הלכה פסוקה היא כי צריך שיהיה קשר סיבתי הן זה העובדתי והן זה המשפטי, כדי שתהיה תכולה לחזקה בדבר ניצול הכח המכני, וכך קובע לעניין זה כב' המשנה לנשיא בית המשפט העליון (בדימוס) כב' השופט א. ריבלין, בספרו תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית עמ' 325 - 326 וכדלהלן; "על מנת שתהא תכולה לחזקה בדבר ניצול הכוח המכני יש צורך שיתקיים בראש ובראשונה קשר סיבתי עובדתי בין ניצול הכוח המכני לבין התוצאה המזיקה. על כן במקרה בו הורדו פלטות אבן ממשאית באמצעות מנוף והתובע ניסה לשחרר אחת מהן באופן ידני על ידי נענוע של הפלטה ונפגע - נותק הקשר הסיבתי העובדתי בין פעולת המנוף לבין התאונה. אולם בקיומו של קשר סיבתי עובדתי אין די. אין די בכך ששימוש בכוח מכני של מנוף או מלגזה הביא את הנפגע למקום או לגובה בו ארעה התאונה; לבד מן הקשר הסיבתי-עובדתי נדרש גם קשר סיבתי-משפטי. ניצול הכוח המכני צריך שיהיה גורם ממשי לתאונה. הקשר הסיבתי-משפטי נבחן במסגרת חוק הפיצויים במבחן הסיכון בשילוב עם מבחן השכל הישר. זהו מבחן סיבתי-משפטי אשר, מחד גיסא, נותן ביטוי לעקרון הסיכון המשותף למבחנים המשתנים הכלולים בחוק (מבחן תחבורתי ומבחן ייעודי), ומאידך גיסא, גמיש דיו כדי לבטא מבחני סיכון שונים על-פי מהות הפעילות ברכב. החזקה החלטה המרבה בעניין ניצול הכוח המכני של הרכב מבוססת על מבחן של סיכון אשר נועד להשיב על השאלה אם הנזק שנגרם הוא בתחום הסיכון אשר ניצול הכוח המכני של הרכב יצר. סיכון זה אינו תחבורתי; הוא קשור למבחן הייעוד ובוחן את ייעודו המקורי הלא תחבורתי של הרכב. עניינו של מבחן הסיכון, במסגרת החזקה החלוטה בעניין 'ניצול הכח המכני של הרכב', הוא במתן תשובה לשאלה, אם הנזק שנגרם הוא בתחום הסיכון שניצול הכח המכני לייעודו המקורי הלא תחבורתי יצר. אנו נדרשים לשאלת קיומו של קשר סיבתי משפטי בין ניצול הכוח המכני לאותו ייעוד יצר. לעומת זאת אם שינה הרכב מן השימוש שיועד לו במקור, שוב אין לדבר על ניצול הכוח המכני לייעודו המקורי, וממילא אין אנו דרשים לשאלת הקשר הסיבתי. בשל הצורך בקיום קשר סיבתי בין ניצול הכוח המכני לבין הנזק יש להבחין בין מצב דברים שבו הפעלת הכוח המכני נסתיימה כבר בעת שארעה התאונה, לבין מצב דברים שבו ארעה התאונה במהלך ניצול הכוח המכני וכתוצאה מכך. רק במקרה השני תחול החזקה המרבה". הנה כי כן, מקום בו הפעלת הכח המכני כבר הסתיימה, לא תחול החזקה המרבה, וממילא לא מדובר יהיה בתאונת דרכים! עוד ראה רע"א 9147/05 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אורי צעיר (21.1.07) אליו מתייחס כב' השופט רבלין בספרו הנ"ל (עמ' 328 - 329) וכדלהלן; "מקרה דומה נדון בבית המשפט העליון בתביעתו של מי שהועלה לגובה מספר מטרים באמצעות כלוב שהונח על שיני מלגזה; הוטל עליו להעביר אריזות קרטון ממדף גבהו ולהעבירן אל הכלוב לצורך העברתם למקום אחר. כאשר התכופף התובע על מנת ליטול אריזת קרטון מן המדף זז הכלוב והתובע נפל ארצה. באותה עת המשיך מנוע המלגזה לפועל. נקבע כי לא נתקים קשר משפטי כנדרש בין הפעלת הכוח המכני של המלגזה לבין התאונה; אמנם הקשר הסיבתי העובדתי נתקיים - לולא ניצול הכוח המכני לא היה תבוע נמצא בגובה ממנו נפל - אולם התאונה לא ראה עקב ניצול הכוח המכני של זרוע המלגזה. משנסתיימה פעולת ההרמה אין לראות בעצם השהייה ברום כחלק מפעולת ההנפה. התאונה ארעה עקב אבדן שיווי המשקל של הכלוב בו עמד התובע וזה נגרם לא עקב הפעלת הכוח המכני כי אם עקב חסור התאמתו של הכלוב לשימוש שנעשה בו ועיגונו הרעוע לשיני המלגזה". תאונת דרכיםשאלות משפטיותניצול הכוח המכני של הרכב