כמו כן, עתרה התובעת כי בית המשפט יורה לנתבע לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב מעשי ומחדלי הנתבע. בכתב התביעה טענה התובעת כי בחודש יולי 2011 פנתה אל הנתבע לקבלת שירותי תמיכה שיווקית לצורך הרחבת היקף פעילותה ורכישת לקוחות חדשים. לטענת התובעת, הוצגו בפניה מצגים על פיהם יהא במתן שירותים אלו על ידי הנתבע כדי להגדיל את היקף עסקה בכ - 50 או 60 אחוזים. הצדדים אכן התקשרו בהסכם לקבלת שירותים וזאת בהתאם להצעת מחיר שנערכה על ידי הנתבע. ואולם, לטענת התובעת, לא ניתנו השירותים אשר הובטחו, לא חל גידול בפעילות התובעת ואף הואט קצב העבודה מאחר והפעילות השיווקית שקדמה להתקשרות הצדדים, הופסקה. בהמשך טען הנתבע בפני התובעת כי אתר האינטרנט שברשותה הוא האחראי לעיכוב ההתפתחות השיווקית והציע הקמת אתר אינטרנט חדש. התובעת הקצתה לצורך כך סך של 4,000 ₪. בניגוד למצגי הנתבע, לא עלה האתר החדש לאוויר במשך תקופה ארוכה. בעקבות התקלות הרבות בדרך התנהלות הנתבע, נקבעה פגישה במסגרתה סוכם כי תינתן לנתבע הזדמנות נוספת במהלך חודש ספטמבר לקיים את התחייבויותיו לרבות לעניין אתר האינטרנט החדש, ואולם גם הבטחות אלו לא קוימו. לבסוף, לא נותר לתובעת אלא לפנות לצד ג' לצורך קבלת שירותי שיווק ומכאן שהסעד המבוקש על ידי התובעת הוא ביטול, השבה ופיצוי בגין נזקים. במסגרת כתב ההגנה טען הנתבע כי השירות שניתן על ידו לתובעת היה שירות איכותי וכל טענות התובעת מופרכות. לשיטת הנתבע - התובעת לא חסכה בשבחים אותם העלתה בהודעת דוא"ל ביחס לפעולות שבוצעו עבורה, אך נמנעה מלשלם את מלוא התמורה בה היא חבה כלפי הנתבע. כתב ההגנה כולל בחובו תיאור ארוך ומפורט באשר לשירות שניתן על ידי הנתבע, לשיטתו, לתובעת. בנוסף טען הנתבע כי העיכובים הנוגעים לאתר האינטרנט - נבעו בעיקר משם האתר ובשל העובדה שהתובעת ביקשה לבצע סקר באשר לעלויות בניית האתר. הנתבע הכחיש הצגת מצגים לעניין היקף הגידול בפעילות ואף טען כי כל התנהלותה של התובעת יש בה כדי חוסר תום לב. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים, בעדויותיהם בפני ובסיכומים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי. טעמי להלן. השאלה הראשונה אליה אני נדרשת הינה השאלה האם אכן ניתנו על ידי הנתבע השירותים שהוזמנו והוסכמו בין הצדדים, אם לאו. נהיר כי ככל שלא ניתנו השירותים על ידי הנתבע, עומדת לתובעת הזכות לעתור לביטול ההסכם והשבת הכספים ששולמו על ידה (ולו חלקית). בנוסף, מקום בו יימצא כי הנתבע הפר את ההתקשרות שבין הצדדים, הפרה יסודית, עומדת לתובעת הזכות לעתור לביטול ההתקשרות תוך השבה כמו גם קבלת פיצוי בגין נזקיה. מתצהירי ועדויות שני הצדדים עולה, כי שניהם גם יחד, ראו בהצעת המחיר אשר נחתמה על ידי התובעת, כהסכם לכל דבר ועניין ואף פעלו על בסיסה של אותה הצעת מחיר. נוכח כך, יש לראות בהצעת המחיר כ"הסכם" , ומכוחו לבחון את סוגיית מימוש ההסכמות ו/או הפרתן. אל אלו, יש להוסיף גם את ההסכמות המאוחרות שבין הצדדים, לעניין בנייתו של אתר אינטרנט חלופי, חדש. בהתייחס להסכם בין הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הנתבע אכן הפר את הוראותיו וכי לא ניתנו לתובעת כלל השירותים להם התחייב הנתבע, מפורשות. עם זאת, ובניגוד לטענות התובעת, מצאתי כי החוסר, או הכשל, שונה בהיקפו מזה הנטען על ידה. מעדויות הצדדים עלה כי יש לחלק את השירותים להם התחייב הנתבע לשני חלקים מרכזיים: לחלק שעניינו, אדמיניסטרציה, ולכל יתר השירותים. בעוד השירות הנוגע לחלק האדמיניסטרטיבי , ניתן באופן איכותי ורציף, שירותים אחרים או נוספים, נתנו אך בחלקם. התובע עצמה אישרה במסגרת חקירתה הנגדית כי השירות האדמיניסטרטיבי ניתן כדבעי. עדותה של העדה הנוספת מטעמה של התובעת, הגב' שטלצר היוותה תמיכה לעדות זו. אני ערה לטענותיו של הנתבע על פיהן היווה השירות האדמיניסטרטיבי את חלק הארי של השירותים מכוח הצעת המחיר, ואולם לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים בנושא זה באתי לכלל מסקנה כי האמת במלואה, אינה מצויה במגרשו של מי מן הצדדים, וזאת גם ביחס לחשיבותו או היקפו של כל אחד מרכיבי השירות עליהם הוסכם. מעדותה של התובעת עצמה עלה, כי לשיטתה, לא סופקו לידיה בפועל השירותים הנוגעים לאפיון שיווקי ובניית תכנית עבודה, תחזוקה בסיסית לאתר, תחזוקת קמפיינים, קידום בגוגל, ומעל כל אלו, העלאתו לאוויר של אתר האינטרנט החלופי. חקירתה הנגדית של התובעת הייתה ארוכה. עם זאת, דומה היה כי עיקר השאלות התייחסו לפעולות או שירותים שנתנו על ידי הגב' שטלצר, ואשר הוגדרו על ידה כשירותים אדמיניסטרטיביים. ביחס לאלו, ממילא לא הייתה מחלוקת. הגם שמצאתי כי התובעת מפליגה בתיאוריה, ודומה כי אף הקצינה בתיאור חלקם והשלכותיהם על בית העסק, מהות עדותה בפני באשר לעצם ההפרה של ההסכם, נמצאה כמהימנה וכזו הנתמכת בראיות הנוספות אשר הוגשו לתיק בית המשפט. הנתבע מאידך, צירף לתצהיר עדותו הראשי את העתק מערכת סטטיסטיקות של חברת "גוגל", כאינדיקציה נטענת לממד הקלקות שבוצעו על ידי לקוחות פוטנציאליים בקישורים שקודמו על ידו, כמו גם העתקי תכתובת מייל בינו לבין התובע בעניין אתר האינטרנט ובנייתו. בכל הנוגע למערכת הסטטיסטיקות, ראה התייחסותי להלן. באשר לתכתובת הדואר האלקטרוני אשר צורפה על ידי הנתבע לתצהירו, עיון באותם מסמכים מלמד כי חלק הארי שלהם נשלח על ידי הגב' שטלצר, כחלק מפעולות האדמיניסטרציה לצורך קביעת פגישות עם צדדים שלישיים ותשובותיהם. התנהלות זו בוצעה על ידי הגב' שטלצר, ואינה במחלוקת בין הצדדים. גם אותה הודעת דואר אלקטרוני ובה משבחת התובעת את העבודה, עניינה עבודתה של הגב' שטלצר. חלק אחר, עוסק בקבלת הצעות מחיר לעניין בניית האתר והתנהלות מול צד שלישי- "סטודיו נורית", ולא הנתבע, וחלק נוסף, עניינו התנהלות מאוחרת לאחר שאתר האינטרנט החדש, לא עלה. למעשה, דווקא מתוך מצבור הודעות הדואר האלקטרוני, ניתן ללמוד על החסר. החסר היא תרומתו של הנתבע עצמו. התובעת הוסיפה וצירפה את תצהירה של הגב' בירן, לקוחה נוספת של הנתבע. מתצהיר עדותה הראשי עלה כי בחרה לסיים את ההתקשרות עם הנתבע לאחר שבניגוד למצגים שהוצגו קודם ההתקשרות, התבררה לה תמונה על פיה הנתבע אינו שולט בעדכון האתר, או ברכיבי התוכנה, וכי פנייה אל הנתבע הביאה להצגת עמדה על פיה אתר האינטרנט הקיים (שהיה חדש) אינו יעיל. מצאתי את עדותה של הגב' בירן כאמינה. התרשמתי באופן בלתי אמצעי, כי היא אינה מבקשת לבוא חשבון עם הנתבע, אלא שלא הייתה מרוצה מהשירות שניתן ועל כן הודיעה על הפסקת ההתקשרות , תוך קבלת יתרת ההמחאות שלא נפרעו, לידיה. עיון בהצעת המחיר מלמד כי הוא כולל את הכותרות, או הרכיבים הבאים: אפיון שיווקי ובניית תכנית עבודה- התובעת טענה כי שירות זה לא ניתן. הנתבע לא הציג בפני תכנית עבודה או מסמכים המלמדים על ביצוע של ניתוח ואיפיון קהל המטרה, כמפורט באותו סעיף. לכאורה, ככל ששירות זה סופק בפועל, כה פשוט היה להציג את הנתונים ואת החומר הגולמי אשר שימש כבסיס לו. העדרם של אלו, מדבר בעד עצמו. קביעת פגישות איכותיות, טיוב מידע ודיוור ישירות ואדמיניסטרציה, שהינם כולם ראשי פרקים בהצעת המחיר, נתנו, ובאיכות שאין התובעת מתכחשת לה. מטעמה של התובעת גם הוגש תצהירה של הגב' איריס שטלצר. מתצהיר העדות הראשית כמו גם מחקירתה הנגדית עלה כי החלק העוסק בשירות האדמיניסטרטיבי, כגון תאום פגישות , טיוב מידע ודיוור ישיר, וכיוצא באלו, טופל על ידה, והיא אף קיבלה תגובות חיוביות מצד התובעת. שימור לקוחות- בעניין זה טענה התובעת כי שימור הלקוחות אמור היה להתבצע ביחס ללקוחות חדשים, כפועל יוצא מהתוכנית השיווקית, וכי הללו לא הגיעו כלל. אין בידי לקבל טענותיה אלו של התובעת. עיון בסעיף בהצעת המחיר מלמד כי לא מדובר בשימור לקוחות חדשים, אלא שירות הלקוחות מתוך המאגר הקיים, תוך חיזוק הקשר עמם. טענותיה של התובעת ביחס לרכיב זה של ההסכם, נדחות. תחזוקה בסיסית לאתר החברה - התובעת טענה כי שירות זה לא ניתן. הנתבע לא הוכיח, אף לא בקירוב, כי שירות זה אכן ניתן, ולו עד למועד בו ניתן היה להעלות את האתר החדש, החלופי. למעלה מכך, אין חולק כי הנתבע המליץ לתובעת לפעול לבנייתו של אתר אינטרנט חדש, כי התובעת הסכימה לכך, והצדדים נקטו בפעולות שונות לצורך מימוש מטרה זו. עם זאת, הוכח בפני כי בכל הנוגע להתנהלות הנתבע, ביחס לאתר זה, לא נתנו לתובעת השירותים כדבעי. הנתבע טען כי בוצע על ידו תכנון של האתר בתיאום צרכיה של התובעת, וזאת ללא כל תמורה כספית נוספת (סעיף 27 לתצהיר). טענה זו לא הוכחה. התכתובת בין הצדדים מלמדת כי עיקר ההתנהלות בנושא זה התקיימה בין הגב' נטלי (שהינה צד שלישי) לבין התובעת. תרומתו או השתלבותו של הנתבע, כמי שאמור היה ליתן ייעוץ בנושא, נעדרת כמעט לחלוטין. זאת ועוד, אין חולק כי במהלך חודש ספטמבר, אמור היה האתר החדש לעלות לאוויר, תוך ביטולו של האתר הקודם. התובעת טענה כי חלפו ימים ארוכים במהלכם לא היה כלל אתר כלשהו, מטעמה, נגיש. הנתבע טען מאידך, כי חלק עיכוב קטן של מספר ימים לצורך ניתוב השם הישן של האתר לאתר החדש, וכי עיכוב זה לא היה כלל בשליטתו. עם זאת, התכתובת בין הצדדים (לרבות זו שצורפה כנספח 3 לתצהיר הנתבע) מלמדת כי גם בתקופה זו, מקומו של הנתבע נפקד, וכי עיקר ההתנהלות התקיימה בין התובעת לבין נטלי. כמו כן, "הימים הספורים" אליהם מפנה הנתבע, היו בין ה- 24.9.11 לבין ה- 3.10.11, דהיינו כמעט עשרה ימים. יכול וכטענת הנתבע, המקור לכשל או הקושי בהעלאת האתר, לא היו קשורים בו כלל, אלא בגופים חיצוניים. למעשה, עיון בנספח 3 לתצהיר הנתבע מלמד כי לכאורה אלו היו פני הדברים. עם זאת, אין לשכוח כי שירותיו של הנתבע נשכרו, בין היתר, לצורך התחזוקה של האתר. העובדה כי דווקא בנקודת זמן מהותית זו, לא היה הנתבע מעורב בתכתובת ובהתנהלות וחשוב מכך- בפתרון הבעיות, (ולכאורה לשיטת התובעת היה בחו"ל), מקשה על קבלת גרסתו על פיה קיים את חיוביו החוזיים. לא סביר כי ספק, אשר מציג עצמו כמי שיכול לסייע ולפעול לצורך הקמתו של אתר חדש, לא יסייע ללקוח, בזמן שמתגלים קשיים בסיסיים בהעלתו של האתר, ובמשך פרק זמן כה רב. תחזוקת קמפיינים פרסומיים במנוע החיפוש של גוגל התובעת טענה כי שירות זה לא ניתן לה כלל. הנתבע טען כי שירות זה ניתן במלואו. לשיטתו של הנתבע, ניתנו השירותים של ניהול קמפיין פרסומי שכלל מודעות פרסום אתר האינטרנט של התובעת, מדיית חשיפת הפרסום, כיוצא באלו. טענות אלו של הנתבע לא נתמכו בדבר למעט נספח 2 לתצהירו שהוא העתק מערכת סטטיסטיקות של חב' גוגל. עיון במערכת הסטטיסטיקות מלמד כי מעבר לגרפים המלמדים על שינוי בהיבט ה"הקלקות" לאתר בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2011. עם זאת, בהיבט הכמותי מספרי, מלמד נספח 2 לתצהירו של הנתבע כי עסקינן במספר כניסות קטן, וממילא אין בו כדי ללמד על קיומו של קמפיין פרסומי ממומן, או ביצוען של בדיקות, בזמן אמת, לצורך "ניהול מקצועי של קמפיינים ממונים" כמפורט בהצעת המחיר. בנוסף, חלק מהתקופה הנקובה באותם גרפים, כלל אינו רלוונטי לתיק שבפני נוכח מועד תחילת מתן השירות, והמועד בו הופסקה התקשרותם של הצדדים. הנתבע טען אומנם כי התשלום עבור הקמפיין הממומן, נעשה ישירות לידי גוגל באמצעות התובעת. עם זאת, לא הוצגו ראיות ביחס לכך, ולא הוצגה בפני ולו מודעת פרסום אחת שנוסחה, נערכה או נשלחה על ידי הנתבע. לא הוגש תצהיר ולא הוצגה עדות של אדם כלשהו, אשר היה מעורב באותו קמפיין פרסומי, עריכתו, הערכות לו, או ניהולו. בנוסף, בהינתן הראיות שהוצגו באשר לאפשרות העלאתו של אתר האינטרנט בסוף חודש ספטמבר תחילת חודש אוקטובר 2011, ובמשך הזמן בו פעלו הצדדים בפועל, קיים קושי של ממש ליתן משקל לנספח 2 לתצהירו של הנתבע, או לגרסתו ביחס לרכיב זה בהזמנת המחיר. על בסיס כל אלו באתי לכלל מסקנה כי בניגוד לטענות התובעת, הוכח כי ניתן שירות מסוים על ידי הנתבע. מאידך, ובניגוד לטענות הנתבע, הוכח כי שירות זה היה חלקי מאוד, וחסר. הנזק התובעת עתרה לפיצוי בגין נזקים כמפורט להלן: השבת הכספים אשר שולמו על ידה בהיקף של 5,000 ₪ תשלום עבור שכירות קליניקה בחודשים יולי אוגוסט בהם לא הגיעו לטענת התובעת לקוחות. עלות מחיקת האתר הישן ואי העלאת אתר חדש. עלות בנייתו של אתר חדש נוסף אצל צד שלישי. הפסדים בגין אי הגעתם של לקוחות חדשים. באשר להשבת הכספים אשר שולמו על ידי התובעת לנתבע, היה עלי לבחון את ההשלכות או המשמעות שיש ליתן לאותם חלקים בהסכם אשר לא מומשו בהתאם להוראותיו, אל מול אלו שאכן נתנו בפועל. לעיתים, שעה שצד להסכם מקיים חלק מחיוביו החוזיים, אין מקום להורות על ביטולו הכולל של ההסכם, או על השבה מלאה של התמורה ששולמה, אלא שיש להורות על השבה חלקית, התואמת את הפער שבין השירות שניתן לבין זה שנחסר. עם זאת, בתיק זה שבפני הוכח כי השירותים, בכללותם, היו שלובים ותלויים זה בזה. ככל שאין הגדרת לקוח פוטנציאלי, קשה לצמצם את רשימת הלקוחות, על מנת למקסם א אפשרות היענותם. כאשר אין אתר אינטרנט פעיל, יש בכך כדי להשליך על יכולתו של בית העסק להציג מרכולתו בפני אותם לקוחות אפשריים וכיוצא באלו. לעניין זה מצאתי בעדותה של הגב' שטלצר, תמיכה של ממש. מעדות זו עלה כי הגם שביקשה ליתן בידי לקוחותיו של הנתבע שירות איכותי, נתקלה בקושי נוכח תלונות לקוחות ביחס למתן השירות על ידי הנתבע, העדר מענה לפניות, פגישות שאינן מתקיימות בפועל לאחר תיאומן וכיוצא באלו. במסגרת חקירתה החוזרת נשאלה הגב' שטלצר כדלהלן : "ש. הופנית למספר נקודת בהסכם, יש לך אפשרות פיזית לבצע את העבודה במאה אחוז אם חלק אחר של העבודה לא מבוצע. ת. לא, השירותים נתנו כסל, איני אחראית על הצד האינטרנטי או בכל מה שקשור לזה. אין לי ידע. יש לכך השפעה האחד על השני , אם אני וצרת פגישות ומנה לדחוף קדימה, יש גל של אפקט שמתחיל לקרות, זה אחד משלים את השני. אנשים כאשרתה רוצה להתרשם מבעל נותן שירות, אתה נכנס לאתר ורואה איכות, כאשר לא ניתן להיכנס לאתר זה מעורר חשש" (ראה עמוד 9 שורות 23-28 לפרוטוקול הדיון) בדברים אלו יש כדי מתן מענה ברור לקשר שבין הרכיבים השונים של השירות שנתנו לתובעת על ידי הנתבע, ועל בסיסם, כמו גם בסיס כלל הראיות הנוספת בתיק, יש לפסוק גם את הפיצוי לו זכאית התובעת שהוא בגובה מלוא הסכום ששולם על ידה, דהיינו סך של 5,000 ₪. שכירות קליניקה ואי הגעתם של לקוחות פוטנציאליים. ביחס לרכיבי נזק אלו, לא מצאתי לקבל את תביעתה של התובעת. לא הוכח קשר , ולו בסיסי, בין שכירת הקליניקה לבין מתן השירות על ידי הנתבע. לא הוכח כי הטעם לשכירות הייתה ההתקשרות עם הנתבע, או כי סביר לקשור בין השניים. התובעת טענה כי בית העסק שלה פעל עוד קודם לכן, ומכאן כי לכאורה אין כל קשר בין השניים. עוד איני יכולה להתעלם מן העובדה כי פרק הזמן בו פעלו הצדדים היה קצר מאוד. הנתבע, גם אם לא פעל באופן מלא בהתאם להסכם בין הצדדים אינו בגדר "קוסם", ואינו יכול לייצר מיידית גידול במספר לקוחות. כל תהליך שיווקי, יהא תוכנו אשר יהא, הוא תהליך מתמשך ונבנה. לא סביר בעיני לצפות לגידול מיידי בחודש הראשון, בוודאי לא בהיקפים הנטענים על ידי התובעת. התובעת טענה כי הנתבע הציג בפניה מצגים באשר להיקף הצפוי של הגידול בלקוחותיה. בעניינה של טענה זו לא הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה, וזאת ממספר טעמים. הסכם ההתקשרות בין הצדדים אשר גם צורף לכתב התביעה כנספח 1, אינו כולל כל התחייבות באשר להיקף גידול בפעילות. בנוסף, גם המסמכים אשר צורפו על ידי התובעת לכתב התביעה או לתצהיר העדות הראשית, לא ניתן היה למצוא התחייבות, של הנתבע, לגידול בהיקף זה. למעלה מכך, וכאמור לעיל, גם ככל שהיה מוכח בפני כי הנתבע אכן התחייב לגידול בהיקף הלקוחות בשיעור הנטען, עדיין היה על התובעת להוכיח כי התחייבות זו הייתה אמורה להתממש בפרק הזמן הקצר של חודשיים. שעה שהתקשרות בין הצדדים נעשתה לכאורה במהלך חודש יולי 2011 והופסקה כבר במהלך חודש אוקטובר. אפילו התובעת עצמה, במסגרת פנייתה לנתבע ביום 2.10.11, מאשרת כי הציגה בפני הנתבע מצג על פיו היא מבקשת לגדול בהיקף של 50-60% במשך תקופה של חצי שנה. (ראה נספח 3 לכתב התביעה). על כך יש להוסיף את העובדה כי למעט תצהיר התובעת לא הונחו בפני ראיות באשר להיקף או מספר הלקוחות שהיו לתובעת ערב התקשרות הצדדים ובמועד סיום ההתקשרות. נוכח כך גם הסוגיה באשר לגידול או הפיחות בהיקף הלקוחות, לא הוכחה. עלות מחיקת העתר הישן ואי העלאת האתר החדש גם ביחס לרכיב תביעה זה, לא הוכחו טענותיה של התובעת. אני ערה לאפשרות קיומו של נזק עקב פער הזמנים שבין מחיקת האתר הישן לבין זמן העלאת האתר החדש. יחד עם זאת, לא הוכח כי אכן נגרם אותו נזק, וחשוב מכך, מה היקפו. בבואו של תובע לעתור לקבלתו של סעד של פיצוי בגין נזק, עליו להוכיח לא אך את חבותו של הנתבע, אלא גם את קיומו של הנזק ושיעורו אין די בציון של סכום מסוים, עגול במהותו, על מנת לזכות את התובעת בתשלום כלשהו. כמו כן, אין בית המשפט עושה מלאכתו של צד, ושעה שלא הוכח קיומו ושיעורו של הנזק בפועל, אין מקום לפסיקתו. עלותו של האתר החדש התובעת עתרה לפיצוי בהיקף של 3,480 ₪ בגין הצורך להתקשר עם צד שליש לשם בנייתו של אתר האינטרנט. ביחס לרכיב נזק זה, הציגה התובעת חשבונית מס המלמדת כי התשלום בגין עבודה זו, שולמה בפועל על ידה (נספח 5 לתצהיר). עם זאת, איני יכולה להתעלם משתי סוגיות : האחת, התובעת לא שילמה לנתבע עבור הקמתו של האתר החלופי על ידו. הגם שהוצהר על ידה כי סוכם שתקצה לצורך הנושא סך של 4,000 ₪, דומה שאין מחלוקת כי תשלום זה לא נעשה מעולם. בנוסף, וחשוב מכך, התובעת לא הוכיחה כי הייתה מניעה לשוב ולפעול באמצעות האתר המקורי. אילו היה מונח בפני מצע ראייתי המלמד כי לא ניתן היה לעשות שימוש, באתר הישן, ונוכח העובדה כי הקמתו של האתר החדש מקורה בעצתו של הנתבע, יכול והייתה קמה הצדקה לפסיקתו של פיצוי בגין רכיב נזק זה. עם זאת, מטרת ההליך המשפטי אינו התעשרות שלא כדין של מי מן הצדדים על חשבון משנהו, אלא השבת המצב לקדמותו. משלא הוכח כי נמנעה מהתובעת האפשרות לפעול באמצעות האתר הישן ( גם אם "הורד" בתחילה), אין מקום להורות על פסיקתו של פיצוי בגין רכיב נזק זה. סוף דבר על בסיס כל אלו, אני מורה בזאת כי הנתבע ישלם לתובעת את הסך של 5,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (1.2.12) ועד התשלום בפועל. כן יישא הנתבע בהוצאות ההליך בסך של 3,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. בקביעת שיעורו של סכום זה נתתי דעתי, בין היתר, לעובדה כי התובעת נדרשה לניהולו של ההליך לצורך השבת הסכום ששולם על ידה לנתבע, ומאידך כי תביעתה התקבלה אך בחלקה. המזכירות תתבקש להמציא את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. חוזהשירותי תמיכה