תביעה ייצוגית: שירות תזכורת לסיום החניה "פנגו" קבוצת התובעים בתובענה הראשונה, 17215-01-12 ("תובענת יריב") הוגדרה "כל מי שרכש מן המשיבה שירות תזכורת כולל, החל מיום 24.6.07 ואילך, תמורת סך של 2.90 ₪ ו/או 4.90 ₪, בצירוף מע"מ, כאשר מכפלת הסכום של מספר הפעמים הכולל שאותו רוכש הפעיל ו/או האריך חניה באמצעות הסלולר במחיר השוק של מסרון, הייתה נמוכה יותר מהתמורה ששולמה למשיבה עבור שירות התזכורת הכולל" (סעיף 110 בבקשת האישור). עילות התובענה הן: הפרת תנאי המכרז וההסכם; הפרת חובת תום הלב; הפרת חוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981 וחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח - 1988; הפרת חובת הנאמנות וההגינות; רשלנות; גזל; ועשיית עושר ולא במשפט. הסעדים שנתבקשו: השבת ההפרש בין הסכום ששילם כל חבר קבוצה למשיבה עבור שירות תזכורת חודשי לבין הסכום הכולל שהיה עליו לשלם בגין עלות התראה בודדת; צו שיחייב את המשיבה במתן שירות ההתראה הבודדת, והודעה בדבר השירות, אופן הפעלתו ועלותו. לטענת המבקש, המשיבה הפרה את תנאי המכרז להפעלת שירות חניה ארצי באמצעות הטלפון הנייד, ואת החוזה עליו חתמה עם החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי ("משכ"ל") מכח המכרז. לטענתו, היה על המשיבה לספק למנוייה אפשרות להזמין שירות בודד של תזכורת לסיום זמן חניה בכל הפעלה של החניה באמצעותה או הארכת משך החניה, והמשיבה היתה רשאית לגבות עבור שירות זה רק את עלות התזכורת הבודדת ("שירות ההתראה הבודדת"). הלכה למעשה, המשיבה אינה מספקת שירות זה, אלא שירות תזכורת חודשי בלבד שהמחיר בגינו קבוע ואינו קשור בכמות ההתראות הנשלחות למנוי בפועל ("שירות ההתראה הקבועה"). סכום התובענה הייצוגית הוערך בסך של 18,472,779 ₪ (סעיף 147 בבקשת האישור). תשובת המשיבה לבקשת האישור נתמכה בתצהיר רועי אלבז, מנכ"ל המשיבה. המשיבה טוענת כי הבקשה מבוססת על הסכם בינה לבין משכ"ל שאינו חוזה לטובת צד שלישי, כך שהתובענה נעדרת עילת תביעה. כן נטען, כי שירות ההתראה הבודדת הוגדר בחוזה ובמכרז במסגרת "שירותים נוספים" שהיא רשאית לספק לפי בחירתה. רשאית אך אינה חייבת; כי המשיבה סיפקה ומספקת את השירות בפועל; כי לאחר שזכתה במכרז ערכה המשיבה ניסוי במערכת ("פיילוט"), ורק לאחר שמשכ"ל הכתירה את הפיילוט כהצלחה, אישרה למשיבה להפעיל את המערכת באותה מתכונת; כי במהלך הפיילוט ביקשה המשיבה ליתן שירותים נוספים מעבר לשירות הבסיסי, במחירים מסוימים, ואלה אושרו על ידי משכ"ל; ולבסוף - כי שירותי ההתראה על סיום חניה מסופקים כיום בדרך שאושרה במסגרת הפיילוט. לטענת המשיבה, הואיל ופעלה על פי אישור משכ"ל הן באופן מתן השירות הן בעניין מחירו - אין עילת תביעה נגדה. המשיבה הוסיפה וטענה כי הגדרת הקבוצה שגויה שכן אין יסוד להניח כי לקוח שבחר בשירות ההתראה הקבועה תמורת תשלום חודשי זניח היה מעדיף את שירות ההתראה הבודדת; כי אין דרך לזהות את חברי הקבוצה; כי המתחרה העסקית שלה, חברת "סלופארק" היא העומדת מאחורי הגשת התובענה; וכי לא נגרם נזק למבקש ולחברי הקבוצה. קבוצת התובעים בתובענה השניה, 48390-09-12 ("תובענת אלבוים") הוגדרה כך: "כל מנוי של המשיבה שצורף לשירות התזכורת הקבוע, בכל אמצעי רישום "מרחוק" שהוא, במסגרת מבצע בו הוצע השירות בחינם למשך חודשיים ראשונים, כאשר בסיומם גבתה המשיבה מאותו מנוי כספים כלשהם בגין שירות התזכורת הקבוע, בעוד העלות הכוללת של כלל מסרוני התרעה שקיבל אותו מנוי בפועל מידי חודש החל מאותה תקופה ואילך הייתה נמוכה יותר מעלות שירות התזכורת הקבוע לחודש ואשר לגבי אותו מנוי התקיימה גם נסיבה אחת או יותר מאלה המפורטות להלן - המנוי צורף באופן אוטומטי לשירות התזכורת הקבוע במהלך רישומו של המנוי ואישורו את קבלת שירות החניה באמצעות המערכת; המנוי צורף לשירות התזכורת הקבוע ללא שתנאיו של המבצע ויתר תנאי השימוש בשירות לאחר תום המבצע, בפרט מחירו ותנאי ביטולו, הובאו לידיעתו של המנוי מראש במהלך הרישום לשירות החניה; תנאי המבצע ותנאי השימוש המלאים בשירות התזכורת הקבוע לא הובאו לידיעת המנוי גם לאחר רישומו מרחוק לשירות זה ולא נמסרו לו באופן יזום על ידי המשיבה, לרבות לא באמצעות מסמך בכתב; המשיבה לא שלחה למנוי הודעה בכתב גם על הסיום הצפוי של המבצע לאחר מועד הרישום לשירות ולפני תום 30 הימים של המבצע ולא קיבלה את הסכמתו המפורשת של המנוי להמשך ההתקשרות בשירות התזכורת הקבוע באופן מתמשך לתקופה בלתי מסוימת; מנוי שלגביו התקיימה אחת או יותר מהנסיבות לעיל ואשר ביקש את ביטולו של שירות התזכורת הקבוע, תוך השבת הכספים שנגבו ממנו בדיעבד" (סעיף 159 בבקשת האישור). עילות התובענה הן: הפרת חובת תום הלב; הפרת הסכם; הטעיה לפי סעיף 15 בחוק החוזים, תשל"ג - 1973; הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן; הפרת חוק הגנת הצרכן; הפרת חובה חקוקה; רשלנות; גזל; ועשיית עושר ולא במשפט. הסעדים שנתבקשו: השבת הסכומים שנגבו על ידי המשיבה עבור שירות ההתראה הקבועה לאחר תום תקופת המבצע; לחלופין השבת הסכומים בניכוי עלות רכישת מסרונים אשר קבלו חברי הקבוצה לאחר תום תקופת המבצע והיו מיועדים להתריע בפניהם על סיומה הקרב של זמן חניה. בנוסף נתבקשו צווי עשה להורות למשיבה לגבות תשלום מחברי הקבוצה על בסיס עלות מסרוני ההתראה הנשלחים אליהם בפועל; ולשלוח לכל מנוי שנרשם לשירות ההתראה הקבועה מסמך בכתב בקשר לעסקה הכולל את הפרטים הנדרשים על פי החוק. סכום התובענה הוערך ב- 4,126,200 ₪ (סעיף 213 בבקשת האישור). לטענת המבקש, המשיבה רשמה את המנויים לשירות ההתראה הקבועה ללא אישור מפורש ו/או מבלי שהם ידעו על כך. לחלופין נטען כי ההרשמה נעשתה תוך הטעיית המנויים: ההטבה של מתן השירות בחינם ניתנה למשך חדשיים. המבקש טוען כי מדובר בעסקה לתקופה קצובה כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן, והמשיבה אינה רשאית להמשיך להעניק את השירות בתשלום, בתום חודשי ההטבה, מבלי לקבל את אישור המנויים לשירות. כמו כן, המשיבה לא פירטה את תנאי השירות ומחירו בטרם הרישום, ובכך גרמה למנויים לטעות ולסבור כי יקבלו את השירות במחיר עלות שליחת מסרון וכי יחויבו רק בגין ההתראות שיישלחו בפועל. המשיבה גם לא עמדה בתנאי סעיפים 13ג' ו - 14ג' בחוק הגנת הצרכן שלפיהם היה עליה לספק למנויים, לאחר הרישום לשירות, מסמך בכתב המפרט את תנאי השירות, עלותו, זכות הבטול והדרכים לכך. תשובת המשיבה לבקשת אלבוים נתמכה אף היא בתצהיר מר רועי אלבז. המשיבה טענה כי בכל הדרכים בהן ניתן היה להירשם לשירות ההתראה הקבועה צוין מפורשות כי עלותו עומדת על 4.9 ₪ לחודש כך שלא היתה הטעיה מצידה; כי אין מדובר בעסקה לתקופה קצובה הואיל והנרשמים לשירות ידעו שההטבה ניתנת בגין הרישום לשירות שמחויב בתשלום חודשי; כי כל תנאי השירות מפורטים באתר האינטרנט של המשיבה, באפליקציה שפיתחה לטלפונים הניידים החכמים, במוקד שירות הלקוחות שלה ובמערכת IVR; כי אין מדובר בעסקת "מכר מרחוק"; כי המבקש נעדר עילת תביעה אישית הואיל ונרשם באופן אקטיבי לשירות; ולבסוף - כי הסעד הכספי המבוקש במסגרת תובענה זו זהה לזה שנתבקש בתובענת יריב ולפיכך יש לאחד את הדיון בשתי התובענות. ההוראות העיקריות בהסדר הפשרה שהצדדים בקשו לאשר הן: מנויי המשיבה יחולקו לשלושה סוגים של קבוצות שלכל אחת מהן תינתן הטבה: (1) הטבת שירות ההתראה הקבועה ושירות "זזתי" למשך חודשיים חינם: הטבה שתינתן למנויי המשיבה שהיו רשומים לשירות ההתראה הקבועה בעבר, אך אינם רשומים אליו במועד אישור הסכם הפשרה. שירות ההתראה הקבועה ינתן לקבוצה זו ללא תשלום למשך חודשיים. בתום התקופה יופסק השירות אלא אם יבקשו אותם מנויים להמשיך בו בתעריף הרגיל לשירות. שירות "זזתי" שעניינו תזכורת למנוי שלא הפסיק את תשלום החניה, לאחר שהזיז את רכבו, יינתן לחברי הקבוצה שיעשו שמוש באפליקציה חדשה ("אפליקציית פנגו +"). השירות נמצא בשלבי השקה והוא מחייב שמוש באפליקציה לצורך זיהוי הרכב בזמן אמת. המשיבה תהיה רשאית לשקול גביית תשלום בגין השירות ממנויים שיצטרפו אליו ושיאשרו זאת במפורש, אך זאת רק בחלוף תקופת ההטבה המורחבת (כהגדרתה להלן). (2) הטבת שירות "זזתי" למשך שמונה חודשים חינם: למנויים הרשומים לשירות ההתראה הקבועה במועד אישור הסדר הפשרה, תעניק המשיבה יחד עם שירות זה גם שירות "זזתי" ללא תשלום למשך 8 חודשים ממועד אישור ההסדר ("תקופת ההטבה המורחבת"). הטבת "זזתי" תינתן למפעילי חניה באמצעות אפליקציית "פנגו +". המשיבה מעריכה כי מרבית הרשומים לשירות ההתראה הקבועה יוכלו ליהנות מהטבה זו. (3) הטבת הנחה על בצוע שטיפות באמצעות שירות "השטיפומט": בסיום תקופת ההטבה המורחבת תבדוק המשיבה מי מן המנויים שבמועד אישור ההסדר היו רשומים לשירות ההתראה הקבועה לא השתמש באפליקציית "פנגו +" בתקופת ההטבה המורחבת, ולכן לא מימש את הטבת "זזתי". למנויים אלו יינתן החזר כספי מטעם המשיבה בסכום של 5 ₪ לכל שטיפת רכב בשירותי השטיפה של המשיבה ("שירות השטיפומט") בתקופת ההטבה המורחבת, ולא יותר משתי שטיפות במהלכה. ההחזר יבוצע על ידי המשיבה באופן ישיר לחשבון האשראי/הבנק של המנוי, בתוך 30 ימים מתום תקופת ההטבה המורחבת. המשיבה העריכה את ההטבה לחברי הקבוצה בסכום של 3,943,320 ₪ בהתאם לתחשיב סודי שהעבירה לעיון בית המשפט ("התחשיב"). יחד עם שירות ההתראה הקבועה תציג המשיבה באתר האינטרנט שלה גם את שירות ההתראה הבודדת ותנאי השמוש בו, עלותו ואופן ההזמנה לשמוש באמצעות הטלפון הנייד, תוך 45 ימים מיום מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. ממועד זה ואילך יהיה על המוקדנים מטעמה לספק את מלא המידע לגבי שירות זה, לפי פניית הלקוח. המשיבה תשלח באמצעות דוא"ל לנרשמים לשירות ההתראה הקבועה החל מ - 45 ימים לאחר אישור הסדר הפשרה, מסמך בכתב הכולל את תנאי העסקה והשירות. מידע זה יוצג גם באתר האינטרנט של המשיבה. הצדדים ממליצים לשלם למבקש בתובענת יריב גמול בסכום של 20,000 ₪ אשר מחציתו תשולם למבקש עצמו ומחציתו תיתרם לפנימיית "בית הילד", ושכר טרחה לבאי כוחו בסכום של 140,000 ₪ כולל מע"מ. בתובענת אלבוים ממליצים הצדדים על גמול למבקש בסכום של 10,000 ₪, ושכר טרחה לבאי כוחו בסכום של 50,000 ₪ כולל מע"מ. הצדדים סבורים שאין למנות בודק משום שההסכם אינו מעורר שאלה שבמומחיות, אלא מחייב לבחון את הסיכויים ואת הסיכונים שבניהול ההליך; משום שההסדר נתמך בתחשיב מפורט מטעם המשיבה בדבר שווי ההטבות; משום שחלק מהותי מההסדר הוא התחייבות המשיבה להודיע למנויים אודות שירותי ההתראה בעתיד; ומשום שמינוי בודק יעכב את מימוש ההסדר ויגרום להוצאות נוספות ומיותרות. לאחר שלא מצאתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הוא פורסם ברבים, ולא נתקבלו התנגדויות מצד חברי הקבוצה (החלטה מיום 27.5.2013). ביום 11.9.13 נתקבלה עמדתו הראשונית של היועץ המשפטי לממשלה כי ההסדר לוקה בפגמים המקימים חשש כי הוא אינו מיטיב עם חברי הקבוצה, מן הטעמים העיקריים הבאים: מנויים שהיו רשומים לשירות ההתראה הקבועה וכעת אינם רשומים לשירות - הטבת ההתראה הקבועה במשך חודשיים אינה משמעותית כשמדובר במי שהחליטו להפסיק את השירות, וסביר שחלקם אינם מעוניינים בו עוד. שירות "זזתי" טרם הושק ולא ברורה עלותו ומידת העניין של הלקוחות בו. הפעלת "זזתי" מותנית בשמוש במכשיר נייד חכם, ולכן לא תינתן לכל קבוצת הלקוחות. מנויים שנותרו רשומים לשירות ההתראה הקבועה - לא ברור אם יקבלו את שירות "זזתי" בלבד או שמא גם את שירות ההתראה הקבועה בחינם. מנויים הרשומים לשירות ההתראה הקבועה ולא ממשו את הטבת "זזתי" - על אף שבדיקת מימוש הטבת "זזתי" תיעשה בתום תקופת ההטבה המורחבת, את הטבת שירות השטיפומט יש לנצל במהלך תקופת ההטבה המורחבת, כך שחבר קבוצה שלא מימש במהלך תקופה זו את הטבת "זזתי" ולא השתמש בשירותי השטיפומט, לא יקבל כל הטבה. בנוסף, לא ברור מן הבקשה לאישור ההסדר כיצד יקבל חבר קבוצה את הטבת השטיפומט בתום תקופת ההטבה, והאם יזוכה באמצעות כרטיס האשראי בו שלם עבור השירות. התחיבות המשיבה לפעול בהתאם לחוק הגנת הצרכן אינה הטבה, ואין בכוחו של הסדר הפשרה להתנות על החוק או לגרוע ממנו. לפי חוק הגנת הצרכן היה על המשיבה לשלוח הודעה בכתב הכוללת את תנאי העסקה, את הזכות לבטלה ואת אופן הבטול, ואין לקבל את הסכמת הצדדים לבצע את הוראות החוק החל מ - 45 ימים לאחר אישור הסדר הפשרה. באשר לתובענה השנייה נטען כי התקופה שבה ניתן שירות ההתראה הקבועה ללא תשלום היא עסקה לתקופה קצובה; כי פרשנות המשיבה את סעיף 13א בחוק הגנת הצרכן אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק; כי על המשיבה להודיע לצרכן על מועד סיום העסקה הקצובה ולקבל את הסכמתו הפוזיטיבית להמשך ההתקשרות; וכי המשיבה היתה חייבת לשלוח ללקוח מכתב הכולל באופן ברור את סכומי התשלומים שיחולו לאחר תום התקופה, והיא אינה פטורה מחובת הודעה על מועד סיום העסקה. עוד נטען כי פרסום פרטי השירות באתר האינטרנט של המשיבה אינו מהווה עמידה בהוראת סעיף 13ג בחוק הגנת הצרכן; וכי העובדה שהצרכן פנה לקבלת השירות אינה מבטלת את היות העסקה עסקת מכר מרחוק. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי עמדתו היא ראשונית הואיל ונוכח טענת המשיבה בדבר סודיות המידע, לא הועברו לעיונו הנתונים המדויקים שעל בסיסם חושבו ההטבות. ביום 13.10.13 הגיבו המבקשים לעמדת היועץ המשפטי לממשלה: חלק מן הנתונים לא היו ידועים למבקשים בעת הגשת בקשת האישור ו/או השתנו במהלך הדרך, והובילו להסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית: משכ"ל אישר כי מחיר ההתראה הבודדת למנוי הוא בסך 0.65 ₪, בעוד שהמבקש העריך כי המחיר הוא 7.5 אגורות להתראה בודדת. מרווח כדאיות הבחירה של המנויים בין שירות ההתראה הבודדת לשירות ההתראה הקבועה הצטמצם משמעותית, ובהתאם, הצטמצם גם שיעור הנזק. לפי מידע שמסר ב"כ המשיבה, האפשרות להצטרף לשירותי המשיבה באמצעות מענה קולי ממוחשב אוטומטי, ללא שניתנים למנוי פרטים בסיסיים על העסקה וללא שליחת הסכם בכתב במועד מאוחר יותר, בוטלה כשנה קודם להגשת תובענת אלבוים. גם נתון זה הביא לצמצום הנזק. סקר שנגע להרגלי השמוש של צבור הנהגים לתשלום עבור חניה העלה כי 60% מהמשלמים באמצעות הטלפון הנייד שכחו להודיע על בטול החניה, ומשכך חויבו בסכומים גבוהים יותר. האמור מלמד על התועלת הרבה שיפיק הציבור משירות "זזתי". המשיבה השיקה את השירות עוד בחודש פברואר 2013, כך שמדובר בהטבה של ממש, שלולא הסדר הפשרה היה על המנויים לשלם תמורתה. המנוי אינו נדרש לבצע פעולה אקטיבית אל מול המערכת לצורך קבלת שירות ההתראה הקבועה ושירות "זזתי", כך שכל חברי הקבוצות המיוצגות יפוצו. בהתחשב בקושי לזהות כל אחד מחברי הקבוצה, ההסדר מאפשר לפצות בפועל את הנפגעים הפוטנציאליים. ניתן להעריך כי חברי הקבוצה יצרכו ממילא את שירותי המשיבה משום היותה אחד הגורמים הבודדים המספקים שירותי חניה באמצעות הטלפון הנייד; משום נחיצות השירות ונוחות השמוש בו; ומשום שעצם הרישום של המנוי להסדר החניה אינו מותנה בתשלום. משום כך יש לראות הטבה ממשית בקבלת שירותים נוספים בחינם. בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הטבת ההתראה הקבועה ללא תשלום במשך חודשיים היא משמעותית. בהקשר זה נטען כי יש לבחון את ההטבה ביחס להסדר בכללותו; כי הטענה מתעלמת מטענות המבקש בתובענת יריב; כי התנאים לשירות ההתראה הבודדת אינם ידועים למנויים, כך שלא ניתן לצפות את בחירתם; וכי ייתכן שמנויים מסוימים בטלו את השירות בחודש מסוים אך יבקשו לעשות בו שמוש לאחר מכן. קבוצת המנויים הרשומים לשירות ההתראה הקבועה במועד אישור הסדר הפשרה, יקבלו את הטבת שירות "זזתי" בלבד, ולמשך 8 חדשים (לעומת חדשיים לקבוצה ששוב אינה מנויה לשירות ההתראה הקבועה). בקבוצה זו נכללים רוב הניזוקים מהתנהלות המשיבה. חבר קבוצה שלא מימש בפועל את הטבת "זזתי" ולא השתמש בשירות השטיפומט לא יקבל כלל הטבה. הטבה חליפית זו הוצעה משום שלצורך שמוש בשירות "זזתי" נדרש טלפון "חכם" ושמוש באפליקציה ייעודית של המשיבה. מדובר בהטבה ממשית: רישום לשירות השטיפומט אינו מותנה בתשלום המנוי, פרט לתשלום הניתן למכון השטיפה; הפעלת השירות אינה מותנית בהחזקת המנוי טלפון "חכם"; השירות ניתן באמצעות פריסה ארצית של למעלה מ - 170 מכוני שטיפה; והמחיר הבסיסי לשטיפה (עוד קודם להטבה) נמוך יחסית למכוני שטיפה אחרים בארץ. כאמור בהסכם הפשרה, בסיום התקופה תבדוק המשיבה אילו מנויים עשו שמוש בפועל בשירותי השטיפומט והם יקבלו את ההחזר הכספי לחשבון כרטיס האשראי/הבנק. הסדר הפשרה אינו מתנה על חוק הגנת הצרכן. קביעת פרק זמן לישום הוראות החוק נועדה להפיג את חששה של המשיבה כי בתקופת הביניים היא עלולה להמצא מפרה את ההסדר. מבחינה מעשית אין כל פגם במנגנון עליו הוסכם לתיקון המחדל. ביום 31.10.13 נתקבלה הודעת היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שהועבר לידו העתק התחשיב בדבר עלות ההטבות. בהודעה הוסיף היועץ המשפטי לממשלה את הדברים הבאים: יש לתקן את סעיף 30 בבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם לתגובת המבקשים מיום 13.10.13 ולהבהיר כי לקבוצת המנויים על שירות ההודעה הקבועה ינתן רק שירות "זזתי" במשך שמונה חודשים. יש לתקן גם את סעיף 32 בבקשה כך שחברי הקבוצה הרלוונטית יקבלו הודעה מראש על האופן שבו יוכלו לקבל את ההטבות, ואם מי מהם יידע כי הוא אינו מתעתד להשתמש בהטבת "זזתי", יוכל לממש בתקופה זו את הטבת השטיפומט, שתינתן באמצעות זיכוי כרטיס האשראי של הלקוח, בתום תקופת ההטבה. יש להבהיר כי חבר קבוצה שלא ממש במהלך תקופת ההטבה את הטבת "זזתי" ולא השתמש בשירותי השטיפומט, לא יקבל הטבה כלל. עיון בתחשיב העלה כי עלות ההטבה למשיבה אינה זניחה, וכי משתמשים רבים בשירות. אך היועץ המשפטי לממשלה אינו יכול להעריך את הנתונים שהועברו ביחס לעלות ההטבה למשיבה ולנזק הנטען, ומשום כך יש לשקול מינוי בודק. היועץ המשפטי לממשלה הותיר עניין זה לשקול דעת בית המשפט. באשר לגובה הנזק והקושי הנטען לאתר את חברי הקבוצה: המשיבה מתקשרת עם לקוחותיה באמצעים אלקטרוניים ולכן יכולה לאתר את חברי הקבוצה ולהתחקות אחר התשלומים שגבתה מהם; אין מדובר בסכום השבה פרטני זניח; לא הוכח שההחזר הפרטני יקר מדי, ולכן אין לקבוע כי הפיצוי יינתן בדרך של הטבה למנויי המשיבה; ואף אם הערכת הפיצוי הפרטני כרוכה בעלויות שאינן סבירות, ניתן לפנות להשבה פרטנית של סכום אחיד שיקבע ביחס לכל חברי הקבוצה. יש לתקן את הסדר הפשרה ולהגדיר את הקבוצה עליה חל ההסדר. הגדרת ההטבה ל - 3 קבוצות מנויים נועדה להבחין בין ההטבות שלהן זכאית כל קבוצה, ואינה מייתרת את החובה להגדיר את הקבוצה. ביום 7.11.2013 הגיבה המשיבה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה: המשיבה הסכימה לתיקונים המבהירים שנתבקשו על ידי היועץ המשפטי לממשלה: השירות שיינתן חינם למשך 8 חודשים במסגרת ההטבה המוצעת לקבוצה השנייה הוא שירות "זזתי" בלבד (סעיף 3.2 בהסדר הפשרה). חברי הקבוצה הרלוונטית יקבלו הודעה בדבר ההטבות לפני תחילת ההטבה, בהתאם למוסכם בסעיף 4 בהסדר הפשרה. חבר קבוצה שבחר לא לממש את ההטבות, לא יקבל הטבה. הקבוצה עליה חל ההסדר היא כל מי שהיה רשום לשירות ההתראה הקבועה בעבר או שרשום לשירות ההתראה הקבועה במועד אישור הסכם הפשרה. ההטבות מוצעות לחברי הקבוצה המוגדרת בלבד, ובה כל מי שיכול היה להיכלל בקבוצה, בהתאם לרישום אצל המשיבה. פשרה זו הושגה בשל המחלוקת בין הצדדים באשר לאיתור חברי הקבוצה בפועל. היועץ המשפטי לממשלה אישר כי מדובר בהטבה שאינה זניחה ובשירות שנעשה בו שמוש על ידי מספר לא מבוטל של משתמשים. בהבהרות לנספח הסודי שנמסרו ליועץ המשפטי נמסרו מספרים גבוהים יותר מאלה המונחים בפני בית המשפט, שהוסברו על ידי המשיבה בכך ש"המציאות בחודשים האחרונים עלתה על התחזיות". המשיבה מתנגדת למינוי בודק על ידי בית המשפט: עלויות הפיתוח של האפליקציה אינן מדד לבחינת שווי ההטבה למשתמשים. שווי ההטבה הוערך בנספח הסודי לפי אינדיקציות שונות, לרבות המחיר שבדעתה לגבות מן הלקוחות בתום תקופת ההטבה. התמחור נערך על בסיס הערכות שיווקיות ותמחור מוצרים קיימים של המשיבה, ומשום כך לא ברור כיצד יוכל בודק להעריך באופן מושכל יותר את שווי ההטבה. בתום תקופת ההטבה המשיבה מתעתדת לגבות תשלום עבור השירות. מינוי בודק עלול לעכב שלא לצורך מקור הכנסה זה. ה. פרסום השירות אמנם אינו חלק מן ההטבות לחברי הקבוצה. כיום כבר ניתן מידע מלא ביחס לשירות במוקד הטלפוני שלה, אך נדרשים לה 45 ימים כ"מרווח בטחון". בדיון שהתקיים ביום 12.11.13 הבהירה נציגת היועץ המשפטי לממשלה כי היא אינה מתנגדת לאישור ההסדר וכי לא נותרו נושאים שבמחלוקת למעט מינוי בודק. ב"כ המשיבה חזר על נימוקי התנגדותו למינוי בודק והוסיף כי שתיים מן ההטבות המוצעות מבוססות על מחירון קיים; כי להטבת "זזתי" שווי כספי ממשי; כי בהתחשב במחיר השירות שאושר על ידי משכ"ל לא נגרם כלל נזק; וכי יש קושי אינהרנטי לבחון את הנזק באופן פרטני. ב"כ המבקשים לא קבל אמנם את טענת ב"כ המשיבה בדבר היעדר נזק אולם הסכים כי בהתאם למחיר שאושר על ידי משכ"ל, שווי ההטבה מפצה על הנזק שנגרם. אישור ההסכם לאור סעיף 7(ב)(2) בחוק תובענות ייצוגיות, ונוכח הקרבה הבולטת בנושאי התובענות, שנראה כי קיימת גם חפיפה ביניהם - צירוף שתי הבקשות לדיון משותף בנושאי הפשרה נראה ראוי ויעיל. משהסכימו לכך הצדדים, ובהעדר התנגדות של מי מחברי הקבוצה ושל היועץ המשפטי לממשלה - אני מורה על צירוף הבקשה בתיק 48390-09-12 לבקשה בתיק זה. החלטתי לאשר את ההסדר שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההטבות שגובשו על ידי הצדדים נותנות מענה לנושא התובענה הייצוגית: המשיבה התחייבה להציג באתר האינטרנט שלה את שירות ההתראה הבודדת, לרבות עלותו ואופן הזמנת השמוש בו; התחייבה לספק את מלא המידע אודות השירות ללקוח; והתחייבה לשלוח למי שירשם לשירות ההתראה הקבועה מסמך שיכלול את תנאי העסקה ואופן ביטולה בהתאם לחוק הגנת הצרכן ולהציג את המידע האמור גם באתר האינטרנט שלה. בנוסף, ניתנת הטבה בעלת שווי ממוני לכל מי שהיה רשום לשירות ההתראה הקבועה בעבר או שרשום לשירות ההתראה הקבועה במועד אישור הסכם הפשרה. מי שלא ינצל את שירות "זזתי" יזכה להטבה שנראית זניחה: החזר של עד 10 ₪ אם שטף המנוי את מכוניתו אצל המשיבה במהלך התקופה. עם זאת יש לזכור כי מדובר במי שלא ינצל את הטבת "זזתי" במשך 8 חדשים. על כן לא ראיתי בכך מכשול לאישור. הפשרה מייתרת את הדיון בבקשות האישור ובתובענות, ובהידרשות לסוגיות שהועלו בהן. מכל הסיבות שלעיל אני סבורה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר - ויש לאשרו. הגדרת הקבוצה המשיבה הסכימה להבהיר כי קבוצת התובעים היא "כל מי שהיה רשום לשירות ההתרעה הקבועה בעבר או שרשום לשירות ההתרעה הקבועה במועד אישור הסכם הפשרה" (סעיף א.7.ד לתגובת המשיבה מיום 7.11.13). הצדדים יוסיפו להסדר את הגדרת הקבוצה שלעיל. כזכור, הגדרה זו שונה מכפי שהופיעה בבקשות האישור. על מנת להעמיד דברים על דיוקם, אני רואה בכך משום תיקון של בקשות האישור, ועל המבקשים בשתי הבקשות לתקן בהתאם את הגדרת הקבוצה המיוצגת בפנקס התובענות הייצוגיות, תוך 15 ימים. תיקון ההסדר בהתאם להסכמות הצדדים יתוקן ההסדר באופן הבא: בסעיף 3.2 בהסדר יצוין כי השירות שיינתן חינם למשך 8 חודשים הוא שירות "זזתי" בלבד. בסעיף 3.3 בהסדר יצוין כי חבר קבוצה שבחר לא לממש את ההטבות המוצעות לא יקבל כל הטבה. בסעיף 4 בהסדר יצוין כי חברי הקבוצה יקבלו הודעה על אופן מימוש ההטבה לפני תחילת ההטבה, בנוסף על ההודעה המנויה בסעיף 4 להסדר, שלפיה תכלול כל חשבונית תשלום בתקופת ההטבה המורחבת הודעה כאמור. מינוי בודק לא מצאתי לנכון למנות בודק להערכת ההסדר. הנתונים שלפיהם חושבה ההטבה פורטו בתחשיב חסוי שהועבר לעיונו של בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה; שווי ההטבה הוערך, בין היתר, על פי המחיר שהמשיבה מתכוונת לגבות עבור השירות לאחר תקופת ההטבה, ומחיר זה התבסס על הערכות שיווקיות ותמחור מוצרים קיימים של המשיבה, הערכות שמעצם טיבן אינן מדויקות; שווי זה אושר בתצהירו של מר רועי אלבז שצורף להסדר הפשרה; קיים קושי לכמת את גובה הנזק, שכן קשה לוודא את מידת השימוש שהיה נעשה בהתראה בודדת ע"י מי שרכשו שירות מלא; ולבסוף - אופי הפשרה אינו מחייב עריכת חישובים כלשהם, שכן למעט הטבת "השטיפומט", אין בו תשלום בפועל. החשיבות בהערכת ההטבות היא לעומת הנזק שנגרם, שכאמור אינו ידוע, ולחישוב שכר הטרחה והגמול בלבד. מכל הסיבות הנ"ל לא מצאתי לנכון למנות בודק, ולהכביר הוצאות. גמול ושכר טרחה בהתאם לסעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה. בנוסף, יש לשקול שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק; את התנהלותם של בא-כוח התובע המייצג; ויש להימנע מפסיקת שכר טרחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012); רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפסקה 7 (14.12.11); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה- דנ"א 9416/11; ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 12-14 (7.2.2008)]. הצדדים המליצו לשלם למבקש בתובענת יריב גמול בסכום של 20,000 ₪ אשר מחציתו תשולם למבקש עצמו ומחציתו תיתרם לפנימיית "בית הילד", ושכר טרחה לבאי כוחו בסכום של 140,000 ₪ כולל מע"מ. בבקשה לאישור ההסדר הבהירו הצדדים כי לאור טענות המשיבה כי המבקש בתובענת יריב הוא תובע "מטעם" חברה מתחרה לה, סוכם כי מחצית מהגמול אשר ישולם למבקש ייתרם על ידו לטובת הציבור. בתובענת אלבוים המליצו הצדדים על גמול למבקש בסכום של 10,000 ₪, ושכר טרחה לבאי כוחו בסכום של 50,000 ₪ כולל מע"מ. בהתחשב בתועלת שבהסדר, שהביא לשינוי בהתנהלות המשיבה, ובשווי ההטבות - מצאתי לנכון לאשר את הסכומים המבוקשים. תפקיד המבקשים ובאי כוחם לא הסתיים, ויהיה עליהם לבחון גם את ביצוע ההסדר: בתום 9 חודשים מהיום - על המשיבה למסור הודעה מלווה בתצהיר, שיפרט את פרטי בצוע ההסדר. ב"כ המבקשים יבחנו את האמור ויודיעו תוך 30 יום אם נחה דעתם כי ההסדר בוצע כהלכתו. לצורך פקוח על בצוע ההסכם, יפוצל התשלום למבקשים ולבאי כוחם כדלקמן: 60% ממנו ישולם לפי הסכמת הצדדים, תוך 30 יום מהיום, ואילו 40% הנותרים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית ישולמו לפי החלטה שתינתן לאחר שתתקבל עמדתם אודות בצוע הסדר הפשרה. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה על התיקונים שנערכו בו בהחלטה זו (סעיפים 19,20) ונותנת לו תוקף של פסק דין. נוסח מתוקן של ההסדר יוגש תוך 15 יום. קבוצת התובעים הוגדרה בסעיף 19, ועילות התביעה צוינו בסעיפים 2,5 בפסק הדין. הצדדים יואילו להגיש הודעה מוסכמת לפרסום ההחלטה, תוך 15 יום. המזכירות תואיל לשלוח העתק פסק הדין בצירוף הסדר הפשרה המתוקן שיוגש (כאמור בסעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות) למנהל בתי המשפט, לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות. תביעה ייצוגיתחניה