הכשרת דרך גישה לבית מגורים 1. בתאריך 17.7.13 ניתן על ידי פסק דין בעתירה במסגרתו הוריתי על קבלת העתירה (להלן: "פסק הדין"). 2. בבסיס פסק הדין עמדה ההנחה כי "השטח המיועד" כהגדרתו בפסק הדין (תוואי דרך מס' 7 נשוא העתירה), הופקע לצורכי ציבור. על כן, כך סברתי, עם השלמת הליכי הפקעת השטח המיועד, נסללה הדרך לקבלת היתר בניה לביצוע עבודות פריצה והכשרת דרך הגישה לבתי העותרים. עוד צויין בפסק הדין כי ביום 22.11.11 הנפיקה הוועדה המקומית למשיבה היתר בניה לביצוע העבודות להכשרת הדרך הנדונה (היתר מס' 20110800). לפיכך, קבעתי במסגרת פסק הדין כי: "עוד בשנת 2009 הבינה העירייה את הצורך הברור במימוש סמכויותיה לגבי הכשרת דרך גישה לבתיהם של העותרים. בהתאם לכך, פעלה העירייה על מנת להפקיע את השטח המיועד לדרך הגישה בחלקה 1. בנוסף הגישה העירייה בקשה לוועדה המקומית לקבלת היתר בנייה לביצוע עבודות הכשרת הדרך. לא זו אף זו, העירייה ביקשה מהעותרים לממן את הוצאותיה, מתוך הבנה ברורה כי מימון זה יזרז את תחילת ביצוע העבודות. העותרים הסתמכו על כך ושילמו מכיסם עשרות אלפי שקלים למימון תהליך קבלת היתר הבנייה המיוחל (אם כי ראוי להדגיש כי המימון היה מימון ביניים שנזקף לזכותם). .. "20. עתה, עם השגת האישורים הנדרשים לביצוע העבודות, ובכלל זה - אישור מליאת המועצה לתקצב את ביצוע העבודות; אישור שר הפנים לתקציב העירייה; וקבלת היתר בנייה - נסללה הדרך בפני העירייה לבצע את מכלול עבודות הכשרת דרכי הגישה של כלל תושבי האזור". בסיפא של פסק הדין הוריתי כדלקמן: "העירייה תפעל לאלתר, ולא יאוחר מיום 1.8.13,למלא אחר תנאי היתר הבנייה. מיד בסמוך לאחר מכן, ולא יאוחר מיום 1.9.13, תחל העירייה בביצוע עבודות הכשרת דרך הגישה לבתיהם של העותרים על פי התוואי שיועד לכך בתוכנית המתאר, באופן שתתאפשר דרך מעבר וגישה סבירה, להולכי רגל ולרכב". 3. לאחר מתן פסק הדין, הגישו המשיבים 2-7, שהם בעלי הזכויות בחלק מהשטח המיועד, עתירה מנהלית שנדונה בבית משפט זה (עת"מ 40330-08-13), במסגרתה טענו כנגד הליך הפקעת השטח וכנגד אישור תוכנית סלילת דרך 7. בהתאם להסדר פשרה שהושג בין הצדדים שם, ואשר ניתן לו תוקף של פסק דין, בוטל בהסכמה פסק הדין, נמחק הערעור שהוגש על פסק הדין, והעותרים שם, הם המשיבים 2-7 בעתירה שבפנינו, צורפו כמשיבים לעתירה שלפני. 4. בתשובתם לעתירה, טוענים המשיבים 2-7, בין היתר, כי טרם הושלמו הליכי הפקעת השטח שבבעלותם הכלול בתוואי דרך מס' 7, וכן כי טרם נתבררה התוכנית המפורטת החליפית לדרך זו, תוכנית שהמשיבים הגישו לאישור הוועדות התכנוניות. בהקשר זה נטען כי בתוואי דרך מס' 7 קיים מחסן בשטח 32 מ"ר, אשר הוקם על פי היתר בניה כדין והוא משמש את המשיבים עד לעצם היום הזה. נטען עוד כי על פי התוכנית החלה על השטח לא ניתן להרוס את המחסן ויש ליזום הליך של שימוש חורג. עוד נטען כי קיימת דרך חליפית והיא דרך מספר 8 המאושרת בתוכנית ענ/299, ואשר מובילה לבתיהם של העותרים. 5. מאחר והדיון החוזר בפני נועד לצורך בירור טענת המשיבים 2-7 כי טרם הושלמו הליכי ההפקעה, וכי קיימת מניעה חוקית לבצע את עבודות פריצת הדרך, הוריתי בדיון שהתקיים בפני ביום 11.12.13 לוועדה המקומית (שאינה צד לעתירה) להמציא תגובתה לטענות המשיבים ואף להתייצב לדיון שנקבע. בתגובתה, הודיעה הוועדה המקומית כי הליכי ההפקעה שננקטו לגבי השטח הנדון הושלמו, פורסמו הודעות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), וכן פורסמה הודעה על הקנייה על פי סעיף 19 לפקודה. בכך הושלם הליך הפקעת השטח על כל הבנוי עליו, ולרבות המחסן. עוד ציינה הוועדה בתגובתה כי היא החליטה לא להמליץ על הפקדת התוכנית החליפית שהוצעה על ידי המשיבים. כמו כן, ציינה הוועדה כי דרך מספר 8 אינה מהווה תחליף ראוי לדרך מס' 7, באשר דרך זו אינה נותנת מענה ונגישות למגרשים ולבעלים בחלקה מס' 1, היא החלקה עליה בנויים בתיהם של העותרים. 6. בדיון שהתקיים בפני ביום 22.1.14, חזר ב"כ הוועדה המקומית על דברים אלה וכן ציין כי היתר הבניה לסלילת דרך מס' 7 עומד בתוקף. 7. הנה כי כן, בשלב הזה הוברר כאמור כי הושלם הליך הפקעת השטח המיועד לדרך מס' 7, ואין כל מניעה חוקית לבצע את עבודות פריצת הדרך הנדונה, כפי שנקבע, למעשה, עוד במסגרת פסק הדין. כן הובהר כי הדרך החליפית, דרך מס' 8, אינה נותנת מענה הולם לנגישות העותרים לבתיהם. בכך תם ה"סיבוב" השני של הדיון. 8. אשר על כן, משהוכח פעם נוספת כי ניתנו כל האישורים לביצוע עבודות הסלילה והכשרת הדרך הנדונה, עומדים בעינם כל הנימוקים שנכתבו בפסק הדין. ממילא אין מקום לשוב ולחזור על הדברים שנכתבו שם. לפיכך, אני מורה כי נימוקי פסק הדין שבוטל, קביעותיו, מימצאיו ומסקנותיו, יהווו חלק בלתי נפרד מהחלטה זו. 10. טרם סיום אציין את המובן מאליו כי טענות המשיבים כנגד עצם הפקעת השטח המיועד וכן יתר טענותיהם כנגד הועדה המקומית, אינן יכולות להישמע בעתירה זו, בהיותם משיבים בעתירה ובשעה שהוועדה המקומית אינה צד לעתירה. 11. סוף דבר - אני מקבלת את העתירה ומורה למשיבה לפעול למילוי תנאי היתר הבנייה לביצוע העבודות הנדונות וזאת תוך 30 יום מהיום (ובלבד שהיתר הבניה בתוקף). לא יאוחר מיום 1.4.14, תחל המשיבה בביצוע עבודות פריצת דרך מס' 7 והכשרתה, באופן שתתאפשר גישה ראויה לבתי העותרים. המשיבה 1 תשא בהוצאות העותרים בסכום כולל של 10,000 ₪. משפסק הדין בוטל בהסכמה, אין צו להוצאות נגד יתר המשיבים. דרך גישה