מחלוקת בתביעת שכר טרחה שבין עורך-דין ללקוח כתב התביעה 2. בכתב תביעה בסדר דין מקוצר, שהוגש ביוני 2011 לבית משפט השלום בתל-אביב יפו טען עורך הדין המשיב כדלקמן: "1. התובע הינו עו"ד במקצועו אשר טיפל בכל עיינו שדל [טעויות הכתיב במקור - ג. ג.] הנתבע בישראל וזאת על פי הסכם שכ"ט שנחתם בין הצדדים אשר בו מצוין שכ"ט בסך 5,000 $ ארה"ב תשלום שכ"ט חודשי. מצ"ב העתק הסכם שכ"ט סומן א'. "2. בגין הסכם שכ"ט נמסר לתובע המחאה מבנק אמריקאי על סך 30,000$ ארה"ב אך לאחר הפקדת ההמחאה נמסר לתובע מהבנק כי לשיק אין כיסוי. ... "3. הנתבע היה בקשר רציף עם התובע במייל, בטלפון ובפגישות מידי יום, הנתבע קיבל שרות ממשרדו של התובע שרות עליו אין עוררין שהוא הטוב ביותר ללקוח שהינו אדם תובעני. השירות המשפטי ניתן בין התאריכים 10/9/11 ועד 27/5/11 מועד בו נמסר לנתבע כי התובע חדל מלייצגו. "4. נכון ליום הגשת כתב התביעה שילם התובע סך של 25,300 ₪ בלבד מתוך חוב בסך 174580 לכן נכון ליום הגשת התביעה עומד חובו של הנתבע על סך 149280 ₪. "5. ... "6. ... "7. לאור האמור לעיל, יטען התובע כי הינו זכאי מהנתבע לסעד הנתבע בתביעה זו מכוח התחייבויותיו לשלם את חשבון התובע כאמור ועל פי דין וכפי שהוסבר למיופה כוחו של הנתבע ולנתבע עצמו." ההסכם 3. התביעה התבססה על הסכם שכר טרחה שבין הצדדים, חתום בידי המערער בלבד, אשר בחלקו הרלבנטי לענייננו נאמר: "הואיל: והלקוח מעוניין להפקיד את מלאכת הטיפול השוטף בענייניו האישיים והעסקיים החל מתאריך 10/9/10 בארץ וחלק בחו"ל; והואיל: ועורך הדין מסכים לקבל על עצמו ייצוג וטיפול בענייניו של הלקוח; לפיכך הוסכם בין הצדדים כדלקמן: שכ"ט ישולם באחוזים בסך 50% מכל עסקה שתיחתם מכל סוג שהוא + מע"מ, לא כולל הוצאות. לחלופין ובאם לא תיחתם עסקה עד לתאריך 30/2/11 או תאריך מאוחר יותר שיוחלט ע"י עו"ד יקבל עורך הדין שכ"ט בסך 5,000 דולר ארה"ב בגין כל החודשים שעבד החל מתאריך 10/9/10 ועד להחלטה לקבל שכ"ט ולא אחוזים מהעסקאות. בקרן הגידור שתוקם ע"י הלקוח ו/או מי מטעמו יהיה עורך הדין רשאי לתשלום חודשי בסך 1% מהג'נרל פרטנרס בגין עבודה שוטפת בקרן וסך של 50% מרווחי הלימיטד פרטנרס, ידוע לצדדים כי סך של 20% מרווחי המשקיעים בקרן יועברו ללימיטד פרטנרס ומתוך זה ישולם 50% לעורך הדין ע"י הלקוח. ... לראיה באנו על החתום היום 10/9/10 [התאריך רשום בכתב יד - ג. ג.] I certify that the above document translated to me into English and I signed it voluntarily after understanding the above." פסק-דינו של בית משפט השלום 4. השופט המלומד בבית משפט השלום קבע כי יש קשיים בניסוחו של הסכם שכר הטרחה. בסעיף 46 לפסק הדין מושא הערעור צוין כי "ואכן ניסוחו של החוזה אינו ברור". ובסעיף 48, שם, בהתייחסות לניסוחו של סעיף בהסכם כותב השופט המלומד: "ניסוחו של סעיף זה אינו נהיר". בסעיף 57 לפסק הדין נאמר, כי ניסוח הסעיף המסביר את התשלום הקבוע הינו בעייתי ואין לו משמעות מעשית "העובדה שהניסוח הוא קלוקל לא משנה את ההחלטה, שגם הפרשנות החליפית צריכה להיות הגיונית ותואמת את הנסיבות". בית משפט השלום החליט איפוא לקבוע את המוסכם בין הצדדים בהתאם לאומד דעתם. בסעיף 53 נכתב: כי "במקרה דנן יש אי בהירות לגבי המועד בו מסתיימת חובת התשלום ולכן לא ניתן להגיד כי אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה. לכן, יפורש החוזה לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות הענין". בסעיפים 54-57 לפסק הדין קובע השופט המלומד את המוסכם בין הצדדים על סמך פרשנותו לדברי הכתוב. בסיכומו של דבר, סעיף 68, הגיע בית המשפט השלום למסקנה, כי המערער חתם על הסכם שכר טרחה ואינו מכחיש את עצם החתימה, כי המערער קיבל שירותים משפטיים מעורך הדין המשיב ולכן "אני מוצא כי עליו לכבד את ההסכם עליו חתם", כאשר תוכן ההסכם הוא כפי הפירוש שניתן לו על ידי השופט המלומד. 5. לענין הטענה המרכזית של המערער לפיה הוא אינו קורא עברית וכי לא הבין את הסכם שכר הטרחה עליו חתם, ציין השופט, כי בשולי ההסכם מצוי משפט באנגלית (צוטט לעיל בשולי סעיף 3) לפיו מאשר המערער כי המסמך שבמחלוקת תורגם לו לאנגלית והוא חתם עליו מרצונו החופשי ולאחר שהבין את האמור לעיל. השופט המלומד כותב (שם, סעיף 38), כי המערער אישר בחתימתו כי ההסכם תורגם לו לאנגלית "כך שגם אם טענתו .... כי אינו קורא עברית נכונה, הרי שעצם חתימתו על מסמך הכולל משפט באנגלית אשר מעיד כי המסמך תורגם לו... מייתרת את הדיון בשאלה האם הנתבע יודע לקרוא עברית". דיון והכרעה העדר ראייה לנוסח התרגום לאנגלית 6. השאלה הראשונה שבמחלוקת בין בעלי הדין, היא אם כן, באיזו מידה הבין המערער את הסכם שכר הטרחה שבינו לבין המשיב. ב"כ המערער הצביע במהלך שמיעת הערעור על מסמכים שונים שנערכו על ידי המשיב, במסגרת שירותים משפטיים שניתנו על ידיו למערער, הכוללים ציון עובדתי שהמערער אינו קורא עברית ואינו שולט בשפה זו. גם הכללת המשפט באנגלית במסמך שבמחלוקת תומכת בעמדת המערער, כי יש בעיה במידת שליטתו בשפה העברית. טענת המערער, כי ההתכתבויות בדואר אלקטרוני שבין בעלי הדין היו, לכל אורך הדרך, בשפה האנגלית ורק בשפה זו, לא הוכחשה. 7. עורך-הדין-המשיב הוא שניסח את הסכם שכר הטרחה שבין הצדדים. בשלב של עריכת הסכם שכר טרחה בין עורך דין ללקוח חלה על עורך הדין חובת נאמנות מוגברת, בעיקר בכל הקשור להסברת תוכנו של ההסכם ללקוח. ברור, שבשלב זה קיים ניגוד עניינים מובנה בין מעמדו של עורך הדין כיועצו המשפטי של הלקוח לבין האינטרס האישי, המובן, של עורך הדין בקבלת שכר טרחה. נסיבות אלה, הקיימות בכל מקרה של הסכם שכר טרחה, מקבלות דגש מיוחד כאשר הסכם שכר הטרחה נערך, כבענייננו, בשפה, שהלקוח אינו שולט בה באופן מלא. עורך הדין ציין במפורש, כי ההסכם תורגם לשפה בה שולט הלקוח. אינני סבור שדי בציון מעין זה, כאשר אין ראיה ברורה בפני בית המשפט לגבי עצם התרגום של הסכם שכר הטרחה ובעיקר אין ראיה ברורה לגבי הנוסח של התרגום האמור. לא למותר לחזור ולהזכיר, כי בית-משפט השלום התחשב בנוסח העברי של ההסכם כאשר דן בפרשנותו ולא בנוסח התרגום האנגלי, אותו שמע, אליבא דמשיב, המערער. בפני בית המשפט היתה עדות של עו"ד עדה גרינבלט, שגם עשתה תצהיר מיום 10.1.12. המצהירה ציינה, כי היא עובדת עם עורך הדין המשיב וכן ציינה פרטים שונים לגבי תוכנו של ההסכם עליו סומכת התביעה. בסעיף 4 לתצהירה, למשל, כתבה שהמערער "הבין והסכים לכך" שתשלום שכר הטרחה לפי ההסכם אינו כולל מע"מ והוצאות וכי "זה היה אומד דעת הצדדים בעת חתימת ההסכם". העדה כותבת באותו סעיף, כי על פי יעוץ משפטי שקיבלה הדברים עולים באופן ברור, בין היתר אף מנוסח הסכם שכר הטרחה. לגבי המשפט המסיים את ההסכם באנגלית אמרה העדה, כי המערער קרא את ההסכם בכוחות עצמו וכי "ההסכם אף תורגם לו בפועל על ידי עורך דין X לאנגלית" (שם, סעיף 5 סיפא). המשיב חוזר על דברים אלה בתצהיר מתאריך 14.1.12 שהגיש לערכאה הדיונית, ראו סעיף 31, שם. בית-משפט השלום לא דן בפסק-דינו בהערכת עדותה של עוה"ד גרינבלט, כנראה בשים-לב למסקנותיו שהובאו בסעיף 5 לעיל. 8. כפי שציינתי, אני סבור, שמקום שנערך הסכם שכר טרחה בין לקוח לעורך דין, כאשר הלקוח אינו שולט היטב בשפה בה נערך ההסכם, מן הראוי שההסכם ייערך וייחתם בשפה בה שולט הלקוח. למצער מן הראוי, שבמקרה כזה כאשר ההסכם נעשה בשפה שהלקוח אינו שולט בה היטב, והטענה היא כי ההסכם תורגם לשפה בה שולט הלקוח, יצורף התרגום להסכם עצמו. בענייננו, כפי שטוען המשיב והעדה מטעמו, נעשה תרגום על ידי מנסח ההסכם, קרי: עורך הדין. אין ראיה חד משמעית וברורה לגבי נוסחו של התרגום. לדברים חשיבות לא רק בגלל הקשר שבין עורך הדין ללקוחו ולא רק בגלל העדר השליטה של הלקוח בשפה העברית, אלא בעיקר מכיוון שבית המשפט ששמע את הצדדים, קבע שנוסח ההסכם בעייתי ואינו חד משמעי. בנסיבות אלה, נאלץ בית המשפט השלום, כאמור, לקבוע את פרשנות ההסכם לפי הנוסח העברי שהיה בפניו וכאשר אין בפני בית המשפט נוסח התרגום לאנגלית שהובא בפני המערער הלקוח. מסקנתי, בנסיבות אלה, היא שלא ניתן להסתמך על ההסכם הכתוב, שגם מועד חתימתו המדויק לא היה נקי מספקות, בתביעת שכר הטרחה של המשיב. עילת התביעה - חוזית 9. כפי שצוין לעיל, התובענה שהוגשה לבית משפט השלום בסדר דין מקוצר (צוטטה בעיקרה בסעיף 2 לעיל) היתה תובענה חוזית שהסתמכה כל כולה על ההסכם הכתוב. כתב התביעה סמך על הטענה של התחייבות לשלם את חשבונות עורך הדין על סמך האמור בהסכם שכר הטרחה. אין טענה בכתב התביעה לגבי אומד דעתם של הצדדים כפי שיש להבינו מההתקשרות ביניהם או מנסיבות אחרות. אין טענה חלופית, כי בהעדר סימוכין בהסכם הכתוב ראוי לבסס את תביעת שכר הטרחה או יתרת שכר הטרחה, על נסיבות עובדתיות אחרות, שאינן מופיעות בכתב התביעה. מסקנתי דלעיל היא, שלא ניתן להסתמך על ההסכם הכתוב כבסיס לתביעה לשכר טרחה כזה או אחר. בנסיבות המתוארות, של העדר פירוט עובדתי נוסף בכתב התביעה, אינני רואה גם מקום, כפי עמדתו החלופית של בא כוחו המלומד של המשיב, להחזיר את העניין לברור נוסף בבית משפט השלום. סעד 10. בית משפט השלום ביסס את החיובים הכספיים שנקבעו בפסק הדין על הסכם שכר הטרחה. כפי שניסיתי להסביר לעיל, אינני סבור שניתן לבסס חיוב כלשהו על ההסכם האמור. אני מקבל איפוא את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט השלום מיום 15.7.12. אני מחייב את המשיב לשלם למערער את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עורך דין, בשתי הדרגות, בסך 20,000 (עשרים אלף)₪, להיום. ככל ששולמו סכומים כלשהם על ידי המערער למשיב מכוח פסק דינו של בית משפט השלום, הרי יוחזרו אלה למשלם בצרוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד התשלום ועד למועד ההחזר. העירבון בערעור (כולל פירות) יוחזר למערער באמצעות בא כוחו. שכר טרחהלקוחותעורך דין