תביעה על סך של 83,650 ₪ אשר עניינה השקעה בפרויקט נדל"ן בסביבות לונדון התובעים הם בני הזוג (להלן - התובעים). תובע 2, (להלן - בני) הוזמן על ידי חבר (להלן - טולדנו) לפורום שהתקיים בסניף יו-בנק. במועד זה הכיר בני את הנתבע, שהיה באותה העת חבר באותו פורום. הנתבע הציג בפני בני פרויקט נדל"ן בסביבות לונדון (להלן - הפרויקט) והצדדים קבעו להיפגש במשרדי הנתבע. על פי גרסת התובעים, לא חיפשו השקעה ופנו להתייעץ עם טולדנו, אשר סיפר להם, כי הנתבע מתמחה בהשקעה בנדל"ן, שהינה אפיק סולידי ולא מסוכן כמניות. טולדנו הסביר להם, כי הנתבע החליט להפסיק להיות מעורב בתחום הספקולטיבי ביו-בנק ועובר לתחום סולידי בנדל"ן. בני נפגש עם הנתבע במשרדי חברת "קרדו קפיטל" ובאותה פגישה הציג הנתבע בפניו את הפרויקט. על פי גרסת התובעים, הבהיר בני לנתבע, כי הוא אינו מחפש להשקיע וכי אם וכאשר ישקיע, הוא מעוניין בהשקעה סולידית לטווח ארוך. הנתבע הסביר לבני, כי הרכישה נעשית כקבוצת משקיעים יחד עם משקיע מרכזי הפעיל בשוק ההון - פולאר השקעות. עוד הסביר הנתבע, כי עצם כניסת פולאר להשקעה מלמדת על חוסר הסיכון שבה והאטרקטיביות הגדולה שלה. הנתבע אף דיבר במונחים של תשואה מינימאלית של כ- 25%. עוד גורסים התובעים, כי הנתבע לא העמיד את בני על הסיכון שבהשקעה הכולל גם אובדן מלוא ההשקעה. על פי טענת התובעים, הנתבע התחייב בפני בני, בעל פה, כי תוך שנה וחצי תוחזר לו מלוא ההשקעה כולל רווחים עליה. בסופו של יום השקיע בני סך של 90,000 ₪ בפרויקט, אשר כלל שני "מיזמים", בעצמו ויחד עם בת זוגו, תובעת 1. לטענת התובעים, ההשקעה הייתה באמצעות קרן אנגלית בשם UK SBC FUND (להלן- הקרן) כאשר נציגתה בארץ הייתה חב' י.כ. טריפל איי בע"מ (להלן - טריפל) והנתבע נמנה על מנהליה. בחודש יולי 2007 קיבלו התובעים החזר בגין השקעתם בסך של 36,000 ₪, כהחזר השקעה בגין אחד המיזמים בפרויקט. משהגיעה שנת 2009 ולא התקבל החזר מלוא ההשקעה כמובטח, פנו התובעים לנתבע ושאלו אותו לפשר העיכוב. לטענתם, נהג בהם הנתבע בלך ושוב ולאחר מכן נחשפו לעובדה לפיה הפרוייקט מומן בחלקים ניכרים בהון זר וזאת שלא בידיעתם, נגד רצונם ונגד כוונתם המקורית להשקעה בטוחה. פניות התובעים גם באמצעות בא כוחם לקבל מידע מלא על השקעתם, לא נענו. לטענת התובעים, היה על הנתבע לגלות להם את העובדה, שהקרן בה הם משקיעים תנהל לצד הונם והון משקיעים אחרים אף הון זר אותו תלווה מבנקים וכי מדובר בהשקעה ממונפת בעלת סיכון גדול. אי גילוי עובדות חשובות אלו מהווה הפרת חובת תום הלב, תרמית, רשלנות והטעיה מצדו של הנתבע כלפי התובעים. מאחר והנתבע שם עצמו בקדמת המשא ומתן, האחריות לכך נופלת על כתפיו, כאשר לתובעים עומדת הזכות לביטול ההסכם והשבה. על כן טוענים התובעים, כי הם זכאים לסעד כספי בסך של 83,437 ₪ המורכב מ- 54,000 ₪ שהם יתרת השקעתם ובתוספת הפרשי הצמד וריבית, וסך הכול 73,650 ₪ וכן סך של 10,000 ₪ עבור עוגמת נפש, חשש וטרדה בגין התנהגות הנתבע. טוען הנתבע, כי אין הוא בעל דברם של התובעים, שכן ההסכם עליו חתמו התובעים היה עם חברת UK SBC FUND, באמצעות נציגתם בארץ, חב' טריפל. על פי גרסת הנתבע, מעבר לכך שכל פועלו מול התובעים היה כמנהל בטריפל, הרי שהוא מכחיש לחלוטין, כי נתן לתובעים התחייבות או הבטחה לגבי החזר ההשקעה או תשואה מובטחת. לגרסת הנתבע, העביר לתובעים את כל האינפורמציה כפי שהועברה על ידי היזם וחב' - SafeHarbor (להלן - היזם) ולא סיפק לתובעים כל אינפורמציה ומידע באופן אישי גם לא הנחות והשערות כלשהן מלבד אלו שנמסרו על ידי הקרן והתוכנית העסקית שלה. הנתבע מצהיר, כי כל שנאמר על ידו לתובעים ובעיקר לתובע היה בבחינת העברת נתוני הקרן ותכניתה העסקית וכי נתן הסבר לתובעים על סיכונים אפשריים לאבדן ההשקעה. עוד מצהיר הנתבע, כי לא התחייב לדבר, לא הבטיח החזר השקעה ולא שעור רווחים כזה או אחר (סעיפים 41-42 לתצהיר הנתבע). הנתבע שולל מכל וכל את טענת התובעים, כי לא ידעו על המינוף הבנקאי בפרויקט שכן הדברים נאמרו באופן מפורש בבסיס נתוני ההשקעה. דיון לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובחקירות הנגדיות ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה, שהתובעים לא השכילו להוכיח את תביעתם וכי דינה להידחות. התובעים חתמו על מסמכים העומדים בסתירה מוחלטת לטענותיהם בכתב התביעה. כך לדוגמא, חתמו התובעים על מסמך על פיו: "אני מאשר כי החלטתי להשקיע בהשקעה האמורה נתקבלה באופן עצמאי לאחר קריאת מסמכי ההשקעה והבנתם, ולאחר שניתנה לי האפשרות להציג שאלות לשותף הכללי ולהתייעץ עם יועצים מקצועיים לגבי כדאיות ההשקעה... ... אני מאשר כי למעט מסירת המידע והעברת המסמכים הרלוונטיים לעיוננו, לא קיבלנו מכם ייעוץ כלשהו לרבות ייעוץ משפטי מיסויי או אחר וכי אינכם יועצים כאלו. אני מאשר כי ידוע לנו כי הנתונים אשר הוצגו על ידכם נמסרו על ידי היזם וחברת SafeHarbor וכי כל טענה לגבי נכונות מצגים אלה הינה כלפיהם. אני מאשר כי ככל שאתם, ו/עובדיכם ו/או נציגיכם ו/או מי מטעמכם פעלתם בתום לב וללא כל כוונת זדון או מרמה, לא תשאו באחריות לתוצאות השקעתי זו ולא תחובו בחוב כלשהו בגינה..." (נספח א' לתצהיר הנתבע). כלומר, במסמך זה מאשרים התובעים, כי החליטו לבצע את ההשקעה לאחר שקראו והבינו את המסמכים אשר נמסרו להם ביחס להשקעה וכי ההחלטה לבצע את העסקה נעשתה באופן עצמאי. עוד מאשרים התובעים, כי כל עוד אין מדובר בחוסר תום לב, זדון או מרמה, אין כל אחריות לטריפל לתוצאות ההשקעה. על פי טענת התובעים, "הנתבע במהלך המשא ומתן הטעה את התובעים ויצר מצג שווא רשלני, הכל תוך ידיעה כי הוא אינו נכון... " (סעיף 2 לסיכומי התובעים, הדגשה במקור). בעוד שהתובעים טוענים, כי הנתבע הבטיח להם השקעה סולידית ובטוחה והסתיר מהם את העובדה שיש מימון בנקאי, טוען הנתבע ומצהיר במפורש, כי התובעים הועמדו גם על הסיכונים בהשקעה. מסמכי העסקה אשר ערוכים בשפה העברית וצורפו כנספח ה' לתצהיר הנתבע, מציינים במפורש את האפשרות להפסד. כמו כן, מוסבר בהם מבנה העסקה וכן, כי קיים מימון בנקאי. תובע 2 נשאל על מסמכים אלה בחקירה נגדית ואישר, כי הנתבע נתן בידיו את המסמכים על מנת שיעיין בהם בביתו. עוד מאשר נתבע 2, שעיין במסמכים וקרא אותם. על רקע זה תמוהה מאוד טענת התובעים, כי לא היו מודעים למבנה העסקה וכן לאפשרות, כי כספם יאבד. וכך הסביר זאת תובע 2 בחקירתו הנגדית: "ש. את התקציר של התוכנית העסקית שצירפנו לתצהיר כתוב מפורש את מבנה העסקה, נכון שלפי המסמכים שחתמת, ראית ובדקת מפורשות ש- 80% מההשקעה זה של הבנק? ת. במסמך שאתה מראה לי כרגע כן, במסמך באנגלית אני לא זוכר. זה עדין לא אומר שצריך להתנהג כמו שהבן שלך התנהג. ש. מתי נודע לך לראשונה שבפרויקט הזה יש מימון בנקאי? ת. בשלב שיפעת גילתה את זה והתחלתי להבין שההשקעה נפלה לטמיון. ש. כשביצעת את ההשקעה ידעת ש- 20% מביאים המשקיעים הקטנים ו- 80% מגוף חיצוני, לא בדקת את הגוף החיצוני? ת. בדקתי ככל שיכולתי, ככל שההכשרה הפיננסית שלי מאפשרת לי יחד עם אשתי. עשינו גוגל, חשבנו, קראנו את המסמכים, עשינו מחשבה עם עצמנו, עשינו מה שינון אמר. ש. קראתם את המסמכים? ת. קראנו את המסמכים. ש. לך אין בעיה בקריאת אנגלית ועברית נכון? ת. זו אנגלית תעופתית ספציפית. ש. זאת אומרת שעל המסמכים חתמתם אחרי שקראתם? ת. נכון. ש. ואם כתוב במסמכים ש- 80% בא ממימון בנקאי ידעת את זה? ת. אני לא הבנתי את זה מהכתובים. אני אומר את האמת. ש. קראת ולא הבנת? ת. חיובי" (עמ' 18 לפרוטוקול). וכך נאמר בעמוד הראשון לתקציר המנהלים (נספח ה') תחת הכותרת "מבנה העסקה": "לכל פרויקט שני מרכיבים עיקריים, מרכיב הקרקע ומרכיב הבנייה. לכל פרויקט מימון בנקאי של כ- 80% מעלותו. לפיכך נדרש הון עצמי של כ-20% לכל פרויקט. את ההון העצמי לכל פרויקט מגייסת הקרן" (הגשה הוספה). לא ניתן אלא לתהות כיצד תובע 2 מעיד, כי קרא את המסמך המציין מפורשות בעמוד הראשון ולא באופן מובלע, אלא באופן בולט, כי לכל פרויקט מימון בנקאי של כ- 80% מעלותו ומאידך טוען, כי לא הבין מהכתובים שישנו 80% מימון בנקאי. בשלושת העומדים האחרונים לתקציר מוצגים נתונים היסטוריים ביחס לעסקאות קודמות של SafeHarbor וכן "טבלת רגישות וגרף המציגים את השפעת השינוי בשווי השוק על הרווח מהפרויקטים". בשורה הראשונה של הטבלה מוצגת האפשרות לרווח/הפסד בשווי 8%- ובשורה השנייה אפשרות לרווח של 0%. את האפשרות להפסד ניתן לראות גם בגרף המציג "רגישות הרווח לשינוי במחיר". מדובר במסמכים ברורים ובעברית אשר תובע 2 מאשר שקרא אותם. בנסיבות אלו לא ניתן לקבל את טענתו, כי לא היה מודע למימון הבנקאי או לאפשרות של הפסד. בתצהיר עדותו הראשית הצהיר הנתבע, כי : "במסגרת העברת הנתונים הסברתי לתובעים גם הסיכונים האפשריים לאבדן ההשקעה. הסברתי כי אין השקעה ללא סיכון" (סעיף 41 לתצהיר). בחקירתו הנגדית העיד, כדלהלן: "ש. אמרת לבני שיכול להיות שצריך להוסיף אפשרות לטבלה שההשקעה יורדת לטמיון? ת. אני אחזיר אותך חצי שעה אחורה, ישבתי עם בני ארוכות ודיברנו על נושא הממון ובאופן חד משמעי, הוסבר לו שמינוף עשוי לגרום להפסד, גם להפסד מלוא ההשקעה. על בסיס ההבנה הזו הוא החליט להשקיע בפרוייקט הזה. הדבר היה ברור לו לחלוטין..." (עמ' 28 לפרוטוקול). כאשר נשאל תובע 2 על הבדיקות שערך בטרם השקיע בפרויקט משיב הוא באופן עקבי, כי בדק ככל שההכשרה הפיננסית שלו מאפשרת ומדגיש, שאין לו הכשרה פיננסית. כאשר נשאל תובע 2 אילו בדיקות ערכו, מסתבר, שמדובר בבדיקות מינימליות ביותר. כידוע, "המוציא מחברו עליו הראיה". ככלל, התובעים הם הנושאים בנטל השכנוע לגבי יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ואילו הנתבע נושא בנטל השכנוע לגבי יסודותיהם העובדתיים של טענות ההגנה (י' קדמי, על הראיות, חלק רביעי (2009), עמ' 1719-1723). יצוין בהקשר זה, שהנטל להוכחת מצגי שווא, מרמה וחוסר תום לב הוא נטל מוגבר (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589) ואין זה פשוט להוכיח טענות מסוג זה כאשר העדות היחידה היא עדות התובעים (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971) וכאשר גרסת התובעים נסתרת על ידי מסמכים עליהם חתמו ושלגביהם אישרו, כי התקבלו בידם ועיינו בהם. טענת התובעים, שלא היו מודעים למימון הבנקאי והאפשרות להפסד מלוא ההשקעה נסתרת על ידי המסמכים עליהם חתמו ושלגביהם אישרו, כי אלו התקבלו בידם וכי עיינו בהם ודומה שיש בטענותיהן ממד רב של טענות אשר מתייחסות ל"חוכמה בדיעבד". בהקשר זה יש להזכיר, כי סך כל ההשקעה, 90,000 ₪, מייצג השקעה בשני פרויקטים שונים, כאשר עבור אחד הפרויקטים, הושב לידם סכום ההשקעה בתוספת רווח של כ- 25% ( סעיפים 37-40 לתצהיר הנתבע, עמ' 9 לפרוטוקול). לא שוכנעתי, כי הנתבע הסתיר פרטים מהתובעים, ביקש להוליכם שולל, להונות אותם או נהג בהם בחוסר תום לב. נוכח כל האמור לעיל, יש להורות על דחיית התובענה, שכן הבסיס לטענות התובעים לא הוכח. סוף דבר התובענה נדחית. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪, אשר ישולמו תוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום המלא בפועל. דיני חברותיזמותהשקעות