בקשה לעיכוב ביצוע החלטה עד שיוכרע ערעור על ההחלטה, אותו מתכוונת המבקשת להגיש. בהחלטה נדונה בקשתה של כונסת הנכסים לזכויות ארי את בר חברה לייזום ופיתוח (1993) (להלן בהתאמה: "הכונסת" ו"ארי את בר") להורות למבקשת, קדמת עדן בע"מ (להלן: "המבקשת" או "קדמת עדן") להעביר לכונסת מסמכים ומידע לגבי זכויותיה וחובותיה בקשר לנכס מקרקעין הממוקם ברח' בן גוריון 21 בחיפה (להלן: "הנכס"). הנכס, בבעלות ארי את בר, מושכר לקדמת עדן. בהחלטה נדחתה טענת המבקשת באשר להיקף סמכויותיה של הכונסת. נקבע, כי סמכויות אלו כוללות גם סמכות חקירה, לרבות כלפי צדדים שלישיים כקדמת עדן. זאת, מאחר וסמכויות הכונסת אין מקורן, כפי שטענה המבקשת, ב"כינוס מן היושר" (סמכויות אשר אף הן אינן מתבטלות מפני צדדים שלישיים), אלא יונקות מכוחו של שעבוד ראשון. הובהר, כי המקור לסמכויות הכונסת הוא סמכויות כינוס שניתנו לה על נכסיה של חברה אחרת, לגנא הולדינגס (בפירוק ובכינוס) (להלן: "לגנא") אשר לארי את בר חובות פסוקים וחלוטים כלפיה; מינוי הכונסת לכינוס נכסי לגנא נעשה לבקשת בנק דיסקונט, שהינו בעל שעבוד ראשון על זכויות לגנא. מכאן, הובהר בהחלטה, שלכונסת סמכויות שמקורן בנשייה מובטחת וסמכויות אלה כוללות גם סמכויות חקירה, לרבות כלפי צדדים שלישיים. עוד הובהר בהחלטה, כי הוכחו קשרים ענפים בין קדמת עדן לבין ארי את בר, השוללים את טענתה של קדמת עדן להיותה "גורם בלתי קשור". על יסוד מסקנה עובדתית זו נקבע כי סמכויות החקירה של הכונסת כלפי קדמת עדן, מתקיימות במשנה תוקף. נפסק, כי על ארי את בר ועל קדמת עדן למסור לכונסת מידע כדלקמן: פירוט הנכסים והזכויות של ארי את בר בנכס; כרטסות הנהלת חשבונות הדדיות של קדמת עדן ושל ארי את בר; אסמכתאות המעידות על השקעות קדמת עדן בנכס; אסמכתאות בנוגע לדמי השכירות שמשלמים שוכרים לארי את בר ולקדמת עדן; כרטסות הנהלת חשבונות של ארי את בר ושל קדמת עדן ביחס לתקבולי דמי השכירות בגין הנכס; פוליסת הביטוח שנערכה לנכס; נתונים לגבי חובות הארנונה החלים על הנכס ובנוגע להליכים המתנהלים לגביהם. טענות הצדדים טענות קדמת עדן בבקשה לעיכוב ביצוע הבהירה קדמת עדן כי בכוונתה להגיש ערעור על ההחלטה, וביקשה לעכב את ביצועה עד להחלטה בערעור. לטענת קדמת עדן סיכויי הערעור טובים, והנזק שייגרם כתוצאה מאי-עיכוב הביצוע יהיה בלתי הפיך, שכן לאחר העברת המידע לכונסת, יהפוך הערעור לתיאורטי גרידא. המבקשת טענה כי ההחלטה הינה תקדימית ולוקה בשתי שגיאות מהותיות, הן בשל הקביעה לפיה מקור סמכותה של הכונסת אינו ב"כינוס מן היושר", הן בשל הקביעה לפיה סמכויות הכונסת חולשות גם על צד שלישי בלתי קשור (תוך שקדמת עדן חזרה וטענה להיותה צד כזה). המבקשת טענה בהרחבה ביחס לסוגיות משפטיות אלה. כמו כן הפנתה המבקשת לפסיקה לפיה כאשר ההשגות על פסק דין הן משפטיות, ולא עובדתיות, אין לדעת מהם סיכויי הערעור, ולכן הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע צריכה להסתמך בעיקר על מאזן הנוחות. באשר למאזן הנוחות טענה המבקשת, כי הוא נוטה בבירור לעיכוב ביצוע ההחלטה, שכן אלמלא יעוכב הביצוע, לא יהיה טעם בערעור שבכוונת המבקשת להגיש. מנגד, נטען, לכונסת לא ייגרם כל נזק מדחיית המועד בו יועבר לידיעתה המידע המפורט בהחלטה. טענות כונסת הנכסים לטענת כונסת הנכסים, לא עתיד להיגרם למבקשת כל נזק כתוצאה מאי-עיכוב ביצועה של ההחלטה. הכונסת נימקה טענה זו בכך שנושא הפגיעה במבקשת כתוצאה מחשיפת מידע נשקל מלכתחילה על ידי בית המשפט, וההחלטה משקפת איזון שערך בית המשפט בעניין זה (איזון שבמסגרתו אף נדחו חלק מדרישות הכונסת לקבלת מידע). עוד נטען, כי המבקשת לא הניחה כל תשתית ביחס לנזק העתיד להיגרם לה, אלא הסתפקה באמירה הכללית כי תוצאת מסירת המידע תהיה בלתי הפיכה ותהפוך את הערעור לתיאורטי. קבלת גישה זו, לטענת הכונסת, תיתן בידיו של כל צד שחויב למסור מידע כלשהו, אפילו כשאין במידע זה משום סוד מסחרי או מידע עסקי, אפשרות לעכב את ביצועו של פסק הדין המורה על מסירת המידע, מה שיהפוך את החריג (כלומר: עיכוב ביצוע) - לכלל. עוד טענה הכונסת, כי בניגוד להיעדר נזק שייגרם למבקשת כתוצאה ממסירה מיידית של המידע, עיכוב בביצוע ההחלטה דוחה את האפשרות לממש את הנכס. דחייה כאמור כרוכה, לטענת הכונסת, בנזקים כספיים חמורים: הכונסת ציינה כי בתקופה בה הושכר הנכס לקדמת עדן, נצברו חובות ארנונה וחובות וועד בית בסך כ-500,000 ש"ח, הגורמים לקופת הכינוס לנזקים הולכים וגדלים. טענות אלו נתמכו במסמכים. נוסף על כך, טענה הכונסת, כי אם תמשיך קדמת עדן להתנהל כפי שהתנהלה עד כה ביחס לחובות המצטברים בגין הנכס, עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור, צפויים להמשיך ולהיצבר חובות נוספים בסך שהוערך על ידיה ב-300,000 ש"ח. בגין החובות הקיימים והעתידיים האמורים, טענה הכונסת כי אם תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע, יש להתנותה בהפקדת ערובה בסך 800,000 ש"ח לכיסוי אותם חובות. תשובת קדמת עדן והשלמת הטיעון מטעמה קדמת עדן התנגדה לטענת הכונסת לפיה נצברים, בגין התנהלותה, חובות ביחס לנכס. לטענתה, לא זו בלבד שמדובר בטענה חדשה, שאין להעלותה בשלב זה של הדיון, אלא שאין קשר בינה לבין הבקשה לעיכוב ביצוע: אם לכונסת טענות בעניין חובות כאמור, עליה לפתוח בהליכים המתאימים למניעתם, ולא להשמיע טענות אלו במסגרת תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע החלטה על מסירת מסמכים. יתר על כן, לטענת קדמת עדן, אין לה חובות ארנונה בגין הנכס. קדמת עדן התייחסה לאסמכתא בה תמכה הכונסת את טענותיה בדבר הצטברות חובות ארנונה בגין הנכס - תעודת עובד ציבור מעיריית חיפה. לצד ניסיונה להזים את הטענות לקיומם של חובות ארנונה (באמצעות אישור מעיריית חיפה לפיו קדמת עדן אינה חבה בחובות ארנונה כלשהם), טענה קדמת עדן כי תעודת עובד הציבור הוגשה בטווח זמן אשר לא אפשר לה להיערך לדיון, להודיע על רצונה לחקור את עובד הציבור או להכין כדבעי ראיות הסותרות את האמור בתעודה; בכך, לטענת קדמת עדן, נוצרו עוול ועיוות דין חמורים ביותר הפוגעים בזכויותיה הדיוניות והמהותיות. מטעמים אלו, דורשת קדמת עדן שלא להכיר בקבילותה של תעודה זו או ליתן לה משקל כלשהו. באותה נשימה, טענה קדמת עדן כי דרישות הכונסת למידע עובדתי אודות הנכס התמלאו עם קבלת המידע מעיריית חיפה, וכי לאחר שהמידע ניתן אין עוד צורך או הצדקה למסירת המידע מפיה. בהשלמת הטיעון מטעמה טענה קדמת עדן, כי הדיון בנזק הכספי אינו אלא התמקדות בטפל, ולא בעיקר. העיקר, לשיטת קדמת עדן, הוא ה"מעשה העשוי" שייגרם עם מסירת המידע. דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תשלול ממנה, הלכה למעשה, את זכות הערעור העומדת לה, שכן לאחריה, לא יהיה עוד טעם בערעור. מסיבה זו, טוענה קדמת עדן, מאזן הנוחות מחייב את קבלת הבקשה. קדמת עדן הדגישה כי היא חברה פרטית, וכי המסמכים שחויבה למסור הם מסמכים "פרטיים", הנוגעים בחלקם להליך משפטי שהיא מנהלת, ולכן הנזק העתיד להיגרם נעוץ בעצם מסירת המידע. עוד טענה קדמת עדן, כי תכלית דרישת המסמכים לא הייתה לקבל נתונים לצורך עריכת שמאות לנכס, אלא לדלות מידע בדבר טיב ההתקשרות בין ארי את בר לבין קדמת עדן. דרישת מידע כאמור, טוענת קדמת עדן, אינה אלא "מסע דיג" פסול, בניגוד לדין, ומתוך מטרה לשרת את הכונסת ולאפשר לה לגבש תשתית לתביעת קדמת עדן עצמה. עוד נטען, כי אם שמאות הנכס (לצורך מימושו) מצריכה מידע עובדתי-פומבי, הרי שמידע כזה יכולה הכונסת לקבל מידי הרשויות המתאימות, ואין לה צורך בקדמת עדן לשם השגתו. השלמת הטיעון מטעם כונסת הנכסים כונסת הנכסים דחתה את הטענה לפיה יש להסתפק במידע שהצליחה להשיג מעיריית חיפה. לדבריה, המידע המפורט בתעודת עובד הציבור הוא חלקי בלבד. הוא מתייחס לחמישה נכסים בלבד מתוך 11 הרשומים על שם ארי את בר, ולא נכלל בו כל מידע אודות חובות קדמת עדן - הן בשל סירובה של עיריית חיפה לספק מידע כאמור, הן בשל הימנעותן של ארי את בר וקדמת עדן מעדכון עיריית חיפה בדבר החזקת הנכס בפועל על ידי קדמת עדן. עוד נטען, כי התכחשותה של קדמת עדן לנכונות האמור בתעודת עובד הציבור, היא הראיה להכרחיות חיובה של קדמת עדן למסור את המידע המבוקש בעצמה. עוד הובהר, כי הבהילות בקבלת המסמכים נובעת מכך שאם יעוכב הביצוע (הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע נקבע על ידי בית המשפט העליון ליום 3.12.2014), צפוי הדבר לדחות משמעותית את מועד מימוש הנכס, בהיעדר שמאות מעודכנת ומבוססת ביחס לשוויו; כן הובהר כי עיכוב בהליך הכינוס של ארי את בר גורר עמו עיכוב בהסדרת רישום הזכויות בנכס של לגנא ושל רוכשים אחרים שרכשו זכויות בנכס, הצטברות חובות ביחס לנכס ונזקים לבעלי הערבויות הבנקאיות. דיון והחלטה דין הבקשה להתקבל בחלקה. הכלל הוא, כי פסק דין יש לקיים עם הינתנו, וכי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות")). עיכוב ביצוע הוא החריג לכלל. החלטה לעכב ביצועו של פסק דין מותנית, כידוע, בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים: הראשון הוא, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת עיכוב הביצוע. שיקול מרכזי בעריכת מאזן הנוחות הוא האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, אם לא יינתן עיכוב ביצוע, אך לכשיידון הערעור, יזכה בו המבקש. מאידך, אין זה השיקול היחידי, והנזק העלול להיגרם כתוצאה מעיכוב הביצוע יישקל אף הוא. סיכויי הערעור כאמור, לטענת המבקשת, ההחלטה תקדימית ושגויה, בשל שני מרכיבים בה: ההכרעה לפיה מקור סמכותה של הכונסת אינו ב"כינוס מן היושר" אלא בשרשרת שתחילתה בכינוס מכוח נשייה מובטחת, וההכרעה לפיה לכונסת סמכות חקירה ודרישת מסמכים מידי צד שלישי. הכונסת, מצדה, צידדה בהחלטה וטענה כי היא נשענת על אדנים משפטיים מבוססים ועל הלכות מושרשות. בהכרה בסמכויות החקירה ודרישת המסמכים שיש לכונס נכסים ביחס לצדדים שלישיים (בפרט כאשר הובאו הוכחות מוצקות לזיקות הדוקות בין המבקשת, לבין החברה שבכינוס - ארי את בר, הגורעות מהיותה "צד שלישי" ו"גורם בלתי קשור"), אין כל חידוש. אין מדובר בהחלטה תקדימית אלא ביישום הדין הקיים באשר להיקף סמכויותיו של כונס נכסים. עם זאת, הקביעה לפיה לכונסת מעמד מכוח נשייתו המובטחת של בנק דיסקונט על נכסי לגנא, על אף השרשור הארוך שבין נשייה מובטחת זו לבין ארי את בר וקדמת עדן, מעלה שאלה המצדיקה עיון ודיון, ואין לבטל את סיכויי הערעור לגביה. ההלכה היא כי במצב דברים זה, בו קיימת השגה שהיא באופייה וטיבה משפטית, ניתנת הבכורה לתנאי של מאזן הנוחות (ראו: ע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב יפו ( 25.8.2008). מאזן הנוחות השאלה המרכזית הנבחנת בגדר מאזן הנוחות היא האם עלול המערער להיתקל בקושי להשיב את הגלגל לאחור, אם יזכה בערעורו. הבקשה בה ניתנה ההחלטה הייתה בקשה להורות על מסירת מידע. במסגרת ההחלטה, התקבלה הבקשה בחלקה, ותוצאתה האופרטיבית היא כי על ארי את בר ועל קדמת עדן למסור לכונסת מידע. מסירת המידע תיצור מעשה עשוי, בלתי הפיך, במובן זה שהמידע יהפוך להיות נחלתה של הכונסת. על אף קבילתה של הכונסת על כך שלא הובהר מהו הנזק שייגרם ממסירת המידע, והתנגדותה לטענה לפיה הנזק ייגרם מעצם מסירת המידע, יש לזכור כי זהו הסעד שהתבקש במסגרת הבקשה שבבסיס ההחלטה. הנטל המוטל על צד המבקש עיכוב ביצוע, להוכיח כי מאזן הנוחות מוטה על ידי הנזק שייגרם לו, אינו מוגבל לנזק כספי בלבד; הנזק כרוך בקשר בל יינתק במהות הסעד שהתבקש וניתן. ניתן למצוא קווי דמיון בין הבקשה למסירת מידע לכונסת, לבין תביעות למתן חשבונות, אשר לגביהן נקבע: "העילה המרכזית להניע את בית המשפט לעכב את הביצוע היא, שאם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין, יהיה זה מן הנמנע - או קשה מאד - להשיב את המצב לקדמותו. מטעם זה נוהגים בתי המשפט להיעתר לבקשת עיכוב ביצוע של צו פינוי כמעט כדבר שבשגרה... והוא הדין בפסק דין למתן חשבונות שאם ביצועו לא יעוכב והערעור יתקבל יעיין התובע בחשבונות שלא היה זכאי להם ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו" (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995 (להלן: "זוסמן"), בעמ' 860-859). כך אף נפסק לאחרונה בעניין דומה: "בכל הנוגע לצו למתן חשבונות, נראה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן נקבע בבית משפט זה כי ככל שסיכויי הערעור אינם קלושים, ביצוע צו למתן חשבונות בטרם הוכרע הערעור יקים קושי בהחזרת המצב לקדמותו באופן המטה את מאזן הנוחות לטובת המבקש את עיכוב הביצוע [ראו: ה"מ 103/81 הרשקו נ' אורבוך, פ"ד לה(2) 666, 672 (1981); ע"א 8935/01 פרידמן נ' יורי נחושתן, עו"ד, כונס נכסים זמני של מובייל קום תקשורת בע"מ, פ"ד נו(2) 769, 772 (2002)]. זאת, שכן פתיחת ספרי החשבונות של צד לעיונו של הצד שכנגד פוגעת בפרטיותו של הראשון, וייתכן שאף בקניינו, פגיעה שלא ניתן להשיבה לאחור שכן את המידע שיצטבר אצל הצד שכנגד לא ניתן יהיה להשיב" (ע"א 3416/13 טל-יד מצויינות בשירות בע"מ נ' וויזקום תקשורת בע"מ ( 17.7.13)). מנגד, הערך בשמירת סודיותו של מידע אינו ניתן להפרדה ממהות המידע המבוקש, ומהגוף המבקש את שמירתו כסודי. אין דין מידע הנוגע לחברה כדין המידע הנוגע לאדם פרטי, ואין דין מידע עסקי-מסחרי שגילויו עלול להזיק לחברה (למשל אם יימסר למתחרים) - כדין מידע בדבר שטחי חנויות ומחסנים, אותו, בין היתר חויבה המבקשת למסור לכונסת בעניין שלפניי. על כן, גם טיבו של המידע, הוא שיקול שיש להביאו בחשבון בעת הערכת מאזן הנוחות ובעת אומדן הנזק שייגרם כתוצאה ממסירתו. בעת עריכת מאזן הנוחות יש לשקול, אל מול הנזק מעצם ביצועה המיידי של ההחלטה, גם את הנזק שייגרם מעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. על כן, הנזקים להם טוענת הכונסת רלוונטיים להכרעה כאן, ויש לשוקלם במסגרת הדיון במאזן הנוחות, גם אם הטענות לגביהם הועלו לראשונה בשלב הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע. בהקשר זה נראה אכן כי שוררת עמימות מכוונת באשר לקיומם והיקפם של חובות ארנונה ודמי ניהול (וועד בית) בגין הנכס. מכתב שהמציאה קדמת עדן (נספח 1 לתשובה לתגובה לבקשה לעיכוב ביצוע) אינו מעיד אלא על היעדר חובות על שמה ביחס לנכס - אך לא הוכח כי היא, קדמת עדן, נרשמה בספרי העיריה כמחזיקה בכל חלקי ארי את בר בנכס. כמו כן, טענתה של הכונסת לפיה האישור מלמד על היעדר חובות בחמישה נכסים בלבד, מתוך אחד עשר בהם מחזיקה ארי את בר (ס' 16 להשלמת הטיעון מטעם הכונסת) לא נסתרה על ידי המבקשת. בדיון שהתקיים ביום 20.11.2013, העידה גב' זיוה כהן מטעם קדמת עדן וטענה כי תעודת עובד הציבור שהציגה הכונסת "אינה נכונה", ופירטה על-פה אודות ערר שהגישה קדמת עדן ביחס לחובות קיימים (עמ' 7-5 לפרוטוקול); מכאן יש ללמוד - כבטענה מסוג הודאה והדחה - כי קיימים חובות בגין הנכס, אלא שקדמת עדן חולקת עליהם. לצורך הערכת הנכס ומימושו, הכרחי להביא בחשבון חובות אלו, אם הם קיימים, וכן את היכולת לפעול , כחלק מהליך הכינוס ומהשלבים למימוש הנכס, לפירעונם על ידי מאן דהוא. אי-פירעון חובות הארנונה מעכב את הסדרת רישום הבעלויות בנכס, ובכך מהווה מכשול למימושו. לאחר איזון בין השיקולים השונים לעיל, יש לקבוע כלהלן: המידע שהתבקש בסעיף 19.1 לבקשה שביסוד ההחלטה: "פירוט הנכסים והזכויות של ארי את בר בנכס, לרבות שטחי הנכסים ותיאורם, הסכמי השכירות, מספר החניות והמחסנים ומיקומם": מדובר במידע שאין הצדקה לעכב את ההחלטה לגלותו. למעט הסכמי השכירות הנכללים בסעיף זה, מדובר במידע עובדתי, אשר אמור להיות נגיש ופומבי, ושהמבקשת אף הצהירה על נכונות תיאורטית למסירתו (סעיף 14 לתשובה לתגובה לבקשה לביצוע; סעיף 22.7 להשלמת הטיעון מטעם קדמת עדן). טענות קדמת עדן לפיהן ניתן להשיג את המידע בידי הרשויות אין בהן כדי לשמוט את הקרקע תחת ההוראה למסירתו מידי המבקשת עצמה. אשר להסכמי השכירות - אלו מהווים, אמנם, מידע עסקי, הכולל גם מידע על צדדים שלישיים (שוכרי המשנה מידי קדמת עדן), אך הוא חיוני לצורך ביצוע שמאות לנכס. ניתן להימנע מפגיעה באותם צדדים על ידי הסתרת שמותיהם (בשונה מגובה דמי השכירות שהתחייבו לשלם). המבקשת תמציא לכונסת הנכסים את המידע בתוך 7 ימים מיום מתן החלטה זו; הסכמי השכירות יימסרו תוך הסתרת שמותיהם של שוכרי המשנה. המידע שהתבקש בסעיף 19.2 לבקשה שביסוד ההחלטה: "כרטסות הנהלת חשבונות הדדיות של קדמן עדן וארי את בר": מדובר במידע חשבונאי, אשר דחיית מסירתו לא תעכב את מימוש הנכס. עם זאת, על מנת למנוע מצב בו יקשה לאתר את המידע לאחר הכרעה בערעור, על המבקשת להמציאו לבית המשפט בתוך 7 ימים מיום מתן החלטה זו. המידע יישמר בלשכתי עד להכרעה בערעור, ובהתאם להכרעה זו, יימסר לכונסת או יוחזר למבקשת, לפי העניין. המידע שהתבקש בסעיף 19.3 לבקשה שביסוד ההחלטה: "חשבוניות, תעודות משלוח ואסמכתאות אחרות המעידות על השקעותיה של קדמת עדן בנכס": מידע זה רלוונטי לשמאות הנכס, אך אינו הכרחי לביצועה. הערכה שמאית יכולה להביא בחשבון את ההשקעות בנכס גם מבלי לעיין באסמכתאות המעידות עליהן. עם זאת, על המבקשת להמציא גם מידע זה לבית המשפט בתוך 7 ימים מיום מתן החלטה זו; המידע יישמר בלשכתי עד להכרעה בערעור, ובהתאם להכרעה זו, יימסר לכונסת או יוחזר למבקשת, לפי העניין. המידע שהתבקש בסעיף 19.4 לבקשה שביסוד ההחלטה: "חשבוניות ואסמכתאות אחרות המלמדות על דמי השכירות ששולמו על ידי השוכרים למי מהן וכרטסת הנהלת חשבונות של כל אחת מהן ביחס לדמי השכירות בנכס": מדובר במידע חשבונאי, אשר דחיית מסירתו לא תעכב את מימוש הנכס או את שמאותו, בפרט כאשר הסכמי השכירות, כאמור לעיל, ייחשפו בתוך זמן קצר. על כן, הנזק הצפוי למבקשת כתוצאה מחשיפת המידע עולה על התועלת שתצמח לכונסת מקבלתו באופן מיידי. עם זאת, על המבקשת להמציאו לבית המשפט בתוך 7 ימים מיום מתן החלטה זו; המידע יישמר בלשכתי עד להכרעה בערעור, ובהתאם להכרעה זו, יימסר לכונסת או יוחזר למבקשת, לפי העניין. המידע שהתבקש בסעיף 19.5 לבקשה שביסוד ההחלטה: "פוליסת הביטוח שנערכה לנכס": מדובר במידע שאין הצדקה לעכב את מסירתו. מידע זה עשוי לסייע בעריכת שמאות לנכס ובכך למנוע דחיות ועיכובים במימושו. מאידך גיסא, למעט הנזק שבעצם חשיפת המידע, לא צפוי להיגרם למבקשת נזק מהותי כלשהו כתוצאה מידיעת הכונסת לגבי פריט מידע זה. המבקשת תמציא לכונסת הנכסים את המידע בתוך 7 ימים מיום מתן החלטה זו. המידע שהתבקש בסעיף 19.6 לבקשה שביסוד ההחלטה: "אסמכתאות על תשלום חובות הארנונה בגין הנכס ו/או עדכון בנוגע להליכים המתנהלים מול עיריית חיפה להסדרת החוב האמור": מאזן הנוחות ביחס למידע זה, נוטה בבירור לגילויו. הנזק מגילויו מסתכם בהיות מסירת המידע מעשה בלתי הפיך; אין הצדקה אחרת לשמירת סודיותו של מידע מסוג זה. לעומת זאת, הנזק שייגרם כתוצאה מאי גילויו רב - הן משום שהוא עתיד להקשות על ביצוע שמאות לנכס, הן משום שעיכוב בפירעון החובות מונע את הסדרת רישום הזכויות בנכס. על המבקשת להעביר לכונסת מידע מלא ושלם בדבר חובות הארנונה ודמי הניהול החלים על הנכס בתוך 7 ימים מיום מתן החלטה זו. יש להידרש עתה לדרישת הכונסת להורות על הפקדת ערובה על ידי המבקשת, להבטחת הנזקים שנגרמו וייגרמו עד להכרעה בערעור כתוצאה מהצטברות חובות ארנונה ודמי ניהול בגין הנכס. גם אם קיימים חובות בגין הנכס, הרי שאין הצדקה לדרישת ערובה בגינם בבקשה לעיכוב ביצוע של מסירת מידע - במיוחד כאשר נקבע כי מסירת המידע הקשור לארנונה לא תעוכב. לגופו של עניין - באשר לחובות העתידים, לטענת הכונסת, להיצבר, יש לקבל את טענת המבקשת לפיה לא הוצגו כל ראיה או תחשיב ביחס לחובות אלה. אשר לחובות הקיימים (לכאורה): הדרישה להעמדת ערובה בהליך הנוכחי אינה יכולה להחליף נקיטה בהליכים מתאימים, ככל שהכונסת תמצא לנכון לעשות כן. הבקשה מתקבלת אם כן בחלקה. בנסיבות אלו, אין צו להוצאות. עיכוב ביצועערעור