מהן משמעותו והשלכותיו של מסמך חיסול התביעות ? אקדים ואומר כי עמדתי היא, כי לשונו של המסמך, נסיבות עריכתו ותכליתו - תומכים בעמדתה של המערערת ומכאן שדין הערעור להתקבל. להלן יובאו הנימוקים למסקנתי, אחד לאחד. 13. לשונו של מסמך חיסול התביעות רחבה ביותר, והיא מפורשת וחד-משמעית. לא זו בלבד שהמשיבה אישרה על פיו כי קיבלה מהמערערת "את כל המגיע לי הן ע"פ החוזה הנדון ופקודות השינויים שהוצאו מכוחו והן בגין כל דרישה או תביעה כלפיכם", אלא שהיא גם התחייבה כי "אין ולא יהיו לי שום דרישות ו/או תביעות נוספות כלפיכם, מכל סוג שהוא, בכל הנוגע לחוזה הנדון ולביצוע העבודה הנדונה". הנה כי כן, רואים אנו, כי בהתאם למסמך ויתרה המשיבה הן על תביעות הנוגעות לעבודה הן על תביעות הנוגעות לחוזה, מכל סוג שהוא וללא כל סייג. תביעה לריבית פיגורים, הנטועה בהוראות החוזה, ואשר עיקרה כבר הצטבר במועד חתימתו של המסמך, נמנית על תביעות אלו. 14. מסקנה זו מתחייבת גם מנסיבות המשא ומתן שניהלו הצדדים עובר לחתימתו של מסמך חיסול התביעות, כמו גם מתכליתו של המסמך: סכום החשבון הסופי שאושר על ידי ועדת המכרזים העליונה של המערערת: כ-45 מיליון ₪, גבוה פי שניים מסכום המכרז והחוזה המקורי, אשר עמד על כ-22 מיליון ₪ בלבד (עדות אברהמי בעמ' 13-14 לפרוטוקול; עדות טופלר בעמ' 41). מנהל אגף הכספים של המערערת, מר טופלר, העיד, כי אישורה של הנהלת המערערת לגובה החשבון הסופי שעליו הסכימו הצדדים בעקבות המשא ומתן, ניתן בהסתמך על חתימת המשיבה על מסמך חיסול התביעות. לדבריו, "ללא ההסכמה בין הצדדים על גובה החשבון הסופי לא הייתה ועדת המכרזים העליונה מאשרת את תוצאות המשא ומתן שהושג בין הצדדים, שכן לשני הצדדים היו טענות הדדיות בעת המו"מ, שסופן היה הסכמה על הסכום וחתימה על מסמך חיסול תביעות בהסכם" (סעיף 11 לתצהירו של מר טופלר). עדות זו, שלא נסתרה, נתמכה בפרוטוקולים של דיוני ועדת המכרזים העליונה של המערערת (נספח ב לתצהיר), ובפנייתו לועדת המכרזים של ראש מנהלת ביצוע של המערערת, מהם עולה, כי לצורך קבלת אישורה של ועדת המכרזים הוצג לה לא רק הסכום שהוסכם עם המשיבה על תשלומו, אלא גם "אישור גמר תביעות לסכום הנ"ל חתום על ידי הקבלן". עדותו דלעיל של מר טופלר נתמכת גם בניסיון החיים ובשכל הישר, שהרי בהינתן שריביות פיגורים בגין עיכובים בתשלום הינן סעד משני, הנגזר מהזכאות לתשלום בגין סעיפי הביצוע החוזיים, אכן סביר להניח שלו הייתה המערערת מודעת לכך שהמשיבה שומרת באמתחתה תביעות לריביות פיגורים, אזי היו נציגיה מגלים במשא ומתן עמדה קשוחה יותר באשר לדרישות התשלום בגין סעיפי הביצוע. זאת ועוד אחרת: המערערת היא גוף מתוקצב וכספיה הם כספי ציבור. היקפן הכספי של התקשרויותיה בכלל ושל ההתקשרות הנדונה בפרט הנו ניכר. אישורו של הקבלן בעת אישורו של החשבון הסופי וקבלת התשלום על פיו, כי אין לו כלפי המערערת תביעות נוספות כלשהן, מאפשר למערערת לתכנן את תקציבה ואת פעולותיה ולהקצות לתביעות, ככל שקיימות כאלה, כרית ביטחון (לכל אלו ראו את עדותו של מר טופלר בעמ' 63 לפרוטוקול). המשיבה היא חברה קבלנית מנוסה, ואין סיבה להניח שלא הייתה מודעת לאומד דעתה ולציפיותיה הלגיטימיות דלעיל של המערערת. יתירה מזו: לאחר סיומו של המשא ומתן וחתימתה של המשיבה על מסמך חיסול התביעות, הוציאה המשיבה למערערת ביום 12.7.07 חשבונית על סך 3.6 מיליון ₪. גם במעמד זה לא ציינה המשיבה שיש לה תביעות נוספות, וסכום החשבונית הועבר לידיה ימים מספר לאחר מכן. עצם הוצאת החשבונית ללא הסתייגות - על רקע תוצאות המשא ומתן וחתימתה של המשיבה על מסמך חיסול התביעות - מלמדת, כי עם תשלום סכום החשבונית באו כל חילוקי הדעות שבין הצדדים, מכל סוג, לסיומם. 15. בית משפט קמא קבע כי נציג המערערת, מר טופלר, אישר בעדותו, כי מסמך חיסול התביעות הנו מסויג ומאפשר הגשת תביעות ב"נסיבות מסוימות". אלא שבחינת עדותו של מר טופלר (עמ' 74-77 לפרוטוקול) מלמדת, כי כל שנאמר על ידו הוא, שלו הייתה המערערת נמנעת להעביר למשיבה את הסך 3.6 מיליון ₪, אשר בעקבות המשא ומתן הוסכם על תשלומו, אזי לא הייתה המשיבה מנועה לתבעו מהמערערת, וזאת על אף שבמסמך חיסול התביעות הצהירה כי "קיבלתי מכם את כל המגיע לי ע"פ החוזה...". בין דברים אלו לבין סיוגו של מסמך חיסול התביעות אין ולא כלום. ברור מאליו שאומד דעתם המשותף של הצדדים הוא, כי הצהרותיה של המשיבה במסמך חיסול התביעות כפופות לקבלתו הלכה למעשה של הסכום שהוסכם על תשלומו. מטרת המצאתו של מסמך חיסול התביעות לידי המערערת קודם לביצוע התשלום אינה אלא להבטיח שימצא בידיה לאחר ביצועו. מסיבה זו אף נדרשה המשיבה להמציא למערערת חשבונית מס קודם לביצוע התשלום. מן העבר האחר יש להטעים, כי מר טופלר התייחס בעדותו לסכום המוסכם בלבד ולא לכל סכום אחר. מזווית ראיה זו יש בעדותו כדי לחזק את המסקנה, כי מסמך חיסול התביעות הנו סופי וממצה את תביעותיה של המשיבה. 16. לאישוש העמדה לפיה אין במסמך חיסול התביעות כדי לחסום את תביעת המשיבה הפנה ב"כ המשיבה לע"א 769/86 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' זמרן, פ"ד מ"ב (3), 581, אלא שאין הנדון דומה לראיה. אסביר את דבריי: בעניין רובינשטיין הנ"ל דובר ברוכש דירה מחברה קבלנית, אשר זומן לקבל את החזקה בדירה באיחור של כחצי שנה. עם קבלת החזקה הוחתם הרוכש על ידי החברה על מסמך, שבו הצהיר כי "הדירה... נמסרה לי לאחר שהושלמה לשביעות רצוני הגמורה, ואני מאשר בזה, שכל התנאים אשר בחוזה קוימו על ידיכם, ואין לי כל תביעה נוספת ביחס לדירה הנ"ל פרט להעברתה על שמי בלשכת רישום הקרקעות ופרט לתיקוני בדק לפי החוזה". השאלה שהתעוררה היא, האם במסגרת המסמך ויתר הרוכש על תביעתו לפיצויים בגין האיחור במסירת החזקה. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שבו נקבע, כי הן לשון הכתוב הן נסיבות עריכתו של המסמך ותכליתו, מלמדים כי אומד דעתם של הצדדים היה שבמסמך יש משום ויתור של רוכש הדירה רק על טענות שעניינן ליקויים חיצוניים במבנה הדירה ובאביזריה הגלויים. בהקשר זה הדגיש בית המשפט את המעמד והעיתוי בו נתבקש הרוכש לחתום על המסמך: עובר לקבלת מפתח הדירה, כאשר במעמד זה ערך סקירה ובדיקה בדירה. כן הודגשה העובדה שנקודת המוצא של ההצהרה הנה כי בניית הדירה הושלמה, וזה אף הדבק הדברים לפיו מתפרש המשך הכתוב שעניינו ויתור על תביעות. עוד הדגיש בית המשפט את חשיבותה החברתית והכלכלית הרבה של הבעלות על מקום מגורים ושל נושא הדיור בכללותו, המחייבים פיקוח שיפוטי הדוק (שם, בעמ' 586). יושם לב, כי לחתימה על הצהרת הרוכש אף לא קדם משא ומתן כלשהו בינו לבין החברה. פני הדברים בענייננו שונים בתכלית: לשונו של מסמך חיסול התביעות רחבה ביותר וכוללת ויתור של המשיבה הן על תביעות הנוגעות לעבודה הן על תביעות הנוגעות לחוזה, מכל סוג שהוא. זאת ועוד: המשיבה חתמה על המסמך לאחר סיומו של משא ומתן מתמשך עם המערערת בדבר חשבונה הסופי, ובהמשך לכך אף המציאה למערערת חשבונית מס בגין הסכום שהוסכם על תשלומו. הנהלת המערערת אישרה את תשלום המוסכם למשיבה בסברה, על יסוד מסמך סילוק התביעות שהוצג לה, כי חשבונה של המשיבה מסולק במלואו ואין לה כל תביעות נוספות. לשון מסמך חיסול התביעות, נסיבות עריכתו ותכליתו מלמדים, אפוא, כאחד, כי המשיבה ויתרה במסגרתו על תביעתה. 17. בית משפט קמא ביסס את מסקנתו גם על הכלל לפיו יש לפרש חוזה לרעת המנסח, אלא שלכלל זה יש תחולה רק בהינתנם של שני פירושים סבירים במידה שווה פחות או יותר, ההולמים את מטרתו ותכליתו של הכתוב. לעומת זאת, "כאשר המסמך אינו ברור, ומשמעות אחת, שמסיקים אותה על דרך פרשנות, היא הגיונית ותואמת את רוח המסמך ותכליתו, ואילו משמעות אחרת איננה עומדת בדרישה זו, יועדף הפירוש הראשון, ההגיוני והתואם על פני האחר, אפילו משמעות זו נוחה דווקא למנסח המסמך..." (ע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים, פ"ד לט(4) 561, 572-573). בענייננו, לא זו בלבד שעמדתה של המשיבה אינה מתיישבת עם לשונו הברורה והחד-משמעית של מסמך חיסול התביעות, אלא שהיא גם אינה תואמת את רוחו ותכליתו. 18. אציע, אפוא, לחבריי לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, ולהורות על דחיית תביעתה של המשיבה. ככל שהמערערת שלמה למשיבה סכומים כלשהם על פי פסק דינו של בית משפט קמא, יוחזרו לה על ידי המשיבה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. המשיבה תשלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשתי הערכאות, בסך 50,000 ₪. העירבון יוחזר למערערת באמצעות בא כוחה. יצחק ענבר, שופט השופטת יהודית שבח: יהודית שבח, שופטת השופט שאול שוחט: שאול שוחט, שופט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט יצחק ענבר. מסמכיםכתב ויתור / שטר סילוק / העדר תביעות