מתן לגליזציה למצב קיים בחצר משק של סופר מרקט: התקנת גנרטור מחופה אקוסטית, מעבי קירור שקטים, הגבהת קירות חיצוניות וגדר רשת פנימית להפרדה בין אזור טכני לאזור תפעולי, במקרקעין הידועים כחלקה 286, גוש 8260, בשדרות ירושלים בנתניה (להלן: "המקרקעין"). הועדה המקומית החליטה לקבל ההתנגדויות ולסרב לבקשה מפאת: "1. סטייה ניכרת באחוזי הבניה. 2. עפ"י נת / 100 / ש / 1 החלקה נכללת באזור מגורים ה' המיועד למגורים בלבד..." העוררת היא המבקשת עררה לועדת הערר על החלטת הועדה המקומית. לערר השיבה המשיבה 2 לדבריה גם בשם יתר המשיבים וכן הועדה המקומית. הטענה הראשונה שהועלתה בכתב הערר והתבררה כנכונה נוגעת לדיון חד צדדי שנערך בועדה המקומית בהתנגדויות המשיבים: התברר כי חרף הערות ועדת הערר בעבר הועדה המקומית מחזיקה במנהגה הפסול והמנוגד לכל דין ומקיימת דיונים בהתנגדויות כשהיא מזמינה את המתנגדים בלבד, מבלי שטרחה להזמין את מבקשי הבקשות או הבקשה במקרה דנן, וזאת למרות שהאחרונים ביקשו במפורש להישמע בפניה. מדובר בפגיעה רבתי בכללי הצדק הטבעי המחייבים שמיעתם של הצדדים המעורבים בסוגיה בה מכריע הגורם המנהלי, קל וחומר כאשר הועדה יושבת בדיוני התנגדויות שאז מעמדה נושא אופי מעין שיפוטי. ועדת ערר זו הבהירה לא אחת כי היא רואה חשיבות ראשונה במעלה לשקיפות ההליך התכנוני ולדקדוק בכללי הצדק הטבעי וכפועל יוצא מכך היה על הועדה המקומית להזמין את כל הצדדים עם שינוי החלטתה, קל וחומר, כשזו משפיעה ואף הופכת את עמדתה בפני בית המשפט העליון. העיקרון לפיו על רשות מינהלית ליתן לפלוני הזדמנות להתגונן בפני פגיעה הינה ממושכלות יסוד וראשיתה בהלכת 3/58 ברמן נ' שר הפנים. בעניין בג"צ 4776/03 מלון ריג'נסי ירושלים בע"מ נ' שר הפנים שם נפסק כדלקמן: "אכן, השמירה על כללי הצדק הטבעי, ובכלל זה - זכות השימוע, היא מרכיב חשוב בהליך המנהלי. היא נגזרת מחובת ההגינות הכללית, שכל רשות שלטונית חבה בה, ומתפיסת הרשות כנאמן של הציבור. היא נדרשת, בין היתר, על-מנת שהחלטת הרשות לא תתקבל אלא על בסיס תשתית נאותה של טיעונים לכאן ולכאן, ועל-מנת ש'יידע האזרח וירגיש, כי אם נצטווה להביא קורבן משלו הרי נעשה הדבר לא מתוך 'עמדה של כוח', אלא לאחר שיקול זהיר של ה'זה-כנגד-זה' אשר בענייני הכלל והפרט' (בג"צ 3/58 ברמן נ' שר הפנים, פ"ד יב 1493, 1511). אולם גם ביישום הכללים הללו נתון מתחם של סבירות לרשות המנהלית. אכן, החובה ליתן למי שעומד להיפגע מעשה מנהלי הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו לעולם נבחנת במשקפי המקרה המסוים - 'היקף החובה וצורת ההזדמנות תלויים יהיו, כמובן, בנסיבות הקונקרטיות של הענין הנדון' (שם, בעמ' 1508). תכופות, ישנן מספר דרכים לאפשר לאדם להשמיע בצורה הוגנת את השגותיו בפני הרשות. לרשות נתון שיקול דעת בבחירה בין דרכים אלו". ואף אם נחזיק בגישה המצמצמת והדווקנית ביותר, הרי שעיקרה של חובה היא ליתן "הזדמנות הוגנת" לנפגע העתידי, או מי שעלול להיפגע מהחלטת הרשות המינהלית, להביא לפני הרשות את טענותיו, עמדותיו ותגובתו. ההזדמנות היא ליתן להביא את כל נימוקיו לפני הדיון וההחלטה על-ידי הרשות המינהלית. הוא יכול לעשות זאת כבר בשלב הזה באמצעות יודע חוק ועורך דין, ויכול הוא לעשות זאת בעצמו, תוך פירוט כל טענותיו ונימוקיו. אם הדין אינו מחייב הזמנתו להתייצב ולטעון טענותיו בעל פה, אין הוא יכול לאמר, כי התכוון לפרט את טענותיו לכשיוזמן להופיע לפני הרשות המינהלית, ולכן קימץ את טענותיו בכתב." ר' למשל עת"מ (י-ם ) יפה נ' הוועדה המקומית לתו"ב י-ם. "החובה לנהוג על פי כללי הצדק הטבעי (חלה - ה.א.) גם על רשויות מינהליות למיניהן אשר אינן מבצעות תפקידים מעין שיפוטיים... ואם לגבי רשות מינהלית סתם חל הכלל, לגבי אדם המבצע תפקיד מעין שיפוטי על אחת כמה וכמה". ע"א 409/84 מד"י נ. עוה"ד ד"ר י. שגב, פד"י מ' (3) 706. ר' דב וידר נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה. הדברים מקבלים משנה תוקף בענייננו בו למעשה החליטה הועדה כי השימוש המבוקש אינו תואם התכניות החלות במקרקעין. מטעם זה אנו רואים להחזיר הדיון לועדה המקומית, אשר תדון בבקשה בנוכחות הצדדים כולם, תוך 30 יום מהיום. אגב אורחא נעיר כי נציע לועדה המקומית לבחון אם המרפסת שנבנתה בשעתו במרכול הוכשרה במסגרת תכנית כללית, לאחר הביקורת שנמתחה על ידי בית משפט עליון על הנוהג של הועדה המקומית בשעתו, שלא להחשיב את שטח המרפסות במניין השטחים. כמו כן, נציע לצדדים לבחון פתרון של הטמנת המתקנים הטכניים המבוקשים בתת הקרקע ככל שיש זכויות לכך על פי התכניות התקפות במקרקעין. שמורה זכות ערר על כל החלטה חדשה. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה. בניהאקוסטיקהסטיה ניכרת מתכניתחצרגנרטוראחוזי בניה