בקשה להורות על מחיקת בקשת האישור לפי סעיף 7 (ב) של חוק תובענות ייצוגיות ב. הנסיבות הצריכות לעניין הן בתמצית אלה. ביום 4.6.12 הגישו ארבעת המבקשים ב-ת"צ 2407-06-12 לבית משפט זה תובענה כנגד המשיבה באמצעות ב"כ עוה"ד ראני רושרוש (להלן: "תביעת רושרוש"), ובקשה לאשרה כייצוגית. תמצית טענת המבקשים היא: גביית תשלום ביתר שלא כדין. נטען כי בתקופה 9.11.11 עד 11.3.12 הנפיקה המשיבה שתי חשבוניות לפי שיטת ההערכה, ואילו בתקופה 12.3.12 עד 7.5.12 ביצעה המשיבה בדיקה רגילה של המונה. לטענת המבקשים, נוצרו הפרשים גבוהים בגין תקופת ההערכה, וזאת בין הצריכה כפי שהיתה במציאות לבין ההערכות שנעשו. הטענה היא, שההערכות מתבצעות כשהן נמוכות תמיד מן הצריכה בפועל. דא עקא, ההפרשים שנתהוו נזקפו לחובת החשבונית האחרונה אשר תעריף החיוב בה עלה מ-0.4693 אגורות לתעריף 0.5083 אגורות, נכון ליום 1.4.12. מכאן הטענה, שהמבקשים, לרבות לקוחות המשיבה, שילמו לפי תעריף גבוה מזה שהם היו אמורים לשלם בגין הצריכה שהיתה בתקופת ההערכה. ג. המשיבה, בתגובתה מיום 29.10.12, העלתה שורה של טענות כנגד בקשת האישור של רושרוש, כפרה בטענות המבקשים, וציינה, שההערכות מבוצעות כדין, וכי המשיבה פועלת לפי אמות המידה. יצוין, שהמבקשים לא עשו שימוש בזכותם להגיש תשובה מטעמם לתגובת המשיבה. בתאריך 30.1.2013 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה שבסיומה נקבע, כי ניתנת אפשרות לב"כ המבקשים, עוה"ד רושרוש, להודיע עמדתו ביחס להמשך ההליך עד 14.2.13. ד. בתאריך 25.2.13 הוגשה על ידי ב"כ המבקשים בקשה לאישור הסתלקותם של המבקשים רושרוש מבקשת האישור, ללא צו להוצאות, בהסכמת ב"כ המשיבה. ואולם, לבקשת ההסתלקות לא צורפו תצהיריהם של 4 המבקשים ותצהיר בא כוחם, כנדרש לפי סעיף 16 (ב) של חוק תובענות ייצוגיות, ולכן קבעתי בהחלטה (מיום 25.2.13) שיש להמציא את התצהירים הנ"ל, כנדרש בחוק, לתמיכה בבקשת ההסתלקות. משלא הומצאו, למרות האמור בהחלטה הנ"ל, התצהירים לתמיכה בבקשת ההסתלקות, ניתנו החלטות ביום 4.3.13 ו-10.3.13, שנועדו לתזכר את המבקשים בענין זה. ביום 17.3.13 ביקש וקיבל ב"כ המבקשים אורכה להגשת תצהירי ההסתלקות, ומשאלה לא הומצאו ניתנה שוב החלטה המתזכרת בענין זה, וזאת ביום 24.3.13. בתאריך 11.4.13, משטרם הומצאו תצהירי ההסתלקות, קבעתי את הדיון בבקשת האישור ליום 22.4.13 מועד שנדחה ליום 8.5.13. ה. ביני לביני התחוור, שביום 31.1.13 הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה כנגד המשיבה באותה סוגיה, וזאת בת"צ 60594-01-13 על ידי גב' ענת פסקל ומר עדי שרייבמן (להלן: "תביעת פסקל"). המשיבה עתרה ביום 25.4.13 בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, להורות על העברת הדיון בתביעת פסקל לבית משפט זה, לפי סעיף 7 (א) של חוק תובענות ייצוגיות. ו. ב"כ רושרוש וב"כ פסקל הגישו בפניי בקשה משותפת לדחיית מועד הדיון שהיה קבוע ליום 8.5.13, בקשה שאותה דחיתי מן הטעם שתביעת פסקל לא היתה, באותה עת, הליך המתנהל בפני בית משפט זה, ולגבי תביעת רושרוש ציינתי, שככל שהכוונה היא להסתלק מן התובענה, הרי פתוחה הדרך על ידי הגשת תצהירי ההסתלקות כנדרש לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות. ז. כמו כן, ביום 5.5.13 הוגשה בקשה חתומה על ידי ב"כ רושרוש וב"כ פסקל, לצרף את אחד המבקשים, מר סוהיל רושרוש, כמבקש נוסף לתביעת פסקל, שבאותה עת התנהלה בבית המשפט המחוזי בירושלים, וכן לצרף את ב"כ רושרוש כבא כח נוסף באותו תיק (סעיף 20 של הבקשה). ביום 12.5.13 הוגשה מטעם כל המבקשים בתביעת רושרוש בקשת הסתלקות כשהיא נתמכת בתצהיריהם של ארבעת המבקשים. בתצהירים אלה אין התייחסות לכך שבבקשה שקדמה לה במספר ימים, נכתב שהכוונה של מר סוהיל רושרוש היא להצטרף כמבקש נוסף לתביעת פסקל, וכן לצרף את ב"כ רושרוש כב"כ נוסף בתביעת פסקל, שהיתה באותה עת בבית המשפט המחוזי בירושלים. ח. התקיים בפניי דיון ביום 20.5.13, ובהחלטה מיום 22.5.13 דחיתי את בקשת ההסתלקות של המבקשים רושרוש (מנימוקים שפורטו בהחלטה שניתנה). ביום 27.5.13 ניתנה החלטת כב' השופטת ג. כנפי-שטייניץ המורה על העברת הדיון בתובענה ובבקשת האישור של פסקל לבית משפט זה. לפיכך הוריתי שהדיון שהיה קבוע ליום 12.6.13 יהא בבחינת ישיבת קדם משפט. ט. ביום 30.5.13 הוגשה על ידי ב"כ פסקל בקשה למחוק את בקשת האישור שבת"צ 2407-06-12 (משמע, את תביעת רושרוש), וזאת לפי סעיף 7 (ב) של חוק תובענות ייצוגיות. לבקשה זו הוגשה התנגדותה המנומקת של חברת החשמל. ב"כ פסקל הגיש את תשובתו לתגובת חברת החשמל (לא הוגשה התייחסות בכתב מטעם ב"כ רושרוש). י. בהחלטה מיום 9.6.13 קבעתי, שתחילה יש לקיים בירור לפי סעיף 7 (ב) של חוק תובענות ייצוגיות, לגבי אופן קיום הדיון בתביעת רושרוש מחד גיסא ותביעת פסקל מאידך גיסא. ישיבת 12.6.13 נדחתה, ואף לאחר מכן הוגשו בקשות דחייה. בסופו של דבר התקיים הדיון במעמד הצדדים רק בתאריך 22.12.13, ובו פירטו בפניי באי כח הצדדים - כל אחד מנקודת מבטו כמובן - את עמדותיהם בכל הנוגע לאופן בו ראוי לנהוג בתביעת רושרוש ובתביעת פסקל לנוכח הוראת סעיף 7 (ב) של חוק תובענות ייצוגיות, כל זאת בנוסף לטיעונים המפורטים והמנומקים בכתב שהוגשו בעניין זה על-ידי ב"כ פסקל וב"כ חברת החשמל. יא. אציין, כי בדיון מיום 22.12.13 אישר ב"כ רושרוש, בתשובה לשאלת בית המשפט, שהתובענה והבקשה לאישורה שבת"צ 2407-06-12, טרם נרשמו בפנקס התובענות הייצוגיות, הגם שהן נשלחו בדואר. יב. ב"כ פסקל ציין בדיון מיום 22.12.13, כי הוא מבחינתו מוכן היה לאפשרות של דרך ביניים לפיה ב"כ רושרוש יצורף כב"כ נוסף לתביעת פסקל וגם אחד המצהירים (מר סוהיל רושרוש) יצורף כמבקש נוסף, אך זאת ככל שיש הסכמה לכך. יג. לעיצומו של ענין, חזר ב"כ פסקל על עמדתו, לפיה יש למחוק את תביעת רושרוש, בהדגישו שתביעת רושרוש טרם דווחה לפנקס התובענות הייצוגיות, וזאת חרף שתי החלטות שנתן בית משפט זה בענין חובת הדיווח לפנקס התובענות הייצוגיות (החלטות מיום 22.5.13 ומיום 9.6.13). לטעמו של ב"כ פסקל, העדר הרישום בפנקס התובענות הייצוגיות הוא שגרם ל"תאונה משפטית" שאנו מצויים בה כיום. דהיינו, הִעדר הרישום גרם לכך שתלויות ועומדות שתי בקשות באותו ענין. לדעתו, גם למשיבה יש אשם תורם בנושא משום שתביעת רושרוש הוגשה ביוני 2012, ובין ב"כ פסקל למשיבה, התנהלה תכתובת בין אוגוסט לאוקטובר 2012. בכל אותה תקופה לא ציינה בפניו המשיבה שכבר הוגשה כנגדה תובענה ייצוגית (על ידי רושרוש). לדבריו, אילו היתה המשיבה מביאה כבר אז לידיעת ב"כ פסקל שתלויה ועומדת הבקשה של רושרוש, הם לא היו מגישים ביום 31.1.13 את תביעתם לבית המשפט. יד. ב"כ פסקל הפנה בטיעוניו ל-ע"א 5503/11 אליהו דבח נ' מירון דינרי ואח' (מיום 18.1.12). בפיסקה י"ט לפסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין נכתב: "... משהוגשה בקשה נוספת, וזו המוקדמת לא נרשמה, אין למגיש הבקשה המוקדמת, שלא נהג לפי מצוות החוק, להלין אלא על עצמו. הקריטריון הכרונולוגי אינו יכול להכריע משלא כובד המבנה ההגיוני שבנה החוק; משלא נרשמה הבקשה המוקדמת, איבדה את הבכורה, ועל בית המשפט לבחון אילו מהתובענות עדיפה...". טו. לטענת ב"כ פסקל, העובדה שניתנה למבקשים בתביעת רושרוש ובא כוחם הזדמנות, ועוד הזדמנות נוספת, לדווח את הבקשה לפנקס התובענות, והדבר לא נעשה, והמבקשים לא ווידאו את ביצוע הרישום, מצביעה על פגם בהתנהלות, ומה גם שהמבקשים בתביעת רושרוש לא הגישו תשובה לתגובת המשיבה ביחס לבקשת האישור, ואף לא תשובה ביחס לבקשה הנוכחית למחיקת בקשת רושרוש לפי סעיף 7(ב) של חוק תובענות ייצוגיות. טז. ב"כ פסקל מוסיף ומצביע על כך, שהפירוט העובדתי והמשפטי בבקשת פסקל מפורט יותר, וכולל התייחסות לספר אמות המידה של רשות החשמל, זאת במובחן מתביעת רושרוש. כמו כן טוען הוא, שבעניין רושרוש לא צויין שהגרפים המצורפים לחשבון החשמל מטעים את הצרכן בעת קריאת החשבון, וכן לא הובאו ראיות נוספות מלקוחות נוספים שנפגעו באותו עניין. לכן, לטעמו של ב"כ פסקל, יש למחוק את בקשת רושרוש ולאפשר לפסקל לנהל את ההליך, ולחלופין, לצרף את ב"כ רושרוש לניהול ההליך. יז. ב"כ רושרוש אישר בטיעונו מיום 22.12.13, שבקשתם לאישור התובענה כייצוגית טרם דווחה בפנקס התובענות הייצוגיות, אך עובדה זו אינה אמורה לטעמו לחרוץ את גורל הבקשה, שלדעתו סיכוייה טובים ואף מצויינים. לטענתו, בקשת רושרוש פורסמה בזמנו במספר אתרים, ולכן, אין ממש בטענה כאילו הבקשה של פסקל, שהוגשה שבעה חודשים אחרי בקשת רושרוש, הוגשה מבלי שפסקל ידעו על הבקשה הראשונה (של רושרוש). לטעמו, ככל שלא תימחק בקשת פסקל, כי אז יש לצרף את המבקשים בעניין רושרוש לניהול התביעה, הראשונה והשניה, ביחד. יח. עמדת המשיבה (חברת החשמל) היא (כמפורט בסעיפים 27-31 של תגובתה לבקשת המחיקה), שלצורך סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות הדיון בבקשת רושרוש כבר "החל", וזאת משנסתיימה הגשת כתבי הטענות, התקיימו שני דיוני קדם משפט, ואף נקבע מועד לדיון הוכחות (שנדחה). יט. המשיבה מציינת, שההצעה בדבר צירוף חלק ממבקשי תביעת רושרוש לתביעת פסקל עלתה ונדונה בהחלטת כב' השופטת כנפי-שטייניץ מיום 27.5.13 וזכתה שם למתיחת ביקורת. כן העיר ב"כ המשיבה, שההוצאות שנפסקו לזכות המשיבה בהחלטת כב' השופטת כנפי-שטייניץ טרם שולמו על-ידי פסקל. כ. באשר להלכת דבח נ' דינרי, ציין ב"כ המשיבה, שעובדת הרישום או אי-הרישום של התובענה הראשונה חשובה, אך אינה מכרעת, ובמיוחד מפנה ב"כ המשיבה בעניין זה לדברי כב' השופט ח. מלצר באותו פסק דין. בנימוקי תגובתה לבקשת פסקל בדבר מחיקת תביעת רושרוש טוענת המשיבה, כי פסקל מציגים את פסק הדין שבעניין דבח נ' דינרי בצורה מוטעית ומגמתית, וכי היעדר הרישום בפנקס הינו שיקול אחד בלבד, אך השיקול החשוב ביותר הינו השלב בו מצויה התובענה. כא. מהותית, כך טוען ב"כ המשיבה, אין שוני בין התביעות, ואין הצדקה להחזיר את המשיבה לתחילתו של ההליך לאחר שכבר סיימה להגיש את כתבי הטענות בתביעת רושרוש, וכבר היתה מוכנה לפני למעלה ממחצית השנה לחקירת מצהירי בקשת האישור. לפיכך, עתר ב"כ המשיבה למחיקת תביעת פסקל, המאוחרת בזמן, ולקבוע מחדש את מועד ההוכחות בעניין רושרוש. באשר לאי-רישום תביעת רושרוש בפנקס התובענות הייצוגיות, העיר ב"כ המשיבה, שהחובה לפי סעיף 6 היא לשלוח לפנקס התובענות הייצוגיות, ולא לרשום (עמ' 22 לפרוט', ש' 12-13). כב. ב"כ פסקל, עוה"ד פינק, ציין בתגובתוֹ לדברי ב"כ המשיבה: "חברי מנסה, בלי להגיד כאילו ידענו על הייצוגית בעניין רושרוש. אני מצהיר לא ידענו על הייצוגית הזאת. אי הדיווח לפנקס מהווה סימן לכך שהצורה שבה ינוהל הדרך שלא תהיה לטובת הקבוצה". (עמ' 22 סיפא לפרוט', ההדגשה שלי - י.ג.). כג. אוסיף, כי ביום 23.12.13 ניתנה החלטה המאפשרת לב"כ רושרוש להתייחס, עד תאריך 26.12.13, לדברי חבריו בישיבת 22.12.13, זאת הואיל וב"כ רושרוש נאלץ לעזוב את הישיבה בטרם נסתיימה, ואולם, נכון לשעה זו לא הוגשה כל התייחסות כאמור מטעם ב"כ רושרוש. כד. לאחר שנתתי איפוא את דעתי לטיעוניהם הכתובים והמנומקים של ב"כ הצדדים בבקשת המחיקה שהגיש ב"כ פסקל, תגובת המשיבה, ותשובת ב"כ פסקל, וכן הטיעונים בעל-פה של ב"כ כל הצדדים בישיבה מיום 22.12.13, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש למחוק את התובעה ואת בקשת האישור של רושרוש. כה. שיקול חשוב מהווה העובדה שנכון להיום בקשת האישור של רושרוש אינה מדווחת בפנקס התובענות הייצוגיות, ועל כך אין מחלוקת. למשמעות הנובעת מאי-רישומה של הבקשה המוקדמת בזמן, נתן בית המשפט העליון את דעתו (כב' השופט א. רובינשטיין) ב-ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי ואח' (מיום 18.1.12), פיסקה י"ט: "י"ט. פנקס התובענות הייצוגיות אמור להוות מקור מידע מהימן, בין היתר, לשוקל להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית - כדי שלא יכלה זמן ומאמץ וישא בהוצאות לשווא. כך גם מטיל סעיף 5 לחוק על החפץ להגיש בקשה לאישור תובענה, לבדוק בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררת בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשתו לאישור; ככל שמצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, עליו לציין זאת בבקשתו. בהינתן פעולה כמצוות המחוקק לפי סעיף 6 לחוק, יתכן במקרים רבים שכלל לא יהא צורך לפנות לסעיף 7 לחוק. אולם, משהוגשה בקשה נוספת, וזו המוקדמת לא נרשמה, אין למגיש הבקשה המוקדמת, שלא נהג לפי מצוות החוק, להלין אלא על עצמו. הקריטריון הכרונולוגי אינו יכול להכריע משלא כובד המבנה ההגיוני שבנה החוק; משלא נרשמה הבקשה המוקדמת, איבדה את הבכורה, ועל בית המשפט לבחון אילו מהתובענות עדיפה. בין היתר עליו להתייחס לנתון היעדר הבדיקה בפנקס, אך גם לשלב שבו מצויה התובענה - והמטרה היא כאמור ניהול עניינה של הקבוצה בדרך הטובה והיעילה ביותר...". (ההדגשה שלי - י.ג.). ובהמשך פסק הדין בעניין דבח נ' דינרי, בפיסקה כ': "בבסיס הסדר זה ניצב שיקול היעילות, עיקרון מרכזי במאטריה שלפנינו. מגיש הבקשה המוקדמת נמצא בעמדה הטובה ביותר למנוע תקלה על ידי פעולה פשוטה - רישום; על הבאים אחריו לבדוק אם יש תובענה כמותם בצנרת, אך הם לא יוכלו לעשות בן בה בהיעדר הרישום. הרציונל בבסיס מנגנון זה הוא שעומד בבסיס ההסדר שעניינו עסקאות נוגדות (סעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969; ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ, פ"ד נז(2), 385)". ולכן: "בהימנעות המערער מרישום הניח את התשתית ל"תאונה המשפטית" כלשון הנשיא ברק בפרשת גנז". בהקשר זה אני מפנה להצהרתו של ב"כ פסקל בעמ' 22 סיפא לפרוט' ישיבת 22.12.13: "אני מצהיר לא ידענו על הייצוגית הזאת". כז. ב"כ רושרוש טען (עמ' 12 לפרוט'), כי התובענה והבקשה אמנם נשלחו בדואר, ואולם לא נרשמו בפנקס. ב"כ המשיבה העיר בטיעונו, שהחובה לפי סעיף 6 של חוק תובענות ייצוגיות היא לשלוח הודעה למנהל בתי המשפט לשם רישום בפנקס, ואולם דעתי באשר לחובה המוטלת על מגיש תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית - שונה. ברי, שתכלית החקיקה היא שדבר הגשת התובענה ובקשת האישור יופיע ויפורסם ברבים בפנקס התובענות הייצוגיות. חשיבות מהלך זה מבוארת בהרחבה בפסק הדין בעניין דבח נ' דינרי ואח' למניעת "תאונה משפטית". מכאן, שמי שמגיש תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית ושולח את המסמכים למנהל בתי המשפט לצורך רישום בפנקס התובענות הייצוגיות חייב לוודא שהרישום אכן התבצע, ובמידת הצורך עליו לחזור ולהמציא את המסמכים הדרושים לביצוע הרישום בפועל, עד אשר ייווכח לדעת שהרישום אכן בוצע. כח. השלכה נוספת הנובעת מאי-ביצוע הרישום, כעולה מדברי כב' השופט א. רובינשטיין בעניין דבח נ' דינרי, שם, בפיסקה כ"א סיפא: "על פני הדברים נראה, כי תובע שאינו עושה את הפעולה הבסיסית שקבע החוק - רישום, מעלה שאלות לגבי מידת רצינותו בניהול תובענה מסוג זה, וגם לכך יש ליתן משקל" (ההדגשה שלי - י.ג.). וכן דברי כב' השופט ח. מלצר, שם, פיסקה 10 (הראשונה), עמ' 15: "לשיטתי, העובדה שהמערער כשל מלפעול בהתאם לסעיף 6(א) לחוק, אין משמעותה כי בקשתו: "איבדה את הבכורה", כפי שחברי סובר, אלא שנוצר ספק מסויים באשר ליעילות ההליך שאותו יזם המערער, ואותו הוא מבקש לנהל. זהו ה"מחיר" שעל המערער לשאת בו בשל הבעייתיות שבהתנהלותו, ובנסיבות המקרה דנן, הרי שהפגם האמור מטה את הכף לחובתו של המערער". (ההדגשה שלי - י.ג.) כט. במקרה שבפנינו, לא למותר להזכיר, כי בהחלטה מיום 22.5.13, פיסקה ל"ו, הורה בית משפט זה לב"כ רושרוש להמציא את בקשת האישור על נספחיה, ואת התביעה על נספחיה, ולרבות את ההחלטה מיום 22.5.13, למנהל בתי המשפט לרישום בפנקס התובענות הייצוגיות, ולהמציא עד 28.5.13 את האישור בדבר ביצוע הרישום לבית משפט זה, אך לא כך אירע. יתר על כן, במסגרת החלטה נוספת מיום 9.6.13, פיסקה ב', הופנתה תשומת לב ב"כ רושרוש שלמרות האמור בפיסקה ל"ו של ההחלטה מיום 22.5.13 טרם הומצא לבית המשפט אישור בדבר רישום הבקשה והתובענה בפנקס התובענות הייצוגיות, ולפיכך, התבקש ב"כ רושרוש לעשות כן בהקדם, אך שוב: לא כך אירע. אין מחלוקת שהבקשה והתובענה בפועל לא נרשמו. ל. התנהלות זו אינה עומדת בפני עצמה הואיל ולא ניתן להתעלם מן העובדה שלאחר שהומצאה לבית המשפט ביום 25.2.13 בקשת רושרוש לאישור הסתלקות מן התובענה, ובית המשפט עמד על כך שלא צורפו התצהירים הנדרשים לפי סעיף 16(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, ניתנו בעניין החלטות של בית משפט זה מיום 4.3.13 ו-10.3.13, על מנת לוודא המצאת התצהירים לתמיכה בבקשת ההסתלקות, ואולם, תצהירים אלה לא הומצאו. ביום 17.3.13 ניתנה לב"כ רושרוש אורכה למטרה זו, ושוב ניתנה החלטה בעניין זה ביום 24.3.13, ומשטרם הומצאו תצהירי ההסתלקות, ניתנה החלטה ביום 11.4.13 לקביעת הדיון בבקשת האישור (שבהמשך נדחה). לא. בהמשך, ביום 5.5.13 הוגשה בקשה חתומה על-ידי ב"כ רושרוש וב"כ פסקל לצרף את המבקש סוהיל רושרוש כמבקש נוסף לתביעת פסקל, שהתנהלה אותה עת בבית המשפט המחוזי בירושלים, וכן לצרף את ב"כ רושרוש כבא כוח נוסף באותו תיק, ואולם, ביום 12.5.13 הוגשה מטעם כל המבקשים אשר בתביעת רושרוש בקשת הסתלקות כשהיא נתמכת בתצהיריהם של כל ארבעת המבקשים, ובתצהיריהם אין התייחסות לכך שבמסגרת בקשה שקדמה לה במספר ימים נכתב שהכוונה של מר סוהיל רושרוש היא להצטרף כמבקש נוסף לתביעת פסקל, ולצרף את ב"כ רושרוש ב"כ נוסף בתביעת פסקל. לכאורה, קשה ליישם התנהלות זו עם טענת ב"כ רושרוש בדיון מיום 22.12.13 לפיה, סיכויי הבקשה "טובים ומצויינים" (עמ' 17 לפרוט', ש' 6). לב. כמוסבר כבר לעיל, משלא נרשמה הבקשה המוקדמת, איבדה היא את הבכורה (כדעת כב' השופט א. רובינשטיין), ונוצר ספק מסויים באשר ליעילות ההליך שיזם המבקש שהגיש בקשה זו (כדעת כב' השופט ח. מלצר). מכאן, שבנסיבות אלה יש לבחון איזה מבין שתי התובענות היא העדיפה. לג. בענייננו, השלב בו מצויה בקשת רושרוש הוא שהסתיימה הגשת כתבי הטענות (אם כי יצויין, שמטעם רושרוש לא הוגשה תשובה לתגובת המשיבה), נתקיימו שתי ישיבות קדם משפט, והדיון נקבע לחקירת המצהירים (אם כי המועד אשר נקבע למטרה זו נדחה, כמפורט בהשתלשלות העניינים שפורטה לעיל). לעומת זאת, בבקשת פסקל, שהוגשה לבית המשפט כשבעה חודשים לאחר שהוגשה בקשת רושרוש, נדחה המועד להגשת תגובתה של המשיבה ביחס לבקשת האישור. לד. מוכן אני לקבל את עמדת המשיבה, לפיה חלה בענייננו הוראת סעיף 7(ב)(2) של חוק תובענות ייצוגיות, דהיינו, שמצויים אנו במצב בו קיימת בקשת אישור קודמת "שהחל הדיון בה", וזאת מן הנימוקים שפורטו בפיסקאות 27-31 לתגובת המשיבה ביחס לבקשה למחיקת תביעת רושרוש, שם מסתמכת המשיבה, בין היתר, על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת ת"צ 24822-12-10 אלפסי נ' כימוטל בע"מ, עמ' 7 להחלטה מיום 21.11.02. לה. עוד מוכן אני לקבל את עמדתה של המשיבה, כי השיקול לפיו מגיש הבקשה המוקדמת לא ווידא את דבר רישומה בפנקס התובענות הייצוגיות, הוא אמנם שיקול חשוב ביותר, וזאת מכל הנימוקים שכבר פורטו לעיל, ואולם, בצד כל אלה, על בית המשפט לבחון את התמונה הכוללת. לעניין זה הפנה ב"כ המשיבה לדברי כב' השופט ח. מלצר, בפיסקה 10 השניה, שב-ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי ואח' (מיום 18.1.12) בעמ' 15 של פסק הדין: "נדרש איזון שיתחשב במגוון הנתונים הרלבנטיים, ובתוכם גם העובדה כי המבקש-הראשון לא פעל בהתאם להוראות החוק. הדבר ייבחן, איפוא, על רקע כל מקרה לגופו, ובשים לב, בין היתר: לשלב הקונקרטי שבו נמצאת הבקשה המוקדמת, לטיבו המדוייק של הפגם, להסבריו של התובע-הראשון ביחס לליקויי התנהלותו, להשפעת הפגם על המבקש השני, ולנסיבות נוספות של המכלול ככל שישנן כאלו". לו. במקרה שבפנינו כבר עמדתי על כך שאי-ביצוע רישום הבקשה והתובענה של רושרוש בפנקס התובענות הייצוגיות הסבה "תאונה משפטית". הפניתי גם להצהרה שנתן ב"כ פסקל בישיבת בית המשפט מיום 22.12.13 עמ' 22 סיפא לפרוט': "אני מצהיר לא ידענו על הייצוגית הזאת...". לז. נכון הוא, שבעניין תביעת רושרוש הסתיימה הגשת כתבי הטענות והתקיימו שתי ישיבות קדם משפט, האחת ביום 30.1.13 לגוף העניין, השניה, ביום 20.5.13, בכל הנוגע לבקשת ההסתלקות, ואילו בתביעת פסקל הוסכם לדחות בינתיים את המועד להגשת תגובתה של המשיבה. יחד עם זאת, אין לשכוח שטרם החלה חקירת המצהירים בתביעת רושרוש, כך שמצויים אנו עדיין בשלב מוקדם של הדיון. לח. ראוי לציין, שלמעשה אין בידי רושרוש הסברים, בוודאי לא הסברים שיש בהם כדי להניח את הדעת, בנוגע לליקויי ההתנהלות. הרי ממה נפשך: לא זו בלבד שהבקשה והתובענה, גם אם נשלחה בדואר למנהל בתי המשפט, לא פורסמה כנדרש בפנקס התובענות הייצוגיות, אלא גם לאחר שניתנו החלטות מפורשות של בית המשפט, האחת ביום 22.5.13 והנוספת ביום 9.6.13, החלטות בהן התבקש ב"כ רושרוש לוודא כי הבקשה והתובענה תירשמנה כנדרש בפנקס התובענות הייצוגיות, וכי אישור על ביצוע הרישום יומצא לתיק בית המשפט (ונזכור שהיה זה כבר כמעט שנה לאחר שהתובענה הוגשה לבית המשפט), הדבר לא נעשה. לט. כך גם באשר לבקשת ההסתלקות מיום 25.2.13, שהוגשה ללא התצהירים שיש לצרפם לתמיכה בבקשת הסתלקות לפי סעיף 16(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, ועל אף החלטות חוזרות ונשנות של בית המשפט בנוגע לצורך להמציא תצהירים אלה, הרי בפועל הם לא הומצאו, אלא רק בשלב מאוחר יותר, כשהוגשה בקשת ההסתלקות ביום 12.5.13, בקשה שאותה דחיתי מן הנימוקים שפירטתי בהחלטתי מיום 22.5.13, ולא אחזור על הדברים שנית. מ. סבורני, שיש בהשתלשלות העניינים, כפי שפורטה לעיל, והנימוקים המפורטים לעיל, כדי להוביל למסקנה שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר על-ידי מחיקת הבקשה המוקדמת, דהיינו, מחיקת הבקשה של רושרוש. מא. שקלתי גם את האפשרות שהועלתה במסגרת הטיעונים של ב"כ רושרוש וב"כ פסקל, דהיינו, שאחד מן המבקשים בתביעת רושרוש יצורף לתביעת פסקל, ושב"כ רושרוש יצורף כב"כ נוסף לתביעת פסקל, ואולם, לא שוכנעתי, בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, שקיימת הצדקה עניינית למהלך כזה. מב. עוד ובטרם סיום, סבורני, שיש להביא בחשבון נימוק נוסף אשר גם בו יש כדי לתמוך במסקנה בדבר מחיקת בקשת רושרוש והיא, שבקשת פסקל כוללת טיעון משפטי רחב יותר מאשר בקשת רושרוש, דבר שעשוי לאפשר בירור מקיף של העילות והסוגיות המשפטיות שתעמודנה לדיון. אסתפק בכך שאציין, כי במובחן מן הבקשה בעניין רושרוש, הרי תביעת פסקל כוללת, בין היתר, התייחסות גם לחובות שמייחסים המבקשים, לטענתם, למשיבה, מכוח חוק משק החשמל, וספר אמות המידה של רשות החשמל. פשיטא, שאין בכך כדי להביע עמדה ביחס לטענות אלה, אך הדעת נותנת שסוגיות אלה, הכלולות בתביעת פסקל, תחייבנה בירור והתייחסות במסגרת הדיון בבקשת האישור. מג. על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתי היא, במסגרת סעיף 7(ב)(2) של חוק תובענות ייצוגיות, שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר אם תישאר בעינה תביעת פסקל, ואילו תביעת רושרוש תימחק, וכך אני מחליט. מד. התוצאה מכל אמור לעיל היא איפוא כדלקמן: 1. התביעה של המבקשים רושרוש בת"צ 2407-06-12, לרבות הבקשה לאישורה כייצוגית - נמחקות בזאת. יש לראות בהחלטה זו משום פסק דין המסיים את ההליך בת"צ 2407-06-12. אני מחייב את ארבעת המבקשים בתביעת רושרוש, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ (הסכום כבר כולל מע"מ). בקביעתו של סכום זה כבר הבאתי בחשבון, בין היתר גם, את הוצאות בקשת ההסתלקות, כמצויין בפיסקה ל"ה של ההחלטה שנתתי ביום 22.5.13, ולרבות התנהלות ההליך כולו, וכן הדיון מיום 22.12.13. המבקשים בתביעת רושרוש, ביחד ולחוד, ישלמו את שכר הטירחה במשרד ב"כ המשיבה בתוך 60 יום ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן, יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 2. הדיון בבקשת האישור יתקיים איפוא במסגרת תביעת פסקל (ת"צ 60594-01-13). אני מורה למשיבה להגיש את תגובתה בכתב לבקשת האישור של פסקל, לא יאוחר מתאריך 10.2.14, עם העתק ישירות לב"כ פסקל, אשר יגיש את תשובתו בכתב לתגובת המשיבה לא יאוחר מתאריך 9.3.14. 3. אני קובע ישיבת קדם משפט בתביעת פסקל לתאריך 23.3.14 שעה 12:00 בצהריים. 4. לעניין הוצאות הדיון שבין פסקל לבין המשיבה, בכל הנוגע לבקשה זו, אתן דעתי בסיום ההליכים בתיק. תביעה ייצוגית