השבת חיובי יתר של ריבית אשר נגבתה בשל פיגורים בתשלומי הארנונה בעקבות עריכת חישוב הריבית בשיטת "ריבית דריבית", בניגוד לדין (להלן: "בקשת האישור"). ביום 14.8.13, הגישה המשיבה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק (להלן: "הודעת החדילה"), לפיה הודיעה על הפסקת חיוב הנישומים - תושבי המועצה המקומית עיילבון, המחוייבים בתשלומי ארנונה - בריבית פיגורים על חובות תשלומי ארנונה, בשיטת "ריבית דריבית". כן הודיעה המשיבה כי החישוב יערך לפי ריבית שנתית בשיעור 9% (צורפה הנחיית המשיבה). המשיבה ציינה בהודעת החדילה כי החל מיום 1.1.13, תשונה שיטת החישוב ותחושב כריבית רגילה (צורף אישור לשינוי שיטת החישוב). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של גזבר המועצה. ביום 27/8/13, הגיש המבקש תגובתו, לפיה הודעת החדילה בדין היא, אך יחד עם זאת יש לפסוק גמול הולם ושכר טרחה הולם לאור ההשלכה העתידית, שהושגה כתוצאה מהגשת הבקשה. טענות הצדדים בתמצית: א. לטענת התובע, המשיבה חדלה מגביית היתר בעקבות הגשת התובענה ובקשת האישור. בכך הביאה בקשת האישור לחיסכון משמעותי לתושבי המשיבה. לעניין זה הפנה ל- תמ (חי') 28342-03-13 עיד מוחמד סמרי נ' מועצה אזורית זבולון (ניתן ביום 30/6/13, כב' השופט גריל) (להלן: "פרשת סמרי"). על אף שלא צורפה לתביעתו חוות דעת מומחה, החישובים כפי שצויינו בתובענה ובבקשה לאישורה, נערכו ע"י מר מחמוד מג'דוב, מומחה לראיית חשבון. חוות הדעת צורפה לתגובת התובע. עוד נטען כי, על פי הדוחות הכספיים של המשיבה לשנת 2011, אשר צורפו לתגובה, הסכום שנתבע הוא פחות באופן משמעותי מהסכום האמיתי שיש לתבוע, וכי לסכום התובענה הנתבע היה צריך להוסיף 33,000 ₪ לפחות. התובע טען כי נסיבותיו של תצ (נצ') 45963-02-13 סלאמה חסן נ' מועצה מקומית משהד (לא פורסם, 13.6.13) (להלן: "פרשת משהד") אינן דומות לנסיבות המקרה הנדון, ואף הוגש עליו ערעור. לכך הוסיף, כי מהסתמכו על פרשת סמרי, עולה שאין חובה אבסולוטית לפנות בפנייה מוקדמת, טרם הגשת תובענה ייצוגית. עוד טען ב"כ המבקש כי ביום 25/4/13, ביקר במשרדי המשיבה נציג מטעמו ודרש לקבלת העתק כרטסת חשבונות של המשיבה. לאחר שנציגי המשיבה התנו קבלת המבוקש בשיחה עם ב"כ המבקש בעצמו וקבלת ייפוי כוח מטעמו, נאמר לנציג המשיבה על ידי ב"כ המבקש כי המבוקש דרוש לצורך בדיקת שיטת הגבייה שבפגור, שכן ככל הנראה החברה לאוטומציה גובה בשיטה המנוגדת לדין. ב"כ המבקש הודיע לנציגי המשיבה כי עליהם להביע עמדה תוך יומיים. משלא הייתה כל פנייה מצד המשיבה לביצוע בדיקה, הוגשה התובענה והבקשה לאישורה כבר ביום 30/4/13. המבקש תמך טיעוניו בתצהיר השליח שהופיע מטעמו במשרדי המשיבה ובמכתב הדרישה ששיגר למשרדי המשיבה לשם קבלת העתק מצב החשבון של התובע. לכן מבקש התובע לפסוק גמול הולם לתובע ושכר טרחה לבא כוחו, שלא יפחת מסך 40,000 ש"ח. כן מבקש לפסוק סך של 3,500 ₪ עבור הכנת חוו"ד חשבונאית. ב. לטענת המשיבה, סכום התביעה כפי שחושב שגוי מיסודו. לא צורפה לתובענה חוות דעת כדין אשר יהא בה כדי לבסס את הסכום המופרז הנתבע, - 300,000 ₪. המבקש הגדיל את סכום התובענה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי המשפט, בכדי לבסס דרישתו לגמול ושכ"ט גבוהים. עוד נטען כי התובע לא הקדים להגשת תביעתו פניה למשיבה, אשר הייתה מביאה לחדילת המשיבה משיטת הגבייה ומייתרת תביעתו באופן ברור. בכך פעל בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. המשיבה הפנתה בעניין זה לפרשת משהד. המשיבה הוסיפה וטענה בתגובתה אשר הוגשה ביום 15/9/13, כי התובע הפר את הוראות החוק והתקנות כאשר עשה דין לעצמו והגיש במועד מאוחר, לאחר הגשת הבקשה והתביעה, חוות דעת ותצהיר ללא קבלת רשות בית המשפט. לסתירת טענת התובע בעניין קיומה של פנייה מוקדמת, צורף תצהיר של מר איאד עיד, פקיד במחלקת הגביה מטעם המשיבה. דיון והכרעה: המסגרת הנורמטיבית פורטה על ידי בהרחבה בפרשת משהד. בקצרה אזכיר כי סעיף 9(ג) מפנה בעניין פסיקת גמול ושכר טרחה לשיקולים הקבועים בסעיפים 22(ב) ו-23 לחוק, לצורך הכרעה בעניין זה. בחינת הקריטריונים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, מלמדת, כי קיימת זהות בין השיקולים שישקלו לעניין פסיקת גמול לתובע המייצג, לבין אלה שישקלו לעניין פסיקת שכר הטרחה לב"כ המייצג. עם זאת, לעניין פסיקת שכר טרחת ב"כ התובע המייצג הוספו שני מדדים נוספים: האופן בו ניהל ב"כ המייצג את ההליך, והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית. אין מדובר ברשימה סגורה וממצה של שיקולים, אלא בשיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם בקביעת שיעור הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו, "בין השאר", כלשון החוק (ראה ע"א 9343326 אליעזר לויט, עו"ד נ' קו אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ, (1.6.07)). בית משפט העליון בהחלטתו בע"א 2046/10, עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, (23.5.12), התווה קווים מנחים באשר לאופן פסיקת שכ"ט לבא כוח תובע מייצג וגמול לתובע. כב' הנשיא גרוניס, סקר את הסוגים העיקריים של שיקולים אותם מביאים בתי המשפט במסגרת שיקוליהם, אולם קבע כי אין מדובר ברשימה סגורה. בין יתר השיקולים מנה את השיקולים הבאים: (1) שיקולים העוסקים במערכת תמריצים הנוגעים להגשת התביעה (איזון בין עידוד תביעות ראויות מול רצון למנוע הגשת תביעות סרק), בהקשר זה שוקלים בין היתר את האינטרסים שהושגו ע"י התובענה, הן מבחינת הקבוצה המיוצגת הן מבחינת הציבור בכללותו. היקף ההשקעה, הסיכון, היחס בין הסכום הנתבע והסכום שאושר, כן יש לבדוק אם על מנת לזכות בסעד המבוקש היה צורך בהגשת תביעה ייצוגית. (2) התנהלות בא כוח התובע המייצג. (3) היחס בין שכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה. יישום השיקולים בענייננו: 1. שיקולים העוסקים במערכת תמריצים הנוגעים להגשת התביעה: מקובלת עלי טענת התובע לפיה יש ליתן משקל להשלכה העתידית אשר תנבע מעצם תיקון חישוב הריבית לחברי הקבוצה. עם זאת, הטרחה בהגשת התובענה לא הייתה גבוהה. הוגשו הליכים דומים בעבר באותו עניין ממש (ראה למשל הבקשות שאוחדו ב-תצ (מרכז) 52342-07-11 בית אגמי חב' לשיווק בע"מ נ' עיריית ראשון לציון, (27.3.13)). יתרה מכך, ב"כ התובע, עו"ד מוחמד ספורי, הגיש בקשות זהות בבית משפט זה שנדונו לפניי ונסגרו אף הן בהודעות חדילה על פי החלטתי. ההשקעה הנדרשת לא הייתה גבוהה, וגם הסיכון לחיוב בהוצאות לא היה גבוה (ראה תצ (נצ') 7149-11-12 מכרם אבו שקארה נ' מועצה מקומית מג'אר, (17.3.13)). בנוסף, יש ליתן משקל בלתי מבוטל לעובדה כי המשיבה הסכימה, בשלב מוקדם ביותר של ההליך, שלא לנהל את ההליך לגופו, והודיעה על הפסקת הגבייה לפי סעיף 9(ב) לחוק. בכך חסכה המשיבה למבקש זמן וטרחה כן הביאה לחסכון בזמן שיפוטי. 2. התנהלות בא כוח התובע המייצג: אקדים ואומר כי חלק בלתי נפרד מחובתו של התובע הייצוגי להעמיד תשתית עובדתית, כבר בשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, מחייבת הגשתה של חוות דעת מקצועית כבר בשלב הבקשה, מקום בו הטענה מחייבת זאת (ראה תצ (מרכז) 7078-06-09 אסתר שליט נ' פריזמה קופות גמל בע"מ, 16.6.11)). אין בצירופה של חוות הדעת לתגובת המבקש לתשובת המשיבה כדי להכשיר את הפגם שבאי צירופה לבקשה עצמה, מה גם שלא נטל קודם לכן רשות בית המשפט לצרף את חוות הדעת לתגובתו. נוסיף לכך, כי אין בטענת המבקש כי פנה פנייה מוקדמת כפי שטען שנעשתה בפועל, כדי להכשיר התנהלותו. תחילה נדגיש כי, האסמכתאות לפנייה זו (בקשת התובע לקבלת דף חשבון ותצהירו של מר איברהים כילאני), לא צורפו לבקשת האישור ולא ניתן לצרפם עתה. בנוסף, טענות אלה נסתרו ע"י המשיבה בתגובתה מיום 15/9/13. לתגובה זו צורף תצהיר פקיד במחלקת הגבייה (העובד הותיק והגבר היחיד במחלקה), המבהיר כי כלל לא נכח באותו יום (הנטען בתצהירו של מר כילאני מטעם התובע) במשרדי המועצה. בנוסף צוין כי לעובדת האחרת, לא זכורה כל פניה בעניין חוקיות ריבית הגבייה. מכאן שקיימת מחלוקת בין הצדדים, האם הגיע כלל שליח מטעם ב"כ המבקש בדרישה להצגת מסמכים או דף חשבון. פנייה כזו, אם אכן נעשתה, איננה בגדר פניה מוקדמת להפסקת הגביה הבלתי חוקית. מכאן מצאתי כי המבקש ובא כוחו פעלו שלא בדרך המלך כאשר נמנעו מלפנות למשיבה ולהתריע בפניה על אודות הגביה הבלתי חוקית, ולבקשה לחדול מכך, בטרם פניה לבית המשפט. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בעע (ארצי) 12842-07-10 עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ, (לא פורסם, 9.6.11) בדבר חובותיו של תובע מייצג, בטרם יפנה להגשת בקשה להכרה בתובענה ייצוגית: "נוכח מאפייניה של התובענה הייצוגית ככלי דיוני רב עוצמה למימוש זכויות ולאכיפת הוראות החוק והשלכותיה, ובשים לב לסיכונים הטמונים בה ליחיד ולחברה, מן הראוי הוא כי עובר לפתיחה בהליכים משפטיים, יקדים התובע המייצג ויפנה בכתב לנתבע הפוטנציאלי ויעמידו על דרישותיו. הדברים נכונים אף להתנהלות באי-כוחם של התובע המייצג והנתבע הפוטנציאלי בפעילותם מטעם שולחיהם, בקיום הבירורים המוקדמים כנדרש, עובר לנקיטת הליכי תובענה ייצוגית... אמנם הדרישה לפנייתו המוקדמת בכתב של התובע המייצג או בא- כוחו לנתבע הפוטנציאלי, אינה בבחינת תנאי מפורש שהציב המחוקק להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. אולם, דרישה זו נובעת מחובתם ההדדית של צדדים לתובענה ייצוגית להתנהלות ראויה ולהגינות, השזורה כחוט השני במטרותיו ובהוראותיו של חוק תובענות יצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן גם: החוק), ובתחולתן על הצדדים לתובענה הייצוגית ובאי-כוחם כאחד... הדרישה לפניה מוקדמת ולבירור מוקדם עם הנתבע הפוטנציאלי טרם נקיטה בהליך התובענה הייצוגית, נובעת אף מעקרון היסוד של חובת תום הלב, החולש על הצדדים לתובענה ייצוגית ובאי-כוחם, מכוח תחולתו הכללית בדין המהותי והפרוצדוראלי. עקרון יסוד זה מוצא ביטויו אף בהוראת סעיף 8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות, המעגנת את חובתם של התובע המייצג ובא כוחו לפעול בתום לב... פנייה מוקדמת מצידו של התובע המייצג לבעל הדבר וקיום מגעים ביניהם, בתום לב ובהגינות, ראויה היא, נכונה ומתבקשת, בראש וראשונה כדי לתת בידי המעסיק-הנתבע הפוטנציאלי, הזדמנות נאותה לתיקון המעוות כנגדו מתריע התובע המייצג, ושעליו בכוונתו להלין בבקשתו לאישור התובענה הייצוגית... הקפדה על פנייה מוקדמת ובירור נאות של המחלוקת ועילותיה, עשויה להביא לתוצאה לפיה כלל הנוגעים בדבר ייצאו נשכרים. התובע המייצג והנתבע הפוטנציאלי יידרשו לבדיקה האם ועד כמה רכיבי התביעה הם בני עילה בכלל, ובהליך של תובענה ייצוגית בפרט; ועד כמה קיימות עילות מבוססות בדין לנקיטה בהליך של תובענה ייצוגית". (ההדגשות שלי - נ"מ). היעדר פניה מוקדמת במקרים בהם ברור שהפניה תביא לכך שהמשיבה תחדול מהפרת החוק עבור הרבים, תחשב התנהגות שאינה עומדת בסטנדרט התנהגות ראויה בתובענה מסוג זה. לשיקול זה יש לתת משקל ממשי, בין שיקולי בית המשפט, בבואו לקבוע את הגמול לתובע ומיצגיו, לעיתים, עד כדי אי פסיקת גמול לתובע המייצג ושכ"ט לבא כוחו. (ראו לעניין זה את עמדתו של השופט פרופסור עופר גרוסקופף בת"צ (מרכז) 11 - 07 - 36086 חרסט נ' ידיעות אינטרנט, (19.9.12)). בענייננו, אף אם טענותיו העובדתיות של המבקש היו מוכחות, אזי שהמבקש התריע בפני המשיבה, יומיים בלבד לפני הגשת תביעתו, ומבלי שהקדים פנייה רשמית בכתב, תוך המתנה לתשובה בפרק זמן סביר, כל אלה מובילים אותי למסקנה כי המבקש מיהר והקדים להגיש בקשתו לאישור תובענה כייצוגית, מבלי שניתנה הזדמנות ממשית למשיבה לחדול מהגבייה הבלתי חוקית. 3. היחס בין שכר הטרחה המבוקש לבין התביעה הייצוגית: בעניין הנדון לא נפסק כל סעד כספי לטובת חברי הקבוצה. עפ"י ההסדר הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק, מאחר שהמשיבה הודיעה על הפסקת הגבייה, כל שנגרם הוא חסכון עתידי. עיון בפסיקה העוסקת בפסיקת גמול לתובע מייצג ושכ"ט לבא כוחו מלמד כי לא נקבעו קווים מנחים בדבר שיעור הגמול ושכר הטרחה שיש לפסוק במקרים בהם הודיעה הרשות על הפסקת הגבייה, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק. שיעור הגמול ושכ"ט נפסקים בכל מקרה על פי נסיבותיו, ולאור השיקולים הקבועים בחוק, עליהם עמדתי בהרחבה. ב-ע"א 2046/10, עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט (צוין לעיל), בית המשפט העליון קבע כי, ככלל אין לעשות שימוש בשיטת שעות העבודה כבסיס לפסיקת שכ"ט בתובענות הייצוגיות. כן נקבע כי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המובילה לפסיקת שכ"ט בתובענות ייצוגיות בהן הסעד הסופי הוא סעד כספי. עוד נקבע, כי שיעור שכר הטרחה באחוזים יקבע כנגזרת מנתוניו הפרטניים של כל מקרה ומקרה. כך למשל: כאשר ניתן פסק דין לטובת קבוצה מייצגת יהא שכ"ט ככלל גבוה ממקרה שבו הסתים הליך בדרך של הסכם פשרה, ויש אף להבחין בנסיבות כל מקרה, באיזה שלב הגיעו להסכם פשרה. בית המשפט המליץ לפסוק שכר טרחה בשיעור מדורג כאשר ככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן. יישום השיקולים לעיל הביאני לכלל מסקנה כי אין מקום לפסוק לתובע הוצאות ושכר טרחת ב"כ המייצג. לכך אוסיף כי בענייננו אף היה מקום לקבל את בקשת המשיבה ולחייב את התובע בהוצאות, אך מפאת העובדה כי אכן הושגו תועלת וחיסכון לקבוצה המייצגת, נמנעתי מכך. החלטתי זו ניתנה לאחר שעמדת כל הצדדים הוגשה בכתב ובפירוט רב. בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן: אני מאשרת את הודעת החדילה על כל סעיפיה, לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות. אני מורה על דחיית התובענה האישית, וכן דחיית הבקשה לאישורה כייצוגית ללא פסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו . אין צו להוצאות. ריביתארנונה