תביעה ייצוגית: הנגשת אוטובוסים בקווים עירוניים ותחנות קו לשימוש עיוורים וכבדי ראיה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1988 והתקנות שיצאו מכוחו, לרבות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס"ג - 2003, והתכנית הרב-שנתית ליישום הנגשת התחבורה הציבורית בישראל. יצוין כי בעניין זה התנהלו כבר מספר תובענות ייצוגיות כנגד חברות אחרות המפעילות שירותי תחבורה ציבוריים, שהגיעו לסיומן במסגרת פשרה. הסדר הפשרה בתיק זה פוסע בעקבות הסדרי הפשרה שהושגו ואושרו בתיקים הללו, בשינויים המתחייבים מנסיבותיו של תיק זה. התנהלות ההליך התובענה שלפני הוגשה ביום 23.7.2012 על ידי מר ראובן ברון (להלן: "המבקש"). המשיבה היא קונקס - תחבורה עירונית בע"מ (להלן: "חברת קונקס" או "המשיבה"). עניינה של התובענה בפריט 9(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות ("תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות"). תמצית טענת המבקש היא שחברת קונקס, המפעילה שירותי תחבורה ציבוריים, בין היתר בערים מודיעין, יבנה, טבריה ולוד וכן בצפון הארץ, לא הנגישה את שירותיה לעיוורים ולקויי ראיה, כמתחייב על פי הדין. ביום 13.2.2013, לאחר מספר בקשות דחיה, ועוד בטרם התקיים דיון קדם משפט תיק, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית (להלן: "הבקשה לאישור הסדר הפשרה"). לאחר שעיינתי בבקשה לאישור הסדר הפשרה הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחותה על הסף, ולכן הוריתי ביום 14.2.1013 לפעול לפי האמור בסעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, ולפי תקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע - 2010. קרי, לפרסמה להתייחסויות, ולקבוע הוראות לעניין הגשת התנגדויות והודעות הסתלקות. בנוסף קבעתי כי נוסח ההודעה לגבי הפשרה יהיה כמפורט בנספח א' לבקשה לאישור הסדר פשרה, בכפוף לשינויים מספר, ובהם שההפניה לנוסח המלא של הבקשה, תכלול הפניה לאתר אינטרנט הפתוח לכלל הציבור שיאפשר, באופן נגיש, עיון או הורדה של הנוסח המלא של הבקשה. העתק ההחלטה בעניין הפרסום, הבקשה לאישור הסדר הפשרה וכתבי הטענות הועברו על פי ההחלטה לעיונם של היועץ המשפטי לממשלה, מנהל בתי המשפט, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והיועץ המשפטי של משרד התחבורה, והתיק נקבע לדיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה ליום 1.5.2013. ביום 22.4.2013 הגישה ב"כ היועץ המשפטי את עמדתה, לפיה היא אינה מוצאת מקום להתנגד לאישור הסדר הפשרה, ומותירה את ההכרעה לשיקרול דעת בית המשפט. עם זאת מצאה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה להעיר מספר הערות. בין היתר הדגישה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי אין בהסדר הפשרה כדי לגרוע מחובת ההנגשה על פי חוק, והעירה כי חלק מן ההתחייבויות שנטלה על עצמה המשיבה אינן בגדר הטבה, שכן הינן נדרשות על פי חוק, אולם הסכימה כי חלקן הינן, כפי שהצהירו הצדדים, לפנים משורת הדין. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה המליצה שבנוסף לדיווח לבית המשפט על התקדמות ביצוע הסדר הפשרה, ידווחו הצדדים עליו גם לנציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. לסיום הציעה לדחות חלק מתשלום שכר הטרחה לב"כ התובע הייצוגי בהתאם להתקדמות ההסדר. בתגובתו מיום 29.4.2013, חלק בא הכוח המייצג על חלק מהערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שהתייחסו לשאלה האם הטבות הניתנות לקבוצה במסגרת ההסדר מתחייבות על פי חוק אם לאו. לעניין שכר הטרחה ציין בא הכוח המייצג כי הוא מתנגד להצעת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה להתנותו בהתקדמות יישום ההסדר משום ששכר הטרחה שנקבע הינו נמוך ממילא בהשוואה לשכר טרחה שנקבע במקרים דומים. את סוגיית הדיווח ביקש בא הכוח המייצג להותיר לשיקול דעתו של בית המשפט. ביום 1.5.2013 קיימתי דיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה, לאחר שלא הוגשו התנגדויות לביצועו. במסגרת דיון זה טענו הצדדים כי הסדר הפשרה שמוצע בתיק זה הוא הסדר שקול להסדרי פשרה דומים שאושרו במקרים קודמים (ראה טבלת השוואה המצורפת להודעה מטעם המבקש לפיה אושרו הסדרים שקולים בהליכים הללו: ת"צ 38942-01-10 (מחוזי ב"ש) לאוטמן נ' מטרודן (ניתן על יד השופטת רחל ברקאי ביום 19.12.2012); ת"צ (מרכז) 6849-01-10 ברון נ' קווים (ניתן על ידי השופטת אסתר שטמר ביום 23.9.2012); ת"צ (מחוזי חי') 16360-06-12 איליה נ' נתיב אקספרס (ניתן על ידי השופט יגאל גריל ביום 5.5.2013). ב"כ המשיבה הדגיש כי התחייב לאשכול שלם של הנגשה של תחנות אוטובוס בקווים בין עירוניים. המשיבה התחייבה להנגיש 150 סככות ותחנות שאין חובה על פי דין להנגיש אותן, והתחייבה להנגיש גם מסופים, הגם שאין מוטלת עליה לשיטתה חובה בעניין זה. לטענת חברת קונקס, אם בוחנים את היחס בין הסדר פשרה זה להסדרים המקבילים שנערכו עם חברות הסעה ציבוריות אחרות, מכלול ההטבות כאן עולה על ההטבות שניתנו בהסכמים אחרים שכבר אושרו כך שהחברה כאן נתנה במסגרת הסדר הפשרה מעל ומעבר. כן הסכימה המשיבה, בהתאם להצעת ביהמ"ש, לבצע את התחייבויותיה מכוח הסדר הפשרה בהתאם למועדים שפורטו בהסכם הפשרה, וזאת למרות שפסק הדין טרם ניתן, ומטבע הדברים לא יהפוך לחלוט עד למועד שנקבע בהסכם כתנאי לביצוע ההסדר עוד השנה (בכך הסכים ב"כ חברת קונקס לוותר על ההתניה הקבועה בסעיף 20 להסדר הפשרה). לאור כל אלה קבעתי במעמד הדיון כי ההסדרים בעניין הנגשה המפורטים בהסדר הפשרה מקובלים עלי, ואין בדעתי להתערב בהם, ורשמתי לפני את הודעת ב"כ המשיבה כי יעמדו במועדים הקבועים בהסדר הפשרה למרות שלא התקיים התנאי הקבוע בסעיף 20 להסדר הפשרה. לבקשת בית המשפט הגישו הצדדים ביום 5.5.2013 הודעה הכוללת טבלת השוואה בין הסדר הפשרה בעניין שלפני להסדרי פשרה דומים בהליכים ייצוגיים אחרים בנושא הנגשת שירותי הסעה ציבוריים לעיוורים ולקויי ראיה. עקרי הסדר הפשרה המוצע להלן עיקרי הסדר הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט: הגדרת חברי הקבוצה - חברי הקבוצה הוגדרו כ"עיוורים ולקויי ראיה אשר מרכז חייהם בישראל, אשר עשו שימוש בשירותי תחבורה ציבורית עירונית המסופקים על ידי [חברת קונקס] ". התחייבויות המשיבה - להלן התחייבויות חברת קונקס על פי הסדר הפשרה: הנגשת תחנות וסככות אוטובוסים - הנתבעת התחייבה להשלים התקנתו של שילוט נגיש לציבור העיוורים ולקויי הראיה ב-95% מהתחנות תוך 60 ימים. הנתבעת תשלים את התקנתו של השילוט הנגיש בכל התחנות שנה לאחר מכן, ולכל המאוחר בהתאם ללוח הזמנים המפורט בתכנית הרב שנתית ליישום הנגשת התחבורה הציבורית, שפורסמה בינואר 2010 (להלן: "תכנית ההנגשה". לפי תוכנית ההנגשה יש להשלים את התקנת השילט הנגיש עד לשנת 2014). יצויין כי לפי ההודעה שנמסרה ביום 23.5.2013 הושלמה התקנתו של השילוט הנגיש בכל התחנות בקווים העיקרוניים המופעלים על ידי חברת קונקס באשכול לוד. מערכת הסעים שתועמד לרשות חברי הקבוצה - במהלך השנים 2013 - 2016 תעמיד הנתבעת, מידי שנה, 4 אוטובוסים לרשות גופים מוכרים הפועלים למען עיוורים ו/או לקויי ראיה. כריזה פנימית אוטומטית -הנתבעת מתחייבת להפעיל כריזה פנימית אוטומטית בכל האוטובוסים בקווים העירוניים אשר תאפשר לנוסעים לדעת את שם התחנה הקרובה לקראת הגעה ועם ההגעה אליה. כריזה חיצונית אוטומטית - הנתבעת תפעיל כריזה חיצונית אוטומטית שתאפשר לממתינים בתחנה לדעת מה מספרו של אוטובוס מתקרב ביחס לכל האוטובוסים העירוניים ששנת ייצורם מ- 2003 ואילך בכל הקווים העירוניים ולכל אורך מסלולי הנסיעה. הנגשה חושית של אוטובוסים בינעירוניים - הנתבעת מתחייבת להנגיש ולהפעיל בקווים בינעירוניים המופעלים על ידה 40 אוטובוסים בעלי הנגשה חושית מלאה לפי פירוט המופיע בהסדר הפשרה. הנגשת מסופים מרכזיים -הנתבעת תנגיש הנגשה חושית סככות המתנה ותחנות בהן עוברים קווי שירות שלה והנמצאים במסופים. הנגשת תחנות אוטובוסים בקווים בינעירוניים - הנתבעת תבצע הנגשה חושית של 150 סככות המתנה ותחנות באשכול בני ברק וסביבתה, לרבות תחנות קו 400, שבהן עוברים קווים בינעירוניים שלה. (הדבקת מדבקה צהובה דו-צידית והתקנת שלט מישוש). הוצאות ההליך -הוסכם כי הנתבעת תשא לבדה בכל ההוצאות הקשורות בהליך אישורו וקיומו של הסדר הפשרה, ובכלל זה בהוצאות בגין פרסום מודעות בעיתונות ושכר טרחת בודק (אם ובמידה וימונה מכוח סעיף 19(ב)(1) לחוק). ההמלצה לעניין גמול ושכר טרחה - הצדדים המליצו לבית המשפט הנכבד לקבוע כי לתובע המייצג ולבאי כוחו ישולמו ע"י הנתבעת הסכומים הבאים: סך של 270,000 ש"ח בתוספת סכום השווה למע"מ כשכ"ט עו"ד לבא הכוח המייצג. סכום כולל של 67,500 ש"ח כגמול למבקש. דיון האם מדובר בהסדר פשרה ראוי הוגן וסביר? ענייננו בנגישות והנגשת הסביבה לאדם המוגבל בראייתו הויזואלית. "נגישות" מוגדרת בסעיף 19א. לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח - 1988 כ- "אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי" הנגשת האוטובוסים באמצעות מנגנונים שונים (כגון כריזה, סימון חושי וכן הלאה), היא בעלת חשיבות רבה לאנשים בעלי מוגבלות ראייתית, ויש בה הגשמת זכויות יסודיות וחוקתיות. טלו למשל אמצעי פשוט ככריזה (חיצונית ופנימית). אמצעי זה מאפשר לאנשים עם מוגבלות ראיה נסיעה עצמאית, ללא תלות בבני לוויה, בנוסעים או בנהג. בכך היא מאפשרת לבני אדם הסובלים מקשיי ראיה להתנייד בכוחות עצמם, ומשפרת באופן ניכר את יכולתם לממש את זכותם לחופש תנועה. הנגשה מעין זו היא מעשה שגרה במדינות מתוקנות, ומן הראוי שכך יהיה גם במקומותינו. הסדר הפשרה שלפני הינו הסדר הוגן, המקדם באופן ראוי את התכליות החשובות שבבסיס חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו. הסדר הפשרה מקדם את רמת ההנגשה של שירותי המשיבה לעיוורים לרמה העולה על זו המתחייבת על פי דין, ובכך משרת את טובת הקבוצה, מחד גיסא, ומהווה מכשיר להבטחת שמירה על הסטנדרטים המינימאליים שנקבעו על ידי המחוקק, מאידך גיסא. המסר הראוי שההסדר מעביר הוא שעוסק שלא יקפיד לעמוד ברמת ההנגשה ובלוחות הזמנים שקבע המחוקק יידרש לא רק לתקן את דרכיו, ולעמוד ברף המינימום שהציב המחוקק, אלא גם להשקיע באמצעי הנגשה נוספים, שהחוק אינו מחייב, על מנת לפצות את הקבוצה בגין מחדלו מלעמוד בדרישות החוק. מעבר לכך, ראוי לציין כי בהקשר בו עסקינן קשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לזהות ולפצות את חברי הקבוצה שניזוקו בגין מחדלי העבר, ומתן הטבה בצורה של שירותי הנגשה משופרים הוא אמצעי פיצוי ראוי התורם לטובת הקבוצה, מאחר שניתן להניח כי רבים מחבריה יפיקו ממנו תועלת. כאמור, הערותיה המרכזיות של ב"כ היועץ המשפטי להסדר הפשרה נגעו לשאלה האם מדובר בהטבות לפנים משורת הדין, או בפעולות שעל המשיבה לעשות על פי דין. לצורך הדיון באישור הסדר הפשרה, לא ראיתי צורך להיכנס לגופה של מחלוקת זו, שהרי חברת קקונקס התחייבה לבצע פעולות אלו בין כך ובין כך (להערותיו של ב"כ היועץ המשפטי לעניין אופן ביצוע ההסדר ותשלום שכר הטרחה אתייחס בהמשך). זאת ועוד, גם בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לא חלקה על כך שחלק מפעולות ההנגשה שעל חברת קונקס לבצע על פי הסדר הפשרה אין חובה לבצע על פי דין, או שיש בהסדר הפשרה כדי להקדים את מועד ביצוען בהשוואה ללוח הזמנים המחייב. בכך דיינו. מינוי בודק ברירת המחדל בחוק תובענות ייצוגיות היא מינוי בודק בעל מומחיות בתחום בו עוסקת הבקשה, אשר יגיש חוות דעתו לבית המשפט טרם ישקול בית המשפט את אישורה. עם זאת בית המשפט רשאי שלא למנות בודק אם השתכנע שהדבר אינו נחוץ. במקרה שלפני לא ראיתי מקום למנות בודק. אין מדובר בהסדר מורכב לכימות והערכה - והדבר מצוי בתחום מומחיות בית המשפט. הגמול הראוי לתובע הייצוגי ולבא הכוח המייצג לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת הערות ב"כ היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו החלטתי לאשר את הסכומים שהוצעו בבקשה לאישור הסדר הפשרה (סך של 270,000 ₪, בתוספת מע"מ, כשכר טרחת בא הכוח המייצג וסכום כולל של 67,500 ש"ח כגמול למבקש). סכומי הגמול ושכר הטרחה עליהם המליצו הצדדים נראים לי מתקבלים על הדעת בשים לב הן לנושא התובענה, שהוא בעל חשיבות ציבורית רבה, הן למאמצים שעשו המבקש ובא הכוח המייצג, ובשים לב לבחינה השוואתית של הסדרים בתביעות דומות כנגד חברות אחרות העוסקות במתן שירותי תחבורה ציבוריים לעניין מועד תשלום שכר הטרחה: מקובלת עלי, הן כעניין עקרוני והן בתיק זה עמדת באת כוח היועץ המשפטי כי יש לקשור בין חלק משכר הטרחה לבין ביצוע הסדר הפשרה. הטעם לכך הוא שכאשר הסדר הפשרה (או פסק הדין) מטיל על המשיב (או הנתבע) חובה לבצע פעולות עתידיות, מחובתו של בא הכוח המייצג לוודא את ביצוען, ושכר הטרחה המשולם לו הוא, באופן חלקי, גם בגין רכיב זה של שירותיו לטובת הקבוצה. ממילא, מטעמים מובנים, אין מקום לזכות את בא הכוח המייצג במלוא תשלום שכר טרחתו בטרם השלים את מתן שירותיו לקבוצה, ועל כן יש להתנות חלק מהתשלום בהשלמת ביצוע הסדר הפשרה. סוף דבר לפי נתוני משרד העבודה והרווחה חיים בישראל (נכון ליום 1.1.2010), למעלה מ- 24,000 אנשים בעלי תעודת עיוור, ועוד עשרות אלפי ליקויי ראייה. ציבור חשוב של אנשים שיש לכבד את זכויותיהם, ולאפשר השתלבותם בחברה ובעשייה באמצעות יצירת סביבה המותאמת לצרכיהם. לתובענה זו, ודומותיה, יש לפיכך חשיבות ציבורית רבה באכיפת זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון חברתי, וככזו, ראוי לברכה. לאור כל האמור לעיל, הנני מאשר את הסדר הפשרה, על נספחיו. למותר לציין כי אין בהסדר הפשרה כדי לגרוע מחובת המשיבה לעמדו בכל מחויבויותיה על פי דין, ובכלל זה מכלול חובותיה מכוח חוק זכויות אנשים עם מוגבלות ותקנותיו. הנני פוסק גמול למבקש בסכום כולל של 67,500 ₪, וכן שכר טרחה לבא הכוח המייצג בסכום כולל של 270,000 ש"ח בתוספת מע"מ. הגמול למבקש וסכום של 180,000 ש"ח מתוך שכר הטרחה המגיע לבא הכוח המייצג ישולמו בתוך 14 יום ממועד מתן פסק דין זה. יתרת שכר הטרחה תשולם לב"כ המייצג בתוך 7 ימים מהמועד בו תימסר הודעה על השלמת ביצוע הסדר הפשרה. מובהר בזאת כי יתרת שכר הטרחה שתשולמה ידחה תישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק ממועד מתן פסק דין זה ועד לתשלומה בפועל. הצדדים ימסרו החל מיום 1.1.2014, וכל ששה חודשים לאחר מכן, הודעות לבית המשפט בדבר התקדמות ביצוע הסדר הפשרה. העתק ההודעה על התקדמות ביצוע הסדר הפשרה יועברו במקביל גם לנציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות. עינייםעיווריםתביעה ייצוגיתאוטובוס