נטען כי ההרשאה לתכנון של היזם פגה לפני אישור התכנית וכן גבולות התכנית המפורטת חורגות מהשטח שנקבע בהרשאה לתכנון; על הוועדה המקומית היה לקבל תכנית מתוקנת לאור ההערות טרם הדיון בהתנגדויות; לגופם של דברים טענו העוררים כי אין מקום לאשר כלל את התכנית המפורטת היות וזו אינה מתאימה לסביבה ולחיי הקהילה של היישוב. המתנגדים הסבירו כי החניון המוצע גדול מן הנדרש לשימושים המוצעים במקום, ועלול לשמש כחניון בתשלום. העוררים אף מעלים טענות ספציפיות בנושאי הרעש, זיהום האוויר והתנועה, לרבות התייחסות לחוות דעת המומחה שהוגשה. העוררים טוענים כי התכנית המפורטת תפגע בזכות הקניין שלהם ובערך נכסיהם. לאור מכלול הטענות, מבקשים העוררים בערר זה לבטל את התכנית המפורטת. לחלופין, מבקשים העוררים כי החלטת הוועדה המקומית לאסור אירועים במסגרת השימושים המותרים במקרקעין תוותר על כנה. כמו כן מבקשים העוררים לחלופין, להגדיל את המרחק שנקבע בין המטבחים וחדרי האוכל למגורים וכן להורות על הגשת חוות דעת נוספות, לרבות חוות דעת שמאית. העוררים מבקשים לקבוע הוראות בעניין תנועה, חניה ומיקום החומה האקוסטית. ערר היזם (ערר 6060/12) החברה היזמית (להלן: "היזם") אינה עוררת כמובן על אישור התכנית המפורטת, אלא רק על שלושה תנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה המקומית: איסור השימוש במקרקעין ל- "אולמות אירועים"; הגבלת גובה המבנים לקבוע בתכנית המתאר; חיוב בהזזת מבני המטבח המתוכננים. היזם מנמק בהרחבה מדוע לטעמו תכנית המתאר מתירה שימוש לאולמות אירועים במקרקעין ומדוע אין לאסור זאת במסגרת התכנית המפורטת. לעניין הגובה מסביר היזם כי מדובר בתוספת גובה שולית של 3 מ', תופסת המותרת במסגרת תכנית בסמכות ועדה מקומית ואשר לה הצדקה אדריכלית בתכנון המלון. בנושא הזזת המטבח מסביר היזם, כי הזזת המטבח תגרום נזק של ממש לתכנון המפורט המוצע במסגרת התכנית ולא תהווה תועלת של ממש לתושבים. נציין כי לערר הוגשה גם עמדת לשכת הבריאות המחוזית, אשר מתנגדת לאישור אולמות שמחה ו/או גני אירועים במקרקעין. דיון בערר המתנגדים טענות מקדמיות לא מצאנו כל ממש בטענות המקדמיות של העוררים. החלטת הוועדה המקומית קבעה כי תנאי למתן תוקף לתכנית יהיה אישור מינהל מקרקעי ישראל, בכך מובטח כי הבעלים של הקרקע יהיה חתום על התכנית. בנסיבות אלו כאשר בעל המקרקעין מאשר את התכנית, אין כל נפקות למערכת היחסית החוזית בינו לבין החברה היזמית, בעלת ההרשאה לתכנון. למעלה מן הצורך נציין, כי התכנית הוגשה לוועדה המקומית עת היה ברשות היזם הרשאה תקפה לתכנון. לא מצאנו גם כל פגם בהתנהלות הוועדה המקומית בטיפול בתכנית, ההפך הוא הנכון, מצאנו התנהלות ראויה ותקינה של הוועדה המקומית. הוועדה המקומית בהחלט רשאית ליתן הוראות לתיקון התכנית לאור עמדת הצוות המקצועי שלה ובמקביל לבצע את ההליך של שמיעת התנגדויות. יש לזכור כי בכל מקרה ההתנגדויות מוגשת ביחס לתכנית כפי שזו הופקדה להתנגדויות, וכך ראוי שייעשה. נבהיר, כי לוועדה המקומית הזכות לאשר את התכנית שלא בהתאם לתכנית שהופקדה, ורק כאשר יש בשינויים שנעשו בכדי לפגוע בזכויות המתנגדים, יש צורך בפרסום נוסף (ר' סעיף 106(ב) לחוק התכנון והבניה). בכל מקרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו היו בשינויים שנערכו בתכנית בכדי לפגוע בזכות ההתנגדות של המתנגדים או בזכויותיהם האחרות. התכנית אינה מתאימה ליישוב ולחיי הקהילה טענה מרכזית של המתנגדים בערר הינה כי התכנית המפורטת אינה מתאימה ליישוב ולחיי הקהילה. אנו סבורים כי שאלת התאמת התכנית ליישוב ולחיי הקהילה כלל אינה רלוונטית לתכנית המפורטת, היות ושאלה זו כבר נדונה והוכרעה במסגרת שתי תכניות מתאר, האחרונה שבהם תכנית המתאר ליישוב, תכנית אשר אושרה ממש לאחרונה. במסגרת תכנית המתאר ליישוב, בהליך תכנוני ארוך ומפורט, אשר אושר הן על ידי הוועדה המחוזית, הן על ידי הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) והן על ידי שר הפנים, נקבע ייעוד השטח לייעוד של "שטח משולב לתיירות ומסחר". כלומר הן הוועדה המחוזית, הן הולנת"ע והן שר הפנים סברו כי ייעוד המקרקעין לייעוד משולב לתיירות ולמסחר תואם את אופי היישוב ואת חיי הקהילה במקום. זאת ועוד, קביעה זאת של ייעוד השטח לא נעשתה בתכנית נקודתית אשר קיים חשש שגורמי התכנון לא נתנו דעתם בדבר התכנון הכולל של היישוב, אלא במסגרת תכנית מתאר ליישוב התואמת את יעדי התכנית המחוזית תמ"מ 4 תיקון 14. בנסיבות שכאלו לא ניתן באמצעות תכנית מפורטת בסמכות הוועדה המקומית לשנות את ייעוד המקרקעין כפי שזה נקבע בתכנית המתאר וזאת בטענה כי ייעוד זה אינו תואם את אופי היישוב או את חיי הקהילה. התכנית המפורטת כפי שאושרה על ידי הוועדה המקומית (כלומר ללא אירועים) עניינה ביישום דווקני של השימושים שנקבעו במקרקעין במסגרת שתי תכניות מתאר עוקבות שאושרו רק לאחרונה, וזאת כאשר במסגרת תכנית המתאר אושרה קשת רחבה של שימושים מותרים במקרקעין, לרבות מלון, אולמות כנסים, מסחר קמעוני, בריכות שחייה ועוד. פגיעה בקניין וירידת ערך העוררים טענו כי יש בתכנית המפורטת בכדי לפגוע בקניינם או להוריד את ערך נכסיהם. לעניין טענה זו נציין כי העוררים לא תמכו טענה זו בחוות דעת שמאית או בחוות דעת מקצועית כלשהי. לגופה של הטענה יש לזכור כי העוררים רכשו את המקרקעין שלהם בסמוך למגרש בשטח של כ- 80 דונם אשר היה מיועד לתיירות ולמסחר. לפיכך היותם של המקרקעין גובלים בשטח המיועד לתיירות ולמסחר, שטח בו מותרים שימושים אשר יש בהם מטרד אינהרנטי לשכנים (בריכות ספורט, מסחר מזדמן וכו') אמור היה להשתקף במחיר בו נרכשו המקרקעין. בכל מקרה, אף אם יש ממש בטענה זו, והיה ואכן יוכיחו המתנגדים כי ערך המקרקעין שלהם פחת (דבר שכאמור לא הוכח בהליך זה), שמורה להם הזכות להגשת תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. מטרדי רעש וזיהום אוויר המתנגדים טענו לגבי מטרדי רעש הנובעים מהתכנית ולגבי ליקויים בחוות הדעת האקוסטית - סביבתית שהוגשה עם התכנית המפורטת. נציין, כי גם בנושא זה לא הוגשה חוות דעת מטעם המתנגדים, כאשר אלו העלו טענות לגבי ליקויים בחוות הדעת שצורפה לתכנית, ללא חוות דעת מטעמם. עיינו בחוות הדעת ולא מצאנו בה כל פגם ממשי. חוות דעת סביבתית - אקוסטית צופה פני עתיד וככזו היא מבוססת על הנחות מסוימות. אנו סבורים כי ההנחות שנקבעו בחוות הדעת לעניין התחבורה הינן סבירות ביחס לשימושים המותרים, ובפרט כאשר נקבע בהחלטת הוועדה המקומית שלא יותר השימוש לאולמות אירועים, ולפיכך חוות הדעת אף מתבססת על הנחה חמורה יותר מאשר אושר בפועל. יש לציין כי חוות הדעת מנומקת, מפורטת ומסבירה היטב את דרך החישוב ואמצעי המיגון הנדרשים בעניין הרעש. לעניין זיהום האוויר, לא מצאנו כל ראיה ממשית כי ייגרם מטרד של זיהום אוויר המצדיק נקיטת אמצעים נוספים מלבד אלו שנקבעו בתכנית המפורטת ובחוות הדעת. חניה המתנגדים טוענים כי החניון המוצע גדול יותר מאשר נדרש לשימושים המותרים בתכנית ועלול לשמש כחניון בתשלום לבאי רכבת ישראל. אנו דוחים טענה זו. תכנית המתאר התירה במקרקעין שטחי חניה כשימוש עצמאי. איננו רואים כל פגם תכנוני בכך שבמקרקעין הסמוכים לתחנת רכבת יוכשרו שטחי חניה לבאי הרכבת. ההפך הוא הנכון, מדיניות התכנון הארצית והמחוזית הינה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית בכלל וברכבת בפרט, כאשר אחד האמצעים לעידוד הינו הנגשת תחנות הרכבת לחניית רכב פרטי. לפיכך, כאשר יש שטח קרקע הסמוך לתחנת רכבת ואשר מיועד בתכנית מתאר גם לשטחי חניה, אין לטעמנו כל מקום לאסור במסגרת תכנית מפורטת חניה בשטח זה לצורכי שימוש באי הרכבת. נציין כי היזם הצהיר כי מבחינתו אין מניעה לצמצום שטח החניה. אולם אנו סבורים כי אין מקום לאשר זאת היות והדבר מנוגד למדיניות תכנון נכונה, ויש להתיר את שטחי החניה כמפורט בתכנית המופקדת. תנועה המתנגדים טענו כי יש צורך ליצור כביש גישה מיוחד למתחם. תכנית המתאר אישרה את הייעוד למתחם על סמך מערך התנועה המפורט בתכנית המתאר. לא ניתן באמצעות תכנית מפורטת לקבוע מערך תנועה אחר, בפרט כאשר זה מחייב שינויי ייעוד והפקעות. יש לציין כי בעת אישור תכנית המתאר על ידי מוסדות התכנון הבכירים נערכה בדיקה מהותית של כל נושא התנועה והתכנית אושרה על סמך בדיקה זו. בכל מקרה, לא מצאנו כי מערך התנועה הנוכחי אינו נושא את התנועה הצפויה במקרקעין. סיכום הדיון ערר המתנגדים לאור האמור לעיל, ובכפוף להכרעה המפורטת להלן בעניין איסור עריכת אירועי שמחות במקרקעין, אנו סבורים כי יש לדחות את ערר המתנגדים על כלל חלקיו. דיון בערר היזם אי אישור גני אירועים ואולמות שמחה במקרקעין מיקוד המחלוקת אין מחלוקת כי תכנית המתאר התירה במקרקעין שימושים כגון: מלונאות, אולמות כנסים ושטחים לירידים, אין גם מחלוקת כי התכנית לא הזכירה ברשימת השימושים המותרים את השימוש ל- "אירועים". היזם טוען כי במסגרת בתי המלון, אולמות הכנסים והירידים מותרת גם עריכת אירועים, והוא מונה את האירועים המותרים לטעמו: "חתונות, ועידות, אסיפות, ימי הולדת וכו'". עוד מקשה היזם: "...למרות שברור כי לאיש אין שמץ של מושג (גם לא לוועדה המקומית עצמה) היכן נעוץ ההבדל כביכול, בין כנס, יריד ותערוכה - מותרים, לבין "אירוע" - אסור". אנו סבורים כי תפקידו של מוסד התכנון ושל התכנית המפורטת להבהיר את אותו ההבדל בין הכנס המותר לאירוע האסור, ואנו סבורים כי הסרת הכסות מאחורי המילה "אירוע" מבהירה היטב את הדברים הן ברמה התכנונית והן ברמה הפרקטית, ונבאר: הצדדים הרבו להשתמש במונחים כגון: "אירועים", "גני אירועים", "אולם שמחות" וכדומה תוך שעסקו בסוגיה, האם אלו מותרים או אסורים במקרקעין מכוח תכנית המתאר. לטעמנו, בתרבות הישראלית, השאלה הרלוונטית והמעשית הינה - האם יהיה מותר לערוך "אירועי שמחה", ובפרט חתונות, במקרקעין. חלק הארי של "אירועי השמחה" בישראל הינם "אירועי החתונה", כאשר אירוע חתונה ניכן במאפיינים בולטים הייחודיים לו והמבדלים אותו מ- "כנס", "יריד" או "תערוכה", ונבאר: אירוע החתונה בישראל מתאפיין בכך שמספר המוזמנים הינו גדול ונע בין 200 ועד 800 אורחים ויותר. כן מתאפיין אירוע החתונה בכך שהוא כולל הסעדה משמעותית לכלל האורחים. מאפיין חשוב נוסף של אירוע החתונה הינו מוסיקה לריקודים הנמשכת עד לשעת לילה מאוחרת. במילים פשוטות, אירוע חתונה ישראלי שגרתי מתחיל בשעה שבע לערך בארוחת ערב למאות אורחים ולאחריה מוסיקה לריקודים עד שעת לילה מאוחרת. כמובן, כי ניתן למצוא אירועי חתונה בעלי אופי שונה, כגון: בצהרי היום, ללא הסעדה, ללא מוסיקה ועוד ואריציות על הזרם המרכזי. אולם רוב רובם של אירועי החתונה מתנהל במתכונת של אורחים רבים, הסעדה משמעותית ומוסיקה עד שעה מאוחרת. מאפיין נוסף של אירוע חתונה הינו כי מדובר באירוע שכיח מאוד, כך שמקום המיועד לאולם אירועים לחתונות יפעל כמעט מדי ערב. לעומת זאת לאירועי הכנסים והתערוכות מאפיינים שונים: הם מתקיימים בעיקר בשעות היום, ההסעדה הינה בעיקר בצהריים ואין כלל מוסיקה. גם כאן ניתן כמובן למצוא כנסים ותערוכות בעלי אופי שונה במקצת (בערב, הסעדה משמעותית ועוד), אבל עדיין הזרם המרכזי של כנס, תערוכה או יריד, הוא זה בו הכנס נערך ביום ומסתיים לעת ערב כאשר זה אינו כולל מוסיקה רועשת. הנה כי כן, כשמציבים אל מול כנס/ תערוכה/יריד את אירוע השמחה, ובפרט את אירועי החתונה, בהחלט מתגבש מושג ברור בדבר ההבדל בין אותם כנסים ותערוכות המוזכרים בתכנית המתאר כמותרים, לבין אירועי החתונה הנפוצים בישראל, אותם קבעה הוועדה המקומית כאסורים. לפיכך, הסוגיה בה עוסק ערר היזם, הינה האם יש להתיר במקרקעין נשוא הערר "אירועי חתונה", כלומר אירועים המתחילים בערב, כוללים מספר רב של אנשים, הסעדה ומוסיקת ריקודים עד לשעה מאוחרת, ואין זה משנה כיצד נכנה זאת: "אירועי שמחה", "אולמות שמחה" או כל שם אחר. לשם הנוחות נכנה מכאן ולהלן אירועים המתחילים בשעות הערב, הכוללים מספר רב של אנשים, הסעדה משמעותית ומוסיקה עד לשעה מאוחרת, כ- "אירועי שמחה", כאשר אלו כוללים בעיקר חתונות אך בהחלט יכולים לכלול שמחות אחרות שנחגגות במתכונת דומה, כגון יום הולדת או בר מצווה. לטעמנו תכנית המתאר אינה מתירה במקום עריכת אירועי שמחה, ואף מבחינה תכנונית אין מקום להתיר זאת במקרקעין, ונפרט: תכנית המתאר תכנית המתאר מפרטת כאמור שורה של שימושים מותרים במקרקעין, אולם אין כל אזכור לשוני של שימוש לאירוע שמחה או לשימוש דומה. אנו סבורים כי מדובר במקרה מובהק שאי אזכור לשוני של השימושים: אירועים, אולמות אירועים, אירועי שמחה או כל מונח דומה, לא נעשה דרך מקרה, אלא יש בו ללמד כי התכנית לא התכוונה להתיר שימוש כזה במקרקעין. מדובר בתכנית מתאר מודרנית וחדשה, אשר אושרה זה לא מכבר. מתכנני התכנית, מתנגדיה ומתקניה מודעים היטב לנושא התכנוני של גני האירועים, אולמות השמחה וכל הכרוך במציאת מקום הולם לאירועי החתונה בישראל. לפיכך, אילו היו סבורים מתקני התכנית כי יש מקום לאשר אירועי חתונה במקרקעין היה הדבר נכתב מפורשות בתכנית המתאר. ודוק. מתקני התכנית לא הסתפקו באמירה כללית בדבר הייעוד או השימוש במקרקעין, אלא קבעו רשימה מפורטת של שימושים, ובכל זאת נמנעו מלנקוב בשימוש לאירועי שמחה או אף בשימוש אחר המרמז על התרת שימוש כזה. אף אם לא נראה ברשימת השימושים בתכנית המתאר כרשימה סגורה, הרי עדיין לא ניתן לקרוא לתוכה שימוש כה משמעותי כאירועי שמחה, כאשר זה לא נכתב בה באופן מפורש. לפיכך, לטעמנו, אין בפנינו לאקונה לשונית בתכנית לעניין שימוש לאירועי שמחה, אלא קיימת כוונה לשונית מפורשת שלא לכלול שימוש זה ברשימת השימושים המותרים במקרקעין. אולם, אף אם מבחינה לשונית היינו מניחים אחרת, עדיין אנו סבורים כי גם מבחינה תכליתית תכנית המתאר לא התכוונה להתיר אירועי שמחה או חתונה במקרקעין. תכנית המתאר מודעת היטב להיותם של המקרקעין נשוא הערר סמוכים לשכונות מגורים ולכן השימושים המותרים במקרקעין, ואלו רבים, מתאפיינים בהיותם שימושים של שעות היום, החל מבריכות הספורט דרך התערוכות ועד הכנסים והירידים. ודוק. אכן ייתכן כי כנס ייערך בשעות הערב, וייתכן אף שייערך יריד בשעה מאוחרות, אולם, וזה העיקר לענייננו, המאפיין המרכזי של שימושים אלו הוא היותם שימושים המתרחשים ברוב רובם של המקרים ביום, עת מרבית תושבי המגורים אינם בביתם. למעשה, אין ברשימת השימושים המותרות כל שימוש שיש לו אופי דומה לאופי של אירועי החתונה או השמחה, אופי אותו הגדרנו לעיל. לפיכך, לטעמנו, תכנית המתאר לא התירה את השימוש במקרקעין לעריכת אירועי שמחה או אירועי חתונה. בנסיבות אלו כאשר תכנית המתאר לא התירה שימוש זה, הרי לא ניתן בתכנית בסמכות הוועדה המקומית להוסיף שימוש נוסף למקרקעין. הפן התכנוני אנו סבורים כי בחינה תכנונית של הנושא מובילה למסקנה כי אין מקום לאשר אירועי שמחה או אירועי חתונה במקרקעין, וזאת בהעדר התאמה של השימושים הללו לרעיון המרכזי הגלום בתכנית המתאר וכן לאור היותם יוצרים מטרד נוסף לשכונות המגורים, ונבאר: אנו סבורים כי הרעיון המרכזי הן של תכנית המתאר הראשונה והן של תכנית המתאר השנייה הינה לפתח עוגן תיירותי ומסחרי במקרקעין. כך הוגדר השטח בתכנית המתאר הראשונה כשטח משולב לתיירות ולמסחר, וייעוד זה הינו ייעוד המקרקעין גם בתכנית המתאר החדשה. אירועי שמחות אינם מתיישבים עם רעיון מרכזי זה. ראשית, ברור, כי אירועי שמחות אין להם דבר וחצי דבר עם תיירות או עידוד תיירות. שנית, גם מבחינת המסחר, אין באירועי שמחה בכדי לתרום ליצירת תרבות מסחרית במקום או ליצירת עוגן מסחרי. לעומת אירועי השמחה, שאינם בעל אופי תיירותי או עוגן מסחרי, מעניין לבחון את השימושים הנקובים מפורשות בתכנית המתאר ולגלות כי כמעט כולם קשורים ומשמשים את הרעיון המרכזי של תיירות ומסחר. כך, המלונאות משמשת את התיירות, אולמי הכנסים משמשים הן את התיירות והן את המסחר, וכדומה ביחס ליתר השימושים. פן תכנוני נוסף המצדיק סירוב לשימוש לאירועי שמחה במקרקעין הינו המטרד הנוסף לשכנים. אנו סבורים כי אכן במרכז משולב לתיירות ולמסחר יש מוטבי מטרד אינהרנטיים לסביבה, אולם מוטבים אלו היו ידועים לרוכשי המקרקעין מראש והם מתוחמים במסגרת השימושים המותרים בתכנית המתאר. כפי שציינו לעיל, מאפיין בולט של שימושים אלו הינו כי הם שימושים של "יום" ורובם הינם שימושים "שקטים". שימוש לאירועי שמחה מרחיב את המטרד מעבר למטרד הצפוי למקרא תכנית המתאר בכמה מישורים: כך, הרחבת המטרד הינה במישור שעות הפעילות, כך שאירועי השמחה נמשכים לשעת לילה מאוחרות. כן קיימת הרחבה של מטרד במישור התנועה, היות והתנועה לאירועים אלו הינה ברכב פרטי בשעות הערב כאשר החזרה הינה בשעות הלילה המאוחרות. מישור נוסף בו מתרחב המטרד הינו הפגיעה הסביבתית הנובעת מהסעדת מספר רב של אנשים בשעות מאוחרות. עוד נציין בהקשר הרחבת המטרדים, כי העובדה שכבר כיום טומן השימוש המותר במקרקעין מטרדים לשכונת המגורים, אין בה בכדי להצדיק את הרחבת קשת המטרד למטרדים נוספים. ונדגים: אף אם ייפתח פארק מים במקרקעין כשימוש מותר כפי שטען היזם, ואף אם פארק שכזה יגרום מטרד לשכנים, הרי אין מקום לאשר שימוש נוסף של עריכת אירועי שמחה בפארק המים. שימוש נוסף זה מאריך את שעות המטרד ומגביר את עצימותו. עוד בפן התכנוני נציין, כי לטעמנו יש ליתן משקל גם לעמדת משרד הבריאות וכן לעמדת המשרד להגנת הסביבה ולנימוקיהם כנגד אישור אירועי שמחה במקרקעין. מדובר בגופי שלטון אובייקטיביים, כך שאף אם עמדותיהם אינם בגדר "וטו", הרי יש מקום להתייחס ברצינות ובכובד ראש להתנגדותם ולנימוקיהם. לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי אין מקום לאשר במסגרת התכנית המפורטת עריכת אירועי שמחה במקרקעין. גובה תכנית המתאר הגבילה את גובה המבנים לגובה של 3 קומות + גג רעפים, או 15 מ', הגבוה מביניהם. התכנית המפורטת ביקשה לקבוע גובה למלון של 18 מ'. אנו סבורים כי הוועדה המקומית אכן מוסמכת במסגרת תכנית שבסמכותה לקבוע גובה גבוה יותר מאשר קבעה תכנית המתאר. אלא שאלת הסמכות לחוד ושאלת שיקול הדעת לחוד, כך שהשאלה אינה האם הוועדה המקומית מוסמכת לאשר גובה של 18 מ', אלא האם ראוי שתעשה זאת. אנו סבורים כי אין כל הצדקה תכנונית לפריצת מסגרת הגובה שקבעה תכנית המתאר, ונבאר: היישוב להבים הינו יישוב המתאפיין בבניה נמוכה, ומכאן תכנית המתאר עסקה מפורשות בנושא הגבהים וקבע גובה מרבי לכל ייעוד וייעוד. לפיכך, אנו סבורים כי בהעדר נימוקים כבדי משקל, אין מקום לאשר גובה גבוה יותר מאשר נקבע בתכנית המתאר, תכנית אשר ביקשה לשמור על קו רקיע נמוך, בפרט כאשר ברור כי אישור נקודתי של גובה גבוה יותר במבנה שבפנינו יהווה תקדים לאישור דומה במקומות אחרים ביישוב. לפיכך, לטעמנו, הגובה בתכנית המתאר הינו פרמטר תכנוני מהותי ומכאן קיימת חשיבות תכנונית לשמירה על הגבולות שהציבה תכנית המתאר לעניין פרמטרים אלו, לרבות הגובה, וזאת על מנת לשמור על צביונו האחיד של היישוב כיישוב עם בנייה נמוכה. אכן, ייתכנו מקרים מיוחדים, בהם תיווצר הצדקה תכנונית נקודתית לאישור גובה גבוה יותר, אולם לא כך הדברים במקרה שבפנינו. לא מצאנו כל הצדקה תכנונית להגבהת המלון, וזאת כאשר אין כל מניעה לנצל את זכויות הבניה המוקנות ללא תוספת הגובה וללא פגיעה משמעותית בתכסית. אף מבחינה אדריכלית, למרות כי הגבהת המלון נותנת יתרון אדריכלי מסוים, אין בו די על מנת להצדיק שבירת מסגרת הגבהים שקבעה תכנית המתאר. מיקום מבנה המטבח הוועדה המקומית קבעה כי המטבח ו/או בתי האוכל ו/או ההסעדה יורחקו למעלה מ- 80 מטר מגבולות מגרשי הבתים. איננו מקבלים קביעה זו של הוועדה המקומית. הוועדה המקומית כמובן מוסמכת להתערב באופן תכנון פריסת השימושים המותרים במקרקעין על ידי היזם. אולם, לטעמנו, כל עוד מדובר בשימושים התואמים את תכנית המתאר, שיקול הדעת להתערב בפריסה זו הינו מצומצם. יש לזכור כי זכות הקניין במקרקעין הינה של היזם, כאשר זכות זאת כבר הוגבלה בשורה של מגבלות הנובעות מהתכנון החל על המגרש. לפיכך על מנת לקרוא מגבלות נוספות המוטלות על המקרקעין ושלא נזכרו בתכנית המתאר, יש צורך בנימוק מהותי ויוצא דופן. לא מצאנו נימוק שכזה במקרה שבפנינו. יש לזכור כי אין כל מניעה בתכנית לקבוע שימושים עד לקווי הבניין, כלומר במרחק הקרוב בהרבה מ- 80 מ' מבתי התושבים. לפיכך, הזזת המטבחים פרושה, בהכרח, הצבת שימוש אחר בסמוך לבתי התושבים. נשים לב, התכנית קבעה קווי בניין מפורשים לבניה במקרקעין ומעבר לקווי בניה אלו מותר על פי תכנית המתאר להציב כל מבנה. נניח אפוא כי הטענה תתקבל והמטבחים יועתקו, הרי במקום המטבחים יהיה שימוש אחר, למשל נקודת איסוף האשפה. האם במקרה שכזה מצב המתנגדים יהיה טוב יותר? או נניח שהחניון ימוקם שם? כל שימוש יש בו יתרונות וחסרונות, כאשר ברור כי השימושים יכולים להתפרס עד לקווי הבנייה שנקבעו. יש לציין, כי חוות הדעת הסביבתית התייחסה באופן מפורש למטבחים כאשר נקבעו בה שורה של תנאים למניעת מטרדים, כגון בניה מחומרים קשיחים אטומים לבתי המגורים, הצבת קולטני ריח, סוללה אקוסטית ועוד. לפיכך, לא מצאנו כל סיבה תכנונית ראויה להטיל על המקרקעין מגבלה נוספת שאינה כתובה בתכנית המתאר ואשר תועלתה לא הוכחה. מיקום המטבחים בתכנית וכן יתר השימושים הינו סביר וראוי ואין מקום להתערב בו, בוודאי שלא בהוראה שרירותית להזזת המטבחים מבלי להביא בחשבון את השימושים האחרים והעתקה הנדרש לאור העתקת המטבחים. סיכום לאור האמור לעיל אנו קובעים, כדלקמן: אנו דוחים את ערר המתנגדים על כל חלקיו; אנו דוחים את ערר היזם בנוגע להתרת שימוש אירועי שמחה במקרקעין. למען הסר ספק, אנו קובעים כי מלבד ההערה שהוועדה המקומית קבעה כי תתווסף לתכנית, תוסף לתכנית הוראה הקובעת כי: "שימוש חורג למטרת אירועי שמחה יהווה סטייה ניכרת בהתאם לתקנה (19)2 לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית)"; אנו דוחים את ערר היזם לעניין הגובה המותר; אנו מקבלים את ערר היזם בעניין התנאי הקובע את הרחקת המטבחים וכיוצא בזה, וקובעים כי ניתן למקם את המטבחים וחדרי ההסעדה במיקומם המוצע בתכנית המופקדת. היזם רשאי לתקן את התכנית בהתאם להחלטת הוועדה המקומית ובהתאם להחלטה בערר זה. כפוף לבחינת הטמעת התיקונים על ידי הוועדה המקומית, ניתן ליתן תוקף לתכנית. תוכנית בניהבניהתוכנית מפורטת