רקע 1. התובע למד בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה הנתבעת. בשנת 2008 נבחן התובע בקורס "משפט מסחרי". במקביל, השתתף התובע גם בשיעור של "קליניקה לצדק סביבתי", שלימד ד"ר רוזן-צבי. התובע הגיע למסקנה, כי ממוצע הציונים הכולל שלו נמוך מדי, וּמכיוון שכך, החליט לשוב וּלהיבחן ב"משפט מסחרי". הציון שקיבל במועד ב' למקצוע זה, היה נמוך מזה שהשיג במועד א'. במקביל, ערער התובע על הציון שקיבל ב"קליניקה לצדק סביבתי". הערעור האחרון התקבל. התובע טוען, כי אלמלא הציון הנמוך שקיבל ב"קליניקה לצדק סביבתי", לא היה ניגש למועד ב' ב"משפט מסחרי". בכתב-התביעה המתוקן שהגיש התובע ביום 5.3.2013, מתבקשת ביקורת שיפוטית לגבי הציונים בשני המקצועות הנ"ל, כמו גם לעניין בחינה שעבר בקורס "תורת ההחלטות". בהמשך הדרך חזר בו התובע מהנושא הנוגע ל"תורת ההחלטות". 2. הנתבעת הגישה כתב-הגנה מתוקן ביום 8.5.2013. 3. שמעתי בהרחבה את עמדות הצדדים בישיבת קדם-המשפט של היום, והחלטתי, מכוח תקנה 143(8) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), לסלק את התביעה על הסף. דיון והכרעה 4. הנתונים העובדתיים הרלוונטיים לענייננו אינם שנויים, למעשה, במחלוקת בין בעלי-הדין. התובע נבחן ב"משפט מסחרי" בשני מועדים. לפי תקנון הפקולטה למשפטים של הנתבעת (נספח ב' לכתב-ההגנה המתוקן, פרק ז', סעיף 78), הציון המאוחר הוא הקובע. מכיוון שכך, בדין נקבע כי הציון האחרון, הנמוך יותר, הוא זה שיילקח בחשבון. טענת התובע - כי אלמלא מחלוקת בקשר לציון ב"קליניקה לצדק סביבתי", לא היה ניגש לבחינה המאוחרת ב"משפט מסחרי" - אינה לעניין. התובע ניגש למבחן נוסף ב"משפט מסחרי", כאשר הוראת התקנון בדבר עדיפות הציון המאוחר הייתה ידועה לו היטב, דהיינו, הוא אמור היה לִצפּות מראש את האפשרות שהמבחן הנוסף יביא לירידה בממוצע הציונים הכולל. 5. לעניין הציון ב"קליניקה לצדק סביבתי": כפי שעולה ממכתבו של סגן הדיקן של הפקולטה למשפטים מיום 21.3.2010 (נספח א' לכתב-ההגנה), סבר התובע, בהסתמך על תיעוד כתוב שפורסם, כי הציון ייקבע על-סמך עבודה בכתב וּבחינה בכתב של הסטודנט המשתתף בשיעור. בדיעבד התברר, כי המרצה בשיעור האמור, ד"ר רוזן-צבי, הודיע למשתתפים בתחילת השנה, כי גם השתתפות פעילה של כל אחד מהסטודנטים הלומדים באותה מסגרת, תילקח בחשבון לצורך קביעת הציון. התחשבות זו, הביאה לכך שציוּנוֹ של התובע היה נמוך מזה שציפה לו. בדיון בעל-פה בבית-המשפט היום, הודיעה באת-כוח הנתבעת, כי הפקולטה למשפטים החליטה לבוא לקראת התובע בעניין זה, וקבעה את ציוּנוֹ ב"קליניקה לצדק סביבתי", רק על-סמך העבודה והבחינה. 6. עוד כולל כתב-התביעה המתוקן, שורה ארוכה של טענות כלפי בדיקת המבחן במשפט מסחרי, לרבות בדיקת הערעור שהגיש בהקשר זה. התובע טוען, שהנתבעת לא עמדה בכללים של שוויון, סבירוּת וחובת הנמקה בנושאים אלה, וכי ראוי להתערב בשיקול-הדעת האקדמי של הנתבעת, שכּן - והתובע מצטט את ה"פ (חי') 567/92 מאירוביץ' נ' בית הספר להנדסאים בסמ"ת, פ"מ, תשנ"ב(3), 255, 259 - הטענה היא: "שהגוף המוסמך פעל בחוסר תום-לב, הפליה פסולה וחוסר-סבירות מהותית". 7. אני סבור, שאין יסוד לדרישה לביקורת שיפוטית לגבי החלטות הפקולטה למשפטים בעניין הציונים השונים שניתנו לתובע בקורסים הנדונים. מדובר בכל המקרים בדרישה להתערבות שאינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"), כפי שפּוֹרשׁ לענייננו, בין השאר, ב-ת.א. (ת"א) 57877-10-10 ד"ר יצחק רויזמן נ' אוניברסיטת תל-אביב (1.5.2011). ראו עוד: ה"פ (ת"א) 726/00 מאיר שרבט נ' אוניברסיטת תל-אביב (31.7.2001); ע"א 319/65 אלבלדה נ' האוניברסיטה העברית, פ"ד כ(1), 204, 215. 8. טענתו העיקרית של התובע, שאלמלא ציון נמוך שקיבל ב"קליניקה לצדק סביבתי" לא היה ניגש למועד ב' ב"משפט מסחרי", אינה מקימה עילה להתערבות בית-המשפט. למוסדות האקדמיים שיקול-דעת בכל הנוגע לקביעת ציון בשיעור או בקורס זה או אחר. ציוּנוֹ של התובע ב"קליניקה לצדק סביבתי" נקבע לפי שיקול-דעת המרצה, שבו לא יתערב בית-המשפט. העובדה, שבמועד מאוחר יותר תוּקן הציון לפי פנייה של התובע וּלאחר שיקול-דעת נוסף של המוסדות האקדמיים, אינה מראה, שהיה פסול בקביעת הציון בשלב ראשון או בשלב אחר כלשהו. התובע ידע, כאשר ניגש למועד ב' ב"משפט מסחרי", שציון אחר עליו ערער אפשר וישתנה, והתובע גם ידע, שציון במועד ב' עלול להיות גרוע יותר מציון שניתן לו במועד מוקדם יותר. הטענות העובדתיות הנטענות על-ידי התובע באשר לאופן בדיקת הבחינה ב"משפט מסחרי", אינן מקימות עילה להתערבות בית-המשפט. סעד 9. בשׂים לב לשיקולים דלעיל, וּמכוח תקנות 143(8) ו-101(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את התביעה על כל היבּטיה. אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 (עשרים אלף) ₪, להיום. בקביעת סכום ההוצאות התחשבתי גם בהיקף הרחב והחריג של התיעוד הכתוב שהוגש על-ידי התובע לבית-המשפט. השכלה גבוההאוניברסיטה