הקמת מתקן תקשורת במקרקעין באזור לתכנון

הקמת מתקן תקשורת במקרקעין הידועים כחלקה 35 בגוש 10255 באזור לתכנון בעתיד בשכונת תל - חי בקרית אתא (להלן המקרקעין). וכך החליטה הועדה המקומית: "לדחות את הבקשה. הבקשה איננה משולבת באתר הקיים של מקורות. עמוד החשמל אותו מתכוונים להחליף לא הוקם על פי היתר בניה. טווחי הבטיחות המוצעים חורגים מתחום השטח המותר לתחום בניה רוויה ובניה למבני ציבור במסגרת תכנית מופקדת כ/248." תמצית טענות העוררת: העוררת, זכתה לא מכבר במכרז כמפעיל נוסף בשוק הסלולר, ובמסגרת זו נדרשה לפריסה מהירה, יעילה ואפקטיבית של מתקני הרשת החדשה. במסגרת זו, פנתה ב - 03/08/2011 בבקשה למתן היתר בניה לפירוק עמוד חשמל של חברת החשמל לישראל (להלן חח"י), תחתיו יוקם תורן חלופי עליו יוצבו מתקני החשמל ומתקן תקשורת ולצדם יוצב מבנה יביל ומגודר שישמש לאחסנת הציוד התומך. מדובר על עמוד חשמל ברצף עמודים קיים המקיפים ותוחמים את חצרותיה של חברת מקורות. המקרקעין משמשים כאזור לתכנון בעתיד על פי התכנית התקפה (כ/150) ובהתאם לתכנית המופקדת (כ/248) הם מיועדים לשמש שטח למתקן הנדסי לצורך הקמת מתקני מים שאיבה וחשמל. הבקשה תואמת תמ"א וקיבלה את כל האישורים הנדרשים ובין היתר מטעם הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה. מדובר במתקן תקשורת שיחליף עמוד חשמל קיים וישמש את חח"י והעוררת להצבת מתקניהן. העמוד גובל בקיר וגדר המקיפים את מתחם מקורות. במסגרת התכנית המופקדת מיועדים המקרקעין לשמש כשטח למתקנים הנדסיים והשימוש המבוקש משתלב אף עם היעוד העתידי. הוועדה המקומית לא הגישה כתב תשובה ובעל פה טענה כי היא נסמכת על הנימוקים המופיעים בהחלטתה. דיון והכרעה: על פי הדין המחייב על משיב בערר להגיש כתב תשובה ולו על מנת לגלות דעת יתר הצדדים בדבר מסגרת הטענות הצפויה לדיון. אמת, נכון כי ועדת הערר הינה גוף בעל פנים דואליים תכנוניים ומעין שיפוטיים, וככזה הוא נוקשה פחות מבתי המשפט בנוגע להעלאת טענות רלוונטיות נוספות, אולם בלי כתב טענות כלל לא ניתן לנהל דיון יעיל. הוועדה המקומית מתבקשת להקפיד מעתה להגיש כתבי תשובה במועד שאם לא כן, יהא עלינו לדחות את הדיון על מנת לאפשר להם לעשות זאת במועד מאוחר יותר וזאת תוך חיובה בהוצאות. לגופם של דברים, דומה כי אבן הנגף העיקרית לאישור בקשתה של העוררת במקרה דנן, עניינה דווקא בתכנית המופקדת אשר מייעדת מקרקעין סמוכים במרחק של כ - 20 - 30 מ' מהאתר, למגורים. שאם לא כן, אכן מדובר באיחוד תשתיות לצדי כביש כקבוע בסעיף 24 לתמ"א אשר מסדיר הקמת אתרי שידור ליד דרך. עצם הגדרתו של אתר שידור "לאורך דרך" מוציא אותו מכלל מגבלות סעיף 22 אשר מגביל מרחק בין אתרי שידור על הקרקע. סעיף 22 מגביל מרחק כאמור, באזור בניה כפית - 1,000 מ' ובאזור פתוח - 2,000 מ'. במקרה דנן קיימות לכאורה שלוש אפשרויות להקמתו של המתקן המבוקש: האחת, כמבוקש בבקשה, דהיינו לצד הדרך; השניה, באיחוד על גבי עמוד הנושא עתה שלושה מפעילים סלולאריים וממוקם דרומה משם; והשלישית, במיקום אחר בתחום מתחם מקורות. ספק לנו אם החלופה השניה נכונה במקרה דנן - מדובר בעמוד גבוה ממילא הנושא על גביו שלושה מפעילי סלולר, החלפתו בעמוד עבה יותר וגבוה יותר, חלף הקמתו של עמוד נוסף לשני המפעילים הנוספים, לא תתרום לטעמנו בהיבט החזותי בלשון המעטה, ומכל מקום אילו ביקשה הועדה המקומית למצוא באותו עמוד את מלוא הפתרון לחברות הסלולאר היה נכון להכשירו ככזה מלכתחילה, דהיינו לדאוג לכך שיוזמת העמוד תתחייב לצרף בתנאים סבירים כל מפעיל נוסף, וכמו כן לקבוע שלביות ההגבהה וכיוצא באלה פרמטרים שלא נקבעו ואין להשלימם במקרה דנן, כיום. אשר לחלופה השלישית, הרי שבנסיבות ספק לנו אם היא ישימה נוכח מרחקי המינימום הקבועים בסעיף 22 שנבחן לעיל. עולה אפוא כי החלופה הריאלית הינה החלופה שהתבקשה. מדובר בחלופה תואמת תמ"א אשר ברגיל יש לאשרה. על פי התכנית המופקדת כאמור מקודם במרחק של עשרות מטרים בודדים מהאתר המבוקש אזור המיועד למגורים. אנו סבורים כי תנאי למתן ההיתר צריך להיות בין היתר הסרתו עם תחילת מימוש הבניה למגורים על פי התכנית החדשה, דהיינו: האישור יכלול הנחיות ספציפיות לועדה המקומית, לפיהן יובהר שרישוי למגורים בתחום התכנית, יחייב הסרת המתקן, כל זאת על פי סעיף 6.3 לתמ"א אשר מאפשר לועדה המקומית לאשר הקמת מתקנים בתכניות מופקדות ולקבוע בתנאי ההיתר תנאים להסרת המתקן על חשבון מבקש ההיתר. לפיכך הערר מתקבל חלקית. אנטנות סלולריותמקרקעין