האם התובעים זכאים לאכוף על הנתבעים כי הזכויות במקרקעין אשר פרטיהם בתביעה ושמכרו להם האחרונים ירשמו על שם התובעים בחלקת רישום אחת, במקום בשתי חלקות רישום, כפי שנרשמו בפועל (לאחר הליך איחוד וחלוקה). עיקרי עובדות וטענות הצדדים 1. התובעת מס' 3 יחד עם שתי שותפות (גב' שלבי וגב' זועבי) רכשו מהנתבעים, עפ"י הסכם מכר מיום 11/3/1995 זכויות בעלות של הנתבעים במספר חלקות שבבעלותם (להלן: "הסכם המכר מ- 95'" ו/או "הסכם המכר"). 2. אין חולק כי למועד ההתקשרות בהסכם המכר, כמוצהר בו, התקיימו, אך טרם הושלמו, הליכי איחוד וחלוקה בין הבעלים זאת עפ"י תכנית חלוקה מס' 4952/ג (להלן: "תכנית החלוקה"). 3. לגרסת התובעים, התחייבו הנתבעים, עפ"י הסכם המכר, כי זכויות הרוכשות, לאחר השלמת הליכי הרישום, יקבעו במגרש אחד בלבד, זאת מבין המגרשים 175 ועד 181 (אשר לימים ולאחר השלמת הליכי האיחוד והחלוקה תורגמו לחלקות 112 עד 116). הנוסח בהסכם המכר אליו מפנים התובעים בנדון ואליו אתייחס בהרחבה בהמשך, קובע, בסעיפים שונים בהסכם המכר, כי מיקום הממכר יהא "באחד המגרשים מ - 175 עד 181 שלפי תוכנית החלוקה המצורפת...". 4. בהסתמך על התחייבות הנתבעים, כגרסת התובעים לעיל, וגמירות דעת הצדדים שגובשה בענין, לרבות למיקום הזכויות בעתיד בחלקה אחת בלבד (ולא פיזורם על פני מספר חלקות) נרכשו הזכויות ושולמה התמורה המוסכמת, עפ"י הסכם המכר מ- 95'. 5. עסקת המכר עפ"י הסכם המכר מ- 95' דווחה ונרשמה, כשבנדון הוצג תיק השטר - מוצג נ/1. 6. מאוחר יותר, עפ"י הסכם מיום 9/7/1998, מכרו הרוכשות עפ"י הסכם המכר מ- 95' (בכללם תובעת מס' 3) את זכויותיהם במקרקעין לצדדים שלישיים, הם התובעים מס' 1+2 (להלן: "ההסכם המאוחר"). בהקשר לענייננו, התחייבו המוכרים עפ"י ההסכם המאוחר, בין השאר, כי הזכויות של הקונים (נתבעים 1+2) ירשמו, לאחר תכנית החלוקה באחת מחלקות 175 או 181 (כשעפ"י פרשנות התובעים כאמור משמעות התחייבות זו היא שהזכויות יקבעו וירשמו בחלקת רישום אחת בלבד). 7. עסקת המכר עפ"י ההסכם המאוחר דווחה ונרשמה, כשבנדון הוצגו נסח רישום ותיק שטר - מוצג נ/2. 8. להשלמת התמונה אציין כבר עתה כי לימים ומשהושלם הליך האיחוד והחלוקה עפ"י תוכנית החלוקה, נרשמו זכויות הבעלות השונות בלשכת רישום המקרקעין, לרבות של תובעים 1+2 עפ"י הוראות הרישום של תוכנית החלוקה (תכנית 4952/ג נצרת) החתומות ע"י יו"ר הועדה המקומית זאת כפי המפורט בתעודת עובד הציבור של רשם המקרקעין (מוצג נ/3). דבר רישום הזכויות עפ"י תכנית החלוקה מפורט גם בתוכן נוסחי הרישום של החלקות הרלבנטיות (מס' 111-118) תוך שהנסח מפנה לשטר (הפרצלציה) - 144/08. 9. לגרסת התובעים, רק משהושלמו הליכי הרישום עפ"י תכנית החלוקה כאמור, נוכחו הם כי הזכויות שנמכרו עפ"י הסכם המכר מ- 95' ובהמשך לכך עפ"י ההסכם המאוחר, לא הוקצו כמתחייב בהסכמים, בחלקה אחת, אלא הוקצו ונרשמו בשני חלקים בשתי חלקות שונות (חלקות 112 ו - 116), כשבכל אחת מהחלקות הנ"ל לתובעים 1+2 בעלים משותפים נוספים. 10. "פיזור" הזכויות בשתי חלקות נפרדות, כאמור, מהווה לטענת התובעים הפרה יסודית של התחייבות הנתבעים עפ"י הסכם המכר מ- 95'. בסכומיהם הוסיפו התובעים וטענו, לחילופין, כי התנהלות הנתבעים אשר לא עשו כל מאמץ והשתדלות על מנת להבטיח את רישום הזכויות בחלקה אחת, באה בגדר הפרה של התחייבותם עפ"י ההסכם ו/או בגדר התנהלות המקימה את זכות התובעים לקבל את הסעדים הנתבעים. מחדלי הנתבעים לטענת התובעים, שוללים מהם את הזכות לממש את הזכויות שרכשו, זאת ללא כל צידוק תוך שהנתבעים יצרו כלפיהם מצגים בחוסר תום לב וברשלנות והפרו כלפיהם את ההתחייבויות עפ"י הסכמי המכר. 11. בשל ההפרה וההתנהלות האמורים, גם מצאה עצמה התובעת מס' 3 תחת איומי תביעה אישית מצד התובעים 1+2, כלפיהם היא כאמור התחייבה, בהסכם המאוחר בו מכרה את הזכויות שרכשה לרשום את הזכויות הנ"ל רק בחלקה אחת מתוך המגרשים שבדיון. 12. לאור המכלול עותרים התובעים לסעד המצהיר כי הנתבעים הפרו את התחייבויותיהם כלפי התובעים זאת משלא נקבעו הזכויות שרכשו האחרונים בחלקה אחת. לטענת התובעים הם גם זכאים לאכוף על הנתבעים את ההתחייבות לרשום את הזכויות בחלקה אחת, כאשר עפ"י רישומי זכויות הבעלות בחלקות השונות מבין החלקות שאוזכרו בהסכם המכר, ניתן לאכוף על הנתבעים, גם את קיום התחייבויותיהם. במסגרת הסיכומים פרטו התובעים כי יש לאכוף את רישום הזכויות של תובעים מס' 1+2 במלוא חלקה 116, בה כיום לנתבע מס' 1 בלבד זכויות מעבר לזכויות הרשומות של התובעים מס' 1+2 באותה חלקה (מנגד יוותרו התובעים 1+2 בזכויות החלקיות הרשומות על שמם כיום בחלקה 112). בהקשר זה עותרים התובעים לאכוף על הנתבעים חתימה על כל התעוד הדרוש לרישום הזכויות בחלקה אחת כאמור וכן לחייבם לשאת בכל עלויות המס, ההוצאות והקנסות אם יחולו לצורך התאמת רישום הזכויות כאמור. 13. התובעים עוד טוענים כי התנהלות הנתבעים והפרותיהם, גרמו להם נזקים, הוצאות והפסדים כספיים כבדים לרבות משנשללה מהם הזכות לרשום את זכויותיהם בחלקה אחת. התובעים בסיכומיהם טוענים שיש לחייב את הנתבעים לשלם להם פיצויים בגין עיכובים במימוש הזכויות, הפסד דמי שכירות, עלות שירותים משפטיים, הפרשים בעלויות בנייה וכן פיצויים בגין נזק לא ממוני. בסיכומיהם מעריכים התובעים את סך נזקיהם הנ"ל לסך של 500 אש"ח. 14. הנתבעים עותרים באופן מקדמי לדחות על הסף את התביעה לסעד כספי שעה שזה כלל לא נכלל בתביעה המתוקנת ומכל מקום אינו בסמכות בימ"ש זה, לאור שעורו. 15. באשר לסעד ההצהרתי נטען כי סעד האכיפה המבוקש מכח ההצהרה באשר להפרת ההתחייבות בהסכם המכר, בראש ובראשונה אינו בסמכות בימ"ש זה ואינו מעשי, זאת שעה שמתן סעד כאמור משמעותו כפייה לביצוע עסקת חליפין חדשה אשר תנאיה לא סוכמו, לא הובררו ואינם ידועים. כמו כן סעד כאמור יפגע בזכויות צדדי ג' הרשומים כיום כבעלי זכות בחלקות השונות כשאלו לא צורפו כבעלי דין. הנתבעים גם מדגישים כי בינם לבין התובעים 1+2 אין כל יריבות, בוודאי לא הסכמות. 16. מכל מקום ולגופן של הטענות טוענים הנתבעים כי הם קיימו את מלוא חיוביהם על פי הסכם המכר שנערך בינם לתובעת 3 ושותפותיה (אשר אינם צד לתביעה) זאת בפרט משעה שזכויות התובעים נרשמו בטווח המגרשים שנקבעו בהסכם המכר אשר נערך מוקדם להשלמת הליך האיחוד והחלוקה. 17. עפ"י הנתבעים, הוראות הסכם המכר אינן קובעות כל חיוב כלפיהם לכך שהזכויות הנמכרות ימוקמו וירשמו בחלקה אחת (במובחן מבשתי חלקות כפי שנרשם בפועל). בנדון מפנים הנתבעים לנוסח הסכם המכר על מכלול הוראיותיו כמו גם למסמכים נלווים שנחתמו בין הצדדים, לרבות יפוי הכח. הנתבעים מדגישים כי מכלול המסמכים נשוא עסקת המכר, שבינם לרוכשות, נערכו ונוסחו ע"י נציגי הרוכשות, על הנגזר מכך, על פי כללי הפרשנות שבדין. 18. הנתבעים מוסיפים כי עפ"י ההסכמות שבין הצדדים וכפי שבפועל היה, הרוכשות הן שקיבלו על עצמן וכפועל יוצא מכך הוסמכו לטפל ולעקוב אחר הליכי האיחוד והחלוקה, אשר הוצהר והוסכם על התנהלותם, כאמור, עובר להתקשרות שבין הצדדים. 19. לטענת הנתבעים כל תכלית תביעת התובעים הינה נסיון שלהם לאכוף על הנתבעים עסקת חליפין שלא סוכמה ביניהם, תוך חיוב הנתבעים בעלויות המסים וההוצאות האחרות הכרוכות בעסקה שכזו, כיום. 20. אשר על כן עותרים הנתבעים לדחות את תביעת התובעים, על מכלול חלקיה, תוך חיוב התובעים בהוצאות ושכ"ט. 21. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של עו"ד חאלד שדאפנה - בעלה של התובעת מס' 3, כאשר עד זה נחקר על תצהירו בישיבת יום 9/5/2013. 22. שני הנתבעים הגישו תצהירי עדות ובישיבת יום 9/5/2013 הנ"ל נחקר נתבע 1 על תצהירו. באשר לנתבע 2 הוסכם לייתר את חקירתו הנגדית, לרבות בהתחשב בכך שתצהירי שני הנתבעים היו חופפים בתוכנם. מטעם הנתבעים גם הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם רשם המקרקעין (מוצג נ/3). דיון והכרעה 23. לאחר בחינה ועיון בטיעוני הצדדים, עדויותיהם וראיותיהם, לא נוכחתי כי הנתבעים - המוכרים, הפרו את הסכם המכר מ- 95', זאת בשל כך שבסופו של יום נרשמו הזכויות שנרכשו עפ"י ההסכם הנ"ל, בשתי חלקות נפרדות (חלקות 112,116), במקום בחלקה אחת, כטענת התובעים בתביעתם לסעד הצהרתי. 24. טרם שאדון בנימוקים הנוגעים לדחיית התביעה לסעד הצהרתי לעיל, אסיר מסדר היום את התביעה לסעד כספי אותו שבו והעלו התובעים בסיכומי טענותיהם; 25. כפי שהובהר לתובעים (ישיבת קד"מ מיום 16/1/2012), הסעד הכספי, אשר נתבע בתביעה המקורית, לאור שיעורו הינו בסמכות בימ"ש השלום בלבד. בעקבות ההבהרות הנ"ל (ראה גם החלטה מיום 29/4/2012) אף נמנעו התובעים בכתב תביעתם המתוקן שהגישו ביום 9/5/2012 (תיקון שכלל בעיקרו את הוספת התובעים 1+2, רוכשי הזכויות מהתובעת המקורית) מלכלול את הסעד הכספי בתביעתם. גם תצהיר העדות הראשית מטעמם לא כלל כל פרוט לענין הסעד הכספי בהתאם לאמור. 26. לאור המפורט דין הדרישה "המחודשת" שהועלתה בסכומי התובעים בכתב, לפסיקת פיצויים כספיים, להידחות על הסף. 27. כהערה מקדימה נוספת אני רואה להוסיף כי ממהלך ההתדיינות שבין הצדדים במהלך קדמי המשפט בתיק ובמסגרת נסיונות שנעשו להביא את המחלוקת לפתרון מחוץ לכותלי בית המשפט, לא היתה התנגדות עקרונית או מניעה, של מי מהצדדים, לפעול גם כיום על דרך של מעין עסקת חליפין, על בסיס רישום הזכויות בחלקות שונות, באופן שזכויות כל אחד מהצדדים "ירוכזו" בחלקת רישום אחת (או חלקה 112 או חלקה 116, במקום מחצית בשתי חלקות אלו - עפ"י המצב היום). לציין כי מהלך הפשרה האמור לא הבשיל לכדי פתרון מוסכם, כך דווחתי, בעיקר בשל החשש מעלויות המיסים וההוצאות הכרוכות במהלך כזה, כאשר כל צד דרש כי חיוב כזה ככל שיחול, יחול על הצד שכנגד. בהתאם נסיון כל אחד מהצדדים ביסוכמיו להציג (מצד התובעים) - את ההפרה הנטענת כהרת גורל, או (מצד הנתבעים) - את נסיון האכיפה כלא ישים לאור מערך רישום הזכויות בחלקות השונות, הם בבחינת נסיונות מלאכותיים בעיקרם. 28. על כל פנים, וחזרה לדיון בתביעה ההצהרתית לגופה, אבהיר כי מסקנתי בדבר דחיית התביעה לסעד ההצהרתי, מבוססת על מספר נימוקים עצמאיים, אם כי שלובים, ובוודאי על בסיס כלל או עיקר הנימוקים שיפורטו, במצטבר; 29. הראיות, לכל הפחות המצטברות, מלמדות כי התובעת והנתבעים, במסגרת הסכם המכר מ- 95', גמרו בדעתם למכור את הזכויות במקרקעין שבדיון, בהתאם למצבם הרישומי ("במושאע" למעשה) כפי שהיו למועד ההסכם הנ"ל (תוך הצהרה משותפת על דבר הליכי האיחוד והחלוקה המתבצעים בחלקות השונות). לכל היותר, בהקשר זה, נכון לקרוא בהסכם המכר מ-95', לרבות עפ"י נוסחו והקשרו, התחייבות כי הזכויות, לאחר הליך האיחוד והחלוקה, יתוחמו בטווח מגרשים מסוים (בתוך חלקות 175 עד 181, המהוות חלק מתכנית החלוקה). 30. מכל מקום התחייבות או מצג, כי הזכויות יקבעו (לאחר פעולות האיחוד והחלוקה) דווקא ביחידת רישום עתידית אחת בלבד, כטענת התובעים, ולא בשתי חלקות, כפי שנרשם בפועל, לא הוכחה בפניי. 31. אני רואה להדגיש כי בחינת אומד דעת הצדדים והראיות הנוגעות לכך בעניייננו, רלבנטיים ומצומצמים רק למישור היחסים שבין הנתבעים לתובעת מס' 3. מאידך אין חולק כי התובעים 1+2, לא היו צד לאותו הסכם מכר ובהקשר זה אין לנתבעים כל יריבות עם תובעים אלו. למותר להוסיף כי לתוכן ההסכמות והמצגים במסגרת ההסכם המאוחר מ- 98', על פיו רכשו התובעים 1+2 זכויות במקרקעין נשוא תביעתנו מהתובעת מס' 3 ואחרים, אין להם רלבנטיות, ישירה לכל הפחות, לענייננו. 32. לא נסתר כי הסכם המכר מ- 95' נוסח ונערך ע"י ב"כ הרוכשות באותו הסכם. יתרה מזאת הבעלים, של לכל הפחות שתיים מהגברות הרוכשות, הינם משפטנים מנוסים בהכשרתם, לרבות בתחום עסקאות המקרקעין (המצהיר מטעם התובעת, בעלה עו"ד חאלד שדאפנה ומנסח ההסכם עו"ד זועבי, בעלה של רוכשת נוספת). בהקשר זה גם אושר שיפויי הכח התומכים בעסקת המכר מ- 95' נוסחו ונערכו ע"י בא הכח של הרוכשות - עו"ד זועבי. אל מול אלו ניצבו הנתבעים - המוכרים, אשר עפ"י העדויות והתרשמותי הבלתי אמצעית ממהלך החקירה הנגדית, נעדרים כל השכלה או הכשרה משפטית, עיונית או מעשית. 33. המפורט לעיל יש בו להצדיק, לא רק את הפעלת הכלל הראייתי לפיו יש לבחור מבין פרשנויות אפשריות, את הפרשנות העומדת לחובת המנסח כפי שיפורט, אלא האמור גם מבסס מסקנה לפיה הרוכשות השכילו להבין היטב את חוסר הוודאות והמגבלות הכרוכים בביצוע עסקה במקרקעין (בדגש לאפשרות לקבוע בוודאות את מיקום הזכויות) כאשר הזכויות המוקנית למוכרים במסגרת העסקה הן בפועל ולמועד ההתקשרות, זכויות ב"מושעא" כשברקע הליכים של איחוד וחלוקה. על רקע נתונים ברורים אלו הסכימו, באופן מושכל הרוכשות לרבות תובעת 3 להתקשר עם הנתבעים. בנסיבות שכאלו, האפשרות כי המוכרים הציגו בפני הרוכשות מצג או התחייבות כי זכויותיהן יקבעו ביחידת רישום אחת בלבד (התחייבות שברור כי לא היה בכוחם בנסיבות לעמוד בה) וכי הרוכשות הסתמכו והתקשרו על בסיס מצג שכזה כנטען, הינה אפשרות קלושה עד בלתי סבירה בנסיבות. המסקנות המתבקשות המוצגות לעיל, יפות אף בהנחה ואינני מקבל במלואן את טענות הנתבעים לפיהן כלל לא היו מודעים למיקום הזכויות, לאפשרויות החלוקה וכמו גם לקוים הכלליים של תוכנית החלוקה, כפי שביקש הנתבע רמזי לשכנע במהלך עדותו. 34. לשאלה באשר לתוכן התחייבות הנתבעים - המוכרים, עפ"י נוסח הסכם המכר מ- 95', בהקשר למיקום הממכר, הרי נוסח ההסכם מאפשר, לכל הפחות, גם את הפרשנות שהציעו הנתבעים בטעוניהם ולפיה התחייבו המוכרים שמיקום הממכר יהיה בטווח מגרשים מסוים, זאת להבדיל מהתחייבות למיקום הממכר רק בחלקה אחת, כטענת התובעים. כאמור הנוסח בו נוקט הסכם המכר מלמד על הצהרה והתחייבות לפיה הזכויות יהיו "באחד המגרשים מ- 175 ועד 181". ראה בנדון את "ההואיל" השני והשישי להסכם המכר מ- 95'. כמו כן בסע' 3 להסכם המכר הנ"ל מצהירים המוכרים והרוכשות כי מיקום הממכר יהיה "באחד המגרשים מ- 175 עד 185, עפ"י תכנית החלוקה המצורפת". להבנתי הנוסח המפורט מלמד, כי אף בהנחה והוא יכול להתיישב עם פרשנות התובעים, הריי באותה מידה לכל הפחות הוא יכול להתיישב גם עם פרשנות הנתבעים - לפיה ההתחייבות היא למיקום בטווח מגרשים מסוים, במובחן מהתחייבות בחלקה אחת בלבד עפ"י אותה תכנית חלוקה. 35. לאור האמור; על רקע כללי הניסוח כמפורט, כמו גם הבקיאות והיתרון היחסי של הרוכשות וליתר דיוק בעליהן אליהם התייחסתי לעיל, נכון לקבוע כי אילו ביקשו הרוכשות להבטיח, כי על אף כל חוסר הוודאות לאור הליכי האיחוד והחלוקה, שעל המוכרים להתחייב כלפיהם שהזכויות יקבעו בחלקה אחת ולא יפוצלו לשתי חלקות (בטווח המגרשים שבדיון), חזקה והיו נוקטים בהסכם המכר בנוסח ברור יותר דוגמת "הממכר יקבע בחלקה שלמה אחת, המצוי בטווח מגרשים..." וכדומה ניסוחים. 36. הצורך בניסוח דווקני וברור כאמור מתחדד גם על רקע אינדיקציות נוספות בגוף הסכם המכר ובמסמכים הנלווים לו, המלמדים כי העסקה מתייחסת לזכויות המוכרים "במושעא", כפי שהיו בפועל למועד ההסכם ב- 95'; בהקשר זה מפנה להואיל הראשון והשלישי בהסכם המכר, המפרט את זכויות המוכרים - הנתבעים, כזכויות בחלקים בלתי מסויימים ("במושעא"), תוך פרוט זכויות הבעלות הרשומות למועד ההסכם. 37. עיון ביפוי הכח הנוטריוני (צורף כחלק ממוצג נ/1) מלמד כשלעצמו ובמצטבר כי הממכר מתייחס בעיקרו לזכויות הבעלות "במושעא", כפי שהן רשומות בפועל למועד ההתקשרות. בהתאם גם נקבע כי יפוי הכח נועד לשם הבטחת זכויות הרוכשות ולשם רישום הזכויות על שמן, על פי אותה מתכונת זכויות כפי שהיא קיימת (במושעא) על שם הנתבעים. נוסח יפוי הכח הנ"ל שב ומאזכר כי מתבצעות למועד החתימה פעולות איחוד וחלוקה לחלקות נשוא הממכר וכי הממכר נוגע לטווח חלקות קרקע. הדברים לעיל יפים בשנויים המחוייבים, אם מעיינים בנוסח המש"ח שהוגש ללשכת מס שבח בזיקה לתאור הממכר כפי שנרשם ע"י התובעים עורכי המש"ח הנ"ל לפי העדויות. ניסוחים אלו כמפורט לעיל מתיישבים כאמור עם ממכר על בסיס זכויות ב"מושעא" בלבד, כאשר לכל היותר הוסכם בין הצדדים שזכויות אלו "ירוכזו" עם השלמת הליכי האיחוד והחלוקה, לטווח חלקות מסוים מתוך מגרשי התוכנית, זאת ולא מעבר לכך. 38. המפורט מחזק את המסקנה לפיה אילו ביקשו הצדדים, בניגוד למפורט, לקבוע התחייבות כי הממכר, לאחר השלמת הליכי האיחוד והחלוקה, יצומצם ליחידת רישום אחת שלמה בלבד, חובה היה לקבוע זאת במפורט ובבירור בהסכם המכר, ולא כך נעשה. 39. למותר להזכיר שאין מחלוקת כי דבר קיומה של תכנית האיחוד והחלוקה הובהר היטב בהסכם המכר. תוכנית זו או חלקים רלבנטיים ממנה גם צורפו להסכם המכר. חזקה, אם כן, שהרוכשות, ביניהן התובעת מס' 3 באמצעות בעלה על הכשרתו המקצועית והמעשית, הבינו היטב את השלכות ומשמעות אותה תכנית לסוגיית מיקום הזכויות בעתיד כמו גם באשר לטיפול ולמעקב הדרוש בענין. 40. הדברים מקבלים חיזוק על רקע טיעוני עו"ד שדאפנה מטעם התובעים, לפיה ברור היה, עפ"י נוהליי גוף התכנון, שלתובעים במובחן מלמוכרים (אשר זכויותיהם היו רשומות למועד תחילת הליכי האיחוד והחלוקה) לא תהיה כל עמידה, השפעה ואפילו זכאות להיות מעודכנים באשר להליכי האיחוד והחלוקה. 41. בהמשך לאמור גם היה מצופה שתנאי הסכם המכר מ-95' יכללו הוראה משלימה, המלמדת גם על חובת הנתבעים - כמוכרים, לטפל בכל הדרוש בהקשר להליכי האיחוד והחלוקה לרבות מעקב ועדכון הרוכשות בענין. העדרה של כל הוראה הנוגעת למפורט בהסכם המכר, שנוסח כזכור ע"י מי הבקיאים היטב בתחום, מחזקת גם היא את המסקנה כי הצדדים להסכם גמרו בדעתם, על מערך התחייבות שונה מזה המוצג כיום ובדיעבד ע"י התובעים. בנסיבות שפורטו ומהיבט משלים יש לראות את התובעת כמושתקת מלטעון להתחייבות מעבר לאלו עליהם סוכם עפ"י הנוסחים הכתובים שפורטו. 42. גם בהנחה, אשר כלל לא הוכחה בפניי והמיטיבה עם רוכשי הזכויות (ביניהם התובעת מס' 3), לפיה יפוי הכח הנוטריוני שנחתם (על אף נוסחו הרחב) או מעמדם החוזי כבעלי זכויות במקרקעין, לא הקנו להם זכות להיות מעורבים ו/או מעודכנים כלל וכלל בהליכי האיחוד והחלוקה אשר התנהלו על פני שנים, כטענת עו"ד שדאפנה בעדותו בפניי, אין כדי להסביר על שום מה נמנעה התובעת באמצעות בעלה, מלהציג, לכל הפחות, דרישות בענין כלפי הנתבעים כמצופה מרוכש מנוסה וסביר. 43. פניות כאמור אם בעל פה ואם בכתב (כמצופה), לא הוכחו בפניי. בהקשר זה לא מצאתי להעדיף טענות בעלמא מצד בעלה של תובעת 3, על כי פנה והתעניין, על פני גרסת הנתבעים ולפיה לא נערכו כל פניות אליהם בענין, כמו גם כי כל נושא הברור והמעקב התכנוני היה בידי ב"כ הרוכשות ובידיהן בלבד. 44. באישור הנתבע רמזי כי התעדכן בעיריית נצרת עובר להתקשרות בהסכם המכר מ-95', באשר למיקום הזכויות, או כי גם בהמשך הציג עמדתו היכן הוא היה מבקש כי זכויותיו (אלו שנותרו לו מעבר לזכויות שנמכרו) יקבעו, אין כדי לשנות או למעט מהמפורט לעיל. 45. התנהלות התובעים, על פי המפורט לעיל, לכל הפחות מלמדת כי בניגוד לגרסתם כיום, הממכר עפ"י הסכם המכר מ- 95' לא כלל התחייבות ו/או מצג כי הזכויות יקבעו לאחר השלמת הליכי תכנית החלוקה ביחידת רישום אחת. 46. אולי מעבר לנדרש, לאור אשר נקבע לעיל, גם הובאו בפניי ראיות עקיפות, לכל הפחות באשר למעורבות מי מנציגי התובעת בהליכים שהתנהלו מאוחר להסכם המכר מ-95', לרבות בהקשר להליכי האיחוד והחלוקה; 47. בהקשר זה לא ראיתי לקבל את גרסתו של מר שדאפנה לפיה לא היה כלל מעורב בהליכים לאורך כל השנים, אם בשל כך שסמך בענין על המוכרים ואם משום שהרשויות סרבו למסור לו כל מידע או נתון בנושא, כגרסתו. 48. בנדון נכון להפנות לתעודת עובד הציבור מאת רשם המקרעין (מוצג נ/3) והמלמדת כי הבסיס לרישום זכויות של תובעים 1+2 בלשכת רישום המקרקעין, היה מסמך הפרצלציה (הוראות רישום לתכנית 4952/ג) שהומצאה ללשכת הרישום, ע"י הועדה המקומית לתכנון ובניה נצרת. ממוצג נ/3 נלמד גם כי רשם המקרקעין אינו מעורב בקביעת מיקום הזכויות של מי מבין הבעלים וכי הוא רושם את הזכויות בהסתמך על הוראות יו"ר הועדה המקומית (הכוללות בענייננו טבלה מצורפת). המפורט בנסחי הרישום של החלקות הרלבנטיות לענייננו (112+116) מלמד שהתובעים 1+2 אכן נרשמו כבעלי הזכויות בחלקות הנ"ל מכח הליכי האיחוד והחלוקה והרשימה שהועברה לרשם בענין. 49. בענייננו לא יכולה להיות מחלוקת שלמוכרים - הנתבעים דנן, לא היתה כל מעורבות או זיקה עם הסכם המכירה המאוחר מ- 98' על פיו מכרו הרוכשות מ-95' את הזכויות לתובעים 1+2. בהקשר זה ממילא ברור כי הם גם לא פנו לענין נתבעים 1+2 לוועדת התכנון. מאידך התובעים עצמם, אם כמוכרים ואם כקונים, עפ"י העסקה המאוחרת, היו בעלי האינטרס והענין הישיר לעדכן את ועדת התכנון בדבר העברת הזכויות על שם תובעים 1+2 (תוך מסירת הפרטים המלאים בענין) ועדכון הרישומים והנתונים בוועדה בהתאם. 50. בהתאם לאמור משתמע כי התובעים, בניגוד לגרסת מר שדאפנה לרבות בעדותו, אכן פעלו אצל הועדה המקומית לענין רישום הזכויות, ובהכרח גם ידעו עובר להעברת הנתונים לרשם המקרקעין, באיזה מיקום ירשמו זכויותיהם. המפורט גם מלמד לכאורה שממי מהתובעים, בניגוד לנטען על ידם, לא נמנע כל מידע רלבנטי הנוגע להליכי התכנון. 51. בכל אשר פרטתי לענין השכלתם, ניסיונם ובקיאותם של המעורבים מטעם התובעים, יש כדי לחזק את ההנחה המתבקשת לעיל כי התובעים הם שהיו מעורבים ופעילים מול הועדה המקומית בכל הנוגע למיקום הזכויות שנרכשו מהנתבעים, זאת כפי שמתחייב ממעמדם כרוכשי הזכויות וממהות הזכויות שרכשו, כזכויות ב"מושעא", על צד העיקר. 52. מעורבות התובעים ברישום הזכויות, כאמור, אצל הוועדה המקומית, כאשר האחרונה כזכור היא זו שגם קבעה את מיקום הזכויות השונות, מלמדת כי התובעים, אם לא בחרו במיקום שנקבע, הרי למצער השלימו עם המיקום שנקבע ע"י הועדה המקומית ו/או ויתרו על כל טענה, אף אילו עמדה להם בנדון, בזיקה להסכם המכר מ- 95' (כאמור בניגוד לאשר נקבע בענין בפסק דין זה). 53. גם הימנעות התובעים מלהשיג או לערער, עפ"י הדרך המוקנית בדין כנגד מיקום זכויותיהם בחלקות 112+116 כאמור, מלמדת על הסכמה או לכל הפחות על השלמה עם המיקום שנקבע. 54. המנעות התובעים או מי מהם, לאורך שנים ארוכות, מלטעון כנגד אופן רישום זכויותיהם, עפ"י גרסתם, ולו באמצעות מכתב מחאה, כזה או אחר, מבססת גם היא את טענת הנתבעים, באשר לתוכן גמירות דעת הצדדים עפ"י הסכם המכר מ- 95'. 55. המנעות התובעים מס' 1+2, להציג גרסה באשר להנחות ולמצגים שעמדו בבסיס התקשורתם המאוחרת מ-98', לרכישת הזכויות מהתובעים ושותפיה, בדגש לשאלה האם נקבעה התחייבות להקצות את הזכויות בחלקה אחת כנטען (זאת לכל הפחות לביסוס הגרסה שהועלתה באשר לפרשנות הנכונה שיש לתת להתחייבות כזו או אחרת עפ"י ההסכם) פועלת גם היא לחובת התובעים זאת בהתאם לכלל הראייתי בהקשר להשלכות להמנעות מהבאת עד רלבנטי. 56. מעבר לנדרש אוסיף כי יש גם טעם, משפטי לכל הפחות, בטענת הנתבעים - לפיה לא ניתן להעתר לתביעת התובעים, זאת לאור מצב רישום הזכויות כמו גם היקף הזכויות בכל חלקה, ממכלול חלקות 111 עד 118 (המשקפות את טווח המגרשים 175 עד 181 המאוזכר בהסכמים) בדגש לכך שבאף חלקה, אין לשני הנתבעים גם יחד זכויות בחלקה. בהקשר זה הנכונות של הנתבעים לנסות לגבש פתרון חליפין, במסגרת הליכי פשרה כפי שציינתי בפתח פסק הדין של פסק דין זה, יש בה אמנם להקהות מהמשקל הסגולי של הטענה, ברם אין בה לאיינה, זאת בפרט לאור ההבדל בין האופציות והגמישות העומדת לצדדים במסגרת הליכי פשרה, אל מול אשר נכון וניתן לפסוק בפסק דין, הכפוף למגבלות הדין והזכויות הרשומות. 57. לאור מכלול הנימוקים שפורטו מן הדין אם כן, לדחות את התביעה ההצהרתית של התובעים לפיה הנתבעים הפרו את הסכם המכר מ- 95' וכי התובעים זכאים לסעד שיאכוף את רישום זכויות התובעים בחלקה אחת בלבד (חלקה 116), תחת דרך הרישום התקפה כיום (בשתי חלקות - 112 ו - 116), וכך אני מורה. 58. לאור התוצאה אני מחייב את התובעים, יחד ולחוד, בהוצאות הנתבעים בסך 3,000 ₪ ובשכ"ט עורך דינם בסך 15,000 ₪ בצרוף מע"מ. מקרקעיןזכויות במקרקעין