היקף המסמכים המבוקשים הוא על פניו ניכר ביותר ובמקביל, קיים ספק של ממש אם יש ברובם כדי ליתן תרומה לבירור המחלוקת. בנסיבות כאלה יש רלוונטיות לטענת ההכבדה וליחס למול מידת הרלוונטיות (בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה (31.1.11); רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13.10.09); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08)). 1. לפני בקשה שכותרתה "בקשה למתן צו לעיון במסמכים". 2. רקע להליך זה צוין בהחלטה שניתנה במהלך דיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 7.5.13. בתמצית בלבד יצויין, כי מדובר בתביעה כספית (בסך של 7,454,820 ₪) שעניינה במכרז של חברת נמלי ישראל ("חנ"י") לגבי ביצוע עבודות שונות בנמל אשדוד. הנתבעת זכתה במכרז ונחתם הסכם בינה לבין חנ"י. התובעת הייתה אמורה לשמש קבלן משנה (מהות והיקף ההתקשרות שנויים במחלוקת). בסופו של יום בוטל ההסכם שבין הנתבעת לבין חנ"י (לאחר שכבר בוצעו עבודות מסויימות). 3. במסגרת כתב התביעה טוענת התובעת, כי הנתבעת הפרה הסכמים שבין הצדדים, לא קיימה אותם בתום לב ובדרך מקובלת, הפרה חובות אמון מוגברות שבין שותפים, הפרה התחייבויות חוזיות כלפי המדינה, התעשרה ולא במשפט על חשבון התובעת, קיבלה מהתובעת שירותי יזמות או תיווך מבלי שניתנה תמורה, ועוד. התובעת דורשת מהנתבעת, במסגרת התובענה, סכומים אשר רכיב מרכזי בהם נוגע לאובדן רווח צפוי (וכן החזר הוצאות והחזר תשלום קונקרטי בענין המהנדס שיינר). הנתבעת מצדה דוחה, במסגרת כתב ההגנה, את טענות התובעת מכל וכל וטוענת, כי מדובר במקרה בו שתי חברות הסכימו לקבלנות משנה בהיקף מוגדר (השונה מההיקף הנטען על ידי התובעת) וכי עת ביטל המזמין את ההסכם עם הקבלן הראשי, סיכל הדבר באופן טבעי את היכולת להעסיק את התובעת כקבלן משנה. 4. לאחר שהוגשו כתבי הטענות וכן התקיים קדם משפט, ניסו הצדדים לנהל מו"מ ישיר, ולאחר שזה לא צלח, ניסו לבצע גישור (באמצעות עו"ד וסרצוג), אשר גם הוא - לפי הודעה שהוגשה - לא נשא פירות. 5. מששבו הצדדים למתווה דיון רגיל, הוגשה הבקשה מטעם התובעת למתן צו עיון, בקשה מס' 6 בתיק הממוחשב (להלן: "הבקשה"). לאחר שהוגשו תגובה ותשובה והתיק הועבר ללשכה, ניתן לבחון את טעוני הצדדים. 6. מובהר כי ההפניות להלן לסעיפים כמו 2.1, 2.2 וכו', הינן הפניות לסעיפי מכתב דרישה של התובעת מיום 20.2.13 (להלן: "מכתב הדרישה"). ההפנייה לסעיפים 3c ו- 3e הינה לתצהיר גילוי המסמכים שהועבר מאת הנתבעת (נספח 4 לבקשה). עוד מובהר כי התובעת תכונה להלן לסירוגין, "התובעת" או "המבקשת". הנתבעת תכונה להלן לסירוגין, "הנתבעת" או "המשיבה". סעיף 2.1 למכתב הדרישה 7. בסעיף 2.1 דרשה התובעת גילוי ספציפי של "כל החוזים שכרתה הנתבעת עם [חנ"י] או מי מטעם המזמין בקשר לפרוייקט", לרבות מסמכי מו"מ. המבקשת, התובעת, טוענת (סע' 23.2 לבקשה), כי המסמכים דרושים לבירור המחלוקת ובפרט לצורך בירור הטעמים לסילוק הנתבעת (המשיבה) מהפרוייקט ובירור טענת התובעת כי הסילוק ארע בשל הפרתה של הנתבעת את החוזה עם חנ"י. בהמשך מוסיפה התובעת וטוענת, כי החוזים יעידו גם על היקף העבודה והתשלומים שהיתה הנתבעת אמורה לקבל מחנ"י לו לא היתה מפרה את ההסכם ועל הרווחים הצפויים מהפרוייקט אשר חלק מהם אמורים היו להגיע לתובעת, לטענתה. 8. המשיבה מצדה טוענת, בצד כפירתה בטענה המהותית (של סיום העבודה בפרוייקט בשל הפרה נטענת), כי היא אינה רשאית למסור את המסמכים המבוקשים בסעיף זה, לפי שאלה כפופים לחובות סודיות המפורטות במסמכים שהוגשו במקביל בשתי מעטפות סגורות לעיונו של בית המשפט בלבד. עוד טוענת המשיבה, כי המבקשת לא הציגה כל נימוק לקבל את ההסכם עם חנ"י ובוודאי לא את מסמכי המו"מ והיא סבורה כי ההסכם עם חנ"י אינו יכול להוכיח דבר קיומה של הפרה. 9. בכל הנוגע לסוגיית הרלוונטיות, בהינתן קיומה של מחלוקת לגבי שאלת הפרתו של ההסכם בין הנתבעת (המשיבה) לבין חנ"י, תנאיו של ההסכם שנטען כי הוא הופר הינם רלוונטיים, אף אם לא יהא די בהם כדי להוכיח קיומה של הפרה. די בכך כדי לבסס את הקשר הדרוש לצורך שלב גילוי מסמכים, ואין צורך להדרש לטעונים בענין היקף התשלומים והרווחים. אותם דברים יפים לגבי כל הסכם אחר שנכרת, ככל שנכרת, עד לסיום ההתקשרות בין הצדדים (נספח 17 לכתב התביעה; נספח 9 לבקשה). הדברים שונים, לכל הפחות בשלב הנוכחי, בכל הנוגע למסמכים שהוחלפו במהלך המו"מ וכל מסמך המאוחר לסיום ההתקשרות. כך לשם הדוגמא, לא הוצבע לעת הזו על טענה קונקרטית הנוגעת ליחס שבין מסמכי המו"מ שבין המשיבה לחנ"י לבין ההסכם. הטענות המועלות כיום נוגעות להפרת ההסכם עצמו ולהשלכות הדבר. משכך, אין בשלב זה מקום לאפשר עיון במסמכים מסוג זה. 10. אשר לטענה הנוגעת לחובת סודיות ונסמכת על המסמך שצורף במעטפה סגורה וסומן כנספח א' (להלן: "נספח א'"), עיון במסמך זה, לרבות סע' 7 בו, אינו מעלה קושי בכל הנוגע לגילוי עצם ההסכם שבין הנתבעת לחנ"י אשר הפרתו נטענת במסגרת התובענה ולגבי כל הסכם אחר שנכרת עד לסיום ההתקשרות בין הצדדים (לעיל). יוער כי לא צורפה בנספח אינדיקציה לפנייה לקיום האמור בסיפא השורה הראשונה ורישא השורה השנייה בסע' 7 למסמך, ובכל מקרה, לא הובא בסיס להראות שההסכמים הנזכרים לעיל בין הנתבעת לחנ"י, "מתנגשים" עם האמור בנספח א'. 11. אשר לטענה הנוגעת לחובת סודיות ונסמכת על המסמך שצורף במעטפה סגורה וסומן כנספח ב' (להלן: "נספח ב'") - לאור האמור בו, תנתן לחנ"י אפשרות להגיש, בתוך 20 יום, את עמדתה לגבי מתן עיון בהסכמים שבין הנתבעת לחנ"י שנכרתו עד לסיום ההתקשרות בין הצדדים (נספח 17 לכתב התביעה; נספח 9 לבקשה), כאשר יובהר כי במידת הצורך ניתן לקבוע שהעיון האמור יבוצע תוך חשיפת המסמך בשלב זה לעיני התובעת בלבד ולצרכי ההליך בלבד. סעיף 2.2 למכתב הדרישה 12. בסעיף 2.2 דרשה התובעת גילוי של כל החוזים שכרתה הנתבעת בקשר לפרוייקט, לרבות מסמכי מו"מ שהוחלפו בין הצדדים, וזאת "הן עם המזמין והן עם צדדים שלישיים שהינם קבלני משנה של הנתבעת". 13. את הצורך במסמכים אלה מנמקת התובעת ביכולת ללמוד על היקף העבודה והתשלומים שהיתה מקבלת הנתבעת מחנ"י אם לא היתה מסולקת מהפרוייקט (לטענת התובעת) ועל היקף הרווחים שהיו צפויים. עוד טוענת התובעת, כי המסמכים נחוצים לבירור טענת התובעת כי היא זכאית לאובדן רווחים צפויים בגין הפרת החוזים, פיצוי בגין אובדן הזדמנות עסקית, אובדן רווח מהתקשרות עם חברה זרה אחרת והתעשרות שלא כדין על חשבון התובעת. כן נטען כי המסמכים נחוצים לבירור השלב בפרוייקט בו ביטלה חנ"י את ההסכם עם הנתבעת ובירור טענת הנתבעת כי לא היתה יכולה להעסיק את התובעת כקבלן משנה לביצוע עבודות שכן "אלה טרם הגיעו". 14. בהנמקות המובאות על ידי המבקשת יש כדי לבסס רלוונטיות לגבי גילוי ההסכם שהפרתו נטענת ואולי הסכמים אחרים שבין הנתבעת לחנ"י קודם לסיום ההתקשרות (ר' דיון לעיל בענין המסמכים הנדרשים בסע' 2.1 למכתב הדרישה). לא אותרו הנמקות שיש בהן כדי לבסס, בעת הנוכחית, רלוונטיות למסמכים אחרים המפורטים בסע' 2.2, כאשר ניתן לתת את הדעת בשלב הנוכחי גם להיקף הרב שיכול להיות לתיעוד בכל הקשור לפרוייקט בסדר גודל מסוג זה אשר העיסוק לגביו התקיים מהלך מספר שנים, במספר מדינות. בכלל האמור, לא בואר מדוע התקשרויות של הנתבעת עם צדדים שלישיים יכולות להביא לקבלת מידע בענין הכספי, כאשר נראה כי ממילא עיקר הענין הוא בשיעור ההכנסות (ואף לגבי הטענה החילופית הנוגעת לרווחים, ממילא יהא זה אינטרס הנתבעת להראות כי אמור להיות שוני של ממש בין ההכנסות לבין הרווחים). 15. אשר לטענות הצדדים שעלו בהקשר סעיף זה, לגבי שאלת קיום חיוב של הנתבעת כלפי ממשלת ישראל (לגבי רכש מקומי) וקיום או העדר עילה של התובעת בענין זה, הרי שלא מצאתי כי מחלוקת זו מצריכה הכרעה עתה לצורך הבקשה הנוכחית. נכון הוא כי ככלל, אין מקום ל"ניהול משפט בחלקים" אשר בגדרם ינוהלו הוכחות לגבי כל רכיב של התביעה בנפרד ולאחר מכן יתקיימו הליכי גילוי לגבי פסיקות נפרדות (באורח הציורי המתואר בסע' 6.4 לתשובת המבקשת לתגובה). ברם, במקרה דנן נראה כי יסודות מרכזיים של התביעה מצריכים עיון עוד קודם לכך שניתן יהא לדעת האם יש רלוונטיות לשאלת ההתקשרויות עם קבלני המשנה ותוכנן. משכך, וכאשר מדובר בחשיפת התקשרויות מסחריות למול צדדים שלישיים, אני מוצאת להורות כי גילוי התקשרויות כאלה לא יבוצע בשלב הנוכחי והדבר יוכל להבחן בהמשך, לפי ההתפתחויות (וללא הכרח לקבל הכרעה עקרונית כזו או אחרת כתנאי להוראת גילוי נוספת). כן יצויין, כי קודם לחשיפת מסמכים מסוג זה יתכן, לפי הצורך, כי הענין יועבר גם לקבלת עמדת הצדדים השלישיים. 16. להשלמת התמונה יוער, לגבי הנמקות שהועלו בהקשר סעיף זה ונסמכו על המסמכים שצורפו (במעטפות) כנספחים א' ו-ב', כי האמור לגבי נספח א' בהקשר סעיף 2.1 (סע' 10 לעיל), יפה לענין שני הנספחים בהקשר סעיף 2.2. סעיף 2.3 למכתב הדרישה 17. בסעיף 2.3 דרשה התובעת גילוי של החוזים שכרתה הנתבעת בקשר לפרוייקט עם "קבלני משנה אחרים בישראל" כנטען בסע' 16 לכתב ההגנה. המבקשת טוענת כי יש לה זכות לקבל לעיונה מסמכים אלה באשר הם חלק מהגנתה של המשיבה, ולנסות להפריך באמצעותם את טענות המשיבה. 18. לא מצאתי מדוע ההסכמים עם הצדדים השלישיים הינם חלק מיריעת המחלוקת וכיצד יהא בהם כדי לסייע בנסיון להפריך טענה מסוימת. עיון בסע' 16 לכתב ההגנה אינו מעלה הסבר לכך. עצם אזכורם של עובדה או מסמך בכתב טענות, אינו הופך אותם לחלק מיריעת המחלוקת. זו אמנם נקבעת לפי כתבי הטענות, אולם לא כל שנכתב או נזכר בכתב טענות הינו מחלוקת רק בשל אזכורו. המשיבה נדרשה לקושי בענין זה בתגובתה ולא אותרה תשובה לכך בתשובה לתגובה. הבקשה בכל הנוגע לסעיף זה נדחית אפוא (אף מבלי להדרש לטענות נוספות כמו בענין סודיות מסחרית, זכויותיהם של צדדים שלישיים לגבי גילוי כזה, תחולת נספח ב', וכו'). סעיפים 2.4- 2.5 למכתב הדרישה 19. בסעיף 2.4 דרשה התובעת גילוי של כל המכתבים ותשדורות הדוא"ל שהיו בין הנתבעת או באי כוחה לבין התובעת, מר שיינר או צדדים שלישיים בקשר לפרוייקט. בסעיף 2.5 דרשה התובעת גילוי של כל המכתבים ותשדורות הדוא"ל שהיו בין הנתבעת או באי כוחה לבין חנ"י או מי מטעמה, לרבות כל האישורים לאבני הדרך שבוצעו בפרוייקט. 20. בבקשה נטען כי המשיבה לא התנגדה לעיון בתכתובות עם צדדים שלישיים אולם מאנה לאפשר עיון בתכתובת עם חנ"י (לרבות אישורים על אבני דרך) וטענה לחסיון. המבקשת טוענת בבקשה כי התכתובת נחוצה מאד לבירור המחלוקת ובכלל זאת לצורך בירור הסיבה ל"סילוקה של המשיבה מהפרוייקט" וכן לבירור היקף העבודות וסוג העבודות שבוצעו בפועל עד לסילוקה מהפרוייקט. במסגרת התגובה התייחסה המשיבה גם לרכיבים אחרים בענין סע' 2.4-.2.5 אולם לפי שהבקשה נדרשה לתכתובות מול חנ"י בלבד, שהיא למעשה זו הכלולה בסע' 2.5, תדרש החלטה זו אך לכך. 21. בכל הנוגע לסע' 2.5 טוענת המשיבה הן לסודיות על יסוד המסמכים שצורפו כנספחים א' ו-ב' והן להכבדה ניכרת באשר מדובר במסמכים שהיקפם נמדד באלפים, כאשר מדובר בפרוייקט שהתנהל כשלוש שנים ובכל יום הוחלפו מסמכים רבים בין עשרות עובדים ויועצים של שני הצדדים. עוד טוענת המשיבה באופן קונקרטי לחסיון לגבי סיבת סיום הפרוייקט ומתייחסת לנספח א' לתגובתה. אשר להיקף העבודות שבוצעו קודם להפסקת ההתקשרות, מציעה המשיבה כי יערך תצהיר מתאים מטעמה שייתר את ההדרשות לאלפי מסמכים. 22. המבקשת דוחה את עמדת המשיבה, לרבות בשאלת ההכבדה, וטוענת בין השאר כי "טרם נשמע שצד להליך אזרחי איננו יכול לנהל את תביעתו, בהתאם לדין, בשל טענות חסיון שהצד השני מנסה לנהל "אקס פרטה" עם בית המשפט במעטפות סגורות וחתומות". 23. לאחר שעיינתי במכלול טעוני הצדדים בסוגיה זו אני מוצאת להורות כדלקמן: א. היקף המסמכים המבוקשים הוא על פניו ניכר ביותר ובמקביל, קיים ספק של ממש אם יש ברובם כדי ליתן תרומה לבירור המחלוקת. בנסיבות כאלה יש רלוונטיות לטענת ההכבדה וליחס למול מידת הרלוונטיות (בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' בית הדין הארצי לעבודה (31.1.11); רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13.10.09); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (15.10.08)). ביחס לטענה שהעלתה המבקשת, יצויין כי על פני הדברים לא ניתן להשוות בין היקף החומר שנמצא אצל קבלן משנה (אף אם הוא מעלה טענות מתחום דיני השותפויות) לבין היקף החומר אצל הגורם שזכה במכרז והוא המתקשר עם רבים אחרים. הבקשה בסעיף זה במתכונתה הנוכחית היא מוקשית (למעט הדרישה הנוגעת לאישור אבני דרך). המבקשת רשאית לנסח מחדש את המבוקש על ידה, באופן ממוקד יותר, כאשר ניתן להתייחס, בין השאר, לסוגי מסמכים, לתקופות מסוימות, וכדומה. כל זמן שלא תועבר בקשה כאמור, המשיבה תתייחס לפנייה בסעיף זה כאילו היא נוגעת רק למסמכי אישור לאבני דרך. יחד עם זאת, האמור בס"ק ב' וג' להלן, מתייחס לדרישה במתכונתה המלאה. ב. לגבי הטענה הנוגעת לחובת סודיות ונסמכת על נספח א' - עיון במסמך זה, לרבות סע' 7 בו, אינו מעלה קושי שניתן לייחסו לכל התכתובות לאורך הפרוייקט כמעין חסיון גורף. באורח בו הובא, הטיעון אינו רלוונטי ואין לקבלו. יצויין בפרט כי לא הובא בסיס להראות שמסמכי אישור לאבני דרך "מתנגשים" עם האמור בנספח א'. ג. לגבי הטענה הנוגעת לחובת סודיות ונסמכת על נספח ב' - לאור האמור בו (הגם שנראה לכאורה כי פרשנות סבירה של סע' 32 למסמך אינה אמורה להחילו על כל תכתובת), תנתן לחנ"י אפשרות להגיש, בתוך 20 יום, את עמדתה לגבי מתן עיון במסמכי אישור לאבני דרך וכן לעיון בתכתובות בכלל, כאשר יובהר כי ניתן לקבוע שהעיון יבוצע תוך חשיפת המסמך בשלב זה לעיני התובעת בלבד ולצרכי ההליך בלבד. ד. טענת המבקשת המובאת לעיל (בסע' 22) במשפט שתחילתו במלים "טרם נשמע", אינה מתיישבת בנקל עם הוראות תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, שהיא תקנה המתייחסת לאפשרות עיון של בית המשפט במסמך פלוני אשר לגביו נטען חסיון. בית המשפט העליון אף קבע לא פעם כי זוהי דרך המלך (רע"א 5806/06 עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' שימקו (13.06.07); ור' למשל גם רע"א 6872/11 כהן נ' בן דוד (13.02.12); רע"א 2498/07 מקורות חברת מים בע"מ נ' בר (27.06.07)). סעיפים 2.6- 2.8 למכתב הדרישה 24. בסעיפים 2.6- 2.8 דרשה התובעת גילוי של כל הקבלות/חשבוניות המתייחסות להוצאות כלשהן שהוצאו על ידי הנתבעת בקשר לפרוייקט; של כל הקבלות/חשבוניות המתייחסות לתקבולים שקיבלה הנתבעת בקשר לפרוייקט "לרבות מהמזמין ו/או חברת נמלי ישראל"; ואת כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעת בה מרוכזים כל התקבולים של הנתבעת מהפרוייקט. 25. התובעת טוענת בבקשה, כי התשלומים שבוצעו ונתקבלו נחוצים ביותר לבירור היקף העבודה שביצעה המשיבה, התשלומים ששולמו לה עבור עבודה זו והרווחים שהפיקה מהפרוייקט, אשר התובעת טוענת כי היתה זכאית לקבל חלק מהם. 26. המשיבה מצידה מפנה לנספחים א' ו-ב' וטוענת לסודיות. בנוסף טוענת המשיבה, כי זכאותה של המבקשת תקום, אם בכלל, לאחר שיוכח כי היתה שותפה של המשיבה בפרוייקט וכי גם אז, דרישה מסוג זה צריכה לבוא במסגרת בקשה למתן חשבונות בין שותפים ולא כחלק מגילוי מסמכים בתביעה הנוכחית. המשיבה טוענת, כי הטענה לפיה המבקשת היתה שותפה של המשיבה בפרוייקט היא מופרכת, כי המבקשת היתה קבלן משנה לעבודות מסויימות וככזו, אין לה זכות לקבל מידע על ההתחשבנויות של הקבלן הראשי. כמו כן נטען, כי אין במסמכים אלה כדי לשפוך אור על טענת המבקשת לשותפות, שכן מדובר במסמכים שבין המשיבה לבין צדדים שלישיים בלבד. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי עולה החשד שבהעדר יכולת להוכיח את טענת השותפות, מנסה המבקשת "להגניב בדלת האחורית" מצג של שותפות על ידי בקשה לגילוי מסמכים וכי לא ניתן לקצר דרך זו את ההליך הרגיל של תביעה למתן חשבונות (אשר מורכב משני שלבים - קביעת הזכאות ולאחר מכן שלב בירור החשבונות). המבקשת בתשובתה, דוחה את טענות המשיבה. 27. המבקשת אינה מפרטת מהם הסעיפים בכתבי הטענות אשר לגביהם נדרשים המסמכים הקונקרטיים הנדרשים בסעיפי מכתב הדרישה דלעיל. עיון בכתב התביעה מעלה, כי הסעדים שנכללו בו מתבססים במידה רבה על הכנסות שהנתבעת אמורה היתה לקבל ועל רווח שנמנע מהתובעת. נתונים אלה אינם נובעים במישרין מהמסמכים נשוא סעיפים אלה למכתב הדרישה. 28. במקביל, באורח חילופי, נכלל בכתב התביעה סעד לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט. אף כאן, הבסיס הראשוני הינו שיעור ההכנסה שאמורה היתה הנתבעת לקבל אם היה הפרוייקט ממשיך (וגוזרת את שיעור הרווח לפי הערכה של שיעור המקובל בענף לטענתה). אף לענין זה אין רלוונטיות ברורה למסמכים הנדרשים. 29. כסעד חלופי נוסף מבקשת התובעת, בקצרה, את שיעור התעשרותה של הנתבעת על יסוד הסכום שקיבלה בפועל מחנ"י. לשם כך לכאורה די במסמכי תקבולים מחנ"י בלבד (אינטרס להראות הוצאות, יכול ויהא של הנתבעת דווקא). 30. בהעדר הפנייה קונקרטית, בוססה בשלב זה רלוונטיות רק למסמכי הנה"ח הנוגעים לתקבולים מחנ"י. 31. לגבי הטענה הנוגעת לחובת סודיות ונסמכת על נספח א' - עיון במסמך זה, לרבות סע' 7 בו, אינו מעלה קושי שניתן לייחסו למסמכים המבוקשים במסגרת סע' 2.6 עד 2.8 למעט האמור בסע' 2 לנספח א' (וכל הקשור לכך במישרין). לא הובא בסיס להראות שגילוי המסמכים האמורים (בכפוף להערה הנזכרת) "מתנגש" עם האמור במסמך נספח א'. 32. לגבי הטענה הנוגעת לחובת סודיות ונסמכת על נספח ב' - על פני הדברים, פרשנות סבירה של סע' 32 למסמך אינה אמורה להחילו על כלל מסמכי הנתבעת מהסוג הנזכר בסע' 2.6 עד 2.8 למכתב הדרישה (והאמור בסע' 30 בכלל זאת). עם זאת, חנ"י תוכל להגיש, בתוך 20 יום, את עמדתה גם לגבי עיון זה. סעיף 2.9 למכתב הדרישה - מספור שגוי במכתב הדרישה. אין מחלוקת. סעיף 2.10 למכתב הדרישה 33. בסעיף 2.10 למכתב הדרישה דרשה התובעת גילוי של כל המסמכים והתכתובות נשוא תיק ת.א. 3744-12-11 שהתנהל בין הנתבעת לבין חנ"י. 34. במסגרת הבקשה, אין המבקשת מתייחסת כלל לסעיף 2.10 למכתב הדרישה. המשיבה מצידה התייחסה בתגובתה גם לסעיף זה וטענה, כי המבקשת פנתה לבית המשפט במסגרת התיק הנזכר וכי קיבלה שם אפשרות לעיין במסמכים. המשיבה הוסיפה וטענה, כי ככל שהמבקשת חפצה לקבל מסמכים שהינם "מעבר" למה שנמצא בתיק בית המשפט, הרי שאלה כפופים לסודיות לפי האמור בנספחים א' ו-ב' והיא אינה רשאית להעבירם. 35. מאחר שהמבקשת לא כללה בבקשתה (להבדיל ממסמך הדרישה) פירוט לגבי סעיף 2.10 למכתב הדרישה, יש לומר כי בזכות העיון שהוקנתה לה באותו הליך, מוצה הצורך בעיון. מעל לדרוש יוער כי על פני הדברים, מסמכים החורגים מאלה שבתיק בית המשפט שם, אכן יכול ויבואו תחת חובת הסודיות העולה מנספח א' (אולם אין צורך להדרש לדבר). סעיף 2.11 למכתב הדרישה 36. בסעיף 2.11 דרשה התובעת גילוי של כל המסמכים, התכתובות או תשדורות הדוא"ל המתייחסים לביצוע תכנון הרחבת הרציפים עבור נמל אשדוד בשנת 2006 כנטען בסע' 15 לכתב ההגנה. 37. במסגרת הבקשה נטען, כי בכתב התביעה טענה התובעת שהיא שאיתרה את המכרז נשוא הפרוייקט ובאופן בלעדי יזמה וגרמה לכך שלנתבעת נודע על הפרוייקט ואילו הנתבעת טענה, מנגד, בסע' 15 לכתב ההגנה, כי היא פעילה בישראל מאז שנות ה- 90 וכי עוד בשנת 2006 הגישה מסמכים לביצוע תכנון הרחבת רציפים עבור נמל אשדוד. התובעת טוענת כי המסמכים דרושים כדי שתוכל לבדוק או להפריך את טענה זו של הנתבעת שבסע' 15 לכתב ההגנה. 38. בתצהיר הגילוי מאת הנתבעת שצורף כנספח 4 לבקשה נטען, כי המסמכים הנדרשים בסע' 2.11 אינם רלוונטיים או שהם סודיים. במסגרת תגובת הנתבעת לבקשה לא אותרה התייחסות לסעיף 2.11. 39. על פני הדברים, האינטרס לחשוף את המסמכים נשוא סע' 2.11 הינו של הנתבעת. מכל מקום, בהינתן הנטען בסע' 15 לכתב ההגנה והמחלוקת בין הצדדים לגבי חלקה של התובעת בכך שהנתבעת ידעה על המכרז והשתתפה בו, יש רלוונטיות למסמכים הנוגעים לביצוע תכנון הרחבת הרציפים עבור נמל אשדוד בשנת 2006 (הנזכר בכתב ההגנה). משלא התייחסה המשיבה אף להיקפה של הדרישה ולאפשרות לצמצומה, אין מקום להדרש לענין זה. כמו כן (בענין טענת סודיות), המשיבה לא הפנתה בתגובתה לנספחים א' ו-ב' בענין דרישה זו (אליה לא התייחסה כלל למעשה, כאמור) ובהתאמה, אין לומר כי אלה חלים על המסמכים האמורים. סעיפים 3c ו- 3e לתצהיר גילוי המסמכים 40. בפתח הבקשה עתרה המבקשת גם לצו עיון במסמכים המפורטים בסעיפים 3c ו- 3e לתצהיר גילוי המסמכים (נספח 4 לבקשה). ברם, בגופה של הבקשה (תחת הכותרת: "מסמכים שלא גולו"), אין כל התייחסות פרטנית לסעיפים אלה. בנסיבות אלה אין צורך להדרש לרכיב זה בבקשה. ניתן להעיר, כי מעיון בתצהיר גילוי המסמכים עולה כי ככל הנראה נכללים המסמכים המצויינים בסעיפים אלה, בגדרן של דרישות שפורטו במכתב הדרישה ונדונו לעיל. סיכום והערה 41. הצדדים יפעלו אפוא לפי האמור לעיל. בכלל זאת, לאור האמור לגבי אפשרותה של חנ"י להגיש עמדה בעניינים שונים שצוינו לעיל, יש להעביר אליה את ההחלטה במסירה אישית. יובהר כי לא מצאתי בטעונים האחרים אשר הובאו מטעם מי מהצדדים כדי לשנות את תוצאות הדיון לעיל לגופו של ענין (רע"א 1146/11 צ'רלטון בע"מ נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל (16.8.11); בע"מ 2468/11 פלוני נ' פלונית (26.5.11); רע"א 9294/09 חן נ' בנק הפועלים (25.3.10); ע"א 4861/05 שיכון עובדים נ' מנהל מיסוי מקרקעין (11.8.08); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60 (1983)). עיון במסמכיםמסמכים