לעמדת המבקש, העירייה רשאית לגבות ארנונה בגין מטר מרובע שלם בלבד, ועל כן עליה לחדול לעגל כלפי מעלה את שטחי הנכסים עד למ"ר הקרוב, ולהשיב את כספי הארנונה שגבתה בעודף בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, בסכום המוערך ב-2,597,590 ש"ח העירייה טוענת כי למעלה משנה קודם להגשת הבקשה החליטה לעדכן את שיטת חישוב השטח, כך שחיוב הארנונה יחושב באופן מדוייק, עד לשתי ספרות לאחר הנקודה העשרונית. בהתאם לכך, עודכנו מערכות המחשוב על מנת שניתן יהיה להזין שטחי הנכסים, המחוייבים בארנונה בדיוק של סנטימטרים, והעירייה החלה בביצוע סקר נכסים מקיף ברחבי העיר ועדכון מדידת הנכסים. תהליך זה דורש זמן, שכן אין בידי העירייה את נתוני הארנונה של כל 80,000 הנכסים המצויים בתחומה, ועדכון פרטיהם אורך זמן רב; על כן, ניתנה הנחיה בראשית 2013 לעדכן באופן רטרואקטיבי את חיובי הארנונה של הנכסים שחויבו ביתר החל מיום 1.1.13, כך שבסופו של דבר תושג תוצאה הזהה לחדילה מיידית. מאחר והעירייה חדלה מהחיוב הלא חוקי טרם הגשת התובענה היצוגית, מבקשת העירייה כי הבקשה לאישור התובענה כיצוגית תדחה על הסף. לחילופין, מבקשת העירייה לראות בהודעתה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. המבקש סבור כי העירייה מודה, למעשה, כי עודה מבצעת גביית יתר אסורה. כעולה מהמסמכים שהוצגו, בידי העירייה נתונים מדוייקים באשר לגודל הנכסים בעיר, ועל כן העיריה אינה נזקקת לסקר נכסים כלשהו על מנת לעדכן במערכת את הנתונים המדויקים. בנסיבות אלה, לא די בהחלטה העקרונית לחדול מהגביה האסורה, עת העיריה לא חדלה ממנה בפועל, והעירייה לא הציגה כל נתונים לפיהם חדלה מעיגול חלק ממטר בנכסים שאינם חדשים. המבקש מוסיף ומעיר, כי בתשובתה לפנייתו האישית לא ציינה העירייה כי החליטה לחדול מכל גביית יתר אלא רק טפלה בעניינו האישי. המבקש מוסיף, כי גם דין הודעת החדילה להדחות שכן החוק דורש כי החדילה תתבצע תוך 90 יום, ולא ניתן לדחות את הביצוע לפרק זמן בלתי ידוע כמו שמבקשת העיריה לעשות. העיריה גם לא הסבירה מדוע ההשבה היא רק החל מינואר 2013 ולא קודם לכן. דיון תובענה ייצוגית הינה הליך בו התובע מנהל תביעה בשם קבוצת נפגעים, אשר לכל אחד מהם נגרם נזק קטן יחסית, אשר אין כדאיות כלכלית בהגשת תביעה עצמאית בגינו. משכך, מאפשר מוסד התובענה הייצוגית הגשת תביעות אשר לא היו מוגשות ללא מוסד זה, על אף קיום אינטרס חברתי בבירורן -הן לשם מתן פיצוי לניזוקים והן על מנת להרתיע מעוולים פוטנציאליים, אשר מסבים נזקים קטנים לקבוצת אנשים גדולה (עע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול, עמ' 17-18 (25.12.12)). כאשר מוגשת בקשה לאישור תובענה יצוגית נגד רשות ציבורית, קיימות בחוק תובענות ציבורית הוראות מיוחדות לפיהן גם אם הוכח כי הרשות אכן גובה כספים שלא כחוק, לא תאושר תביעה יצוגית נגדה כאשר הרשות מודיעה כי תחדל מהגביה האסורה: "9. (א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה - המועד הקובע). (ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע. (ג) החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא - (1) על אף הוראות סעיף 22, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף 22(ב); (2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23. כעולה מסעיף זה, על מנת שתאושר הודעת חדילה, לא די בכך שהרשות תודיע כי בכוונתה לחדול מהגבייה במועד כלשהו בעתיד, אלא על בית המשפט להיווכח כי הרשות אכן חדלה מהגביה בפועל. בענייננו, העירייה אינה חולקת על עצם הדרישה לשנות משיטת הגביה. עם זאת, העירייה סבורה כי התביעה נעדרת עילה, ודינה להדחות על הסף, כיון שחדלה מהגביה, עוד בטרם הגשת התובענה. אין בידי לקבל טענה זו. אכן, מהמסמכים שצורפו עולה כי, העירייה החלה בשנת 2012 מהלך של שינוי גביית הארנונה באופן שזו תעשה בסנטימטרים, ולא בעיגול למ"ר שלם; ביולי 2012 הושלם השינוי במערכת המחשוב שנדרש לשם שיטת החישוב החדשה (נספח 3 לתשובת העירייה). עם זאת, לא הוצגו בפני מסמכים, מהם ניתן ללמוד כי העירייה עדכנה, בפועל, נתונים של נכסים בעיר למערכת זו והחלה לגבות את הארנונה על פי החישוב החדש. העירייה הציגה מסמכים מהם עולה כי מנכסים חדשים אשר נבנו בעיר, וזאת לכל המאוחר מאז דצמבר 2012, נגבתה ארנונה בהתאם לגודלו המדוייק של הנכס (נספח 4 לתשובת העירייה). כן הוצגו מסמכים מהם עולה, כי כאשר פנו בעלי נכסים והשיגו על גודל הנכס על בסיסו נקבעה הארנונה, שטח הנכס החדש שנקבע להם היה בדיוק של סנטימטרים (נספח 5 לתגובת העירייה). עם זאת, כאמור,העירייה לא הציגה מסמכים, ביחס לרובם המוחלט של הנכסים בעיר - דהיינו, הנכסים אשר אוכלסו טרם דצמבר 2012 ואשר בעליהם לא פנו באופן אישי לעירייה על מנת לבקש התאמה של גובה הארנונה. משכך, לא הוכיחה העירייה כי היא אכן נקטה בצעדים יזומים על מנת לשנות נתונים של נכסים בעיר כך שתגבה מהם ארנונה מדוייקת, התואמת את הוראות החוק בעניין זה. העירייה טוענת, כי מאחר וברשותה 80,000 נכסים, שינוי מעין זה אורך זמן רב. אכן, אין ספק כי לא ניתן לערוך שינוי זה באופן מיידי. עם זאת, מאחר וחלפה למעלה משנה מאז הותאמה מערכת העירייה לגביית ארנונה מדוייקת, די היה בפרק זמן זה על מנת לערוך את ההתאמה הנדרשת. העירייה לא הציגה ולו מקרה אחד, בו שינתה את שומת הארנונה של נכס מיוזמתה. אוסיף, כי יש ממש בטענת המבקש כי קיימים בידי העירייה נתונים לגבי גודלם המדוייק של לפחות חלק מהנכסים שברשותה; שכן במסמכים שצרפה העירייה (נספח 6 לתגובתה) צוין שטחם המדוייק, בסנטימטרים, של הנכסים המדוברים. משכך, טענת העירייה כי שינוי הגבייה מצריך מדידה מחדש של כל הנכסים, אינה מדויקת. העירייה מוסיפה וטוענת כי מאחר וניתנה הוראה, לפיה הפערים יושבו רטרואקטיבית החל מיום 1.1.13, הרי שבסופו של דבר תושג תוצאה זהה לזו של חדילה מיידית. העירייה לא צירפה כל מסמך המאמת טענה זו, ולכן אין לדעת, האם הנחיה, מעין זו, ניתנה קודם להגשת התובענה הייצוגית, כטענתה. העירייה אף לא נימקה מדוע הפערים יושבו רטרואקטיבית רק החל מיום 1.1.13, ולא מהתאריך בו הותאמה מערכת המחשוב של העירייה לאופן הגביה החדש. אוסיף ואומר, כי כוונתה של העירייה להשיב את הכספים במועד כלשהו בעתיד - כוונה שטרם מומשה - אינה משנה מכך שהעירייה מוסיפה וגובה ארנונה בניגוד לחוק, ואינה מזדרזת - וזאת בלשון המעטה - לתקן את התנהלותה. לאור האמור לעיל, הרי שהוכח לעניות דעתי כי העיריה נהגה לגבות ארנונה ביתר, וכי על אף כוונתה העקרונית של העירייה לשנות התנהלות זו - היא טרם עשתה כן. העירייה עותרת, לחילופין, כי תשובתה לבקשה תחשב כהודעת חדילה. לשם קבלת הודעה זו נדרשת מסגרת זמן בה תנקט החדילה, ולא ניתן לקבל את עמדת העירייה לפיה התיקון 'עשוי להמשך זמן רב' אך יתוקן רטרואקטיבית. אשר על כן, על מנת ליתן תוקף להודעת החדילה, על העירייה לתקן את הודעות הגביה לכלל הנכסים בעיר עד ליום 1.1.14; כמו כן על העירייה להשיב את הגביה בעודף, באופן רטרואקטיבי, החל מיום 1.1.13, כפי שהתחייבה לעשות. המבקש עותר כי בית המשפט יקבע לו גמול, כתובע ייצוגי, כמו גם שכר טרחה לעורכי דינו. סעיף 9(ג) לחוק תובענות ייצוגיות קובע, כי גם כאשר הרשות מודיעה על חדילה מגביה, רשאי בית המשפט לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו. הקריטריונים לקביעת גמול לתובע מייצג ולבא כוחו נקבעו בסעיפים 22 ו - 23 לחוק תובענות ייצוגיות. בת"צ (מינהלי ב"ש) 24591-11-12 דימשיץ נ' עיריית ערד, סעיף 4 לפסה"ד (פורסם בדינים ועוד) (26/05/2013)), התייחסתי לשיקולים המנחים את בית המשפט בשאלת קביעת הגמול תובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו, לאור הקריטריונים המנויים בחוק, ואין לי אלא לחזור על הנאמר שם: "על סמך השיקולים המנויים בסעיפים אלה, הוצגו שלושה סוגים עיקריים של שיקולים אותם יש להביא בחשבון במסגרת קביעת הגמול לתובע ושכר הטרחה לבא כוחו. הסוג הראשון הם שיקולי תשומה - שיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטל על עצמו התובע המייצג ועורך הדין, כגון טרחה, סיכון, הוצאות ומורכבות ההליך. במסגרת סעיף זה מבקש בית המשפט ליצור תמריץ חיובי להגשת תביעות ייצוגיות ראויות. הסוג השני הם שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת - דהיינו, שיקולים הנוגעים לתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לקבוצה המיוצגת, תוך נסיון להעניק לתובע תמריצים אשר יותירו בידי חברי הקבוצה המיוצגת רווח גבוה ככל האפשר. במסגרת שיקולים אלה יכללו תועלת לחברי הקבוצה המיוצגת ואופן ניהול ההליך. הסוג השלישי הם שיקולים הנוגעים לתועלת הציבורית מהתובענה הייצוגית, ולרצון לכוון את המשאבים באופן שיושקעו בתובענות ייצוגיות שתועלתן הציבורית גדולה ביותר. במסגרת זו יבחנו החשיבות הציבורית של קידום אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו והפער בין הסעד הנתבע לסעד שנפסק (ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (23.5.12); אלון קלמנט, "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות היצוגיות, התשס"ו - 2006", הפרקליט 131 (התשס"ז)". ומן הכלל אל הפרט: שיקולי תשומה - בענייננו, המדובר בתובענה העוסקת בסוגיה פשוטה, והבירור העובדתי לו נדרש המבקש היה מצומצם ביותר. גם ניהול התובענה לא דרש טרחה רבה, והתנהל הליך קצר שלא דרש אף דיון במעמד הצדדים. עם זאת, אין להתעלם מכך כי המבקש נטל על עצמו סיכון כי הבקשה תדחה, אם יתברר, כי גביית היתר תוקנה מבלי שידע על כך. שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת - מחד גיסא, התפוקה לקבוצה המיוצגת נמוכה יחסית, מאחר והוכח כי העירייה החלה עוד קודם להגשת התביעה בשינוי אופן הגביה, וזאת מיוזמתה היא. מאידך גיסא, העירייה התנהלה בעניין זה בעצלתיים, ובמשך למעלה משנה טרם עדכנה את פרטיהם המדוייקים של רובם המכריע של הנכסים בעיר; על כן, הבקשה הועילה לבעלי הנכסים בבאר שבע בכך שזירזה את סיום גביית היתר. שיקולי הכוונה ציבורית - קיימת חשיבות ציבורית בהגשת התובענה, שכן זו קידמה את אכיפת החוק והרתעת רשויות ציבוריות מפני גביית כספים מהציבור שלא כדין; הגשת התובענה יש בה כדי להטמיע את המסר לפיו לא די בכך שרשות תביע כוונה עקרונית לשנות את התנהלותה הפגומה, בנסיבות בהן אין היא משנה בפועל מהתנהלות זו, תוך זמן סביר. המבקש אף נהג כדין ופנה לעירייה על מנת לאפשר לה לחדול מגביית היתר, והוסיף והמתין למעלה לחודשיים לתשובת העירייה, ורק משזו התעכבה הגיש את הבקשה. סוף דבר, אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה כיצוגית לאור הודעת החדילה של העירייה. לאור השיקולים שפורטו לעיל, מצאתי לנכון להעמיד את הגמול לתובע על סך של 10,000 ₪, ולבאי כוחו על סך של 35,000 ש"ח הסכומים נכונים להיום. ארנונה