לטענת המבקש, אגד אינה מבצעת כריזה פנימית וחיצונית בהתאם לדין; לא התקינה שלטי מישוש של מספר הקו ויעד הנסיעה; לא התקינה שלטים בכתב ברייל; ולא הציבה שלטי מדבקה מיוחדים לכל קו בנפרד (בגודל 20 ס"מ לפחות לכל צלע, עם כיתוב דו צדדי בצבע שחור שאינו מבריק על רקע צהוב, ובאותיות בגובה 25 מ"מ וברוחב 5 מ"מ לפחות). אגד טוענת כי התובענה אינה מתאימה להתברר בדרך של הליך ייצוגי בין היתר משום שלמבקש אין עילת תביעה נגדה, שכן כל פעולותיה היו כדין, ומכיוון שאין סיכוי שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה. על פי תקנות השוויון, שירותי התחבורה הציבורית והעירונית אמורים להיות מונגשים באופן מלא רק בשנת 2014. המחוקק היה ער לכך שהנגשת התחבורה הציבורית היא הליך ארוך ומורכב, ועל כן נקבעו לוחות זמנים הדרגתיים וסבירים ליישום ההליך, והמשיבה, לטענתה, עומדת בהם, ובמקרים מסוימים אף מקדימה אותם. ההוראות העיקריות בהסדר הפשרה שהצדדים בקשו לאשר הן: קבוצת התובעים היא עיוורים וליקויי ראיה שמרכז חייהם בישראל, שעשו שימוש בשירותי תחבורה ציבורית עירונית של "אגד" במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה. אגד מתחייבת להשלים, תוך 6 חודשים ממועד אישור ההסדר, התקנה של שילוט נגיש בכל התחנות וסככות ההמתנה המוצבות בקווי השירות העירוניים שלה באותו מועד, וכן תתקין שילוט נגיש גם בתחנות חדשות עם קבלת מידע על התקנתן על ידי הרשות המקומית הרלוונטית, בהתאם להוראות תקנות השוויון, להנחיות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ("נציבות השוויון") ולהנחיות משרד התחבורה. תוך 6 חודשים ממועד אישור ההסדר אגד תתקין ותפעיל כריזה פנימית וחיצונית אוטומטית בכל האוטובוסים העירוניים המופעלים על ידה, לכל אורך מסלול הנסיעה. אגד תפעיל אוטובוסים בינעירוניים אשר יונגשו על ידה בהנגשה חושית מלאה: תותקן ותופעל מערכת כריזה אוטומטית פנימית וחיצונית; יותקן שלט בחזית האוטובוס או בצידו אשר יציין את מספר הקו ויעד הנסיעה, בהתאם להוראות תקנות השוויון; יותקנו מאחזי יד, בליטות ולחצני עצירה והם יסומנו בצבע צהוב על רקע הנוגד את סביבתם; בפתחי הכניסה והיציאה מן האוטובוס ובקצות המדרגות יותקנו פסי אזהרה לכל רוחב הפס; ובמחצית הקדמית של האוטובוס יוקצה מקום ישיבה לאדם עם מוגבלות המלווה בכלב נחייה. הנגשה על פי סעיף זה תיעשה בקצב של לפחות 8 אוטובוסים בינעירוניים מדי שנה, החל משנת 2013 ועד לשנת 2020, ובסך הכל 64 אוטובוסים. אגד תהיה רשאית להקדים את פעולות ההנגשה לפי סעיף זה. אם יכנסו לתוקף תקנות המסדירות הנגשה חושית של תחבורה ציבורית בינעירונית, אגד מתחייבת שקצב הנגשת האוטובוסים הבינעירוניים יהא מהיר יותר מהקצב אשר יקבע בתקנות ב - 25%. אגד מתחייבת להנגיש בהנגשה חושית סככות המתנה ותחנות שבהן עוברים קווי השירות שלה, הנמצאות במסופים עד יום 30.6.2013. לצורך סעיף זה הנגשה חושית משמעה התקנת שילוט נגיש זהה לזה שהתקנתו מחויבת בתחנות בקווים עירוניים מכוח תקנות השוויון, למעט שילוט בכתב ברייל. הצדדים ממליצים לשלם גמול למבקש בסכום של 61,500 ₪ ושכר טרחה לבאי כוחו בסכום של 348,500 ₪ בתוספת מע"מ. הצדדים סבורים כי אין למנות בודק משום שרוב העובדות מוסכמות על הצדדים; משום שההסכם אינו מעורר שאלה שבמומחיות, אלא מחייב לבחון את הסיכויים ואת הסיכונים שבניהול ההליך, ואת סבירות ההסכם; ומשום שעיקרו של הנזק הנטען הוא נזק בלתי ממוני, ולכן הערכת הפיצוי נשענת על מומחיות משפטית. לאחר שלא מצאתי לדחות את הסדר הפשרה על הסף, הוא פורסם ברבים, ולא נתקבלו התנגדויות מצד חברי הקבוצה (החלטה מיום 23.1.13). ביום 23.4.13 נתקבלה תגובת היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מותיר את אישור ההסדר לשקול דעת בית המשפט, אך הוסיף מספר הערות: על הצדדים להבהיר בהסכם הפשרה כי אין באמור בו כדי לשנות או לגרוע מחובת ההנגשה הקבועה בכל דין (בין בדין הקיים ובין בדין העתידי). תקנה 7(ג) בתקנות השוויון מחייבת את המפעיל לסיים התקנת שילוט נגיש עד סוף שנת 2014. לפיכך, התחייבות המשיבה להשלים תוך 6 חודשים מאישור ההסכם את התקנת השילוט בכל התחנות וסככות ההמתנה בקווי השירות העירוניים שלה ובתחנות חדשות, מקדימה את חובת המפעיל במספר חודשים בלבד. התחייבות המשיבה להתקין ולהפעיל בתוך 6 חודשים כריזה חיצונית ופנימית אוטומטית בכל האוטובוסים העירוניים אינה בגדר הטבה. ככל שמדובר באוטובוס עירוני שנרשם לראשונה לפני תחילתן של התקנות, הרי שבהתאם לתקנות, המפעיל מחויב בהתקנת כריזה פנימית בלבד, וככל שמדובר באוטובוס עירוני חדש, הוא מחויב בהתקנת כריזה פנימית וחיצונית. למיטב ידיעת היוה"מ אין למפעיל אוטובוסים שנרשמו לפני שנת 2004, ולכן הוא מחויב בכריזה פנימית וחיצונית. היוה"מ הבהיר כי אין חובה שהכריזה תהיה אוטומטית לפי התקנות, אולם הבחירה לבצע אותה באופן זה אינה בהכרח הטבה. התחייבות המשיבה לכריזה פנימית וחיצונית אוטומטית אינה גורעת מחובתה להפעיל כבר היום מערכת כריזה פנימית וחיצונית (שאינה אוטומטית) באוטובוסים עירוניים. ככל שמדובר באוטובוס עירוני ישן שאינו נגיש, מדובר בהטבה קצרה בלבד (עד סוף שנת 2014). התחייבות המשיבה להנגשה בינעירונית מהווה הטבה שכן כיום אין חובה בדין להנגשה זו. מוצע כי המשיבה תפעל עתה ליישומה בהתאם לטיוטת התקנות בנושא זה. באשר להתחייבות המשיבה להנגיש בהנגשה חושית סככות ותחנות שנמצאות במסופים עד ליום 30.6.13 נטען כי ככל שהתחנות המצויות במסופים מפורטות בתכנית ההנגשה, המשיבה מחויבת לעשות כן לפי הדין, ואין מדובר בהטבה. ככל שהתחנות אינן מפורטות, יש להתייחס לכך כאל מתקן מרכזי ולבחון מיהו מפעיל המתקן התחבורתי עליו מוטלת חובת ההנגשה. אם האחריות היא על המשיבה, אזי אין בהתחייבות זו של המשיבה משום הטבה. במסגרת תובענות אחרות שהוגשו באותו עניין, גובשו הסכמי פשרה רחבים יותר שכללו רכיבי פיצוי נוספים (ת"צ (מחוזי מרכז) 44052-07-12 ראובן ברון נ' קונקס תחבורה ישראל בע"מ (9.6.2013); ת"צ (מחוזי י-ם) ראובן ברון נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (31.7.2012)). יש צורך במנגנון דיווח לביצוע רכיבי הסדר הפשרה לבית המשפט. מוצע כי במקביל לדיווח לבית המשפט יינתן דיווח גם לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הוצע לשקול דחיית תשלום של חלק משכר הטרחה של בא כח התובע הייצוגי אשר ישולם בהתאם להתקדמות ביצוע ההסדר. ביום 27.5.13 הגיבו הצדדים לעמדת היועץ המשפטי לממשלה: אין מניעה לאשר את ההסדר במתכונתו הנוכחית כבר עתה שכן גם היועץ המשפטי לממשלה אינו מתנגד לו. המשיבה הסכימה כי הסדר הפשרה אינו גורע מחובת הנגישות החלה עליה מכוח דין אחר והאמור אף צוין מפורשות בסעיף 10 בהסדר הפשרה. מכל מקום, הצדדים מקבלים את עמדת היועץ המשפטי בעניין זה. כריזה אוטומטית עדיפה על פני כריזה המתבצעת על ידי הנהג שטרוד במכלול מטלות בעת הנסיעה. מאחר שאין חובה חוקית לבצע כריזה אוטומטית, יש לראות בה הטבה. דרישת היועץ המשפטי כי המשיבה תפעל כבר עתה בהתאם לקבוע בטיוטת התקנות בנושא זה נדחתה על ידי בית המשפט במקרים דומים (ת"צ (מחוזי מרכז) 6849-01-10 ראובן ברון נ' קווים תחבורה ציבורית בע"מ פסקה 14 (23.9.12); ובעניין ברון נ' אגד לעיל)). הנגשת האוטובוסים הבינעירוניים משמעותית משום שתביא להנגשת תחבורה ציבורית בינעירונית שאין כל חובה להנגישה כיום. בבדיקה נוספת שערכה המשיבה התברר שדין המסופים המופעלים על ידה כדין תחנות עירוניות "רגילות" אשר הצדדים ממילא הסכימו על הקדמת הנגשתן, כך שאלו יונגשו בתוך 6 חודשים ממועד אישור הסכם הפשרה, ולא בתוך תקופה ארוכה יותר כמחויב על פי דין. לאור זאת הסכימו הצדדים לשנות את סעיף 26 בהסדר הפשרה (המתייחס להנגשה הבינעירונית, מועדיה והיקפיה) כך במקום הנגשת 8 אוטובוסים בינעירוניים בשנה במשך 8 שנים, תנגיש המשיבה 10 אוטובוסים בינעירוניים בשנה במשך 6 שנים (בין 2013 ל - 2018) ו - 4 אוטובוסים בינעירוניים נוספים בשנה השביעית (2019). אין בסיס לטענת היועץ המשפטי כי בהסדרי פשרה בתובענות אחרות באותו עניין הושגו הסכמי פשרה נרחבים יותר. הצדדים סבורים שאין להתנות את תשלום הגמול ושכר הטרחה בחובת הדיווח לאור שיעורם הנמוך של הסכומים המבוקשים. במידה ויוחלט לדחות את התשלום, יש להוסיף לתשלום הנדחה הפרשי הצמדה וריבית כדין. בדיון שהתקיים ביום 29.5.13 התייחסו הצדדים להסדרי הפשרה שהושגו במקרים דומים והדגישו כי עלות ההטבות בהסדר שלפנינו גבוהה יותר משום שהיא כוללת הנגשת מספר רב יותר של אוטובוסים בינעירוניים. הסברי הצדדים הניחו את דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אישור ההסכם בהמשך להחלטתי מיום 23.1.13 החלטתי לאשר את ההסכם שעונה לדעתי על דרישות סעיף 19 (א) בחוק תובענות ייצוגיות, שזו לשונו: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". ההטבות שגובשו על ידי הצדדים אכן נותנות מענה לנושא התובענה הייצוגית: פתרון לבעיית ההנגשה של שירותי התחבורה הציבורית לעיוורים ולליקויי ראיה. המשיבה התחייבה להתקין שילוט נגיש בכל התחנות (לרבות תחנות בהן עוברים קווי השירות שלה ונמצאים במסופים) וסככות האוטובוסים תוך 6 חודשים ממועד אישור ההסכם, על אף שהתקנות מאפשרות לה לעשות כן עד סוף שנת 2014; התחייבה להתקין באותו מועד כריזה חיצונית ופנימית אוטומטית בכל האוטובוסים העירוניים, על אף שלא מוטלת עליה חובה לבצע כריזה אוטומטית; ומעל הכל - התחייבה להנגיש הנגשה חושית אוטובוסים בקווים בינעירוניים, שאינה חייבת בהנגשתם. אני סבורה כי יש בהטבות איזון ראוי בין ההפרה, הנזק והפיצוי. ההסדר מביא בחשבון את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועל כן יש לאשרו. בעניין ברון נ' אגד אישר בית המשפט הסדר פשרה בתביעה דומה שהוגשה נגד חברות האוטובוסים "אגד" ו"דן". בשונה מענייננו, הסדר הפשרה שם הוגש לבית המשפט לאחר שבקשת האישור התקבלה בחלקה ואושרה בחלקה כייצוגית (ראו גם רע"א 7319/10 אשר דחה את בקשות רשות הערעור שהוגשו על החלטת האישור). במסגרת הסדר הפשרה התחייבו המשיבות להאיץ את תהליכי ההנגשה בעניין שילוט התחנות והפעלת מערכות כריזה אוטומטיות - פנימיות וחיצוניות. בנוסף, נטלו על עצמן התחייבויות להנגשה חושית שאינן כלולות בתקנות בנות תוקף כיום. בית המשפט, מפי כב' השופטת בזק - רפופורט, קובע כי: "...הסדר הפשרה מעניק הטבה משמעותית לחברי הקבוצה. נתבעות 1 ו-2 מקבלות עליהן את הקביעות הפרשניות שבהחלטת האישור...ומקבלות עליהן התחייבות, אשר ניתן לה תוקף של פסק דין, ליישום ההנגשה כפי שפורשה בהחלטת האישור. בכך, בכל הנוגע לתקופה שמכאן ואילך, מוצאים העניינים שעליהם עמד בית המשפט בהחלטת האישור את פתרונם, כך שוודאי שבהיבט זה ההסדר ראוי. בכל הנוגע להטבה עם חברי הקבוצה בגין העבר...גם לכך הוצע פתרון בהסדר הפשרה. נתבעות 1 ו-2 נטלו על עצמן חיובי הנגשה בלוח זמנים ראוי, ובנוסף, כאמור, התחייבו בהתחייבויות הנגשה נוספות, שאינן מתחייבות כיום על פי דין - נתבעת 1 בכל הנוגע להנגשה בקווים בין-עירוניים ונתבעת 2 בכל הנוגע להתקנת לחצן ובו פירוט מידע קולי בעמדות אלקטרוניות....". (שם, בפסקה 8). והדברים יפים גם לענייננו. ערה אני לכך שבתביעות דומות הושגו הסדרי פשרה שכללו רכיבים נוספים. כך למשל, בעניין ברון נ' אגד לעיל התחייבו הנתבעות למנות ממונה על נגישות ולקיים הדרכות לנהגים; בעניין קונקס התחייבה המשיבה להעמיד מידי שנה (במהלך השנים 2013-2016) 4 אוטובוסים לרשות גופים מוכרים הפועלים למען עיוורים ו/או ליקויי ראיה; ובעניין ברון נ' קווים שנדון לפניי, התחייבה המשיבה להעמיד מדי שנה (במהלך השנים 2015-2012) 6 אוטובוסים לרשות גופים שיקבע המרכז לעיוור; לקיים פורום נגישות בשיתוף עם נציבות השוויון לשיפור איכות השירות הניתן לקבוצה; ולהכין נוהלי שירות לחברי הקבוצה ולאנשים עם מוגבלות שיופצו בקרב נהגיה. מאידך - בענייננו התחייבה המשיבה להנגיש 64 אוטובוסים בינעירוניים (לפי דברי ב"כ המשיבה עלות הנגשת אוטובוס עומדת על עשרות אלפי דולרים - עמ' 2, שורות 13-14 בפרוטוקול) בעוד שבעניין ברון נ' קווים התחייבה המשיבה להנגיש 49 אוטובוסים בינעירוניים; ובעניין קונקס - 40 אוטובוסים בלבד. וכמובן יש לשקול את ההסדר המוצע באופן יחסי לגדלה של המשיבה וחלקה בשוק ההסעות הצבוריות. נציגת היועץ המשפטי לממשלה קבלה הסברים אלו של הצדדים (עמ' 2, שורה 23). לאור האמור נראה כי ההסדר שלפני שקול להסדרי פשרה שאושרו במקרים דומים. אין מקום לקבוע, כבקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי על המשיבה ליישם כבר עתה את ההוראות העתידיות בדבר הנגשה בינעירונית, שאינה חייבת ביישום בשלב זה (ברון נ' אגד בפסקה 9). מינוי בודק לא מצאתי לנכון למנות בודק להערכת ההסדר. הסדר הפשרה אינו מבוסס על חישובים או כימות, לא כלפי העבר לבחינת ההפרה ולא כלפי העתיד - לבחינת התחייבויות אגד לפי הסדר הפשרה. ההסדר כורך טעונים עובדתיים גלויים לעין הקורא וטעונים משפטיים, והערכתו אינה דורשת מומחיות מלבד זו של בית המשפט (ת"צ (מחוזי מרכז) 9237-02-10 שלום נ' יפאורה - תבורי בע"מ (2.8.2010); ת"צ (מחוזי מרכז) 1925-08-09 רוזנברג נ' אי.פי.אי (תנועה וחניה) (ישראל) בע"מ (5.7.2010); בש"א (מחוזי ת"א) 3423/07 סלומון נ' מחלבות גד בע"מ (3.9.2009)). גמול ושכר טרחה בהתאם לסעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, בטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא-כוחו ובסיכון שלקחו על עצמם בניהול התביעה; במורכבות ההליך; במידת החשיבות הציבורית שבתובענה הייצוגית; ובתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה. כן יישקל הפער בין הסעדים שנתבעו לבין אלו שנפסקו בתובענה. בנוסף, יש לשקול שיקולים הנוגעים לתמריצים להגשת תובענה ייצוגית ראויה ולמנוע תביעות סרק; את התנהלותם של בא-כוח התובע המייצג; ויש להימנע מפסיקת שכר טרחה שיעקר את טובת ההנאה אשר אמורה לצמוח לקבוצה או יפחית ממנה באופן בלתי סביר [ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (23.5.2012); רע"א 2362/08 תדיראן מוצרי צריכה בע"מ נ' אמיר שהי שאול בפסקה 7 (14.12.11); ע"א 10085/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי (4.12.11) (עתירה לדיון נוסף על פסק הדין בענינים שאינם נוגעים לעניננו נדחתה- דנ"א 9416/11; ע"א 9134/05 אליעזר לויט נ' קו אופ צפון אגודה שיתופית לשירותים בע"מ פסקאות 12-14 (7.2.2008)]. הצדדים המליצו לשלם למבקש גמול בסך 61,500 ₪ ₪ ושכר טרחה בסכום של 348,500 ₪ בתוספת מע"מ. קשה לכמת את ההתחיבות שנטלה על עצמה אגד בהסדר זה, אך ראוי לומר כי לתובענה שלפני חשיבות ציבורית ברורה, ועניינה באכיפת חוק השוויון והתקנות על פיו, והגברת המודעות להוראות החוקים הנוגעים לבעלי מוגבלות. לאור האמור, ולאור שההסדר מקבל את הסעד העקרי שהמבקש עתר לו, מצאתי לנכון לאשר את הגמול ושכר הטרחה, כמבוקש. לפי הסכמת הצדדים ישולם לב"כ המבקש מע"מ כחוק על הסכום שישולם לו. עם זאת, תפקיד המבקש ובאי כוחו לא הסתיים, ויהיה עליהם לבחון גם את בצוע ההסדר: בתום שנה מהיום ובמשך 7 שנים (תום התקופה שבמהלכה התחייבה אגד להפעיל ב - 64 אוטובוסים בינעירוניים הנגשה חושית מלאה), על המשיבה למסור הודעה מלווה בתצהיר מאת מנכ"ל המשיבה, שיפרט את פרטי ביצוע ההסדר. ב"כ המבקש יבחן את האמור, ויודיע תוך 30 יום מקבלת ההודעה אם נחה דעתו כי ההסדר בוצע כהלכתו. לפי המלצת היועץ המשפטי לממשלה, הדיווח יועבר גם לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. לצורך פקוח על בצוע ההסכם, יפוצל התשלום למבקש ולבאי כוחו כדלקמן: גמול בן 40,000 ₪ ושכ"ט בן 200,000 ₪ בצרוף מע"מ ישולמו לפי הסכמת הצדדים. היתרה תשולם באופן יחסי בכל אחת מן השנים הבאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית, עד גמר הפיקוח על ההסדר, לפי החלטה שתינתן לאחר שתתקבל עמדת ב"כ המבקש אודות התקדמות הסדר הפשרה. אם כן, אני מאשרת את הסדר הפשרה על התיקונים שנערכו בו בהחלטה זו, ונותנת לו תוקף של פסק דין. קבוצת התובעים הוגדרה בסעיף 5א לעיל, ועילות התביעה נמנו לעיל בסעיף 2 בפסק הדין. המשיבה תפרסם הודעה בדבר החלטת בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה כקבוע בסעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. תזכורות פנימיות להודעות בדבר בצוע ההסדר נקבעות ל: 10.7.2014, 9.7.2015, 9.7.2016, 9.7.2017, 10.7.2018, 10.7.2019, 9.7.2020. המזכירות תואיל לשלוח העתק פסק הדין בצירוף הסדר הפשרה (כאמור בסעיף 19 (ה) בחוק תובענות ייצוגיות) למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות. שלטאוטובוס