נטען כי מדובר בפרויקט בניה הנבנה בשיטת ה"סלאמי"

נטען כי מדובר בפרויקט הנבנה בשיטת ה"סלאמי"; לועדה המקומית ידוע על החריגות הקיימות בו והיא מתירה תוספות בניה חרף האמור; מדובר באזור בניה ב' דמוי ג' אשר ניתן לבנות בו 3 קומות על עמודים, 6 יחידות דיור לדונם, ב - 70% בניה. מלכתחילה התבקש בניין בן 16 יחידות דיור בתב"ע נקודתית רע / מק / 1424, תכנית שנדחתה בערר 200/03. לאחר מכן הוגשה בקשה לבניית בית משותף בן 11 יחידות דיור, גם לבקשה זו היו מתנגדים. הועדה המקומית התירה תוספת יחידת דיור אחת (סה"כ 12 יחידות דיור), במסגרת הקלה של 20% תוספת (שבס). בפועל נבנו 12 יחידות דיור בבניין בן 5 קומות וכיום שוקדת המשיבה על קידום תב"ע חדשה שתאפשר 13 יחידות דיור. תמצית טענות המשיבה מדובר בערר קנטרני, חסר טענות תכנוניות. מדובר בפרויקט הנמצא בשלב מסירת הדירות ונבנה בהתאם לדין, חרף הקשיים שהערימו העוררים במהלך השנים. הבקשה פורסמה כדין, הפרויקט מלווה על ידי מחלקת הפיקוח, במהלך בניה מוגשות לעיתים תכניות לשינויים ואף בבניין זה נעשו הדברים כך. הנושא של כוונת המשיבה לבניית יחידת דיור נוספת אם וכאשר תאושר תכנית, אינה מושא לערר זה. גם החדרים שהריסתם מתבקשת היום נבנו על פי ההיתר שהוצא בשעתו במקרקעין. עמדת הועדה המקומית לבניין הונפקו 5 היתרים במהלך השנים, לאחרונה הוגשה הבקשה נשוא הערר הכוללת מרפסות בקומת קרקע א' ו - ב, ביטול 2 חדרי יציאה לגג, שינויים פנימיים וחיצוניים, הרחבת דירות בקומה ג' ותוספת 2 פרגולות בקומה ג'. בקשת המשיבה אינה מהווה פגיעה בסובבים; המרפסת הנוספת בקומת הקרקע נמצאת בתחום קווי בניין ולכיוון מפרץ פנימי; כך גם לגבי ארבע מהמרפסות שהרחבתן מתבקשת ב - 2 מ' כל אחת; ולעניין הרחבת שתי דירות בקומה ג' מדובר בהרחבה בקומה חלקית המרוחקת מהיקף הבניה הקיים; מדובר במיקום רחוק מבתי המתנגדים באופן שאינו מהווה פגיעה או מטרד כלשהו; תוספת הפרגולות במרפסת הגג הינה בקשה שבשגרה ואינה מהווה מטרד. דיון והכרעה הטענה העיקרית שטוענים העוררים נוגעת לעצם מתן ההקלה הכמותית, במקרה דנן. לעמדתם הקלה כזו ניתן לתת רק מקום בו מדובר בבניין ישן. טענה כגון דא נדונה בפנינו זה מכבר ונדחתה. לעניין זה אנו מפנים לערר 026/07 בוכנר נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה כ"ס ואח' שם קבענו כדלקמן: "טוענים העוררים כי הכוונה לבניין בנוי בלבד שאם לא כן ניתן לתכננו מראש עם מעלית במסגרת הזכויות המותרות.   אנו דוחים טענה זו ממספר טעמים:   ראשית, מטרתן של הקלות אלה הינה שיפור התכנון, וברי כי מטרה זו עשויה להיות מושגת מטבע הדברים ביתר שאת בשלב התכנון. יתר על כן, קביעה כי הקלה זו תינתן אך ורק במסגרת מלאכת טלאים על בניינים בנויים עלולה לסכל תכנון מושכל מראש.   שנית, בבסיס ההקלה - תמריץ של תוספת שטח עיקרי על הקבוע בתכניות ישנות לבניית מעלית. לכאורה, נושא תוספת השטחים לבניית המעלית עצמה, הוסדר כבר בחוק התכנון והבניה (סעיף 151) אשר קבע תוספת שטחי שירות לצורך בניית מעלית. אלא שבתקנו תיקון זה, לא מכבר, לא מצא המחוקק לנכון לבטל את תקנה 9 לעיל. המסקנה המתבקשת היא כי האפשרות ליתן הקלה מתכניות ישנות ובמסגרתן התמריץ החיובי לשיפור התכנון עקב בניית מעלית נותרה על דעת המחוקק בעינה, לצד הפתרון הפרקטי שחוקק.   ולבסוף, גם לעובדה כי עד כה נוצלה הקלה זו פעמים אין ספור גם במגרשים שטרם נבנו, יש לייחס משקל. סוגיה זו הגיעה גם לפתחה של ועדת הערר ת"א, ואף זו קבעה כדלקמן:  "יוצא כי לטענת הועדה המקומית התקנות החדשות שינו את המצב החוקי שהיה ערב התקנתן, באופן שאלה מאפשרות את התוספת האחוזית של 5% למעלית רק בבניינים קיימים ולא בבניינים חדשים. אין אנו מקבלים טענה זו של הועדה המקומית. פרשנות הועדה המקומית, בה היא לומדת מתוך נוסח התקנות החדשות (בה הותנתה התוספת בכך כי לא קיימת מעלית בבניין) כי ניתן להתיר את התוספת האחוזית בגין מעלית רק בבניין קיים, היא פרשנות אפשרית אך לא הכרחית. ייתכן לומר גם כי הנוסח החדש בא רק לקבוע כי לא ניתן לאשר תוספת אחוזית במקום בו רוצים להוסיף מעלית על מעלית קיימת, להבדיל ממצב בו מבקשים לבנות את המעלית הראשונה בבניין. כאשר באים לשלול זכויות בנייה קיימות הדבר צריך להיעשות באופן מפורש וברור ולא על דרך הפרשנות. לו התכוון מתקין התקנות החדשות לשנות את המצב החוקי שהיה קיים לפי התקנות הישנות, ולאפשר מעתה ואילך מתן הקלה אחוזית של 5% לבניית מעלית רק בבניינים קיימים, היה עליו לומר זאת באופן מפורש וברור. אין לשלול זכויות קיימות על דרך פרשנות אפשרית אך לא הכרחית של התקנות החדשות." (ר' ערר (ת"א) 5340/08 אדר' גרט גוטמן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה - תל-אביב). לפיכך טענה זו נדחית. אשר לנושא הפגם בפרסום, הרי שזה נטען בעלמא וללא תימוכין, כאשר מנגד ברי כי נוכח קיומם של מתנגדים ועוררים הבקשה נודעה לציבור הרלוונטי. למען הסר ספק נזכיר כי: "הליכי הפרסום נועדו להעביר לצדדים הנוגעים בדבר את האינפורמציה הדרושה לניצול אפקטיבי של זכות הטיעון הקנויה להם. מאחר ובמקרה דנן לא נשללה מן העותרים זכות הטיעון, ולו באופן חלקי ממילא לא נגרמה כל פגיעה בזכויותיהם, בגין הפרת חובת הפרסום על ידי הרשות. אשר על כן, אין להם כל מעמד לדרוש את ביטול ההליך המנהלי". העוררים לא ציינו נימוקים תכנוניים נוספים המשויכים לבקשה נשוא הערר, ואף אנו איננו סבורים כי השינוי הטמון בה מעלה או מוריד ביחס לתכנון שאושר עד כה. אשר על כן ולאור כל האמור אנו דוחים את הערר. יחד עם זאת, אף דעתנו שלנו אינה נחה משלביות היתר בה לוקה הפרויקט דנן. יוזכר כי ועדת הערר מייחסת חשיבות ראשונה במעלה לנושא השקיפות והוודאות התכנונית, והגם כי ייתכן וניתן לפעול על פי חוק באין ספור שלבים לצורך גיבוש תכנון סופי נתון, אנו רואים בכך טעם לפגם, שכן בראייתנו נכון להציג לציבור מלכתחילה הכוונות התכנוניות האמיתיות. אשר על כן, היה ותמצא הועדה המקומית לנכון לקדם תכנון נוסף במקרקעין, (במובן תכנית חדשה) אנו מציעים כי תכנון זה יכלול האמצעים החוקיים האפשריים להבטחת סופיותו. בניהפרויקט בניה