על מנהל הארנונה להשיב להשגה תוך 60 יום ממועד קבלת ההשגה - מהו מועד התחלת מנין 60 הימים ? 1. עניינה של העתירה בפרשנות הוראת סעיף 4(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן - "חוק הערר"), הקובעת כי על מנהל הארנונה להשיב להשגה תוך 60 יום ממועד קבלת ההשגה - המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה, מהו מועד התחלת מנין 60 הימים? בעתירה מבוקש להורות על ביטול החלטת המשיב 2 (להלן - "מנהל הארנונה") לפיה נדחתה השגת העותרת, וכן מבוקש להורות על קבלת ההשגה עקב מתן תשובת מנהל הארנונה לאחר חלוף 60 יום ממועד הגשת ההשגה. העובדות בקצרה 2. העותרת, מורני אין בע"מ, מחזיקה בנכס הרשום בספרי עיריית עכו (להלן - "העירייה") כנכס מס' 18014035002 אשר בו היא מנהלת כיום מלון בשם AKKOTEL (להלן - "הנכס"). המשיבה 1 (להלן - "העירייה") שלחה לעותרת שומה מתוקנת, בגין הנכס, מיום 6 בפברואר 2012 לתשלום הפרשים החל משנת 2007 (להלן - "השומה המתוקנת"). זו הגיעה לידי העותרת ביום 22 בפברואר 2012. 3. העותרת הגישה עתירה על השומה המתוקנת לבית משפט זה (עת"מ 17894-04-12). במסגרת הדיון בעתירה, הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע לאי חיוב העותרת בגין חיובי הארנונה של הנכס בשנים 2007-2011. הצדדים ביקשו לשמור על טענותיהם בכל הנוגע לחיוב הארנונה לשנת 2012. בהתאם להסכמה זו נמחקה העתירה הראשונה. 4. ביום 21 במאי 2012 הגישה העותרת השגה על חיוב הארנונה לשנת 2012 (להלן - "ההשגה"). 5. ביום 15 ביולי 2012 נשלחה אל העותרת דרישה מטעם העירייה בהתאם לסעיף 306 לפקודת העיריות, ושם נכתב כי משלא הוגשה השגה, השומה הפכה לחלוטה ובהתאם לכך, העותרת חייבת סכום של 62,696.53 ₪ בגין חוב ארנונה לשנת 2012. (להלן - "המכתב הראשון") 6. ביום 31 ביולי 2012 השיבה העותרת למכתב הראשון וציינה כי ההשגה הוגשה על ידה בהתאם למועדים הקבועים על פי דין (להלן - "מכתב התשובה"). כמו כן, בסמוך לכך, במענה לבקשת העירייה, שלחה העותרת לב"כ העירייה, את ההשגה בשנית. 7. ביום 13 בספטמבר 2012 נתקבל אצל ב"כ העותרת מכתב מאת מנהל הארנונה ובו נרשם כי "המכתב" המתקרא "השגה" הוגש באיחור לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק להגשת השגה ועל כן הוא נדחה. עם זאת, למעלה מן הנדרש, התייחס מנהל הארנונה גם לטענות המפורטות בהשגה לגופן ודחה אותן (להלן - "החלטת מנהל הארנונה"). על החלטה זו הוגשה העתירה דנן. 8. העותרת טוענת כי היא הגישה את ההשגה במועד הנדרש על פי חוק, ולטענתה, משלא השיב מנהל הארנונה תוך 60 יום מיום הגשת ההשגה, כנדרש בסעיף 4(ב) לחוק הערר, יש להורות על קבלת הערר כאמור בהוראת סעיף 4(ב)(ב) לחוק הערר שזו לשונה: "(ב) לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום - ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה, זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום" לחילופין, טוענת העותרת, כי החלטת מנהל הארנונה נגועה בפגמים רבים, הן פרוצדורליים והן מהותיים, כמפורט בהרחבה יתירה בעתירה. 9. המשיבים טוענים כי לא נפל כל דופי בהחלטת מנהל הארנונה. לטענתם, ההשגה הגיע לידי מנהל הארנונה רק ביום 31.7.2012 לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק להגשת ההשגה, ומכל מקום, תשובתו של מנהל הארנונה להשגה ניתנה במועד, והיא אף נכונה עניינית. דיון 10. אקדים ואומר כי דין העתירה להידחות. הוראת סעיף 3(א) לחוק הערר קובעת כדלהלן: "(א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:..." על פי הוראת סעיף 3 הנ"ל, על הנישום להגיש השגתו תוך 90 יום מיום קבלת הודעת התשלום, ועליו להפנותה למנהל הארנונה - ככתוב: "לפני מנהל הארנונה". 11. אין מחלוקת בענייננו כי העותרת המציאה את מכתב ההשגה ביום 21.5.12 ללשכת ראש העיר ולא למנהל הארנונה. משום כך, הוטבעה על גבי המכתב חותמת "נתקבל" מאת "לשכת ראש העיר". מחדלה של העותרת אשר הגישה את ההשגה לגורם שגוי, היינו ללשכת ראש העיר במקום למנהל הארנונה, כנדרש על פי החוק, גרם לכך שההשגה הגיעה בפועל לשולחנו של מנהל הארנונה רק ביום 31 ביולי 2012 (מועד משלוח "מכתב התשובה" על ידי העותרת לבקשת מנהל הארנונה). 12. כאמור, תשובת מנהל הארנונה להשגה ניתנה ביום 13.9.12. האם תשובה זו ניתנה לאחר המועד הקבוע בחוק? הוראת סעיף 4(ב) לחוק הערר מורה כדלהלן: "(א) מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה" (הדגשה שלי י.ו). על פי הוראת סעיף 4(ב)(א) לחוק הערר, על מנהל הארנונה להשיב להשגה תוך 60 יום "מיום קבלת ההשגה". כלומר, מיום שההשגה הגיע לידיו. כאמור לעיל, מנהל הארנונה קיבל את ההשגה לידיו רק ביום 31.7.12. לפיכך, תשובתו להשגה שניתנה ביום 13.9.12 ניתנה במסגרת 60 הימים הקבועים בחוק. 13. העותרת טוענת כי יש לספור את מנין 60 הימים ממועד המצאת ההשגה ללשכת ראש העיר, ולא היא. כאמור לעיל, על פי הוראת סעיף 3(א) לחוק הערר " מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה" ההדגשה שלי - י.ו.). כהמשך ישיר להוראה זו, נקבע בסעיף 4(ב)(א) לחוק הערר כי "מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה" (ההדגשה שלי - י.ו.). מכאן, שעל הנישום מוטלת החובה להגיש את ההשגה למנהל הארנונה ולא לכל גורם אחר בעירייה, ובהתאם לכך, על מנהל הארנונה להשיב להשגה תוך 60 יום מהמועד שהוא, הוא, קיבל את ההשגה לידיו. ראו דברים שכתבתי בה"פ (חי') 1290/98 א.גרוסמן ובניו בע"מ נ' עיריית תמרה, פ"מ תשנ"ט(3), תשנ"ט-1999, 865: "מטרת סעיף 4 לחוק הינה למנוע ממנהל הארנונה "סחבת" במתן התשובה וזלזול בחובתו זו. לכן גם קבע המחוקק סנקציה כה קשה מבחינת הרשות המקומית, ולפיה, אם לא השיב מנהל הארנונה במועד הנ"ל, ייחשב כמי שהחליט לקבל את ההשגה. אכן, התוצאה מבחינת הרשות המקומית הינה קשה ביותר, ויכולה להביא במקרים מסוימים לכך שיבוטלו חובותיהם של אזרחים אף שלא היתה הצדקה לכך לגופו של עניין אך ורק משום שמנהל הארנונה איחר, ולו ביום אחד, במתן תשובתו להשגות אלו. אולם זהו מחיר ראוי מבחינה ציבורית, שכן הוא נועד לשמור על מנהל תקין ומונע חוסר התייחסות וזלזול כלפי האזרח מצד מנהל הארנונה. עם זאת עקב הקיצוניות של הסנקציה והשלכותיה יש להפעילה בזהירות יתרה ובמקרים הברורים בלבד. אני בדעה כי יהא זה בלתי הוגן (כלפי הציבור, שכן כספי הארנונה הינם בסופו של דבר כספי הציבור) ובלתי ראוי "לקנוס" את מנהל הארנונה בשל נסיבות שאינן תלויות בו, ונדמה לי כי המחוקק לא התכוון לתוצאה שכזו. חישוב מנין 60 הימים מרגע שההשגה מתקבלת ברשות המקומית (אך לאו דווקא לידי מנהל הארנונה) ועד המועד שבו מקבל האזרח את התשובה יביא לתוצאה בלתי סבירה ובלתי ראויה זו (שהרי למנהל הארנונה אין כל שליטה על גורלו של מכתב ההשגה לפני שהוא מגיע אליו או מרגע שהוא יוצא מרשותו)" (שם בעמ' 872) ובהמשך: "אני קובעת כי יש למנות את 60 הימים מהיום בו הגיע מכתב ההשגה לידיו של מנהל הארנונה..." (עמ' 873 לפסק הדין). כך נקבע גם בעמ"נ (חי') 328/06 חברת דואר ישראל בע"מ נ' מנהל ארנונה קרית אתא (22.11.06) כדלקמן: "תשובת מנהל הארנונה להשגתה של המערערת ניתנה בתוך 60 יום ממועד הגעת ההשגה למשרדו. האיחור בהגעת ההשגה למשרדו של מנהל הארנונה נגרם בשל מחדלה של המערערת, אשר הפנתה את ההשגה ל"גב' רונית סגל מנהלת הארנונה", זאת כאשר בפועל רונית סגל היא מנהלת מחלקת גביה ורונן רוזנפלד הוא מנהל הארנונה. בפועל הגיעה ההשגה לידיו של מנהל הארנונה רק ביום 11.3.04 ומנהל הארנונה אף ציין זאת בתשובתו להשגה, עוד בטרם הועלתה טענת האיחור על ידי המערערת. לכן יש למנות את 60 הימים למתן תשובה להשגה מהמועד שבו הגיעה ההשגה לידי מנהל הארנונה ולא מהמועד שבו התקבלה במשרדי העירייה". כן ראו: עת"מ (חי') 4217/07 האגם בטבע בע"מ נ' מנהל הארנונה במועצה המקומית (21.10.07) כדלקמן: "על הטוען כי מסר השגה למנהל הארנונה הנטל להוכיח טענתו. מסירת השגה לגורם אחר ברשות המקומית, גם אם גורם זה עוסק בגביית הארנונה, אינה בגדר של מסירת ההשגה למנהל הארנונה". אף שהנטל להראות כי ההשגה הוגשה לגוף הנכון הוא על המשיג (ראו את עניין האגם בטבע, שם), איננו נדרשים לכך בענייננו, שכן העותרת מודה כי היא הגישה את ההשגה ללשכת ראש העיר. 14. סיכומו של דבר - ההשגה הגיעה לשולחנו של מנהל הארנונה רק ביום 31.7.12, לאחר חלוף למעלה מ-90 יום מהמועד שהעותרת קיבלה את דרישת התשלום (22.2.12). די בכך כדי לקבוע שההשגה הוגשה למנהל הארנונה באיחור. 15. אף אם אניח לטובת העותרת כי ההשגה הוגשה על ידה במועד (ההשגה הוגשה במועד ללשכת ראש העיר), לא יועיל לה הדבר שכן תשובת מנהל הארנונה הדוחה את ההשגה ניתנה במסגרת 60 הימים שנקבעו בהוראת סעיף 4 לחוק הערר (מנהל הארנונה קיבל את ההשגה לידיו רק ביום 31.7.12. לפיכך, תשובתו להשגה שניתנה ביום 13.9.12 ניתנה במועד). 16. העותרת העלתה בעתירה שורה של טענות כנגד החלטת מנהל הארנונה לגוף ההשגה. אין מקום להידרש לטענות אלה במסגרת העתירה דנן, שהרי מקומן של הטענות בהגשת ערר על החלטת מנהל הארנונה ולא בעתירה מינהלית (תמוה מדוע בחרה העותרת להעלות הטענות במסגרת עתירה זו שעה שהיא עצמה ציינה בעתירה כי הוגש על ידה ערר בעניין). 17. סוף דבר - תשובת מנהל הארנונה להשגה, ככל שזו הוגשה במועד, ניתנה תוך מסגרת המועדים הקבועים בחוק. לפיכך, אין מקום ליישם על ענייננו את הוראת סעיף 4(ב)(ב) לחוק הערר, כפי שמבקשת העותרת. העתירה נדחית. העותרת תשא בהוצאות המשיבים בסכום של 8,000 ₪. שאלות משפטיותארנונה