בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על ביטול פסק המשקם שניתן על ידי עורך דין _________ ביום 29.10.00, וזאת מחמת חריגה מסמכות, טעות על פני הפסק והעדר הנמקה, הכל מכוח הוראות סעיפים 27, 28(א)(1) ו-28(א)(3) לחוק ההסדרים במגזר החקלאי (הוראות שעה), התשנ"ב-1992. ##ואלו נימוקי הבקשה:## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת, גב' _________ ת.ז. _________, הינה חברה באגודת "ברכיה" (להלן: "המשיבה"), אגודה שיתופית רשומה. 2. המשיבה, אגודת "ברכיה" אגודה שיתופית בע"מ, ח.פ. _________, הינה אגודה שיתופית אשר במסגרתה מתנהלת פעילות חקלאית משותפת. 3. המשקם, עורך דין _________, מונה על פי חוק ההסדרים לדון בסכסוך החובות בין המבקשת למשיבה. ## ב. מסכת העובדות ## 4. המבקשת מחזיקה במשק חקלאי מספר 19 ביישוב _________, אשר בפועל מעובד ומנוהל על ידי בנה, מר _________ ת.ז. _________. 5. במהלך השנים, צברה המבקשת חוב ניכר כלפי המשיבה, בסדר גודל של מאות אלפי שקלים, בגין פעילות המשק החקלאי. 6. בשנת 1997 הועבר הטיפול בחובות המבקשת לטיפולו של משקם על פי חוק ההסדרים. 7. ביום 29.10.00, ניתן פסק משקם על ידי עורך דין _________, אשר קבע כי חוב המבקשת למשיבה יעמוד על סך של 615,255 ₪, בניכוי סכומים ששולמו ויתרת זכות בכרטיס נוסף. 8. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק המשקם הראשון, וביום 13.10.02, בוטל הפסק על ידי כב' השופט _________ מחמת טעות גלויה על פני הפסק וחריגה מסמכות. 9. כב' השופט _________ קבע כי המשקם טעה בייחוס חובות האגודה למבקשת בהסתמך על זיקה קואופרטיבית כללית, מבלי לבחון הסכמה מפורשת או נוהג מחייב, וכן חרג מסמכותו באי התייחסות לטענות קיזוז לאחר 31.12.91. 10. על פסק דינו של כב' השופט _________ הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון, וביום 28.12.08, ניתן פסק דין שהורה על החזרת הדיון למשקם אחר, עורך דין _________, אשר יכריע במחלוקת מראשיתה בהתאם להסכמת הצדדים מיום 30.11.98 ובהתאם ל"עקרונות" שנקבעו בפסק דינו של כב' השופט _________. 11. ההסכמה מיום 30.11.98 קבעה כי הדיון בחוב המבקשת יתנהל כ"השגה מפורטת" בפני משקם, במסגרתה רשאי כל צד לטעון לכל טענת זכות וכל טענה חוקית, לרבות לעניין שיעור החוב. 12. "העקרונות" שנקבעו בפסק דינו של כב' השופט _________ התייחסו ליישום הלכות "אביאל" ו"פרי העמק", וקבעו כי לא ניתן לחייב את המבקשת בגין חובות שונים בכרטיס החשבון שלה, כגון תקציב הסוכנות, אחזקת רשת המים, צרכניה, הוצאות מימון וחובות נוספים, מבלי לבחון את מקור החיוב והאם קיימת הסכמה ספציפית או נוהג מחייב. 13. המשקם החדש, עורך דין _________, קיבל את חוות דעתה של רו"ח גב' _________ ת.ז. _________, אשר שימשה כמנהלת חשבונות חיצונית של האגודה עד סוף שנת 2000, ובחנה את חיובי המבקשת. 14. בפסק המשקם הנוכחי, קבע המשקם כי נטל ההוכחה נותר על כתפי המבקשת להוכיח כי החיובים בהם חויבה אינם כדין, ודחה את טענת המבקשת כי מכוח פסק דינו של כב' השופ _________ נטל ההוכחה עובר לאגודה. 15. המשקם קבע כי טענות המבקשת, כפי שעלו בחוות דעתה של רו"ח _________, לא בוססו דיין ואין די באמירה כללית כי החיוב אינו חוקי כדי להצדיק העברת נטל ההוכחה. 16. המשקם התייחס ל"עקרון ההדדיות" וקבע כי מקום בו חולקו יתרות זכות והכנסות, יש לשאת גם בחיובים, וכי הוצאות מימון פעולות האגודה והשקעות בתאגידים אינן גרעונות אלא הוצאות שוטפות שיש לחלק בין החברים. 17. המשקם לא מצא תשתית ראייתית להעברת נטל ההוכחה אל המשיבה וקבע כי אין בסיס לשמוט את הקרקע תחת מאזני האגודה. 18. המשקם לא התייחס לטענות הקיזוז שנטענו בהליך המשקם הקודם, וציין כי בהעדר תשתית ראייתית הוא מניח שהמבקשת לא טענה לכך. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## חריגה מסמכות המשקם ## 19. המשקם חרג מסמכותו המפורשת שנקבעה בהחלטת בית המשפט העליון, אשר הורה לו להכריע במחלוקת בהתאם ל"עקרונות" שנקבעו בפסק דינו של כב' השופט _________, עקרונות המורים על בחינה פרטנית של החיובים והעברת נטל ההוכחה במקרים מסוימים. 20. ההוראה הברורה של בית המשפט העליון, אשר החזירה את התיק לדיון מחדש, לא הותירה למשקם שיקול דעת רחב בנוגע לנטל ההוכחה, אלא חייבה אותו ליישם את ההלכות שנקבעו בפסקי הדין "אביאל" ו"פרי העמק" באופן שיטיל את הנטל על האגודה במקרים המתאימים. 21. קביעתו הגורפת של המשקם כי נטל ההוכחה נותר על כתפי המבקשת, מבלי לבחון כל חיוב לגופו בהתאם לעקרונות שנקבעו, מהווה התעלמות מהנחיה שיפוטית מחייבת וחריגה מובהקת מגבולות סמכותו. 22. המשקם לא פעל כנדרש על פי ההסכמה מיום 30.11.98, אשר קבעה הליך של "השגה מפורטת" המאפשר לכל צד לטעון לכל טענה חוקית, ובכך הגביל את יכולתה של המבקשת להציג את טענותיה באופן מלא ויעיל. 23. אי התייחסותו של המשקם לטענות הקיזוז שנטענו בהליך המשקם הקודם, בנימוק של "העדר תשתית ראייתית", מהווה חריגה מסמכותו, שכן היה עליו לבחון את הטענות הללו כחלק מההכרעה הכוללת בחוב, במיוחד לאור קביעת כב' השופט _________ בעניין זה. ## טעות על פני הפסק בנטל ההוכחה ## 24. קביעתו של המשקם כי נטל ההוכחה מוטל על המבקשת באופן גורף, מבלי לבחון את מהות החיובים, מהווה טעות משפטית מהותית על פני הפסק, שכן היא מתעלמת מההבחנות שנקבעו בפסיקה לעניין חובות אגודה שיתופית. 25. המשקם שגה בפרשנותו את פסק דינו של כב' השופט _________, אשר קבע במפורש כי לא ניתן לחייב את המבקשת בגין חובות מסוימים מבלי לבחון הסכמה מפורשת או נוהג, ובכך למעשה העביר את נטל ההוכחה לאגודה לגבי חיובים אלו. 26. הטענה כי מאזני האגודה מהווים ראיה לכאורה לחוב, אינה גוברת על העקרונות שנקבעו בפסיקה לעניין חובות אגודה שיתופית, במיוחד כאשר מדובר בחיובים שאינם קשורים ישירות לפעילות החבר או שאינם מגובים בהסכמה מפורשת. 27. המשקם התעלם מהעובדה כי רו"ח _________, אשר שימשה כמנהלת חשבונות האגודה, הגישה חוות דעת מפורטת המעלה ספקות כבדי משקל לגבי חוקיותם של חיובים רבים, ובכך היה עליו להעביר את נטל ההוכחה לאגודה להוכיח את חוקיותם. 28. קביעתו של המשקם כי "אין די באמירה כללית וסתמית כי החיוב אינו חוקי" כדי להעביר את נטל ההוכחה, מתעלמת מהמהות של חוות דעת רו"ח _________, אשר פירטה את החיובים הבעייתיים והעלתה שאלות מהותיות לגבי מקורם וחוקיותם. ## אי יישום הלכות "אביאל" ו"פרי העמק" ## 29. המשקם שגה באופן מהותי באי יישום הלכות "אביאל" ו"פרי העמק", אשר קובעות כי אגודה שיתופית אינה רשאית לחייב את חבריה בחובותיה והפסדיה באופן גורף בהעדר הסכמת חברי האגודה, ובכך התעלם מעקרונות יסוד בדיני אגודות שיתופיות. 30. המשקם לא הבחין בין חובות הנובעים מפעילות האגודה עבור עצמה או עבור חלק מחבריה, לבין חובות הנובעים מפעילות ישירה של החבר, ובכך ייחס למבקשת חובות שאינם שלה על פי הפסיקה המחייבת. 31. קביעתו של המשקם בדבר "עקרון ההדדיות", לפיו חלוקת רווחים בעבר מצדיקה השתתפות בגרעונות, אינה עולה בקנה אחד עם הלכות "אביאל" ו"פרי העמק", אשר דורשות הסכמה מפורשת או נוהג ברור להטלת חובות על חברים. 32. המשקם לא בחן האם קיימת הסכמה מפורשת של המבקשת או נוהג מחייב להטלת החיובים השונים, כפי שנדרש בפסיקה, ובכך התעלם מהדרישה המהותית להוכחת קשר ישיר בין החיוב לבין הסכמת החבר. 33. פרשנותו של המשקם להלכות "אביאל" ו"פרי העמק" כחלות רק במקרים של פירוק אגודה או גרעונות הנובעים מגיבוי לחבר ספציפי, הינה מצמצמת ומוטעית, ואינה משקפת את רוח הפסיקה המגנה על חברי אגודה מפני הטלת חובות גורפת. ## העדר הנמקה מספקת ## 34. פסק המשקם לוקה בהעדר הנמקה מספקת, במיוחד בכל הנוגע לדחיית טענות המבקשת המבוססות על חוות דעת רו"ח _________ ועל פסק דינו של כב' השופט _________. 35. המשקם לא נימק באופן מפורט מדוע טענותיה של רו"ח _________ אינן מספקות כדי להעביר את נטל ההוכחה, והסתפק באמירות כלליות מבלי להתייחס לכל חיוב וחיוב באופן פרטני. 36. אי התייחסותו של המשקם לטענות הקיזוז, בנימוק של "העדר תשתית ראייתית", מהווה העדר הנמקה, שכן היה עליו לבחון האם טענות אלו נטענו בעבר ומה מעמדן המשפטי. 37. המשקם לא הסביר מדוע "עקרון ההדדיות" גובר על הדרישה להסכמה מפורשת או נוהג מחייב להטלת חובות, ובכך הותיר את קביעתו ללא בסיס משפטי מוצק. 38. ההנמקה הכללית של המשקם, לפיה "אין בנמצא כל תשתית ראייתית השומטת את הקרקע תחת מאזניה של האגודה", אינה מספקת ואינה מתמודדת עם הטענות הספציפיות שהועלו על ידי המבקשת ורו"ח מטעמה. ## טעות בבחינת חיובים ספציפיים ## 39. המשקם שגה בבחינת חיובים ספציפיים כגון "גמר אחזקת רשת מים", "גמר צרכניה", "גמר הוצאות מימון" ו"השתתפות הון מוסדות", וקבע כי אלו אינם גרעונות אלא הוצאות שוטפות, מבלי לבסס קביעה זו על ראיות או הסכמה מפורשת. 40. קביעתו של המשקם כי הוצאות מימון פעולות האגודה אינן גרעונות אלא הוצאה מודעת של האגודה בניהול השוטף של החיים המשותפים, אינה עולה בקנה אחד עם הדרישה להסכמה מפורשת של החברים להשתתפות בהוצאות אלו. 41. המשקם שגה בקביעתו כי השקעות האגודה בתאגידים שונים, כגון "תנובה", אינן גרעונות אלא השקעה ליצירת הכנסה עתידית, מבלי לבחון האם המבקשת הסכימה להשתתף בהשקעות אלו ובסיכונים הכרוכים בהן. 42. המשקם לא בחן האם החיובים בגין "גמר אחזקת רשת מים" ו"גמר צרכניה" אכן שימשו את כלל חברי האגודה באופן שווה, והאם קיימת הסכמה להטלת חיובים אלו על המבקשת. 43. קביעתו של המשקם כי "אין המדובר בהשתת חובות כי אם ניהול שוטף של חיים באגודה" הינה קביעה כללית ובלתי מבוססת, אשר אינה מתמודדת עם הטענות הספציפיות שהועלו לגבי חיובי עבר שאינם קשורים לפעילותה הישירה של המבקשת. ## התעלמות מחוות דעת רו"ח המבקשת ## 44. המשקם התעלם באופן בלתי סביר מחוות דעתה המפורטת של רו"ח _________, אשר שימשה כמנהלת חשבונות האגודה בעבר, ובכך פגע בזכותה של המבקשת להציג ראיות מהותיות. 45. טענת המשקם כי רו"ח _________ "אינה מסבירה מה היה לקוי בחומר שהוכן בעצם על ידה" הינה טענה שגויה, שכן חוות הדעת מפרטת ליקויים מהותיים ברישומים ובחיובים, גם אם אלו נוצרו בתקופה בה שימשה בתפקידה. 46. המשקם לא נתן משקל ראוי לעובדה שרו"ח _________ הייתה בעלת ידע פנימי מעמיק על התנהלות האגודה וספריה, ובכך היה עליו לייחס משקל רב יותר לטענותיה ולממצאיה. 47. דחיית חוות הדעת של רו"ח _________ בנימוק של "אמירה כללית וסתמית" אינה עולה בקנה אחד עם הפירוט והניתוח שהוצגו בחוות הדעת, אשר הצביעו על חיובי עבר שאינם מבוססים. 48. המשקם לא התמודד באופן ענייני עם הליקויים שהועלו בחוות הדעת של רו"ח _________ לגבי חיובי עבר, ובכך למעשה התעלם מראיות מהותיות שהיו בפניו. ## אי התייחסות לטענות קיזוז ## 49. המשקם שגה באי התייחסותו לטענות הקיזוז שנטענו בהליך המשקם הקודם, ובכך התעלם מהנחיית בית המשפט העליון לדון במחלוקת "מראשיתה". 50. קביעתו של המשקם כי "בהעדר תשתית ראייתית בפני אין לי אלא להניח כי המבקשת לא טענה לכך" הינה קביעה שגויה, שכן טענות הקיזוז נדונו בפסק דינו של כב' השופט _________ ובוטלו על ידו. 51. היה על המשקם לבחון את טענות הקיזוז מחדש, בהתאם להנחיית בית המשפט העליון, ולא לדחותן על הסף בנימוק של העדר תשתית ראייתית, במיוחד כאשר מדובר בטענות שכבר נדונו בעבר. 52. אי התייחסות לטענות הקיזוז פוגעת בזכותה של המבקשת לבירור מלא והוגן של חובותיה וזכויותיה, ומונעת ממנה את האפשרות להפחית את חובה באמצעות קיזוזים לגיטימיים. 53. המשקם היה מחויב לבחון את כלל טענות המבקשת, לרבות טענות הקיזוז, כחלק מהליך "ההשגה המפורטת" שנקבע בהסכמת הצדדים, ובכך נמנע מלבצע את תפקידו במלואו. ## טעות בפרשנות חוק ההסדרים ## 54. המשקם שגה בפרשנותו את סעיפים 12(א) ו-12(ב) לחוק ההסדרים, וקבע כי הם מטילים נטל הוכחה גורף על החבר, מבלי להתחשב בסייגים ובמקרים בהם נטל ההוכחה עובר לאגודה. 55. פרשנותו של המשקם לחוק ההסדרים אינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה, אשר קבעה כי הוראות אלו אינן גוברות על עקרונות יסוד בדיני אגודות שיתופיות לעניין הטלת חובות על חברים. 56. המשקם לא איזן כראוי בין הוראות חוק ההסדרים לבין העקרונות שנקבעו בפסיקה לעניין חובות אגודה שיתופית, ובכך יצר עיוות דין כלפי המבקשת. 57. קביעתו של המשקם כי "החוק בחר לראות במאזני האגודות, כמשקפים בצורה נאותה את מצב הזכות והחובה" אינה פוטרת אותו מהחובה לבחון את חוקיותם של החיובים במאזנים, במיוחד כאשר עולות טענות מהותיות כנגדם. 58. המשקם התעלם מהעובדה כי חוק ההסדרים נועד להסדיר חובות במגזר החקלאי, אך אינו מבטל את הצורך בבחינה מהותית של חוקיות החיובים והסכמת החברים להם. ## פגיעה בעקרונות צדק ושוויון ## 59. קביעותיו של המשקם פוגעות בעקרונות צדק ושוויון, בכך שהן מטילות על המבקשת חובות שאינם שלה על פי דין, מבלי שהוכחה הסכמתה המפורשת או נוהג מחייב. 60. המשקם לא נתן משקל ראוי לפערי הכוחות בין המבקשת, כחברה בודדת, לבין האגודה, ובכך לא הגן על זכויותיה של המבקשת מפני הטלת חובות בלתי מוצדקים. 61. הטלת נטל הוכחה גורף על המבקשת, במיוחד כאשר מדובר בחובות עבר רחוקים, פוגעת ביכולתה להגן על עצמה ומהווה עיוות דין. 62. המשקם לא בחן את ההשלכות הכלכליות של קביעותיו על המבקשת, ובכך לא נתן משקל ראוי לעקרונות של צדק חלוקתי והגינות. 63. התעלמות המשקם מהנחיות בית המשפט העליון ומהלכות הפסיקה, פוגעת באמון הציבור בהליכי המשקם ובמערכת המשפט בכללותה. ## טעות בבחינת הסכמה ונוהג ## 64. המשקם שגה בקביעתו כי "עקרון ההדדיות" מהווה הסכמה על דרך התנהגות, מבלי לבחון האם התנהגות זו אכן מלמדת על הסכמה מפורשת או משתמעת של המבקשת לכל החיובים. 65. המשקם לא בחן האם הנוהג הנטען של חלוקת רווחים והשתתפות בהוצאות היה ידוע למבקשת והוסכם על ידה, ובכך התעלם מהדרישה להוכחת הסכמה. 66. קביעתו של המשקם כי "אין ספק כי ניתן ללמוד מהתנהלות זו של האגודה אל מול חבריה, כי לאורך השנים ניתנה הסכמת החברים לשאת בהוצאות מימון האגודה" הינה קביעה ספקולטיבית ובלתי מבוססת. 67. המשקם לא הבחין בין הסכמה כללית לניהול שוטף של האגודה לבין הסכמה ספציפית להטלת חובות וגרעונות על החברים, ובכך שגה בפרשנותו למושג "הסכמה". 68. היה על המשקם לדרוש מהאגודה להוכיח את קיומה של הסכמה מפורשת או נוהג ברור ומחייב להטלת החיובים השונים, ולא להסתפק בהנחות כלליות. ## פגיעה בזכות לבירור הוגן ## 69. קביעותיו של המשקם פוגעות בזכותה של המבקשת לבירור הוגן של טענותיה, בכך שהן מטילות עליה נטל הוכחה בלתי אפשרי ומתעלמות מראיות מהותיות. 70. המשקם לא אפשר למבקשת להציג את מלוא טענותיה וראיותיה באופן יעיל, ובכך פגע בזכותה להליך הוגן. 71. אי התייחסותו של המשקם לטענות הקיזוז ולחוות דעת רו"ח _________ מהווה פגיעה בזכותה של המבקשת לבירור מלא של הסכסוך. 72. המשקם לא פעל בהתאם לעקרונות הצדק הטבעי, בכך שלא נתן למבקשת הזדמנות נאותה להוכיח את טענותיה ולהתמודד עם טענות האגודה. 73. ההליך בפני המשקם לא היה הוגן ושקוף, ובכך פגע בזכותה של המבקשת להליך משפטי תקין. ## סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על ביטול פסק המשקם שניתן על ידי עורך דין _________ ביום 29.10.00, ולהחזיר את הדיון למשקם אחר, אשר יבחן את המחלוקת מחדש בהתאם להנחיות בית המשפט העליון, לפסק דינו של כב' השופט _________, ובהתאם להלכות "אביאל" ו"פרי העמק", תוך בחינה פרטנית של כל חיוב וחיוב והטלת נטל ההוכחה על המשיבה במקרים המתאימים, וכן לדון בטענות הקיזוז של המבקשת. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.חובת ההנמקהמשקם