חשו בריח חריף של גז אירע פיצוץ עז, רעש חזק והסלון התמלא בלהבות כתוצאה מהשריפה נפצעו התובעים, ובהתאם לחוות הדעת של המומחים מטעמם, הם לוקים בנכויות בתחום הפלסטי והנפשי, והתובעת אף לוקה בנכות חמורה בתחום האורטופדי. 3. התובעים טוענים, כי הפיצוץ שגרם לפציעתם אירע בשל אשמה של חברת הגז, והם מפרטים בסע' 43-42 לכתב התביעה את פרטי הרשלנות המיוחסים לחברת הגז. עוד טוענים התובעים, כי בהיותם מאושפזים בבית החולים עקב פציעותיהם, נטלה חברת הגז את מיכלי הגז משטח ביתם, ללא רשותם, ובכך גרמה להעלמת ראיות חשובות. 4. מכתב התביעה עולה, כי התובעים מייחסים לחברת הגז רשלנות בהפעלת השירות הניתן על ידה, הבא לידי ביטוי בעיקר בהעסקת בעלי תפקידים בלתי מתאימים; אי מתן הנחיות מתאימות ללקוחותיה; אי מתן עזרה ללקוחות בתפעול מוצריה ותיקונם; הפרת חובה חקוקה; מתן הנחייה ללקוחות לפרק ולהרכיב מוצרים מתוצרתם בעצמם, שלא באמצעות טכנאים מטעמם, ועוד. 5. בתאריך 25/12/13 הגישה חברת הגז בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת היעדר עילה - היא הבקשה נשוא פסק דין זה. טעמי המבקשת 6. המבקשת טוענת, כי אף אם יצליחו התובעים להוכיח את כל טענותיהם כלפיה, לא יעמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח את רשלנותה של חברת הגז, שכן הפיצוץ אירע, כפי שהתובעים מודים, כתוצאה מחיבור צינור הגז לתנור חימום מתוצרת אלקטרה. חיבור זה היה לקוי, ולפי גירסת התובעים, נותק במהלך הלילה צינור הגז שחובר לתנור מתוצרת אלקטרה, דבר שגרם לדליפת גז לחלל הבית, ובסופו של דבר, גרם לאסון נשוא התובענה. נוכח האמור סבורה המבקשת, כי לא קיים כל קשר סיבתי בין הרשלנויות המיוחסות לה לבין התרחשות הפיצוץ, ודינה של התובענה להידחות מחמת היעדר עילה כנגד הנתבעת. תגובת המשיבים 7. המשיבים מפנים לעובדה, כי בניגוד לדין, הם הונחו טלפונית לנתק את התנור המקולקל מתוצרת הנתבעת מצינור הגז, ולהביאו לתיקון. כמו כן טוענים התובעים, כי לא ניתנו להם הנחיות באשר לאופן הניתוק, או באשר לאופן החיבור, והם אף לא הוזהרו מפני ניתוק, או חיבור התנור בעצמם, ולא באמצעות טכנאי. זאת ועוד. בתגובתם מפנים התובעים לתצהירי העדות הראשית שהוגשו מטעמם, ואשר במסגרתם צירפו התובעים דו"ח חקירה, ממנו עולה, כי לא רק שהנתבעת איננה נוהגת להזהיר את לקוחותיה מפני חיבור, או ניתוק מכשירים לצינור הגז, אלא שהיא מנחה אותם לחבר את המוצרים מתוצרתה בעצמם לצינור הגז, דבר התומך בטענותיהם בדבר רשלנותה של הנתבעת ואחריותה להתרחשות הפיצוץ בביתם ולנזקיהם. עוד טוענים המשיבים, כי עם נטילת מיכלי הגז מחצרם, ללא ידיעתם וממילא ללא רשותם, העלימה הנתבעת ראיות, ועל סמך כל האמור, הם מבקשים לדחות את הבקשה לדחיית התובענה מחמת היעדר עילה. דיון והכרעה 8. הלכה מושרשת היטב היא, כי בית המשפט לא ימהר לסלק תובענה על הסף, בטרם שמיעת הראיות, פן יאיין את זכותו של בעל הדין להביא את ריבו בפני בית המשפט, מקום שזכותו לעשות כן הוכרה כזכות חוקתית מהמעלה הראשונה (ראו: ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל אביב - יפו, פ"ד מ (2) 669, 672-671; ע"א 1747/04 אנואר אלפי נ' יעקב לב [ 20/12/05]; רע"א 359/06 עו"ד מועיין נ' עו"ד פרג' [ 26/4/06]; ע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא (3) 577, 631). היוצא מן האמור הוא, כי שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה בבואו לשקול את הסעד המבוקש, שעניינו סילוק התובענה על הסף, ולהמעיט בנכונות להיעתר לו. בית המשפט מצווה לערוך בירור רציני, מעמיק ומקיף של טענות התובעים, ובכל מקרה של ספק, מן הראוי לדחות הבקשה לסילוק התובענה על הסף, ולהכריע בתובענה לאחר שמיעת הראיות 9. כפי שציינתי, עותרת הנתבעת לסילוק התובענה על הסף מחמת היעדר עילה, ועל כן שאלת השאלות הינה האם מגלה התביעה עילת תביעה כנגד הנתבעת, אם לאו. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי עילת התביעה הינה מערכת של עובדות, אשר אם תוכח, עשוייה היא לזכות את התובע בסעד המבוקש. המבחן הקובע, האם תובענה מגלה עילת תביעה הינו כדלקמן: "פרשת התביעה מגלה עילה, אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לקבל את הסעד המבוקש על ידו (ע"א 109/49 חברה להנדסה ולתעשיה בע"מ נ' מזרח שירות לביטוח, פ"ד ה 1585, 1591; רע"א 9801/05 עזבון המנוח עזרא הראל ז"ל נ' לאומי פיא חברה לניהול קרנות נאמנות בע"מ [ 26/2/06]; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 171 (מהדורה עשירית, 2009). שאלת קיומה של עילה איננה נוגעת ישירות להוכחות שיובאו במשפט. הבחינה של קיום עילה נעשית אך ורק על יסוד האמור בכתב התביעה (רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, פיסקה 11 לפסק הדין [ 26/10/05]. מכאן, שמחיקת תובענה על הסף מחמת היעדר עילת תביעה תיעשה במקום שברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש. כאשר אנו בוחנים בקשה לסילוק תביעה על הסף, עלינו 'לפלס' דרכינו בין אינטרסים נוגדים - לא רק בין בעלי הדין, אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי המשפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ [ 4/6/07]). על כן האיזון העדין מחייב אותנו לנהוג במשנה זהירות לפני מחיקת תביעה מחמת חוסר עילה... כי המחיקה שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט; לפיכך, מקום שקיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי המשפט בפניו..." (רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ [ 14/4/10]). ומן הדין אל המתדיינים 10. הנני בדיעה, כי דין הבקשה להתקבל, ואף אם יוכיחו התובעים את כל טענותיהם, הם לא יהיו זכאים לסעד הנתבע על ידם, ואבאר. התובעים מעלים טענות רבות, שכולן מכוונות להצביע על רשלנותה של הנתבעת, רשלנות אשר גרמה לכאורה לאסון נשוא כתב התביעה, אלא שפירוט העובדות המובא על ידם, בהנחה שיעמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, אינו מוביל למסקנה, על פיה התרשלה הנתבעת או כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות זו לבין האירוע הנזיקי. 11. אין חולק, כי התובעים צרכו בביתם גז ממיכלי גז שהותקנו על ידי הנתבעת. אין גם חולק, כי התובעים עשו שימוש בתנור חימום מתוצרת הנתבעת, וכי תנור זה התקלקל. התובעים טוענים בכתב התביעה, כי כאשר התקלקל התנור, הם "פנו לקבלת סיוע כאשר הייתה תקלה בתנור הגז ביודעם כי חייב להגיע טכנאי גז... " (הדגשה שלי, ד.ג.), אולם לדבריהם הם הופנו על ידי הנתבעת לתיקון התנור לחנות העוסקת בתיקון תנורים. התובעים מדגישים, כי בשיחה הטלפונית עם הנתבעת, לא נאסר עליהם לפרק את התנור בעצמם, נהפוך הוא, הם הונחו להביא את התנור לחנות לצורך תיקונו, דבר המצריך ניתוקו מחיבור הגז. ודוק: בשלב זה אני יוצאת מתוך הנחה, כי התובעים צודקים בטענתם, על פיה היה על הנתבעת להזהירם מניתוק התנור מצינור הגז שלא באמצעות טכנאי גז, וכי הימנעות הנתבעת מלעשות כן מהווה התנהגות רשלנית, אלא שאין ספק, שפיצוץ הגז לא אירע בשל פירוק התנור על ידי התובעים, ועל כן, המסקנה היא שאין קשר סיבתי בין פירוק התנור על ידי התובע לבין הפיצוץ שאירע ביום למחרת. עוד עולה מכתב התביעה, כי התובעים היו מודעים היטב לסכנה הנשקפת מאי ניתוק זרם הגז בעת ניתוק התנור, שכן הם מבהירים בכתב התביעה , כי "לצורך הבאת התנור אל החנות אליה הופנה התובע על ידי הנתבעת כאמור, ניתק התובע את התנור, סגר את מיכלי הגז החיצוניים..." (סע' 19 לכתב התביעה) (הדגשה שלי - ד.ג.), קרי: חרף רשלנות הנתבעת באי אזהרת התובע לבל ינתק את התנור בעצמו, היה התובע מודע לסיכונים הנשקפים מדליפת גז, ולאחר ניתוק התנור הוא טרח וסגר את מיכלי הגז החיצוניים, לבל תיווצר דליפה. בהמשך מתארים התובעים, כי התובע שב לביתו עם התנור המקולקל, ונוכח הקור העז ששרר בבית, הוא החליט על דעת עצמו לחבר לצינור הגז של הנתבעת תנור חימום אחר, מתוצרת אלקטרה. ודוק: התובע לא התייעץ עם טכנאי של הנתבעת האם מותר וניתן לחבר תנור חימום מתוצרת אחרת לצנרת של הנתבעת, ואף לא ביקש הדרכה טלפונית ממי מטכנאי הנתבעת באשר לאופן ביצוע חיבור תנור החימום מתוצרת אלקטרה לצנרת הגז של הנתבעת, כלומר: התובע בחר מרצונו ועל דעתו לבצע חיבור של תנור אחר מתוצרת אחרת לצנרת הגז של הנתבעת מבלי ליידעה כלל, ודומני, כי די בעובדה זו על מנת לקבוע, כי הנתבעת לא ידעה ואף לא הייתה אמורה לדעת על כוונתו של התובע לחבר לצינור הגז תנור חימום אחר, ועל כן , ממילא, לא ניתן לייחס לה רשלנות כלשהי בגין מעשיו של התובע שנעשו על דעתו, וללא יידוע הנתבעת. התובעים טוענים עוד, כי נטילת מיכלי הגז על ידי הנתבעת לאחר האסון, נעשתה ללא ידיעתם וללא רשותם וכי מדובר בשיבוש ראיות, אלא שלא ירדתי לסוף דעתם. התובעים מאשרים, כי כשבוע לפני הפיצוץ הוחלפו מיכלי הגז בביתם, וכי המיכלים המוחלפים היו תקינים, ועל כן לא ברורה טענתם בדבר שיבוש ראיות, והרי הם אינם טוענים כי הפיצוץ אירע עקב ליקוי במיכלי הגז, נהפוך הוא, התובעים מבהירים בכתב התביעה הבהר היטב את סיבת הפיצוץ, באומרם, כי "ככל הנראה, במהלך הלילה ניתק צינור הגז המחבר בין מיכלי הגז לתנור והחל לדלוף גז אל חלל הבית" (סע' 20 לכתב התביעה), קרי: אף לגירסת התובעים אירע הפיצוץ בגין דליפת גז כתוצאה מחיבור כושל ורשלני של צינור הגז לתנור, ודוק: חיבור זה נעשה על ידי התובע עצמו, ומבלי ליידע את הנתבעת, ואם כך, אין מנוס מהמסקנה, כי "האשם" היחיד שגרם לפיצוץ הינו התובע עצמו אשר חיבר את תנור החימום על דעתו, ועשה כן בצורה חובבנית וכושלת, אשר הביאה להתנתקות צינור הגז מהתנור ולדליפת הגז שגרמה לפיצוץ, ולנזקי התובעים. 12. כפי שציינתי, בחינת השאלה האם כתב תביעה מגלה עילה, אם לאו, נעשית על סמך התשתית העובדתית המפורטת בכתב התביעה, ובית המשפט אינו נזקק בשלב זה לשאלה אילו ראיות יובאו על ידי התובע לצורך הוכחת תביעתו, והאם יהיה די באותן ראיות להוכיח את התביעה, אולם, למעלה מן הצורך אציין, כי עיינתי בראיות התובעים, ולא מצאתי כי הוכחתן תגרום לקבלת התובענה, מה עוד שהן תומכות באופן חלקי בגירסה העובדתית שפורטה על ידי התובעים, גירסה שאיננה מקימה עילת תביעה כנגד הנתבעת, כפי שפירטתי. 13. וליתר דיוק ובהירות: בהתאם לגירסת התובעים, הפיצוץ נשוא התובענה אירע בשל חיבור לקוי וחובבני של תנור מסוג אלקטרה לצנרת הגז. חיבור זה נעשה על ידי התובע בעצמו, כאשר הנתבעת לא ידעה ואף לא יכולה הייתה לדעת, כי התובע מתכוון לחבר לצנרת הגז תנור שאינו מתוצרתה, ואשר מן הסתם, אין היא אחראית על תקינותו, או אופן חיבורו לצנרת הגז, ועל כן, כאמור, אין כל ספק, כי לא ניתן לחייב את הנתבעת בגין נזקי התובעים, נזקים שנגרמו אך ורק בשל רשלנותם הם והיותם האחראים הבלעדיים לקרות האסון. ודוק: אין בין התרשלויותיה הנטענות של הנתבעת - אשר בשלב זה אני מתייחסת אליהן כברות הוכחה - לבין האירוע נשוא כתב התביעה דבר וחצי דבר, ולדאבון הלב, וחרף צערי הרב על עצם התרחשותו ועל נזקי התובעים כתוצאה ממנו, אין מנוס מהמסקנה, כי הפיצוץ התרחש בשל אשמו הבלעדי של התובע, כפי שפירטתי, ומכל מקום, לא הונחה תשתית עובדתית, שיש בה כדי לקבוע את אחריותה של הנתבעת להתרחשות הפיצוץ ולפציעתם של התובעים. 14. נוכח האמור נמחקת בזאת התובענה מחמת היעדר עילה בהתאם לתקנה 100 (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. נזקי גוףגזשריפה