בתכנית שינויים בבית פרטי חד משפחתי: הזזת בריכת השחייה, הזזת חדר מכונות והגדלתו, תוספת שטח עיקרי במפלס המרתף, פתיחת שני פתחים בקומת קרקע בחזית מערבית. וכך החליטה הועדה המקומית: לאחר שמיעת דברי המתנגדת, הסבריו של עורך הבקשה, דיון בבקשה ובהתנגדות מחליטה הועדה לקבל את ההתנגדות בחלקה, לא לאשר הקלה להגדלת המרתף החורג מקונטור הבית, לאשר את בריכת השחייה במקומה כמבוקש, אך למקם את חדר המכונות בצדה המזרחי של הבריכה. הועדה סבורה כי באיזון המתבקש בין המבקש המשנה מצב קיים לבין בית המתנגדת הקיים שנים רבות במתכונת בה נבנה, יש לקבל את ההתנגדות בכל הנוגע להזזת מיקום חדר המכונות לבריכה והרחקתו מבית המתנגדת. עוד סבורה הועדה כי בנסיבות בנין בית מגורים אחד על מגרש ששטחו למעלה מדונם, כשבבית המגורים למעלה מ-500 מ"ר שטח בניה עקרי, אין הצדקה תכנונית להרחבת קומת המרתף מעבר לקונטור הבניה ובניגוד להוראות תכנית רע/מק/284ב'. מעבר לאמור אישור הבקשה מותנה בעמידה בתנאים הבאים: תיקונים טכניים בתיאום עם מדור רישוי. - בשאר תנאי מהנדס הועדה. תמצית טענות העוררים המקרקעין מסווגים באזור מגורים א' עפ"י רע/ 2000, המתירה לבנות בהם 35% בקומה וסך הכל 50% בשתי קומות כאשר מותרות 2 יחידות דיור למגרש של 750 מ"ר בקווי בניין צדדיים של 3 קו בניין אחורי 6 קו בניין אחורי המסומן בתשריט (5 מ'). במקרקעין חלה תכנית הבריכות (רע/מק/400/1 ) וכן תכנית המרתפים (רע/מק284/1/ב'). בשעתו הוצא היתר להריסת בתים קיימים ובניית בית מגורים ובריכת שחיה במסגרתו התבקשה הקלה של 6% משטח המגרש. בהמשך לכך הובאה בקשה זו לדיון חוזר לאור הקטנת שטח שתי הקומות מ-558 מ"ר כפי שאושר בוועדה, ל-520 מ"ר. שטח המרתף צומצם מ290 מ"ר ל-282 מ"ר. ביום 9/6/10 אישרה הוועדה המקומית את בקשת העוררים להקטנת השטחים. הבקשה הנוכחית כוללת תוספת שטח בקומת מרתף בשיעור של 54.32 מ"ר. לטענת העוררים ההקלה לתוספת שטח בקומת מרתף אינה עומדת בניגוד להוראות תכנית המרתפים. ההקלה הכמותית המבוקשת אושרה לעוררים בעבר מעל פני הקרקע ואין מקום לא לאשרה כיום. נסיבות העניין לא השתנו מאז שאושר לעוררים לבנות בין היתר 6% בהקלה ובהעדר שינוי נסיבות שינוי ההחלטה אינו לגיטימי. הוועדה נסמכת על סעיף 5א' לתכנית המרתפים אשר קובעת כי קונטור הבניין בקומת הכניסה יקבע מקסימום אל שטח המרתף וכי אין אפשרות לחריגות או הקלות בשטח מרתף מעבר לקונטור הנ"ל. בעניינינו, התוספת המבוקשת בקומת מרתף הינה בתחום קווי הבניין בשטח שניתן היה לבנות מלכתחילה כשטח עיקרי עילי. לא זו אף זו, השטח התת קרקעי המבוקש ממוקם מתחת לשטח מרוצף עליו בנויה פרגולה, אשר יש לראות בה חלק מקונטור הבניין. בנוסף לא מתוכננים במרתף חלון או חצר אנגלית, כך שאין באישורה כדי להוות מטרד לצד שלישי כלשהו. אם היו העוררים בונים עפ"י בקשתם הראשונית שכללה 6% הקלה יכלו להגדיל את שטח המרתף בהתאמה ולכן לא ברורה החלטת הוועדה בעניין זה. זאת ועוד שטח המרתף קטן משטח קומה מקסימלי לפי תכנית 2000. העוררים היו זכאים לבנות קומת קרקע בשטח 360 מ"ר ואילו שטח המרתף המבוקש קטן משטח זה. הקלה כמותית אינה כרוכה בהצדקה תכנונית אלא שמקורה של ההקלה בנסיבות היסטוריות. למשיבים לא הייתה כל זכות להתנגד למיקום חדר המכונות המבוקש, מאחר והוא תואם את תכנית הבריכות. עפ"י אותה תכנית על חדר המכונות להיות ממוקם בתוך קווי הבניין המקוריים וכך נעשה גם כאן. תמצית תשובת המשיבים העוררים הקדימו נעשה לנשמע, הפרו התחייבויות שניתנו בשמם למהנדס העיר לפיה לא השתמשו בחלל המרתף שנבנה ללא היתר ואף יאטמוהו. כך גם לעניין מיקום חדר המכונות. המשיבים מתגוררים ברח' התמר 14 ביחידת הדיור הצפונית בחלקה 133 אשר גובלת ממערב במקרקעין נשוא הערר. בשעתו הגישו העוררים בקשה להיתר להריסת בתים קיימים ובניית בית מגורים המיועד לשלוש יחידות דיור אשר כללה הקלה כמותית. המשיבים התנגדו, אם כי באיחור, אך אז חזרו בהם העוררים מבקשתם והקטינו את שטח ביתם לשטח עיקרי כולל של 520 מ"ר, בהתאמה הוקטן גם שטח המרתף. אולם אז התברר כי העוררים יצקו רחבת מרתף שמשתרעת מעבר לקונטור קומת הקרקע, כפי שתוכנן מלכתחילה טרם ניתן היתר להקטנת שטחו ולפיכך הוצא צו מנהלי להפסקת העבודות, הוצהר כי לא מתוכנן כל שימוש ברצפת המרתף והחלל ימולא באדמה. חדר המכונות ובריכת השחייה הוקמו אף הם לא לפי ההיתר וזאת בצדו המערבי של הבניין סמוך לחדר השינה של המשיבים. העוררים נגועים בחוסר ניקיון כפיים, קובעים עובדות בשטח ומבקשים אישורים בדיעבד ולא היה מקום לאשר את בקשתם כלל, ואין להוציא חוטא נשכר. מדובר בהקלה ולא בזכות מותנית ולפיכך יש צורך בהצדקה תכנונית לאישורה. החלטתה של הועדה המקומית לאשר ההקלה בשעתו, פקעה זה מכבר מבלי שהוצא היתר כזה והוועדה המקומית אינה כבולה בה. לא ניתן לאתר הקלה כמותית להגדלת שטח המרתף שכן תכנית המרתפים קובעת כי "קונטור הבניין בקומת הכניסה יקבע את מקסימום שטח המרתף, אין אפשרות לחריגות או הקלות בשטח המרתף מעבר לקונטור הנ"ל". עוד נזכר בתכנית המרתפים כי המרתף ישמש למטרת שרות בלבד. לפיכך לא ניתן להתיר את הגדלת שטח המרתף מעבר לקונטור קומת הקרקע. בתכנית המרתפים נקבע במפורש קונטור הבניין בקומת הכניסה ולא שטח הבניין המותר בקומת הכניסה. התכליות בגינן מבוקשת ההגדלה של המרתף הינן תכליות עיקריות (סאונה, ג'קוזי, מקווה ואזור מנוחה) אלה אינן נמנות על שטחי השרות האפשריים במרתף ולפיכך הגדלת שטח המרתף תהווה סטייה ניכרת עפ"י תקנה 2/19 לתקנות התכנון והבנייה, (סטייה ניכרת מתכנית), התשנ"ב - 2002. הפרשנות הנוהגת בוועדה המקומית מחייבת אף היא מסקנה כי לא ניתן להתיר הקמת מרתף בשטח החורג משטח הקונטור קומת הקרקע בפועל. הוועדה מקפידה על כך ששטח המרתף לא יחרוג משטח הקונטור של קומת הכניסה בפועל ויש ליתן את משפט הבכורה לרשות התכנונית. לוועדה המקומית שיקול דעת לסרב למתן היתר/לשנותו/להתנות בו תנאים בעניינים שונים עפ"י תקנה 16 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) התש"ל 1970. גם כשמדובר בהיתר תואם תכנית. שטחה של פרגולה אינו נמנה על שטחי בנייה ולכן היא אינה נחשבת חלק מקונטור הבניין. לעניין חדר המכונות מדובר במגרש רחב ידיים עליו ניתן להקים 3 יחידות דיור ותמוהה העובדה כי העוררים לא מצאו מקום אחר לחדר המכונות, למעט מיקומו מתחת לחדר השינה בבית המשיבים. תמצית עמדת הועדה המקומית מדובר בחוסר תום לב מצד העוררים הגובל בהטעיה תוך הצגת תמונה מסולפת ומעוותת שאינה תואמת את השתלשלות האירועים וניצול לרעה של עמדתה המקלה של הוועדה המקומית כלפיהם. בבקשה המקורית שהגישו התבקשה הקלה לצורך הקמת 3 קוטג'ים. בקשה זו כללה כ-1000 מ"ר בנוי. לאחר מכן הוקטן השטח העיקרי בקומת הקרקע וקומה א' ל-520 מ"ר ללא שימוש בשטח העיקרי שאושר במסגרת ההקלה ולפיכך צומצם גם שטח המרתף בהתאמה. הפרגולה אושרה בשטח של 50 מ"ר אולם בפועל העמודים המסומנים כעמודי פרגולה תופסים כ-108 מ"ר ולא בכדי העוררים אינם מציינים היכן ימוקמו 50 המ"ר שהם בחזקת פרגולה. על פניו חסרים לעוררים 58 מ"ר עיקרי ביחס לעמודים שבוצעו ולכן ייטיבו העוררים אם יחליטו לנצל השטח לצורך הכשרת "הפרגולה" כפי שנראה שתכננו. התוספת במרתף מבוקשת לצורך סאונה, ג'קוזי ומקווה כאשר ג'קוזי חיצוני בנוסף לבריכת השחייה נבנה בחצר ממילא. חדר המכונות סומן בהיתר המקורי מצד מזרח. מיד לאחר הוצאת ההיתר המקורי התברר כי העוררים כבר יצקו את הרחבת קומת המרתף מעבר לקונטור הבית (דובר בשטח של 50 מ"ר מתחת לשטח הפרגולה) אז הסבירו העוררים כי לבית הנ"ל תוכננו יסודות המרתף כרפסודה והיסודות לעמודים החיצוניים הנושאים את המשטחים המרוצפים והפרגולות כיסודות עוברים. הקבלן בשטח חיבור את היסודות העוברים ליציקה אחת כהמשך לרצפת המרתף מטעמי נוחות ביצוע היציקה. עוד הסבירו העוררים כי אין שום כוונה לעשות שימוש ברצפה המשמשת כיסוד עובר, ולאחר ביצוע יציקות קירות המרתף והעמודים הצומחים מהיסוד העובר שנוצק, ימולא החלל שנוצר באדמה. על יסוד הסבר זה בוטל צו ההפסקה המנהלי. לא זכור למשיבה כי אושרה בעבר הקלה שעניינה הגדלת מרתף מעבר לקונטור קומת הכניסה. פרשנות העוררים להחלת שטח הפרגולה במסגרת הקנטור אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התכנית וכוונת המתכנן וכמו כן עם הוראות החוק. בהתאם לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים אחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים) התשנ"ב 1992 לא יראו שטח כמצללה כשטח מקורה בתנאים מסוימים ולפיכך אין להביאה במסגרת קונטור המבנה. לעניין חדר המכונות, אין הצדקה למיקום חדר המכונות במגרש כל כך גדול מול ובצמוד לגדר הגבול בינם לבין המשיבים, שינוי זה נעשה בדיעבד וללא קבלת היתר ואין לו כל הצדקה. גם שטחו של חדר המכונות לא נכלל משום מה במניין שטחי הבנייה ואחוזי הבנייה המפורטים בבקשה. בפרשנות תכנית יש להעדיף את פרשנות הועדה המקומית. כמו כן יש ליתן משקל להתנהלות העוררים בחוסר תום לב, אם לא למעלה מכך. דיון והכרעה כעולה מהדיון שנערך בפנינו והמסמכים שהוצגו, העובדות הרלוונטיות הינן כדלקמן: ביום 21/10/2010 הוצא במקרקעין היתר לבניית בית מגורים בהיקף של 520 מ"ר עיקרי ו-284 מ"ר שרות מתוכם 272.48 מ"ר בקומת המרתף. יש לציין כי לשטח זה יש להוסיף ממ"ד בשיעור של 12.5 מ"ר. היתר זה כלל רחבה מרוצפת, פרגולה וקורות בטון דקורטיביות, כאשר הרחבה המרוצפת וקורות הבטון הדקורטיביות משתרעות על שטח של כ-100 מ"ר. הפרגולה מבוקשת בשטח של כ-50 מ"ר. בפועל נבנה מרתף גדול יותר. על רקע זה ניתן לעוררים צו מנהלי להפסקת עבודות הבנייה. סופם של הליכים אלה בהסברים שניתנו על ידי מהנדס הבניין מטעם העוררים והתקבלו על ידי מהנדס העירייה ולפיהם המרתף חרג מגודלו המקורי מטעמים טכניים בלבד ואין שום כוונה לעשות שימוש ברצפה שנוצקה ולאחר סיום היציקות ימולא החלל שנוצר באדמה. בשעתו, כללה בקשת העוררים בקשה להקלה של 6% משטח המגרש. בקשה זו אושרה על ידי הועדה המקומית ביום 6/4/09 אולם לא יצא היתר על פיה. בקשה נוספת לפיה הוקטנו השטחים, אשר לא כללה הקלה הוגשה ואושרה ביום 9/6/2010 (ועל פיה הוצא ההיתר), והבקשה השלישית במניין היא הבקשה נשוא הערר. מספר שאלות עולות לדיון במקרה שלפנינו: הראשונה עניינה בהתאמתה של הבקשה (לטענת העוררים הראשונית) לתוכנית המרתפים נוכח הגדרתו של קונטור הבניין. השנייה עניינה במיקום חדר המכונות והאפשרות להתנגד למיקום זה. בין לבין יש להידרש למשקלם של עבריינות הבנייה מזה ושל אינטרס העוררים בזכותם לקניין מזה. משטר המרתפים במקרקעין התכניות הרלוונטיות לענייננו הינן רע/1/284 אשר הינה תכנית המרתפים הראשונית ברעננה החלה בין היתר בגוש 7651 ואפשרה בשעתו שטח מרתף של 50 מ"ר, או למעלה מכך ובלבד "שהאחוזים הנוספים במרתף יקוזזו מכלל האחוזים המותרים". כבר באותה התוכנית נקבע כי "בכל מקרה לא יחרוג המרתף מקונטור הבניין". תכלית השימוש במרתף הייתה לחדרי משחקים, חניה, פינת הובי למשפחה או חדרי מכונות והסקה וכיוצ"ב וגובהו הוגבל ל-2.2 מ'. לאחר מכן, בשנת 88 אושרה תכנית רע/1/284 אשר קבעה כי קונטור הבניין בקומת הכניסה יקבע את מקסימום שטח המרתף, אין אפשרות לחריגות ו/או הקלות לשטח מרתף מעבר לקונטור הנ"ל. גובה קומת המרתף הוגבל ל-2.2 מ' והותרו בו כל שימוש הכרוך והקשור במישרין ושימוש למגורים ובצרכי המשפחה והשימוש המיועד למבני עזר עפ"י תכנית המתאר לרעננה. בשנת 2001 אושרה תכנית רע/מק/1/284/ב, אשר הגבילה את גובה המרתף ל-2.5 מ' וקבעה כי המרתף ישמש לשטחי שרות בלבד, עפ"י הוראות תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתוכניות ובהיתרים) התשנ"ב 1992, ולקבעה כי היא עדיפה על התוכנית הקודמת. כפי שהבהרנו פעמים מספר נושא השימוש במרתפים וניצולה של תת הקרקע לוט בערפל. מחד, מתירות תכניות רבות, ובצדק, שימוש לחדרי משחקים ו"לצרכי המשפחה" שהינם שימושים עיקריים עפ"י תקנות התכנון והבנייה, (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות והיתרים) התשנ"ב 1992 ומאידך מגבילות את גובהם לפחות מהמינימום הנדרש עפ"י תקנות התכנון והבנייה, (בקשות היתר תנאיו ואגרות), התש"ל 1970, למטרות עיקריות. ההצדקה להתרתן של מטרות עיקריות בתת הקרקע נובעת מניצולם המיטבי של המקרקעין כמו גם מהשטחים המותרים שכן, גם אם נפרש את המונח קונטור קומת הקרקע בפרוש המצמצם ביותר, עדיין מדובר במאות מטרים של מרתפים בבתים פרטיים אשר מותרים לכאורה עפ"י התוכנית, אולם ספק אם ניתן למלאם תוכן ממשי במטרות המוגדרות כמטרות שרות עפ"י התקנות בלבד. המצב התכנוני שלפנינו, מאפשר לכאורה שימוש לשטחי שירות בלבד בגובה של שטחים עיקריים. דומנו איפה כי מצב זה מערבב מין בשאינו מינו וספק אם אין בכך משום "עצימת עיניים" (ואיננו מבקשים להשתמש בביטויים חריפים כך). לכן, טוב תעשה הוועדה המקומית אם תחזור ותאשר תכליות ספציפיות, בין אם מדובר בתכליות עיקריות ובין אם מדובר בתכליות שרות ובלבד שהן קשורות לשימוש במגורים כפי שעשתה בעבר. אשר לנושא הקונטור - .הוועדה המקומית נסמכת על הוראות התוכנית לפיה "אין אפשרות לחריגות ו/או הקלות בשטח מרתף מעבר לקונטור הנ"ל" דומה כי אילו ביקש מתכנן התוכנית לקבוע כי לא ניתן לחרוג בהליכים עפ"י דין מקונטור המרתף, היה קובע כי חריגה כזו מהווה סטייה ניכרת. לא זו אף זו, אותה הוראה נקבעה עת דובר בשימושים עיקריים המותרים (שימושים הכרוכים לשימוש מגורים וצרכי המשפחה) "יש מאיין" בעוד שבמצב הקודם ניתן היה לאשר רק 50 מ"ר למרתף ועל רקע זה נראה כי נקבעה אותה הוראה. אלא שבענייננו לא מבקשים העוררים להרחיב את המרתף עפ"י תכנית המרתפים, אלא מבקשים לנייד זכויות עיקריות (שלא ניתנו על ידי תכנית המרתפים) אל מתחת לפני הקרקע. איננו רואים כל הבדל בין תוספת אותן זכויות בקומה א' ו/או בקומה ב' ו/או בקומת הגג ו/או בקומת מרתף. כל תוספת שכזו מהווה חריגה מהוראות התוכנית, לשיטת העוררים בהתאם לאפשר ולמותר עפ"י תקנות התכנון והבנייה (סטייה ניכרת מתוכנית) התשס"ב 2002. נשאלת השאלה אם יש להתיר את אותה התוספת בנסיבות המקרה דנן. אותן נסיבות כוללות, כפי שסקרנו לעיל בהרחבה יציקתה של רצפת המרתף ותקרתו קודם לרישוי מחד, ואישורה של הקלה כמותית של 6% על ידי הוועדה המקומית מאידך. בנסיבות האמורות בהן מוגשות במקרקעין בקשות שונות לעיתים תדירות, אנו סבורים כי עיקרון הודאות מחייב קביעת מיצוי זכויות הבנייה, הפעם על פי בקשת העוררים. ניצול אותן זכויות של 6% כעת בתת הקרקע, לא יאפשר בקשתם במועד מאוחר יותר מעל פני הקרקע, כפי שנעשה בעבר. אנו סבורים כי פוטנציאל "המטרדיות" הנובע מהרחבת זכויות הבנייה בתת הקרקע הינו נמוך באופן יחסי לאפשרויות אחרות, ולכן, בנסיבות המקרה דנן בהן אושרה כאמור אותה הקלה פעם אחת (מעל פני הקרקע) אנו סבורים כי נכון לאשרה הפעם מתחת לפני הקרקע. אם כן מצאנו כי לא מדובר בהרחבת מרתף בהתאם לתוכנית המרתפים, כי אם בניצול זכויות של 6% הקלה מתחת לפני הקרקע שלא בהסתמך על אותה תכנית, אותה תוספת, אינה נבנית בהתאם לתוכנית המרתפים ועל כן נושא הקונטור וההקלה מאותה תכנית אינו רלוונטי. אשר להקדמת הבניה לרישוי הרי שנושא יידון בפרוט בפרק הבא. לעניין חדר המכונות של הבריכה. בהיתר המקורי מופיע חדר המכונות בחלקו המזרחי של המגרש צמוד לבריכת השחייה אשר מוקמה אף היא, מעט מזרחה. במסגרת הבקשה נשוא הערר מבוקשת העברתה של הבריכה כ-3 מטר מערבה ומיקום חדר המכונות ותא איזון מערב לה. איננו סבורים כי קיימת הצדקה לשינוי המבוקש. יש לציין כי לדעתה העקבית של ועדה זו, מקום בו פורסמה הקלה מתוכנית מפורסמת הבקשה בכללה לציבור על מנת שיחווה את דעתו ככל שימצא לנכון. במילים אחרות, לא החריגה המבוקשת עצמה לבדה היא העומדת לביקורת ציבורית, כי אם הבקשה בכללה, שכן אותה בקשה כוללת בינוי אחר ו/או רב יותר מזה שהיה מותר עפ"י המשטר התכנוני התקף עליו הסתמך הציבור, לרבות ציבור בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים. לפיכך אנו סבורים כי הגם שתכנון הבריכה שונע מערבה מעט, ובכך איננו מוצאים כל פגם, הרי שיש להותיר העיקרון לפיו חדר המכונות ימוקם ממזרח, בתוך קווי הבניין כפי שנעשה בתכנון המקורי שאושר. לעניין זה נזכיר כי מקום בו הוקדמה בנייה לתכנון המבחן הראוי לדידנו הנו מקום בו הוקדמה בנייה לתכנון -הינו "מבחן המגרש הריק": כפי שהסברנו למשל, בערר 313/10, מזרחי נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מודיעין, כדלקמן: "ככלל, הבהרנו לא אחת כי המבחן הראוי לטעמנו מקום בו מדובר בהכשרת הבניה בדיעבד, הינו "מבחן במגרש הריק" דהיינו יש להתייחס לבקשה באופן נטול דעה מוקדמת ואשר עשויה להיווצר מחד גיסא לקולא נוכח רצון להכשיר האלמנט שנבנה טרם קבלת היתר או לחלופין לחומרא מתוך תפישה לפיה אין להוציא חוטא נשכר. בעבר הובהר כי עמדת היועמ"ש מתירה להכשיר אלמנטים שנמצא כי ראויים תכנונית, הגם אם נבנו טרם קבלת היתר, וכי מגמה זו עולה בקנה אחד עם עקרון שלטון החוק, יחד עם זאת יש להביא בחשבון במניין השיקולים העובדה כי מדובר בהכשרת בניה בדיעבד, שיקול אשר נקבע בפסיקה כרלוונטי בעת בחינתה של בקשה. אנו סבורים כי המבחן שציינו לעיל (מבחן המגרש הריק) עונה במדויק על כוונת המחוקק כפי שהוסברה בהנחיות היועמ"ש." הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון, במסגרת עע"מ 9057/09 ‏ ‏ דן איגנר ועוד 32אח' נ' השמורה בע"מ, כדלקמן: "לטעמי, כדאי במקרים רבים כשנשקלת השאלה האם "להכשיר "בניה בלתי חוקית שחברי מוסד התכנון יציגו לעצמם תחילה את השאלה - בהנחה שאין בניה בלתי חוקית שהכשרתה מתבקשת, האם, מבחינה תכנונית היה מקום לאשר את התוכנית אם לאו. בחינה זו רואה כביכול את השטח "כאילו" לא קיימת בו כל בניה בלתי חוקית. על בחינה זו אמונים חברי מוסדות התכנון. אם התשובה היא בשלילה, דהיינו שאין התוכנית ראויה, תהא הנטייה שלא להכשיר את הבניה הבלתי חוקית ולא לאשר את התוכנית. יחד עם זאת, כיון שהמדובר בהפעלת שיקול דעת בוודאי שאין לומר כי לעולם לא תוכשר בניה בלתי חוקית. לא אנסה כוחי בקביעות מוחלטות בהקשר זה. העניין ייגזר בהתאם לנסיבותיו של כל עניין ויש להתוות את הדרך ממקרה למקרה (ראו והשוו דעת השופטת ארבל בעניין פינקלשטיין, פסקה 24 וכן דעת חברתי השופטת חיות באותו עניין)." כך גם במקרה דנן. במגרש של למעלה מדונם ברוחב של כ-25 מ' אין כל הצדקה לדחוק את חדר המכונות כ-2 מ' מגבול המגרש גם אם מרחק זה נכנס בתוך קווי הבניין. על מנת לסבר את האוזן, יוזכר כי עפ"י התכנון המקורי כי חדר המכונות תוכנן כ-5 מ' מקו הבניין המזרחי וכך נכון לקבוע גם היום. סיכומם של דברים אנו מוצאים כי ניתן להתיר הרחבת המרתף בהיקף של 6% כמבוקש כשטח עיקרי אולם אין להתיר שינוי מיקומו של חדר המכונות. בקביעותנו הנ"ל הבאנו בחשבון את נסיבות העניין בהם מחד הוקדמה בנייה לתכנון ולרישוי ומאידך אושרה בשעתו הקלה כמותית, כמו גם עקרונות תכנוניים הנוגעים ליישומה של הקלה כמותית והשלכותיה על הסביבה, השלכות שהן למיטב הבנתנו מינימליות בתת הקרקע ביחס לאפשרויות אחרות אשר עשויות להינקט בעתיד אם אפשרות זו לא תאושר עתה. אשר על כן ולאור כל האמור הערר מתקבל בחלקו על דעת רוב חברי הוועדה. בניההגדלת דירה / שטחתכנית שינוייםשינויים בנכסבריכת שחיה / בריכת מיםבית פרטי