נטען, שההסכם היה מותנה בתנאי שלפיו נדרש אישור בית המשפט, וכזה לא ניתן. לא ראיתי לקבל את הטענה שכן, שעה שנחתם ההסכם המותנה בתנאי, על הצדדים לפעול לקיום התנאי, וצד אינו רשאי לבטל את ההסכם מחמת שהתנאי טרם התקיים, וכל עוד לא חלף המועד הסביר לקיומו. כאמור, ההסכם נחתם ביום 3.5.13, וברי כי עד מועד הביטול, ביום 6.5.13, לא היה סיפק בידי כונס הנכסים לפנות לבית המשפט ולקבל את אישורו להסכם. משכך, יש להחיל את הוראת סעיף 28(א) לחוק החוזים, חלק כללי התשל"ג-1973, שלפיה אם צד מנע את קיום התנאי, הוא לא זכאי להסתמך על אי קיומו. לענייננו, הקונה מנעה את אישור ההסכם על ידי בית המשפט שכן, היא ביטלה את ההסכם עוד בטרם הגיע המועד הסביר לאישורו על ידי בית המשפט, ולכן אינה יכולה להסתמך על כך שהתנאי המתלה טרם התקיים. הוראות ההסכם בשאלה האם הממכר כולל גם את הפעילות של העסק אם לאו, אינן חד משמעיות. מחד גיסא, הממכר, כהגדרתו בהסכם הינו "הרכוש המשועבד", והגדרת הרכוש המשועבד כוללת, בין היתר, את "המפעל וכל הנכסים, הרכוש והזכויות מכל סוג ומין שהוא ללא יוצא מן הכלל... ומבלי למעט נדל"ן, מטלטלין, חובות... שכירות, מוניטין, רווחים, הכנסות וכל זכויות בעלות והנאה אחרות" של החברה. מאידך גיסא, אין כל הוראה בהסכם, כי הממכר הינו גם עסק חי ופעיל. הוראות שבהסכם, ההצהרות שנכללו בו, כמו גם אלו הנעדרות הימנו, מצדדים בגרסת כונס הנכסים ודוק. אין בהסכם כל הוראה ביחס לפעילות העסק, היקפי המכירה, רשימת לקוחות, רשימת ספקים, חובות לקוחות, חובות ספקים, רשימת עובדים, התחייבויות, דוחות כספיים, הסכם שכירות, משך תקופת העסק, מקום הימצאו וכדומה. אין בהסכם הצהרות ומצגים באשר לפעילות החברה כמות שמצופה היה אילו נמכר העסק. גם לא צורפו להסכם מסמכים שהיה מקום להידרש להם אילו נמכרה פעילות העסק. גם לא מצויה בהסכם התחייבות מצד החברה או כהן לפיה הם מתחייבים לבצע חפיפה עם נציגי הקונה, שהינה אחת הפעולות הנדרשות כרגיל בעת מכירת עסק פעיל. הוראה נוספת שחסרה בהסכם והעומדת כנגד גרסת הוקנה היא שאם יתברר שהעסק אינו בעל הנתונים שהוצגו על ידי החברה לקונה, יהווה הדבר הפרה של ההסכם. לאור שלל האמור, בולט בהעדרו תצהיר מטעם הקונה שיתמוך בגרסתה לפיה הממכר נשוא ההסכם כלל גם מכירת עסק פעיל. הקונה, מטעמים השמורים עמה, נמנעה מלצרף תצהיר ואף לא השכילה לצרף תצהיר גם לאחר שהטענה בדבר העדר תצהיר מטעמה, הועלתה במפורש בתשובת הנושה לתגובת הקונה. העדר תצהיר עומד, אפוא, בעוכרי הקונה. גם נסיבות ההתקשרות בהסכם מטות את הכף כנגד עמדת הקונה: אחת היא תגובת הקונה לפיה החברה הציגה לפניה מצגים בדבר מחזור פעילות של העסק בסכומים של מאות אלפי שקלים, וזאת להיווכח הטענה כי רכשה גם את העסק; אם אכן ניתן מצג כאמור על ידי החברה לקונה, ומצג זה הווה לגרסת הקונה נדבך חשוב להתקשרותה בהסכם, שומה היה לדרוש שהדבר יצוין בהסכם. העדרו של נתון כה חשוב לשיטת הקונה, עומד כנגד גרסתה. נסיבה נוספת היא הצעת הקונה לרכישת החברה שקדמה להתקשרות, ופורטה במכתב בא כוחה של החברה מיום 15.4.13 (נספח א' לתגובה). בהצעה נאמר, בין היתר, כי הקונה הסכימה לרכוש את כל נכסי החברה תמורת הסך של 1,500,000 ₪, זאת בכפוף לבדיקת הציוד והריהוט וכן להתקשרות בהסכם עם המשכיר של העסק, ומבלי להתנות את ההצעה בבדיקת העסק עצמו. לא התעלמתי מדברי מר רוני, מבעלי הקונה בדיון, לאחר שאפשרתי לו לבקשתו לומר את דברו. לגישתו, הקונה התכוונה לקנות עסק פעיל, ולא עסק שאין לו מחזור ונעדר פעילות. אם נקבל את דבריו אלה, שאין בהם כדי להוות תחליף לתצהיר שהיה על הקונה להגיש לבית המשפט ולהעמיד אותו לחקירה נגדית, קל וחומר שהיה על הקונה לדרוש, כי בהסכם תהיה התחייבות מפורשת למכירת עסק פעיל, היקף הפעילות, מחזורים וכדומה. אין בידי לקבל את דבריו שלא קרא את ההסכם שאם אמירה, ככל שיש ליתן משקל, הייתה אמורה להיות מגובה בתצהיר כדין. ממכלול הטעמים האמורים, אני מקבל את הבקשה לאכיפת הסכם המכר. מקבל אני גם את עמדת כונס הנכסים והנושה שלפיה, הודעת הביטול ניתנה שלא כדין. הודעת הביטול מושתתת, כאמור, רק על כך שכהן לא הגיע לעסק לשם חפיפה עם הקונה החל מיום 4.5.13. דא עקא, אין בהסכם כל התחייבות של כהן או אחר מטעם החברה לבצע חפיפה עם הקונה. זאת ועוד, גם אם הייתה התחייבות כאמור, שומה היה על הקונה להתריע לפני החברה ו/או כונס הנכסים על כך שכהן נמנע מלבצע חפיפה, וזאת בטרם ביטול ההסכם. מעל ומעבר, הודעת הביטול ניתנה ביום עסקים השני שלאחר חתימת ההסכם ובטרם ניתן היה לבצע חפיפה סדורה. באשר לעתירה לחיוב האישי של מורשי החתימה מטעם הקונה לשלם את התמורה הנקובה בהסכם; סבורני כי דינה של זו להידחות ואבהיר: אין בבקשה כל נימוק מדוע יש להורות כאמור. זאת ועוד, אין בבקשה על עיגון עליו ניתן להשתית את החיוב האמור. לא נעלמה מעיני הוראת סעיף 13 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 המאפשר לתבוע "יזם" של חברה בהליך הקמה את הנזק שנגרם לצד שלישי, בתנאים מסוימים, כקבוע בסעיף, אולם לא נטען בבקשה שניתן לחייב את מורשי החתימה, להבדיל מ"יזמים", על יסוד הוראת חוק זו, וממילא לא הוכח, כי מתקיים בענייננו אחד מהתנאים שבהם ניתן לעשות כן. משכך, הבקשה לחיוב האישי של מורשי החתימה מטעם הקונה נדחית. לאור כל האמור ניתן בזאת פסק דין המורה על אכיפת הסכם מכר מיום 3.5.2010 שבין מאפה דורי בע"מ לבין חברת ס.א. מרכז הפיתה בע"מ (ביסוד). נקבע כי הודעת הביטול של ההסכם ניתנה על ידי חברת ס.א. מרכז הפיתה בע"מ (ביסוד) מיום 6.3.13, ניתנה שלא כדין. נדחית העתירה לאכוף את ההסכם על מורשי החתימה של החברה דנן. להסרת ספק תנאי לאכיפת ההסכם ש"מכונת הלישה" תימצא בגדר פרטי הרכוש שיימסרו לקונה. הקונה תישא בהוצאות כונס הנכסים, הנושה והחברה, שלשתם יחד, בסך כולל של 12,000 ₪. חוזהביטול חוזה