בקשה לתוספת למבנה מגורים ומסחר קיים, מרתף לחנות, מדרגות פנימיות ויציאת חירום, במקרקעין הידועים כמגרש 1 חלקה 399, גוש 6412 בדרך מגדיאל 60 בהוד השרון (להלן: "המקרקעין"). הבקשה נדונה פעמיים בישיבה ראשונה ביום 2/5/11 הוחלט : "לדון בהתנגדויות, לקבל ההתנגדויות בחלקן: לשוב ולדון לאחר הצגת פתרונות פריקה וטעינה (חנייה תפעולית) בתחומי המגרש, פרוט השימושים המבוקשים בחנויות להן צמוד המרתף ובכפוף לאישור יועץ התנועה מטעם העירייה. יצוין כי לא תותר גישה ישירה למרתף דרך יציאת החרום, ולא יאושר חיבור חנויות בקומת הקרקע ללא קבלת היתר כחוק." ובישיבה השנייה, ביום 28/11/11 התקבלה החלטה נשוא הערר. העורר הינו המבקש, טוען כי הבקשה תואמת במדויק את דרישות התכניות החלות במקרקעין, הר / 329/ 3 / יג' (להלן: "התכנית"), וכי דרישת הועדה המקומית מעבר לכך אינה חוקית. לעניין הנהלים תחילה התבקש אישור יועץ תנועה מטעם העירייה, ומשניתן אישור זה החליטה הועדה את שהחליטה בניגוד לחוות דעת יועץ התנועה שלה. הועדה המקומית טוענת כי התכנית מוסיפה עוד 135 מ"ר תת קרקעיים כשימוש כשטח שירות וקובעת כי החניה תהיה בהתאם לתקנות התו"ב. משכך, הרי שבהתחשב בסעיף 8.5 לתוספת לתקנות קבוע כי מחסנים ששטחם פחות מ - 200 מ"ר, אשר צמודים לשימוש מסחרי, יחושבו לצורך חישוב החניה לפי סעיף 2 לחוק זה - אזי יש להתייחס אל שטח המרתף כאל שטח מסחרי רגיל, ולפיכך יש צורך במקום חניה לרכב פרטי לכל 30 מ"ר. לא זו אף זו, בתכנית הר / 329 / 3 נקבע כי: "הועדה המקומית רשאית לעכב מתן רשיון בניה עד שתשוכנע כי קיימים מקומות חניה לדעתה." זאת ועוד, על פי תקנה 16 ועדה מקומית רשאית להתנות מתן היתר בניה בין השאר בכל דבר הקשור למקומות חניה. דיון ועדת הערר דנה בערר, שמעה את הצדדים באריכות, במהלך הדיון הובהר כי בבניין 16 יחידות דיור, 146 מ"ר לחנויות והמרתף בגודל של 120 מ"ר. בסוף הדיון התקבלה החלטה לפיה על הועדה המקומית להמציא תחשיב מסודר לפי הבקשה כמה מקומות דרושים וכמה קיימים כיום, וכן התייחסות למסמך של יועץ התנועה שהוצג בפני ועדת הערר. לפיכך, המציאה הועדה המקומית תחשיב כאמור ובו ציינה כי בהיתר הבניה המקורי 16 דירות ובנוסף 146 מ"ר מסחרי ובהיתר החדש תוספת של 122 מ"ר מחסן שיצורף לחנות המסחרית, ומכאן שנדרשות לשטח המסחרי בין 9-11 חניות בהתאם לסוג המסחר הקיים. בבדיקה עם יועץ התנועה הסביר האחרון כי בדיקתו התייחסה לנושא הפריקה והטעינה בתחומי המגרש בלבד ולא למספר החניות הנדרש על פי תקן, וניתן ללמוד על כך גם מהחלטת ועדת המשנה מיום 2/5/11 שם הוחלט לשוב ולדון לאחר הצגת פתרונות פריקה וטעינה (חניה תפעולית) בתחומי המגרש, פירוט השימושים המבוקשים בחנויות להן צמוד המרתף, ובכפוף לאישור יועץ תנועה מטעם העירייה, ולפיכך בכך עסקה בדיקתו ודעתו. לכך הגיב העורר וטען כי כיום קיימות בבניין 24 חניות: 10 במרתף חניה כניסה ב', 7 בקומת קרקע מעל מרתף כניסה ב', 3 ליד חדרי האשפה בקומת קרקע, 2 בכניסה א' בקומת הקרקע ו - 2 בחזית הבניין. מספר חניות הנדרש הוא 25. לעניין סוג המסחר טוען העורר כי החנויות כיום ריקות וכי שימשו לעסקים מסחריים קטנים ומכל מקום לא ניתן לפתוח מרכול בשטח של 146 מ"ר. בהחלטה מיום 28/11/11 נכתב בפרוטוקול כי: "הבקשה הנ"ל זהה לבקשה שהוגשה ואושרה בועדת רישוי אך ההיתר לא הוצא, היום מבקשים בשנית את אותה בקשה..." הכרעה תקנון התכנית קובע מפורשות בסעיף 13 כי החניה תהיה בהתאם לתקנות התכנון והבניה. מטרת התכנית הינה קביעת שטח מרתף לבניין קיים והוראות השימוש בו כמפורט בסעיף 11. התכנית כוללת תקנון, תשריט ונספח בינוי. נספח הבינוי אכן כולל 24 חניות, לרבות 2 בחזית הבניין המוגדרות בו כחניה פרטית בחפיפה עם פריקה. משמע, כך ראה מתכנן התכנית את פתרון החניה במגרש בהתאם לתקנות, ומאחר ואנו מצווים לפרש את מסמכי התכנית באופן תכליתי ובהרמוניה הרי שהפתרון המופיע במפורט בנספח הבינוי הוא כנראה האופן בו פרש מתכנן התכנית את תחולתן הראויה של התקנות במקרקעין נשוא הערר. חישוב השטח המבוקש במסגרת ההיתר החדש מעלה כי אכן השטח הנדרש הינו לפחות 25 חניות, לפיכך יכול ויגיעו הצדדים להסדר בהתאם לקבוע בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה) התשמ"ג - 1983, לפיו במידה וקיים חניון ציבורי ניתן להסדיר תשלום לקרן חניה בגין חניה נוספת אחת, ככל שלא מדובר במסחר "לחנויות, כלבו, או מרכולים", ותנאי זה יכנס כחלק מתנאי ההיתר. אנו סבורים כי במקרה דנן קיימת הצדקה לעשות כן בהתחשב בתכלית התכנית שאושרה, אשר מטרתה היתה כבר אז להכשיר השימוש במרתף שנבנה ומאחר והפכה לחלק מהדין, יש לאפשר קיום תכליתה. ככל שתתבקש המרה למרכול כאמור, יהא על העוררים להסדיר פתרונות נוספים בנוגע לחניות הנדרשות. מרתףמדרגותמבנה