עתירה לקבוע כי כהונתו כסגן ראש עיריית נצרת עילית בתוקף

בעתירה מבקש העותר לקבוע, כי כהונתו כסגן ראש עיריית נצרת עילית בתוקף, כל עוד לא תתקבל החלטה אחרת או עד למועד פקיעת כינונה של מועצת העיר, לפי המוקדם מביניהם. בנוסף מבקש העותר להורות למשיבה להשיב לו את זכויותיו לרבות משכורתו החל מיום 01.02.13. עובדות שאינן שנויות במחלוקת 1. העותר מכהן כסגן ראש עיריית נצרת עילית לפי החלטת מועצת העיר שמס' 1/39; החלטה זו התקבלה בישיבה מן המניין שנערכה ביום 26.07.12. 2. שבעה חברים מבין חברי מועצת עיריית נצרת עילית ביקשו בבקשתם מיום 13.01.13 לזמן ישיבה שלא מן המניין, על מנת לדון בהעברתו של העותר מתפקידו כסגן ראש העירייה (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה לעיונו של ראש העירייה, מר שמעון גפסו, ביום 20.01.13. 3. במסגרת אותה בקשה, ביקשו אותם חברי המועצה להעביר את העותר מכהונתו כדירקטור בחברה הכלכלית וכן לפנות לסוכנות היהודית בבקשה לבטל את מינויו כדירקטור ברשות המכרזים הקהילתיים. 4. ביום 27.01.13 התבקשה ב"כ המשיבה, שהנה היועצת המשפטית של המשיבה (להלן: "היועצת המשפטית" או "ב"כ המשיבה"), על ידי גב' לאה ספיר, ראש המנהל העירוני לחוות את דעתה באשר לבקשה. 5. ביום 28.01.13 השיבה היועצת המשפטית לראש המנהל העירוני, בין היתר, כי המשיבה אינה עומדת בלוחות הזמנים שנקבעו בדין לכינוס ישיבה שלא מן המניין. בעקבות תשובתה של היועצת המשפטית צומצמו הנושאים שהיו על הפרק בבקשה לכינוס הישיבה שלא מן המניין לנושא אחד והוא- העברת העותר מתפקידו כסגן ראש העירייה. 6. ביום 29.01.13 הוציאה ראש המנהל העיריוני זימון לקיום ישיבת מועצה שלא מן המניין בנושא העברת העותר מתפקידו כסגן ראש העירייה. מועד הישיבה נקבע ליום ה', ה- 31.01.13 שעה: 19:00. 7. ביום 31.01.13 בשעה 16:41 העביר ראש העירייה אל היועצת המשפטית באמצעות הדואר האלקטרוני חוות דעת חיצונית של עורך דינו הפרטי בעניין - זימון ישיבה שלא מן המניין שבה תידון הדחת סגן ראש העירייה (להלן: "חוות הדעת החיצונית"). 8. עקב קבלת חוות הדעת החיצונית, שלחה ראש המנהל העירוני הודעה מיום 31.01.13, בדבר ביטול הישיבה הקבועה לאותו יום. 9. מהודעת מזכירת ראש העירייה בדבר ביטול ישיבת מועצת העיר מיום 31.01.13 (נספח ו' לעתירה) עולה, כי טרם ביטול הישיבה הועברה הודעה בדבר ביטולה לממונה על המחוז מטעם משרד הפנים, מר אלכס שפול (להלן: "הממונה"). 10. עוד באותו יום, קרי - ב - 31.01.13 (בשעה 17:14) הודיעה היועצת המשפטית באמצעות הודעת דואר אלקטרוני לכל חברי מועצת העיר ולכל הגורמים הרלוונטיים, כי הישיבה מתקיימת וכי הניסיון לבטלה בהסתמך על חוות דעתו של עו"ד חיצוני שניתנה לראש העירייה נעדר כל בסיס. עוד ציינה היועצת המשפטית, כי לא נפל כל פגם בזימון הישיבה, כי הזימון חוקי וכי הניסיון לבטל את הישיבה נגוע באי חוקיות. 11. בעקבות הודעת היועצת המשפטית, נשלחה הודעת דואר אלקטרוני מאת חבר המועצה מר זאב הרטמן לחברי מועצת העיר והגורמים הרלוונטיים, שבה נכתב, כי למרות הודעתו של ראש העירייה "כולם מגעים לישיבה" וכי היחידה שמוסמכת לבטל את הישיבה היא היועצת המשפטית. 12. ביום 31.01.13 בשעה 19:00 התייצבו בבניין העירייה תשעה מתוך שבעה עשר חברי המועצה לישיבת המועצה. בנוסף התייצבו היועצת המשפטית, גזבר העירייה, המבקר ונציג מנהל ההנדסה. 13. יתר חברי המועצה, העותר וראש העירייה לא נכחו בישיבה שנערכה בפרוזדור מחוץ ללשכתו של ראש העירייה מאחר ואולם המועצה היה סגור מפאת ביטול הישיבה. 14. מפרוטוקול ישיבת המועצה עולה, כי בתחילת הישיבה מונה חבר המועצה מר זאב הרטמן, כיו"ר הישיבה. היועצת המשפטית הסבירה את המצב המשפטי, לפיו, ביטול ישיבת המועצה על ידי ראש העירייה אינו כדין ואילו התכנסותם וקיומה הנם כדין. לאחר דיון נערכה הצבעה במהלכה החליטו כל הנוכחים על הפסקת כהונתו המיידית של העותר כסגן ראש העירייה. 15. העותר התבקש להשיב את רכבו והוא הוסר מרשימת העובדים במערכת השכר. 16. למען שלמות התמונה יצוין, כי משרד הפנים התבקש ליתן תגובתו ביחס לעתירה. בתגובתו ציין, כי אינו רואה לנכון להצטרף כצד להליכים. לדבריו, משרד הפנים אינו מוסמך ליתן ייעוץ משפטי לראש הרשות, סגן הרשות וחברי מועצה אחרים; הגורם המוסמך לעשות כן בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו- 1975, הוא היועץ המשפטי לרשות המקומית. עוד צוין בתגובה, כי חוות דעתה של היועצת המשפטית היא המחייבת את הרשות המקומית, אלא אם התקיים החריג (המצומצם) על - פי דין באימוץ חוות דעת אחרת על ידי מועצת הרשות המקומית. יחד עם זאת צוין, כי לגופו של עניין לא נפל כל פגם בחוות דעתה של היועצת המשפטית בעניינים מושא העתירה. טענות העותר 17. העותר נקלע ל"קו אש" המוחזק על ידי נושאי משרה בעירייה אשר גמרו אומר משיקולים פסולים לפעול בניגוד להוראות הדין על מנת להבטיח, כי כהונתו כסגן ראש העירייה תסתיים. 18. הגורמים היחידים המוסמכים לזמן ישיבה של מועצת עירייה הם: ראש העירייה והממונה על המחוז מטעם משרד הפנים. 19. היועצת המשפטית פעלה בהעדר סמכות עת קבעה, כי ישיבת המועצה תתקיים ביום 31.01.13, חרף הודעת הביטול שמסר ראש העירייה בעניין. 20. ככל שסברה היועצת המשפטית, כי אין מקום להורות על ביטול הישיבה ויש לכנסה, שומה היה עליה לפנות כנגד החלטת ראש העירייה אל הממונה ולבקשו (אם יש יסוד לדבר), כי זה יורה על כינוסה של מועצת העיר. 21. מיד לאחר התכנסותם של חברי המועצה וקיום ישיבת המועצה הודיע ראש העירייה, כי אין כל תוקף להתכנסות וכפועל יוצא מכך אין תוקף להחלטה שהתקבלה במסגרתה. 22. הגזבר סירב לשלם לעותר את משכורתו בגין חודש פברואר 2013 ואילך ואינו פועל להענקת התנאים הנלווים לכהונתו לרבות ביטול דלקן במכוניתו. 23. היועצת המשפטית נטלה לעצמה תפקיד לא לה עת שלחה מכתב פיטורין לעותר, כשאינה מוסמכת לכך. 24. העותר פנה לראש העירייה על מנת שיפעל למימוש זכויותיו בהתאם להוראות הדין. במשך כל התקופה המשיך העותר לעשות עבודתו נאמנה למען תושבי העיר חרף אי - תשלום שכרו ולקיחת רכבו. 25. מתגובת ראש העירייה מיום 07.04.13 לפנייתו הנוספת של העותר בנוגע להשבת זכויותיו עולה, כי כהונתו בעינה עומדת וכי ראש העירייה מכיר בזכויותיו לקבל שכר וזכויות נלוות. 26. על פי ההלכה הפסוקה, כל אדם שניתנה לו הסמכות להחליט דבר מה מוסמך גם לתקנו או לבטלו וזאת מכוח ההיגיון הבסיסי ומכוח סעיף 17 לחוק הפרשנות, התשמ"א -1981. 27. הודעת ביטול הישיבה תקפה ובעינה עומדת. בהעדר הענות מצד ראש העירייה לכנס את המועצה, מסורה הסמכות לחברי המועצה לפנות לממונה לצורך כינוסה בתוך 7 ימים, וזאת מכוח סעיף 10 לתוספת השניה לפקודת העיריות, תקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן (להלן: "התקנון"). 28. דרך פעולתה של המשיבה וגורמים מקצועיים בה לוקה בחוסר סבירות קיצוני משהחליטו על דעת עצמם, בניגוד מוחלט להחלטת ראש העירייה להדיח את העותר מכהונתו כסגן ראש עיריית נצרת עילית. 29. ההחלטה בדבר הדחת העותר מכהונתו נתקבלה ללא קיום שימוע ותוך הפרה בוטה וחמורה של זכות הטיעון; לטענת העותר, לוּ היה מממש זכויות אלה לא הייתה מתקבלת ההחלטה להדיחו. 30. בשום שלב לא נמסרו לעותר השיקולים האמיתיים שהובילו להחלטת המשיבה במעמד התכנסותה הבלתי חוקית ולפיכך לעותר לא ניתנה מעולם הזדמנות לטעון כנגד שיקולים אלה ולהפריכם. 31. בתשובת העותר לטיעוניה המשלימים של המשיבה, נטען, כי עמדת היועצת המשפטית אינה משקפת את עמדת ראש העירייה העומד בראש המשיבה. 32. היועצת המשפטית אינה משמשת כ"ראש עירייה על", תפקידה הוא לחוות דעה ולא לכנס ישיבות מועצת עיר. 33. ניסיונה של היועצת המשפטית לכנס ישיבה שלא מן המניין יש בו כדי להצביע על "ניסיון הפיכה" בעירייה, במסגרתו מבקשת היועצת המשפטית לכהן כראש עירייה בפועל בכל הנוגע לקבלת החלטות בעירייה, לרבות החלטה כבדת משקל דוגמת הדחת העותר מתפקידו. 34. הדיון אינו מתמקד בשאלה אם בצדק ביטל ראש העירייה את הישיבה אם לאו, שכן אכיפת קיומה של ישיבה לו אכן לא היה מקום לבטלה מסורה להכרעת הממונה ולבית המשפט. לטענת העותר, עסקינן בישיבה שבוטלה ולפיכך כל כינוס אחר, נעדר כל תוקף משפטי ואינו עולה בגדר "ישיבת מועצת עיר". תגובת המשיבה 35. דין העתירה להדחות על הסף בשל השיהוי הרב בהגשתה; מדובר בעתירה שהוגשה כחודשיים וחצי לאחר מועד זימון הישיבה וקבלת החלטת מועצת העיר בדבר הדחת העותר מתפקידו כסגן ראש העירייה. 36. קמה חובה לצרף את משרד הפנים כצד נדרש להליך נוכח העובדה, כי משרד הפנים נדרש לעניינו של העותר בשתי הזדמנויות. בנוסף, קיימת חובה לצרף את המועצה או את חבריה מאחר והסעד המבוקש מתייחס להחלטת מליאת המועצה מיום 31.01.13. 37. העותר המשיך במופגן להתנהל בתפקידו וליצור מצגי שווא ועל כן אינו נקי כפיים. 38. בזמן שחברי המועצה התכנסו בפרוזדור מחוץ ללשכתו של ראש העירייה שהה העותר וחברי סיעתו בלשכת ראש העירייה וצפו במתרחש מבעד למצלמות שהציב ראש העירייה במעברים. 39. לא נפל כל פגם בכינוסה של ישיבת המועצה מיום 31.01.13; הניסיון לבטל את הישיבה על ידי ראש העירייה נגוע באי חוקיות פרוצדוראלית ומהותית. 40. על-פי סעיף 16 לתקנון במידה וראש העירייה היה סבור, כי קיים פגם בהליך כינוסה של מועצת העירייה היה עליו לפנות ליועצת המשפטית של העירייה ולא לעורך דין חיצוני. 41. התנהלותו של ראש העירייה והצגת חוות דעת חיצונית שעתיים טרם מועד כינוס הישיבה, כאשר היה ידוע לו מבעוד מועד על הדרישה לכנס את מועצת העיר, נגועות הן בחוסר תום לב ומעידות על ניסיון ליצור מכשול יש מאין. 42. בעע"מ 6145/12 עיריית נצרת עלית נ' זאב הרטמן קבע בית המשפט העליון, כי חוות דעתו של היועץ המשפטי של המשיבה מחייבת את המשיבה ואת בעלי התפקידים בה בנושאים משפטיים. בית המשפט העליון התווה את הדרך לקבלת חוות דעת נוספת באמצעות מועצת העירייה. במקרה עסקינן, הדרך באמצעותה אימץ ראש העירייה חוות דעת חיצונית נוגדת את פסיקתו של בית המשפט העליון. 43. חוות דעתו של עורך הדין החיצוני אליו פנה ראש העירייה שגויה, מטעה ולא היה מקום להסתמך עליה. 44. ניסיונו של העותר להציג את פעולת כינוסה של ישיבה שלא מן המניין כפעולה שתלויה באופן מוחלט בשיקול דעתו של ראש העירייה אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. 45. ראש העירייה חייב לכנס ישיבה שלא מן המניין שעה שמתקבלת אצלו דרישה כאמור וזאת תוך 7 ימים. ככל שנמנע ראש העירייה מלעשות כן, חייב הממונה לכנס את הישיבה תחתיו. 46. במידה וסבר ראש העירייה, כי נפל פגם בזימון הישיבה כטענתו, היה עליו לכנס את הישיבה במועדה ולהודיע במהלכה אודות הפגם במטרה לשכנע את חבריו בטענותיו. הדרך בה נקט ראש העירייה אינה מעוגנת בחוק ומעידה על חוסר תום לב. בנסיבות אלה ביטול הישיבה על ידי ראש העירייה בוצע שלא כדין, ומאידך התכנסות חברי המועצה בדין התקיימה. 47. ישיבת המועצה מיום 31.01.13 התכנסה בהתאם להוראות סעיף 31(ב) לתקנון. 48. במקרה דנן יש להחיל את חזקת התקינות על-פיה ההנחה היא, כי פעולות הרשות הנן כשרות ומי שטוען אחרת עליו נטל הראיה. 49. החלטתה של המשיבה קיבלה משנה תוקף כאשר משרד הפנים בחר שלא להתערב בהליך ולא לבטלו אלא נתן גיבוי לחוות דעתה של היועצת המשפטית וקבע, כי לא נפל כל פגם בהליך. 50. העותר ויתר על זכות השימוע ובחר שלא להגיע לישיבה חרף ידיעתו, כי ביטול הישיבה אינו חוקי וכי הישיבה מתקיימת כסדרה. 51. הדחתו של העותר מתפקידו התבצעה על ידי חברי המליאה במסגרת זירה פוליטית אשר בה קיימים שיקולים פוליטיים. 52. אם ראש העירייה חפץ במינויו של העותר לתפקיד פעם נוספת "פתוחה בפניו הדלת לעשות כן בכל עת"; משכך סבורה ב"כ המשיבה, כי זכות העותר לא נפגעה. 53. בטיעוניה המשלימים הוסיפה ב"כ המשיבה, כי הפרק השני לתקנון המצוי בתוספת השניה לפקודת העיריות [נוסח חדש], עוסק במועדי ישיבות מן המניין. הפרק השלישי לתקנון עוסק במועדי ישיבות שלא מן המניין. מהוראות סעיף 5 לתקנון עולה, כי קיימת חובה חוקית לקיים ישיבות מועצה על בסיס חודשי, וכי זכותו של ראש העירייה לדחות ישיבה מותנית בהסכמת רוב חברי המועצה. מכאן מסיקה ב"כ המשיבה, כי לראש העירייה אין סמכות עצמאית לבטל ישיבה והוא תלוי בהסכמת רוב חברי המועצה. 54. פרשנותו של העותר וניסיונו להעניק לראש העירייה את הסמכות מכוח סעיף 9(א) לתקנון לכנס את הישיבה ולאחר מכן לבטלה הנה שגויה ומנוגדת להוראות החוק והפסיקה. מנוסח הסעיפים בפרק השני והשלישי לתקנון עולה, כי החובה לכנס ישיבת מועצה קבועה בדין וראש העירייה מונה כאחראי ליישם חובה זו. ראש העירייה משמעש כזרוע ביצועית של זכות המוקנית לחברי המועצה; הוא נעדר כל שיקול דעת באשר לתוכנה ומהותה של הזכות. 55. ב"כ המשיבה הפנתה לעע"מ 584/11 מועצת עיריית נצרת עילית נ' שפופניק - שם נפסק, כי לראש העירייה לא הייתה סמכות להסיר את נושא הדחת סגן ראש העירייה מסדר יומה של הישיבה. מקל וחומר, מסיקה ב"כ המשיבה, כי אין לראש העירייה סמכות לבטל את הישיבה. 56. אין כל הוראה בפקודת העיריות אשר מאפשרת לראש העירייה ואף לממונה לבטל ישיבות מועצה ואין אף הוראה המעניקה לו שיקול דעת לכנסה. השאלות העיקריות הדורשות הכרעה 57. האם ביטול ישיבת המועצה על ידי ראש העירייה היה כדין? 58. האם היועצת המשפטית פעלה בהתאם לסמכותה, עת הודיעה על כינוס הישיבה שלא מן המניין חרף ההודעה בדבר ביטולה שניתנה על ידי ראש העירייה ? דיון והכרעה 59. בטרם אכריע בשאלות השנויות במחלוקת, מן הראוי לעמוד תחילה על מעמדו והיקף תפקידו של היועץ המשפטי לרשות המקומית. המסגרת הנורמטיבית סמכותו של היועץ המשפטי לרשות מקומית 60. חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו - 1975 (להלן: "חוק הייעוץ המשפטי"), מסדיר את חובת מינויו ואת היקף תפקידו של היועץ המשפטי לרשות מקומית. סעיף 2 לחוק הייעוץ המשפטי קובע, כי רשות מקומית חייבת בקבלת ייעוץ משפטי. רשות מקומית מוגדרת בסעיף 1 לחוק כעירייה או כמועצה מקומית. סעיף 3(א) לחוק קובע, כי רשות מקומית תמנה עורך דין שיהיה יועצה המשפטי. סעיף 5א לחוק קובע, כי היועץ המשפטי יעניק ייעוץ משפטי למועצת הרשות המקומית ולוועדותיה, לראש הרשות ולסגן ראש הרשות שלו הואצלו סמכויות לפי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה- 1975, ולעובדי הרשות, בכל עניין הדרוש למילוי תפקידי הרשות לפי כל דין; כן יחווה היועץ המשפטי את דעתו לפי פניית חבר מועצת הרשות, אם נוכח שהדבר דרוש למילוי תפקידי הרשות ואין במתן חוות הדעת כדי להעמידו במצב של ניגוד עניינים. 61. היועץ המשפטי של הרשות המקומית הנו גורם חשוב בתפקודה של הרשות ובניהולה התקין. היועץ המשפטי מייצג, במסגרת עבודתו ברשות, את החוק ואת אינטרס הציבור. הוא אמור להעניק ייעוץ משפטי מוקדם וליווי שוטף לנבחרים ולבכירים ברשות המקומית במסגרת מילוי תפקידיהם השונים ברשות. לניהול החוקי והתקין של הרשות גם השפעה חשובה על מידת האימון שהתושבים ירחשו כלפי הרשות המקומית (ראו: היועץ המשפטי לרשות המקומית, חלק ג' - נושאי משרות ברשות המקומית, מהדורת אינטרנט מעודכנת, ניסן התשס"ט, מרס 2009. ). 62. דברים ברוח דומה נקבעו בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2009 לפיו: "תפקידו של היועץ המשפטי הוא מן התפקידים המרכזיים ברשות המקומית. בהתאם לחוק הייעוץ המשפטי חייבת הרשות המקומית בקבלת יעוץ משפטי. על היועץ המשפטי ליתן יעוץ משפטי לרשות.. היועץ המשפטי הוא אחד משומרי הסף ברשות המקומית, ועליו לפעול על מנת להבטיח שהרשות המקומית, נבחריה ועובדיה ימלאו את תפקידם על פי הוראות החוק וכללי המינהל התקין". 63. בחוק הייעוץ המשפטי אין מענה לשאלה האם חוות דעתו של היועץ המשפטי בשאלה משפטית מחייבת את גורמי העירייה השונים. יחד עם זאת קובע סעיף 6(ד) לחוק, כי מליאת המועצה רשאית לאמץ חוות דעת משפטית אחרת שהוצגה בפניה באותה ישיבה. 64. בעע"ם 6145/12 עיריית נצרת עילית נ' זאב הרטמן, ניתן ביום 05.11.12 (אליו הפנתה ב"כ המשיבה - להלן: "עניין הרטמן") - קבע בית המשפט העליון, כי ראש העירייה אינו יכול לעשות דין לעצמו ולהחליט בעצמו בניגוד לחוות דעת משפטית שקיבל מן היועץ המשפטי של הרשות. עוד נקבע, כי חוות הדעת של היועץ המשפטי לעירייה בשאלה משפטית קובעת מבחינת גורמי העירייה והעומד בראשה את המצב המשפטי המצוי, בכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בהקשרים הנצרכים ולפסיקת בית המשפט. בית המשפט העליון ציין, כי הוא ער לאמור בסעיף 6(ד) לחוק הייעוץ המשפטי, לפיו, מליאת המועצה רשאית לאמץ חוות דעת נוגדת, כאשר חוות דעת היועץ המשפטי אינה נושאת חן בעיניה. בהקשר זה קבע בית המשפטי העליון, כי חוות דעת נוגדת תוכל להיות מאומצת רק במקרים נדירים, במשורה שבמשורה וראוי לה למועצה שתשקול היטב היטב בטרם אימוץ חוות דעת משפטית אחרת, ותפנה ליועץ המשפטי לממשלה לשם חוות דעת בטרם תנקוט צעד קיצוני. בנוסף נקבע, כי אין ראש העירייה רשאי לפעול כנגד חוות דעתו של היועץ המשפטי לעירייה שלא באמצעות החלטה של המועצה, שכאמור צריכה להיות נדירה מאוד. כינוס ישיבה שלא מן המניין 65. סעיף 8 לתקנון קובע, כי ראש העירייה רשאי לכנס ישיבה שלא מן המניין. 66. סעיף 9(א) לתקנון קובע, כי ראש העירייה יכנס ישיבה שלא מן המניין למועד שלא יהיה מאוחר משבעה ימים מהיום שהוגשה לו דרישה בכתב, חתומה בידי שליש לפחות מחברי המועצה ומפרטת את סדר יומה והצעת החלטה לגביו. 67. על-פי האמור בסעיף 10 לתקנון במידה וראש העירייה לא כינס את המועצה בתוך 7 ימים כאמור בסעיף 9(א) לתקנון, ולא נהג לפי סעיף קטן (ב) שבסעיף 9, יזמן הממונה את המועצה לישיבה בתוך 7 ימים. מן הכלל אל הפרט 68. במקרה עסקינן, אימץ ראש העירייה חוות דעת משפטית חיצונית ועל בסיסה החליט לבטל באותו יום את הישיבה שלא מן המניין שנקבעה בעניין הדחת העותר מתפקידו. יאמר מיד, כי יש בביטול הישיבה שעות אחדות טרם התכנסותה טעם לפגם. ראש העירייה ידע אודות הבקשה לזמן ישיבה שלא מן המניין מספר ימים טרם מועד כינוסה ומשכך אין זה ראוי לבטלה "מעכשיו לעכשיו". 69. על-פי ההלכה הפסוקה, נציגיו של היועץ המשפטי לממשלה - ובהם היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות - פועלים בשמו, וחוות - דעתם בדבר המצב המשפטי הקיים מחייבת את הרשויות כל עוד בית - המשפט לא פסק אחרת באותו עניין (ראו: בג"צ 5277/07 ברוך מרזל נ' מפקד משטרת מחוז ירושלים). נקודת המוצא הנה אפוא, כי על העירייה, מועצת העירייה, וכמובן ראש העירייה לפעול בהתאם לחוות דעתה של היועצת המשפטית לעירייה. היועץ המשפטי הוא האמון על אינטרס הציבור ושמירת החוק ונועד להדריך את האורגנים השונים של העירייה. פרשנות לפיה בכל עת שעמדתו של היועץ המשפטי לעירייה אינה נראית למי מחברי מועצת העירייה או לראש העירייה, הם יכולים לאמץ חוות דעת נגדית של עורך דין פרטי ששרותיו נשכרו לצורך העניין, אינה מתיישבת עם תכלית החוק, עם מעמדה של הרשות המקומית כגוף ציבורי ועם חובותיהם של נבחרי הציבור המנהלים אותה כנאמני הציבור. 70. במידה וסבר ראש העירייה, כי קיים פגם במסירת ההזמנה לכינוס הישיבה וכי מדובר בהזמנה שלא כדין, היה עליו להעלות פגם זה בפני היועצת המשפטית מיד משנודע לו הדבר, בהתאם לקבוע בסעיף 16 לתקנון; באם היה פועל כאמור, היה על היועצת המשפטית ליתן את חוות דעתה בסמוך ככל האפשר להעלאת הטענה וראש העירייה היה חייב לפעול על-פיה; משלא פעל ראש העירייה בהתאם לאמור בסעיף 16 לתקנון התנהלותו אינה תקינה. 71. ככל שחפץ ראש העירייה באימוץ חוות דעת משפטית נוגדת היה עליו לפעול בהתאם לקבוע בסעיף 6(ד) לחוק הייעוץ המשפטי ולהביאה בפני מליאת המועצה. ברי, כי ראש העירייה אינו יכול לבטל בהינף יד את כינוס הישיבה על סמך חוות דעת חיצונית. מליאת המועצה היא המוסמכת לאמץ חוות דעת משפטית אחרת אך זאת במקרים חריגים בלבד. 72. במקרה עסקינן, ראש העירייה פעל בניגוד לסמכותו עת החליט לאמץ על דעת עצמו בלבד חוות דעת חיצונית. ראש העירייה פעל בניגוד למתווה הקבוע בסעיף 6(ד) לחוק הייעוץ המשפטי ומשכך אני קובע, כי ההודעה על ביטול הישיבה ניתנה שלא כדין והיא בטלה מעיקרה (void). יחד עם זאת, גם התנהלותה של היועצת המשפטית אינה חפה מפגמים. מנספח ז' לעתירה עולה, כי היועצת המשפטית הודיעה לחברי המועצה בהודעת דואר אלקטרוני, כי הישיבה מתקיימת וכי ניסיונו של ראש העירייה לבטלה בהסתמך על חוות דעתו של עו"ד חיצוני, נעדר כל בסיס חוקי. תמים דעים אני עם הסיפא של דברי היועצת המשפטית, אולם, אין זה ברור מהו המקור החוקי מכוחו החליטה היועצת המשפטית לקיים את הישיבה חרף הודעת הביטול מטעם ראש העירייה. הודעת הביטול ששיגר ראש העירייה אמנם בטלה מעיקרה אולם בנסיבות המקרה עסקינן, סבורני, כי לא כך היה על היועצת המשפטית לפעול. 73. על-פי סעיפים 9(א) ו- 10 לתקנון, הסמכות להורות על כינוס ישיבה שלא מן המניין מסורה לראש העירייה ובהימנעו מלעשות כן לממונה. עת נמנע ראש העירייה מלפעול בהתאם לחוות דעתה, שומה היה על היועצת המשפטית לשלוח לחברי המועצה את חוות דעתה באשר למצב המשפטי הנכון לדידה ולהעמיד דברים על דיוקם. היועצת המשפטית אינה יכולה לקבוע בהעדר סמכות משפטית, כי ישיבת המועצה קום תתקיים חרף הודעת הביטול, חסרת התוקף, ששיגר ראש העירייה. היועץ המשפטי לעירייה הוא הגוף הקובע את המצב המשפטי בשאלות משפטיות הנוגעות לניהול ענייניה של העירייה אולם הוא אינו יכול לכפות את קיומן. היועצת המשפטית אינה משמשת כ"ראש עירייה על" או כערכאת ערעור על החלטותיו ומהלכיו של ראש העירייה, אחרת תיווצר אנדרלמוסיה (כפי שנוצרה בפועל במקרה דנן) עת ראש העירייה לא פעל בהתאם לחוות דעתה של היועצת המשפטית וזו האחרונה כפתה את יישומה הלכה למעשה. 74. סבורני, כי הדרך הראויה בה היה על היועצת המשפטית לפעול היא על ידי פניה ליועץ המשפטי של משרד הפנים, ולאחר ככל שהדבר נחוץ ליועץ המשפטי לממשלה. סמכות הממונה במשרד הפנים לדרוש מן הרשות לבצע פעולה מסוימת היא סמכות חריגה, שלפיה נוטל השלטון המרכזי את המושכות לידיו וכופה על השלטון המקומי את דעתו (ראו: עניין הרטמן), אולם זהו הצעד שהיה הנחוץ, למרבה הצער, בנסיבות כאלה. 75. כאן המקום להעיר, כי משעסקינן ברשות מנהלית, אין זה ראוי, כי יתנהלו "כיפופי ידיים" ומאבקי כוחות בין ראש הרשות לבין היועץ המשפטי של הרשות. התנהלות זו אינה תקינה, נוגדת את עקרונות המנהל התקין, אינה סבירה ופוגעת בניהול ענייניה של הרשות ובאימון הציבור. 76. אני דוחה את טענות ב"כ המשיבה בנוגע להעדר ניקיון כפיו של העותר ובנוגע לוויתורו על זכות הטיעון והשימוע. התקיימותה של הישיבה, חוקיותה ותוקפה עמדו במחלקות. המצב המשפטי הסבוך אליו נקלעו הצדדים לא אפשר לעותר לוותר במודע על זכותו להשמיע את טענותיו בפני המועצה, משסבר, כי בדין בוטלה הישיבה על - ידי ראש העירייה, מחד גיסא, אך בה בעת, הודיעה היועצת המשפטית על התקיימותה של הישיבה, מאידך גיסא. מצב לא ברור זה אינו מהווה תשתית איתנה לקבלת החלטה כלשהי. מנספח י' לעתירה עולה, כי העותר פנה לראש העירייה וביקש את הנחייתו בנושא פיטוריו וזה הודיע לו, כי עד להחלטה אחרת של משרד הפנים הוא משמש כסגן ראש העירייה. מכתב נוסף ששלח ב"כ העותר לראש העירייה ביום 24.03.13 (נספח י"ג לעתירה), זכה למענה דומה לפיו ראש העירייה מעולם לא הורה על ביטול כהונת העותר כסגן ראש העירייה והחלטתו בעינה עומדת. 77. איני סבור, כי העותר השתהה בהגשת עתירתו; אמנם הישיבה התקיימה ביום 31.01.13 והעתירה הוגשה ביום 11.04.13, אולם בין מועדים אלה פנה העותר לראש העירייה ולמשרד הפנים וניסה לברר האם הודח מתפקידו אם לאו. אין המדובר בעותר אשר "קפא על שמריו" ו"ישב בחיבוק ידיים". יתרה מכך, העותר המשיך לבצע את תפקידיו השונים בעירייה מבלי לקבל שכר בגינם בהאמינו, כי הוא עדיין מכהן בתפקידו כדין. במצב דברים זה ונוכח המצב המשפטי הסבוך אליו נקלע העותר, סבורני, כי אין לתקן עוול בעוול ויש לשלם לו את שכרו בגין עבודתו בחודשים מושא המחלוקת. התוצאה 78. העתירה מתקבלת; כהונתו של העותר כסגן ראש עירית נצרת עילית בתוקף, כל עוד לא תתקבל החלטה אחרת; כפועל יוצא מכך, על המשיבה להשיב לעותר את מלוא זכויותיו, לרבות משכורתו, החל מיום 01.02.13. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ראש עירעירייה