למיטב ידיעת העוררים, אין תקני בטיחות למבני חינוך גבוהים, שכן מדובר ב"פיילוט", ושום מה היה על הוועדה המקומית להקפיד על דרישות בטיחותיות בתכנית. כך אין היום הנחיות בנוגע לקביעת גובה סף תחתון של פתחים וחלונות, הנחיות הנוגעות לגובה מינימלי ולמעקים וחצרות הגגות, אבטחת משחקים וחצרות גבוהות, פתיחה של חלונות בקומות גבוהות, הנחיות ו/או תקנים לפינוי וחילוץ, ועוד. על פי הפסיקה, נדרשת תכנית איחוד למתחם, וזאת על דרך של תכנית מתאר, ואימוץ דרך זו תאפשר לתושבי האזור להתנגד להליכים, זכות הנשללת מהם עת האיחוד נעשה באמצעות תשריט. כל מבני הגימנסיה בני 70 שנים ובעלי ערך רב לתושבי העיר, ופרט למבנה הפרפר, כולם נהרסים בתכנית המוצעת. הבינוי מתוכנן תוך תפעול בית הספר ללא מענה לשטחים פתוחים לתלמידים תוך כדי הבניה, ואינו תואם דרישות תכנוניות. לתכנית המוצעת, על יתרונותיה וחסרונותיה, קיימת אלטרנטיבה תכנונית, ובאלטרנטיבה זו ניתן לשפץ במקום להרוס, ולהותיר את מבנה הגימנסיה כמרכז קהילתי ו/או ספרייה או בית ספר קטן לאמנויות, וניתן לבנות קריית חינוך מרווחת במתחם בו מצויות היום חטיבות הביניים המזינות של הגימנסיה הריאלית, שהוא מתחם בן כ-17 דונם. תמצית תשובת הוועדה המקומית: מדובר במבנה בן 6 קומות מעל שתי קומות מרתף אשר כולל, בין היתר, חניון תת קרקעי, אולם ספורט ואודיטוריום. החלטת הוועדה התקבלה לאחר דיון ממושך, ממצה וענייני, במסגרתו ניתנו הסברים מפורטים על הפרויקט על ידי מהנדס העיר, אד' אלי יהלום, ואדריכל הפרויקט, אד' צדיק אליקים. מדובר בפרויקט שנועד לשפר את רווחתם של תלמידי העיר, וכן של כלל תושביה, תוך מתן מבנה ציבור מודרני והולם, לצרכי המאה ה-21, שיכלול, בין היתר, פונקציות ציבוריות שונות לשימוש התושבים כגון אודיטוריום ואולם ספורט, וכן חניון תת קרקעי לשימוש בית הספר וחניון נפרד לשימוש תושבי האזור. בית הספר יכלול 42 כיתות לימוד, ספרייה, אודיטוריום, חניון תת קרקעי, 18 מעבדות, אולם ספורט ועוד. הפרויקט אמור להיות מבוצע בשלבים על מנת לאפשר את המשך פעילותו התקינה והשוטפת של בית הספר, ואף הציבור ייהנה מחניה נוספת. הפתרון התכנוני נבחר בקפידה בחודש נובמבר, במסגרת תחרות אדריכלית לחידוש הגימנסיה הריאלית. הפרוגרמה כללה הנחיות לתכנון שיאפשר בנייה לגובה מעבר למקובל כיום בבתי ספר, וזאת על מנת לאפשר בחלקים גדולים ככל הניתן גינה המשכית המשרתת את בית הספר ביום ואת כלל הציבור אחרי שעות הלימודים, ומתחת לגינה ניתן לאפשר חניה ציבורית תת קרקעית. בשלב התחרות הוצגו הדמיות מפורטות של המבנה, כולל חתכים וחזיתות, בהם ניתן לראות את גובהו של הבניין. הפרויקט, על כל שלביו, פורסם בהרחבה בעיתונות בלוויית הדמיות ותמונות, ונעשה בשיתוף מלא ובידיעתו של ציבור התושבים, לרבות צוות בית הספר, הורים ותלמידים, ואף בוצעו תיקונים לאור הערות ודרישות אלה. הפרויקט קיבל את ברכת הדרך והאישורים הנדרשים מכל הגורמים, ובהם אישור משרד החינוך והגורמים הרלוונטיים בו, ובין היתר נדון הפרויקט על ידי צוות שיפוט מיוחד, שקיבל את אישורו המוקדם. בניגוד לרוח טענות העוררים בדבר חופזה ואי שקיפות, הרי שבפועל הפרויקט קודם כיאות ודוגמא לפרויקט ציבורי בשיתוף ושקיפות מקסימאליות, הן של גורמי הרשות, הן של בית הספר, הן של הגורמים המקצועיים והן על ידי מועצת העיר ומשרד החינוך. אין המדובר בתכנון יוצא דופן ובמיקום רגיש. הבקשה הינה תואמת לתכנית החלה במקרקעין. בעבר היה במקום בית ספר, כיום יש בו בית ספר ובעתיד, בהתאם לבקשה, יהיה בית ספר. מפלסי הבניין מחושבים מגובה הכניסה הקובעת ברח' סמילצ'נסקי, גובה זה עומד על כ-16 מ'. גובה הבניין ביחס לרח' הורביץ עומד על כ-21 מ', וביחס לרח' עולי הגרדום כ-6 מ' בלבד. בעניין החניונים, מדובר בניצול נכון של קרקע ציבורית, אשר דוגמתה כבר קיימת בערים אחרות, והתכנון, כאמור, אושר על ידי משרד החינוך וכולל את כל דרישות הבטיחות הרלוונטיות. לעניין המעליות, 4 מעליות הינן מעבר לנדרש. נוסף על המעליות, קיימים 4 גרמי מדרגות רחבים המחברים את כל חלקי הבניין, וכן גרם מדרגות אורכי לאורך כל הגשר, המחבר את כל המפלסים העמוסים. מערך התנועה נבדק על ידי יועצי המעליות ויועצי בטיחות, ונמצא כי עונה מעל ומעבר לדרישות. בנוגע למעבר המתוכנן ברח' סמילצ'נסקי, שאמור להיות להולכי רגל בלבד ולרכב חירום, הרי שבמצב הקיים כיום, אותו רחוב חוצה את שני חלקי בית הספר, ובשנת 2004 אושרה תכנית ששינתה את ייעוד קטע הדרך הזה לשב"צ. בכך נוצר רצף תכנוני אחד. עוד קבעה התכנית כי יש להותיר מעבר פתוח להולכי רגל ולרכב ביטחון, ולפיכך לטענות בנוגע להוראה זו אין מקום במסגרת ערר זה. לעניין בטיחות המבנה, הוועדה המקומית אינה חולקת על חשיבות דרישות הבטיחות, ולכן הקפידה קלה כחמורה בנושא זה. הבקשה עומדת בכל תקני הבטיחות ותואמת להוראות חוק התכנון והבנייה ולתקנותיו. ההנחיות לפינוי וחילוץ נקבעות על ידי רשות כיבוי אש, ותנאי להוצאת היתר בנייה יהיה עמידה בכל דרישות אלה. זאת ועוד, מהנדס העיר הנחה את יועצי הבטיחות לבדוק את הבקשה ביחס לתקנות הרלוונטיות, ואף הודיע כי ישקול יישום המלצות מעבר לנדרש בתקנות. תכנון המבנה נעשה, בין היתר, על סמך ספר ההנחיות של המנהל לפיתוח מערכת החינוך במשרד החינוך: "בתי ספר אנכיים", שם יוחד פרק לגינות על גג מבנה אותן מעודד משרד החינוך. לעניין האיחוד והחלוקה, אין מקום לעריכת תכנית איחוד וחלוקה אלא להכנת תשריט לאיחוד חלקות בלבד, כפי שאכן אישרה ביום 9/5/12 ועדת המשנה. פרסום תכנית בא לעולם על מנת לאפשר למי שעלול להיפגע מאישורה - להתנגד לה, ואולם בענייננו מדובר ברצף מגרשים שמאז ומתמיד היו תא שטח אחד, אשר ייעודו שונה לייעוד שב"צ כבר בשנת 2004, ללא כל התנגדות, ולכן אין ממש בטענה כי המשיבה נמנעת מפרסום תכנית מחשש להתנגדויות. לעניין שימור המבנים, לפי התכניות החלות במקרקעין, אף לא אחד ממבני הגימנסיה הוגדר לשימור, ולא בכדי. שכן אין מדובר במבנה ההיסטורי של הגימנסיה, אלא במבנה אליו הועברה במהלך השנים, וכך הוחלט כי המבנה שישומר הינו מבנה הפרפר, אשר ניתן לשמרו, אולם גם אשר אליו, קיים ספק מהו ערכו לשימור. לעניין הבינוי תוך תפעול בית הספר, הרי שהפרויקט יבוצע בשלבים. בשלב הראשון, ייבנו 28 כיתות ו-11 חדרי מדעים וחדרי ספח, אודיטוריום וחצר, כמו גם חניון. שלב זה יכול לספק לבדו את מלוא הדרישה של בית הספר במתכונתו הנוכחית, וכבר בסופו יעמדו לרשות תלמידי בית הספר שטחים גדולים יותר מאלו שעומדים לשירותם כיום. ביצוע שלב זה מתוכנן לחודש יולי 2012. בעניין אולם הספורט, הרי שעסקינן באולם ישן שלא משמש כיום כאולם הספורט המרכזי, וזאת לאחר שנחנך אולם ספורט חדש לפני כשנתיים. רק לאחר השלמת שלב א' ייהרסו מבני בית הספר הקיימים ויחל שלב ב', כאשר מבנה הפרפר יוכל בכל שלב להמשיך ולשמש את בית הספר. יש לציין כי במהלך הדברים נבחנו חלופות רבות, ונראה כי הותרת הגימנסיה במקומה הוא הפתרון הנכון. העתקת מבנה בית הספר למקום אחר תחליש את מרכז העיר, ועלולה להפוך לבכייה לדורות, כפי שנעשה בתל אביב. דיון והכרעה: ועדת הערר דנה ושמעה בהרחבה את טענות הצדדים, ובתום הדיון התקבלה החלטה כדלקמן: "הועדה המקומית תמציא דו"ח על בתי ספר ורטיקאליים, נתונים מספריים בנוגע לשטחים פתוחים היום לעומת כמה מתוכנן, המצגת בשלמותה, עם העתק לעוררים שיוכלו להגיב בתוך 7 ימים. התייחסות לאלטרנטיבה שהוצעה." בהתאם, המציאה לנו הוועדה המקומית מצגת על פרויקט הגימנסיה, הנחיות של המנהל לפיתוח, מערכת החינוך ומשרד החינוך ("בתי ספר אנכיים" מאת גבריאלה נוסבאום, רעות גורדון ועמירם רביב, וכן תכנית בטיחות ופרוגרמת בטיחות של מבנה הגימנסיה). כן פורטו סך השטחים הפתוחים במצב הקיים (9,060 מ"ר), אשר חלקם אינם מנוצלים כיום, וסך כל השטחים הפתוחים במצב המוצע (כ-12,000 מ"ר), מתוכם 9,245 מ"ר חצרות מעל פני הקרקע, ו-2,700 מ"ר חצרות על גגות המבנים. לעניין החלופה שהוצעה על ידי העוררים למיקום הגימנסיה, נאמר כי היא אינה ישימה, שכן מדובר בשטח הסמוך לצומת הרחובות הרצל ותש"ח, אשר מרביתו אינו מצוי בבעלות העירייה, ועל חלק מתוכו מתוכננת הקמת מועדון נוער וסקייטפארק, על שטח של כ-3.2 דונם. על כך הגיבו העוררים, ומסרו כי לעניין השטח החלופי, הרי שהוא כולל כ-17 דונם למבני ציבור על פי תכנית תקפה, וכי הפרויקט המתוכנן של סקייטפארק הינו פרויקט בזבזני אשר עתיד לשרת עשרות ילדים בשעת הצהריים במקום אלפי ילדים בשעות הבוקר. עוד טענו העוררים העובדה כי השטחים בבעלות פרטית אינה רלוונטית, שכן ייעודם הינו לשטח חום. לעניין השטחים הפתוחים, הרי שאלה הצטמצמו, שכן השטח החדש כולל שביל אופניים ומדרכות, ואינם יכולים להיחשב כחלק משטח בית הספר. התחשיב המלא מעלה כי לומדים בבית הספר 1,200 תלמידים הנהנים מכ-8,000 מ"ר שטחי קרקע פתוחים. במצב המוצע, ישרתו רק 5,970 מ"ר שטח פתוח, בתוספת 2,700 מ"ר שטחי גגות, כמות גדולה בהרבה של תלמידים. לא זו אף זו, במהלך הבנייה לא יעמדו לרשות התלמידים כלל שטחים פתוחים למעט הגגות. לעניין המלצות משרד החינוך בעניין בתי ספר אנכיים, מדובר במסמך שאינו הנחיות אלא מחקר, וכעולה ממנו, טרם נקבעו הנחיות בטיחות בנושא הבסיסי הנוגע לבתי ספר אנכיים. כותבי המסמך נתנו דעתם על נושא הבטיחות וציינו מספר המלצות, כמו קביעת גובהי סף לחלונות ופתחים, גובה מעקות, התקנת רשתות, פתרון לפתיחת חלונות, פינוי וחילוץ, הצבת רשתות של המעקות, הורדת תלמידים בצורה מרוכזת במעליות, פיזור מוקדי שמירה ואבטחה, שטח לאזורי פעילות מוטורית בקומות, והתכנית נשוא הערר שותקת בעניינים אלה. יש לציין כי בין לבין, התקבלה הודעת הוועדה המקומית, לפיה התקבל אצלה אישור משרד החינוך לפרויקט הגימנסיה. אישור זה מפרט תוקפו ל-3 שנים, לתכנית הספציפית נשוא הערר, כולל חלוקת שלבי בנייה, ועוסק בנושאים תקציביים. X X X לעניין הטענה בדבר תכנית האיחוד הנדרשת, הרי שלא מצאנו בה ממש. חוק התכנון והבנייה מאפשר שתי דרכים לטיפול באיחוד ובחלוקה: הראשונה קבועה בסימן ז' לפרק ג' לחוק, אשר עניינו בחלוקה חדשה במסגרת תכנית, והשנייה בפרק ד' לאותו חוק, אשר עניינו חלוקה ואיחוד של קרקעות באמצעות תשריט. פסק הדין עליו נסמכים העוררים בעניין עת"מ (חי) 5022/12/08, מהווה דעת יחיד הנזכרת בפסיקה ענפה, עומד בניגוד לפרקטיקה נוהגת, שגובתה לאורך שנים על ידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון (ראה למשל עעמ 8748/03, ועדת הערר תל אביב נגד סילבנה לוסי פואה, שם אושר תשריט איחוד שהוגש אף לא בהסכמת כל הבעלים). מעבר לכך, אין הנדון דומה לראיה, באותו מקרה דובר בחילוקי דעות בין בעליהם של אותם מקרקעין, ואילו בענייננו, אין חולק כי הבעלים כולם (הרשות), פועלת כמקשה אחת. כך או אחרת, איננו רואים לדרוש, במקרה דנן, תכנית איחוד מכוח סימן ז' לפרק ג', ובמאמר מוסגר נעיר כי קיימת דעה לפיה דווקא בדרך זו (של הפקדת תכנית על פי סימן ז' הנ"ל), לא יכול לנקוט בעלים יחיד. אין חולק כי מעונה של הגימנסיה כיום אינו עומד לתפארתה. לית מאן דפליג כי הגימנסיה אמורה להרחיב את משכנה נוכח הגידול הצפוי במספר התלמידים, וכפי שהבנו, בכשליש. אף העוררים ציינו שיש צורך בעוד כ-12 כיתות לימוד. במצב דברים זה, אנו סבורים כי קיים אינטרס ציבורי כפול בהסדרת מעון הולם למוסד החינוכי המוביל. דומה כי עד כה, אף העוררים מסכימים למסקנות אליהן הגענו. ההצעה החלופית של העוררים להפקיע את יתרת השטחים המיועדים לצרכי ציבור בחלקות הסמוכות לצומת רחובות הרצל ותש"ח (הסקייט פארק) הוצעה בעלמא, וברי כי מאחר ומרביתו אינו מצוי בבעלות העירייה, מדובר בחלופה שאינה זמינה, ועלותה אינה עניין של מה בכך. לא הרי קיומה של חלופה זמינה בבעלות העירייה, כי הרי קיומם של מקרקעין אשר יועדו לצורכי ציבור אולם טרם נרכשו בהם זכויות קנייניות לציבור. מדובר בהליך ממושך ומורכב הטומן בחובו בין היתר תשלום פיצויים בגין הפקעה, הגם שמדובר בקרקע המיועדת לצורכי ציבור, ולעניין זה ר' ע"א 474/83 הוועדה המקומית לבנייה ולתכנון ערים, ראשון לציון נ' עזרא חממי שם נפסק כדלקמן: תכנית, כמשמעותו של מונח זה לפי חוק התכנון והבניה, אשר שינתה ייעודם של מקרקעין, כגון שהפכה שטח המיועד לבנייה לשטח ציבורי ירוק או לשטח עליו ייבנה מוסד ציבורי, עשויה לזכות את בעליהם של המקרקעין בפיצויים מכוח האמור בסעיף 197(א) לחוק האמור, אם יוכח, למשל,כי המקרקעין נפגעו על-ידי התכנית, מאחר שערכם פחת בשל שינוי הייעוד. לעניין זה אין נפקא מינה, ששינוי הייעוד נושא עמו אופי מסוג כזה, שאין להגשימו אלא בדרך ההפקעה העתידה: אם המדובר, למשל, בהקמת מוסד ציבורי, הרי לא תהיה אפשרות לבצע את הבנייה של המוסד אלא אחרי הפקעת המקרקעין. אולם הפגיעה בנכס היא מיידית ואינה קשורה לביצועה של ההפקעה העתידה (אשר לעתים אין לדעת בוודאות אימתי תבוצע), שהרי כל קונה פוטנציאלי ייתן דעתו לייעוד החדש ולהגבלות הנובעות ממנו ולא ישלם תמורת המקרקעין אלא את המחיר התואם את הייעוד הנוכחי והמעודכן, כפי שהוא הוגדר על-פי התכנית החדשה. אין בכך כדי לגרוע מן הזכות לקבל בעתיד גם פיצויים עבור ההפקעה לכשתבוצע,כי כאשר תבוצע ההפקעה תהיה בזו משום שלילת הבעלות, המזכה בפיצויים מכוח הוראותיו של החוק; אך שיעור הפיצויים עבור ההפקעה העתירה, כאשר תבוצע, יחושב כבר על יסוד ערכם של המקרקעין אחרי שינוי הייעוד, ועל-כן לא יהיה בשיעור הפיצויים עבור ההפקעה, כשלעצמו, כדי לבטא את הפגיעה אשר בה נפגע נכס המקרקעין בהשוואה לשוויו ערב התכנית החדשה, ששינתה את ייעוד המקרקעין. מכאן, כי שינוי ייעוד מכוח תכנית, הפוגע בשוויים של מקרקעין, עשוי לזכות את הבעלים בפיצוי דו-שלבי, הפעם האחת בשל שינוי הייעוד והפעם השנייה בשל ההפקעה." לפיכך, דומה כי נכון נהגה הרשות כשיזמה תכנון במגרש הקיים, שכן האלטרנטיבה, עוד חזון למועד לה. נוכח גודלו של המגרש הקיים מזה, והצורך הציבורי מזה, כמו גם הערך המוסף וקביעתו של מוסד כזה בליבה של העיר, הגיעה הרשות לכלל החלטה סבירה, ליזום בניית בית ספר אנכי. אנו סבורים כי עצם תכנונו של בית ספר אנכי הינו זכות השמורה, לטעמנו, למוסד התכנון המקומי ולנבחרי הציבור. תפקידו של הצוות המקצועי, ובהתאמה - הביקורת שיכולה להיות לוועדת הערר על כך, הינה במישור תקינות האמצעים שננקטו ו/או שיינקטו על מנת להפיק מתכנון כזה את מירב התועלת, ולמעלה מכך, לוודא שמירת בטיחות וביטחון המשתמשים בו. אף אנו עיינו בתכנית ובמסמך שיצא תחת המנהל לפיתוח מערכת החינוך של משרד החינוך "בתי ספר אנכיים", כמו גם בפרוגרמת בטיחות האש שהומצאה לנו על ידי יועצי הבטיחות של הוועדה המקומית. במובן זה, לא השתכנענו כי נפל פגם המצדיק פסילת החלטת הוועדה המקומית, אולם יש לשנות ולהוסיף בחלק מהתחומים אמצעים נוספים. כך, למשל הבקשה לוותה בתכנית בטיחות הכוללת נספח גרפי המתאר אמצעים לבטיחות אש וכן תכנית ערוכה המטפלת בנושא זה, במסגרת זו טופלו גם נושאים אחרים הקשורים לבטיחות, כגון המעקים (צורתם, גובהם ועוד). יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה כי כפי שציינו העוררים וכעולה מהדו"ח לגבי בתי ספר אנכיים, עדיין לא הותקנו תקנות בנושא זה, תקנות העשויות לשמש את הג"א, כיבוי אש ועוד. לכן, אנו סבורים כי אין די בפרוגרמת בטיחות אש, ויש צורך באישור יועץ בטיחות מוסדות חינוך. כמו כן, אנו סבורים כי יש מקום לחייב כתנאי להוצאת ההיתר אישור משרד החינוך על תכנית הבטיחות והביטחון המוצעת במסגרת הבקשה. מובן כי יתר תנאי ההחלטה בנוגע לאישור הג"א, אישור כיבוי אש, אישור נגישות נכים ויתר ההיתרים הנדרשים על פי חוק יוותרו בתוקפם. נושא נוסף שיש לשפר הטיפול בו הוא המעליות. איננו סבורים כי במצאי הקיים (4 מעליות) יש כדי לספק את דרישות החוק והתקנות הן בנוגע לנגישות בבניינים גבוהים בכלל, ובפרט נגישות נכים בבניין ציבורי. מאידך גיסא, מקובלת עלינו המלצת הדו"ח שאומצה על ידי הרשות לפיה יש לעודד תלמידים לעלות רגלית גם לקומות העליונות. לפיכך אנו קובעים כי בנוסף ל- 4 המעליות המתוכננות יש להוסיף עוד מעליות לצורך הנגשת המבנה לנכים על פי קביעתו של יועץ נגישות מוסמך, דהיינו המעליות המתוכננות אמורות לשמש הקהל הרחב על פי חוק התכנון והבניה ולכן יש להוסיף על 4 המעליות המתוכננות מעליות נוספות לצרכי הנגשה. לעניין הביטחוני והבטיחותי - אנו סבורים כי פרויקט כגון דא אשר משלב חניון פתוח לציבור ומבנה רווי כבית ספר טעון גם אישור המשטרה כבר ברמת התכנון כתנאי להוצאת ההיתר. בנושא הפונקציות התכנוניות המוצעות - איננו רואים להתערב בתכנון נראה כי מבחינת שטח והיחס בין שטחים בנויים ושטחים פתוחים, מדובר ביחס סביר ולמעלה מכך. בעניין זה נעיר עוד כי עצם קיומן של חצרות על גבי הגגות אינו חריג, מדובר בתכנון אב המקודם היום גם ברשויות אחרות לעניין שילוב בין שימושים ציבוריים כאלה ואחרים, דוגמת גני ילדים, בתי כנסת, ועוד. נכון כי יש צורך מיוחד לטפל בהיבט הביטחוני והבטיחותי של אותם חצרות אולם אין בכך כדי לשלול קיומם מניה וביה, ההיבט הבטיחותי כאמור לעיל יטופל על פי הקבוע בהחלטתנו לעיל, והכל כתנאי להוצאת ההיתר. אשר לתפקוד בית הספר תוך כדי עבודות הבניה - הרי שאין בעצם הצורך בעבודות בניה כדי לסכל מראש בניית בית הספר על פי החזון המפורט בבקשה נשוא הערר ובפרוגרמה העומדת בבסיסה. הפרויקט מתוכנן בשלבים כך שתוך כשנתיים אמור לעמוד על תילו השלב הראשון ובו מצאי מספק של כיתות וחדרי ספח לכל התלמידים. לעניין אולם הספורט - הרי שקיים אולם ספורט מקביל אשר יהווה פתרון לעניין זה, ועל מערכת החינוך העירונית להיערך לשימוש באולם זה במקביל לשימושים האחרים אשר נערכים בו וזאת מבעוד מועד. לית מאן דפליג כי עצם עבודות הבניה, השינויים, ובמיוחד תקופת הביניים עד סיומו של שלב א' מהווים תקופה לא נוחה לשימוש בבית הספר, אולם אין מדובר בהשבתתו, ואין הדבר שונה מעריכת שיפוצים, תוספות בניה, ויתר העבודות אשר עשויות להיערך בתוך מבנה ציבור, לרבות בתי ספר, כמו גם בשטחים המיועדים לבניה. אין בכך כשלעצמו כדי למנוע הקמת הפרויקט. אשר על כן ולאור כל האמור הערר נדחה. דיני חינוךתקן (מכון התקנים)סוגיות בנושא בית ספר