ביטול עסקת מקרקעין שבוצעה ע"י מתחזה לבעלים רקע 1. המקרקעין מושא התובענה הינו מגרש המצוי באשקלון, בגוש 1936 חלקה 221 (להלן: "המגרש"), אשר היה רשום בלשכת המקרקעין בבעלות X X ת"ז X. כפי שיפורט להלן, המשיבים חולקים על טענת המבקש כי הוא האדם שהיה רשום כבעלי המגרש. המשיבים טוענים כי רכשו המגרש כדין מבעליו, שאינו המבקש, הטוען מנגד כי אחר פעל בשמו בתרמית. המגרש נרכש מלכתחילה ביום 9.6.10 בידי המשיב 2. מאוחר יותר, ביום 12.6.12 העביר המשיב 2 את המגרש למשיב 1 שהינו בנו. 2. לטענת המבקש שהינו אזרח ותושב ארה"ב, ובעבר תושב ארעי בישראל, הונפקה לו אשרת שהייה זמנית בתחילת שנות ה-80 וכך קיבל מספר זהות להבדיל מתעודת זהות שלא קיבל מעולם. בביקורו האחרון בארץ בתאריכים 11.10.12 - 29.10.12, ביקש לבחון את הנעשה באשר למגרש ואז גילה כי המגרש "נמכר" למשיבים. המחלוקת הינה בשאלה האם המבקש הוא האדם שהיה רשום כבעלי המגרש, שאז העסקה בה רכשו המשיבים את הבעלות בטלה. תמצית טענות המבקש 3. לטענת המבקש, הוא הבעלים של המגרש שהועבר לו מאמו המנוחה. לטענתו, לא ביצע כל עסקה עם המשיבים או כל אדם אחר למכירת המגרש. לפיכך, יש לבטל כל רישום השולל את בעלותו ולהחזיר מצב הרישום כפי שהיה. המבקש טוען כי התעודות הציבוריות שהוגשו לבית המשפט מוכיחות באופן ברור את טענתו. תמצית טענות המשיבים 4. טוענים המשיבים כי המשיב 1 הוא שרשום כבעלי המגרש ועל המבקש הנטל לשכנע כי הרישום אינו משקף את מצב הבעלות. לשיטתם, המסמכים עליהם מתבסס המבקש אינם קבילים ואלו הקבילים, אין בהם בכדי לבסס את טענת המבקש. לפיכך, טענו כי יש לדחות את התובענה. הראיות 5. המבקש הציג נסח רישום היסטורי של המגרש, סומן מב/2. בנסח זה הבעלים הרשום הינו "X X X". צורף שטר מכר ולפיו הועבר המגרש למבקש מאמו X X, סומן מב/3. העברה זו משתקפת בנסח ההיסטורי. תעודת עובד הציבור המבקש צירף תעודת עובד ציבור מיום 11.2.13, לה צורפה תעודת בירור פרטים על נוסע וכן מסמך פרטני המתייחס לשאלה האם הונפקה למבקש מאז ומעולם תעודת זהות, מסמך מיום 24.12.12, להלן: ("המסמך הפרטני"). המסמך הפרטני במסמך הפרטני של משרד הפנים נקבע כי לפי בדיקה בתיקו של הנדון, X X דרכון אמריקאי X, נכנס לארץ ביום 11.6.80 וקיבל מספר זהות X. מדובר באשרת כניסה מסוג א/1 לשלוש שנים שבהוצאתה ניתן למקבלה מספר זהות. במסמך זה הודגש ופורט כי לנ"ל לא הונפקה תעודת זהות. עוד פורט כי המעמד האמור לא חודש וכי הנדון אינו אזרח או תושב ישראל. תעודת בירור הפרטים על הנוסע בתעודה זו פורטו מספר הדרכון/זהות של המבקש. צוין מספר דרכון, כנראה ישן, 32726674 בו נעשה שימוש בכניסות בתאריכים 21.6.89 - 18.7.89 וכן 21.6.91-4.7.91. בכניסה הבאה של המבקש נרשם מס' דרכון X בתאריכים 28.6.91-14.7.2004. בכניסה שלאחריה נרשם בתאריך הכניסה 11.10.12 בה צוין מספר הדרכון האחרון, ביציאה הוסף מספר זהות X. 6. המשיבים התנגדו לתעודת עובד הציבור ולמסמכים הציבוריים שצורפו לה, מהטעם ולפיו התעודה לא נערכה בהתאם לפקודת הראיות וכי הפקיד שחתם על התעודה לא התייצב לחקירה עליה, התנגדות אותה אני דוחה. עסקינן בתעודת עובד ציבור שניתנה בעקבות צו בית משפט ועותק ממנה הוגש לתיק האלקטרוני מבעוד יום. ב"כ המבקשים טען בעמוד הראשון לפרוטוקול דיון ההוכחות כי ישקול לדרוש לחקור את עורך התעודה אולם בפועל, לא עמד על דרישתו זו. אני דוחה הטענה כביכול על המבקש היה לדאוג לזימון עובד הציבור ליתייצב לחקירה. יש להוסיף כי גם אם יש הבדל כזה או אחר בנוסח המדויק הקבוע בפקודת הראיות בכול הנוגע לתעודת עובד הציבור, לא מצאתי כי יש בכך כדי להשליך על מהות הדברים ולפיה משרד הפנים רואה במי שנושא את הדרכון שבבעלות המבקש כמי שהינו בעל הזהות הרשומה כבעלי המקרקעין. תעודת משטרת הגבולות 7. בדיון הציג המבקש תעודה ציבורית שסומנה מב/2. מדובר בתעודה אשר מן המפורסמות כי בשדה התעופה מונפקת לאחר ביקורת הדרכונים. המשיבים התנגדו להצגת התעודה וקבילותה. לא מצאתי כי יש ממש בהתנגדות זו. מדובר בתעודה ציבורית אשר בה יש חזרה על מה שהוצג במסגרת תעודת עובד הציבור ולפיה משרד הפנים מזהה ומקשר בין נושא דרכון מס' X כמי שהינו בעל מספר זהות X. שוכנעתי כי משרד הפנים רואה בבעל מספר הזהות האמורה כבעל הדרכון האמור. דרכון המבקש 8. עותק דרכונו של המבקש צורף למסמכים שצורפו לתובענה. כפי שעולה מפרוטוקול דיון ההוכחות 5.6.13 בשורה הראשונה, הוצג לבית המשפט הדרכון המקורי של המבקש, שהוחזר לו. צוין כי בדרכון אמריקאי זה, עליו חותמת הכניסה לישראל מיום 11.10.12 יש היתר לשלושה חודשי ביקור בישראל והוסף מספר תעודת זהות על יד החותמת בכתב יד. עותק תעודת הזהות על פיה רכשו המשיבים את המגרש 9. הן המבקש והן המשיבים צירפו עותק תעודת זהות אשר המשיבים טענו כי האדם שמכר את המגרש בעסקה שנערכה עם המשיב 2 הציגה, כחלק מהעסקה שנחתמה ביום 9.6.10, אותה עסקה עם המתחזה למבקש. בתעודה זו צוין תאריך הנפקה 15.5.2001. הקושי במסמך זה הינו בכך שהמבקש הציג אישור משרד הפנים לפיו לבעל המגרש, כלומר למבקש, לא הונפקה מעולם תעודת זהות, משמע מסמך זה לא יכול היה לשמש כבסיס לעסקה הנטענת בידי המשיבים, כביכול רכשו מבעל התעודה את המגרש. עדויות הצדדים 10. המבקש הגיש תצהיר עליו נחקר בחקירה נגדית. לא מצאתי כי בחקירה הצליחו המשיבים לסתור את טענות המבקש אשר עדותו הייתה סדורה ואמינה עלי. יש להדגיש כי ענייננו בבעלות במקרקעין לגביהם דרך המלך לצורך עמידה בנטל השכנוע הינה במסמכים בכתב ולא בהתבסס על ממצאי אמינות העדים. כפי שיורחב להלן, המסמכים בכתב שצורפו, די בהם לצורך עמידת המבקש בנטל השכנוע הנדרש. המשיב 2 לא הגיש תצהיר. המשיב 1 הגיש תצהיר בתשובה לסעד הזמני שהתבקש והמבקש ויתר על חקירת המשיב 2. תצהיר המשיב 2 מתייחס לנסיבות ביצוע העסקה, ומטרתו להראות כי נסיבות העסקה הינן רגילות ורחוקות מרמיזות המבקש כנגד המשיבים כביכול יש להם חלק בתרמית הנטענת. בכול אופן, לא מצאתי ממש בטענה ולפיה הויתור על חקירת המשיב 2 יש בו בכדי להפוך הקערה על פיה, לאור המסמכים שהציג המבקש. דיון כפי שניתן ללמוד מניתוח הראיות, דין התובענה להתקבל, כפי שיוסף להלן: הוכחת היות המבקש הבעלים של המגרש. 11. לעיל נומק מדוע יש לדחות טענת המשיבים באשר לתעודת עובד הציבור שהונפקה על ידי משרד הפנים בהתאם לצו בית המשפט. לפיכך, בעל דרכון אמריקאי X ובעל מספר זהות X והמבקש, אחד הם. קביעה זו של משרד הפנים מצויה בתעודה הציבורית שהינה תעודת בירור פרטים על נוסע כמו גם במסמך הפרטני. לא היה צורך בתעודת משטרת הגבולות מב/2 אותה קיבל המבקש בכניסתו לארץ ימים ספורים לפני הדיון, אולם משהוצגה תעודה זו ומצאתי שהינה קבילה, מחזקת היא את האמור במסמכים הרשמיים של משרד הפנים. כך ובנוסף הרישום על גבי דרכונו האמריקאי של המבקש בעת הכניסה לארץ. 12. המשיבים לא חלקו על מסמך מב/4 שהינו הנסח ההיסטורי בו נקבע כי הבעלים של המקרקעין הינו X X בעל מספר זהות X. לפיכך שוכנעתי כי המבקש הינו X X הרשום בנסח ההיסטורי כמי שהיה הבעלים של המגרש. האם המשיבים רכשו את המגרש מבעליו? 13. טענו המשיבים כי רכשו המגרש מבעליו כדין. המשיבים אינם טוענים כי המבקש הוא שמכר את המקרקעין וטוענים כי מדובר באחר שאינו המבקש. לפיכך, לאחר שנקבע כי המבקש הוא הבעלים של המגרש ומאחר והמשיבים מסכימים כי לא הוא שמכר להם את המגרש, כבר כאן יש לקבוע כי המשיבים לא רכשו את המגרש מבעליו. המשיבים הסתמכו על כי ברכישת המגרש הסתמך המוכר על תעודת זהות שהוצגה, תעודה שכביכול הונפקה ביום 25.5.2001. כיוון שקיבלתי את תעודת עובד הציבור ומסמכי משרד הפנים לפיהם, מעולם לא הונפקה תעודת זהות על שם מי שהיה הבעלים של המקרקעין, שוכנעתי כי העסקה לה טוענים המשיבים, בוצעה על סמך מסמך מזויף שערך מתחזה למבקש שלא היה כמובן מי שהיה זכאי למכור את המגרש. נפקות העסקה בה "רכש" המשיב 2 את המגרש והעסקה להעברת המגרש למשיב 1 14. המשיבים אינם טוענים לתקנת השוק או לאחד החריגים המנויים בחוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 ולפיו רישום המשיב 2 כבעלים גובר על הבעלות המוכחת של המבקש, עובר ליום 9.6.10, יום בו טענו המשיבים כי ביצעו את העסקה במגרש. כפי שהוכח בידי המבקש, הוא לא מכר למשיבים את המגרש, והמתחזה לא יכול היה למכור את מה שלא היה לו. לפיכך, דין הרישומים מכוח אותה עסקה נפסדת בין המתחזה למשיב 2 וממנו למשיב 1 להתבטל. סיכום 15. ביום 9.6.10 נערכה עסקת מקרקעין בקשר למגרש, אולם המוכר לא היה המבקש אשר שוכנעתי כי הוא בעל המקרקעין. משאין מחלוקת כי לא המבקש הוא היה הצד עימו עשה המשיב 2 הסכם לרכישת המגרש, הוכיח המבקש את זכות הבעלות שלו במגרש, ויש להורות בהתאם על השבת המצב לקדמותו מבחינת הרישום או כל רשות אחרת. אני מורה לרשם המקרקעין להשיב את מצב הרישום לזה שהיה לפני יום 9.6.10, לרשום את המבקש כבעלי המקרקעין ולמחוק כל רישום הסותר זאת וכך גם למס שבח כמבוקש. למען הסר ספק אני מצהיר כי העסקה שערך המשיב 2 ביום 9.6.10 בטלה. ככול שיש צורך בצו פורמאלי, ניתן להגיש צו לחתימה. המשיבים יישאו בהוצאות המבקש ובשכ"ט בסכום כולל של 12,000 ₪. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום. מקרקעיןהתחזותביטול עסקה (מקרקעין)עסקת מקרקעין