוטון / משפחתון